פורסם על ידי: vandersister | דצמבר 20, 2017

סיבת המוות: שיחתכם חשובה לנו

הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי. הפרטים שונו עקב רצון לשמור על פרטיות וסודיות רפואית, וגם כי כך אני אוהבת לכתוב, אבל השתלשלות האירועים מיוצגת נאמנה.


(מערכה ראשונה. משרד הרופאה המומחית. הפציינטית ואנדר מגיעה לתור מעקב אחרי התקף כאבים חריף, ובידיה תוצאות בדיקות.)

רופאה מומחית: טוב, לפי הסריקה האחרונה, יש לך קריסה חלקית של חוליה 8/ג' בעמוד החצוצרה. יכולות להיות לזה כמה סיבות, אבל יש סבירות גבוהה שזה נגרם עקב מצברפואימדאיגיטיס, אז אני מפנה אותך לצילום של כל עמוד החצוצרה כדי לוודא שאין עוד קריסות עקב מצברפואימדאיגיטיס. אם זה הולך ומתפשט, זה עלול לגרום נזק בלתי הפיך לעמוד החצוצרה וצריך לטפל, אז אני רושמת שזה מאוד דחוף. רצוי שתעשי את הבדיקה תוך חודש לכל היותר. בצורה פחות דחופה, בצעי גם בדיקות של צפיפות הגזר ומיפוי הכרובית.
ואנדר: תודה, דוקטור. אקבע תור לבדיקות כמה שיותר מהר.

(מערכה שנייה. הבוקר שלמחרת, משרד רופאת המשפחה. הפציינטית ואנדר מגיעה עם ההפניות מהרופאה המומחית כדי להמיר אותן להפניות של קופת החולים.)

רופאת משפחה: כן, אני רואה שהיא רשמה שזה דחוף, אבל זה לא מספיק בולט. שנייה (שולפת מרקר) אני אדגיש את זה, כדי שיראו במשרד.
ואנדר: את חושבת שיאשרו לי את טופסי ה-17 לכל הבדיקות?
רופאת משפחה: אני מקווה. ארשום להם גם במחשב שזה דחוף. הנה הפנייה לסריקה של החצוצרה הצווארית, החצוצרה המותנית, החצוצרה החצוצרית והחצוצרה הישבנית. לכל אחד צריך טופס 17 נפרד. והנה גם לצפיפות הגזר ומיפוי הכרובית.
ואנדר: תודה, דוקטור.

(מערכה שלישית. באותו יום, מזכירות המרפאה. הפציינטית ואנדר מגיעה עם ההפניות ממרופאת המשפחה כדי להגיש אותן ולבקש טופסי 17.)
מזכירה: את צריכה אישורים לכל אלה?
ואנדר: כן. הרופאה אמרה שצריך לבדוק כמה שיותר מהר.
מזכירה: טוב, אני אפקסס לרופא המחוזי, מקווה שיאשרו הכל.
ואנדר: תודה לך.

(מערכה רביעית. שלושה ימים אחר כך, טופסי ה-17 הדחופים אושרו על ידי הרופא המחוזי. הפציינטית ואנדר פונה למכון בדיקות ששמו מתחרז עם קור קר. המתנה של חצי שעה בטלפון.)

פקידה: קור קר שלום, מדברת צילה, איך אפשר לעזור?
ואנדר: שלום צילה, שלחתי לכם לפני שלושה ימים הפניות וטופסי 17 לבדיקה סופר-דחופה של סריקת עמוד החצוצרה עם חומר ניגוד, רציתי לוודא שהטפסים הגיעו?
פקידה: אם שלחת רק לפני שלושה ימים אין לי דרך לבדוק. צריך לחכות חמישה ימי עסקים, ואז אנחנו שולחים הודעת סמס לאישור קבלת ההפניה. אנא המתיני בסבלנות.
ואנדר: אוקיי. תודה.

(מערכה חמישית. עברו שמונה ימי עסקים, לא הגיעה הודעת סמס. טלפון למכון קור קר. המתנה של רבע שעה.)

פקידה: קור קר שלום, מדברת גילה, איך אפשר לעזור?
ואנדר: שלום גילה, שלחתי לכם לפני שבוע וחצי הפניות וטופסי 17, האם התקבלו?
פקידה: לא קיבלת סמס לאישור? אנחנו שולחים סמס לאישור.
ואנדר: לא קיבלתי סמס לאישור. לכן רציתי לבדוק.
פקידה: אם שלחת, זה בטח הגיע.
ואנדר: ובכל זאת, תוכלי לוודא בבקשה?
פקידה: (בודקת) טוב, הטפסים לא הגיעו. תוכלי לשלוח שוב?
ואנדר: אבל… זה אומר ששוב צריך לחכות עד שבוע לתשובה לפני שבכלל יתאמו את הבדיקה, לא?
פקידה: לא קיבלנו את הטפסים. בבקשה שלחי שוב.
ואנדר: אוקיי… תודה.

(מערכה שישית. עבר שבוע וחצי. לא הגיעה הודעת סמס. טלפון למכון קור קר. המתנה של עשרים דקות.)

פקידה: קור קר שלום, מדברת דיצה, איך אפשר לעזור?
ואנדר: (אנחה) שלום דיצה, שלחתי שוב טפסים אחרי שאמרו לי שלא התקבלו כששלחתי לפני שבוע וחצי, תוכלי בבקשה רק לוודא שהפעם הגיעו?
פקידה: (בודקת) כן, הגיעו.
ואנדר: האח!!
פקידה: יצרו איתך קשר בסמס תוך חמישה ימים כדי לקבוע תור.
ואנדר: הידד! תודה!

(מערכה שביעית. עברו שבועיים וחצי. לא הגיעה הודעת סמס. אין תור. טלפון למכון קור קר. המתנה של שמונה דקות בלבד.)

פקידה: קור קר שלום, מדברת גיצה, איך אפשר לעזור?
ואנדר: שלום גיצה. שלחתי לכם טפסים לבדיקה דחופה של עמוד החצוצרה, ועוד לא יצרו איתי קשר לקביעת תור.
פקידה: רגע, אני בודקת. (קרקושי מקלדת) אני רואה כאן שהגיעו הטפסים מרופאת המשפחה, אבל לא ההפניה מהרופאה המומחית. את צריכה לשלוח את ההפניה של הרופאה המומחית.
ואנדר: אבל… שלחתי, ודיברתי אתכם לפני שבוע, והפקידה אמרה לי שהטפסים התקבלו!
פקידה: אולי היא לא ראתה כמו שצריך. חסרה לנו הפניה מרופאה מומחית.
ואנדר: אבל… אבל…
פקידה: אני לא יכולה לקבוע לך תור בלי ההפניה מהרופאה המומחית.
ואנדר: (תולשת שערות). טוב. אני שולחת שוב. לאיזה פקס?
פקידה: מספר שמונה שמונה שבע שש אס תלתן ברווז.
ואנדר: אבל המספר הזה תפוס כל הזמן. אפשר לשלוח במייל?
פקידה: לא, רק בפקס. תמשיכי לנסות.
ואנדר: אני… תודה.

(מערכה שמינית. עברו שלושה שבועות, לא הגיעה הודעת סמס, אין תור. טלפון למכון קור קר. המתנה של רבע שעה.)

פקידה: קור קר שלום, מדברת איצטרובלית, איך אפשר לעזור?
ואנדר: שלום איצטרובלית. תקשיבי. אני אתכם בטלפונים הלוך ושוב כבר שלושה שבועות. כל פעם אומרים לי שהטפסים לא הגיעו, כן הגיעו, הגיעו אבל חסרה הפניה, וכו' וכו'. התור הזה אמור להיות דחוף, כי אני מקווה לשלול מצברפואימדאיגיטיס בעמוד החצוצרה. בבקשה תגידי לי שאפשר כבר לקבוע את התור ולבצע את הבדיקה. אני מתחננת. ההפניה היתה דחופה.
פקידה: ודאי, אני מיד בודקת. (בודקת) אני רואה כאן שכל הטפסים הגיעו, כולל ההפניה מהרופאה המומחית…
ואנדר: הידד!!
פקידה: …אבל הניסוח של ההפניה לא ברור מספיק.
ואנדר: אני… מה?
פקידה: הרופאה המומחית כתבה שצריך סריקה של החצוצרה המותנית ואז הוסיפה "לכל אורך החצוצרה".
ואנדר: כן, ו…?
פקידה: אז הרופאים אצלנו אומרים שאם היא רוצה את כל אורך החצוצרה, היא צריכה לכתוב במפורש חצוצרה צווארית וחצוצרה חצוצרית וחצוצרה ישבנית.
(רגע של דממה. ואנדר מתפוצצת.)
ואנדר: אבל היא כתבה לכל אורך החצוצרה!!! רופאה המשפחה הבינה את זה, הרופא המחוזי של הקופה שנתן טופסי 17 הבין את זה, כולם הבינו את זה, רק לא הרופאים שלכם???
פקידה: גברתי, אני מבינה ואני באמת מנסה לעזור לך. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים שהרופאה המומחית תכתוב במפורש שזה לכל עמוד החצוצרה.
ואנדר: אבל היא כתבה שזה לכל עמוד החצוצרה!!
פקידה: נכון, אבל היא כתבה את המילה "מותנית" וחסרות לנו גם המילים האחרות.
ואנדר: אני… מה… איך… *&@^%@…
פקידה: תראי, אני אנסה לזרז את זה, בסדר? שלחי לי את ההפניה עוד היום לפקס האישי שלי, מספר שבע שמונה פיפס מקף ארוך דג זהב. אני אטפל בזה עוד היום.
ואנדר: עוד היום??? נראה לך שאני אצליח להשיג את הרופאה המומחית שחיכיתי לתור אליה ארבעה חודשים עוד היום????
פקידה: אני באמת מנסה לעזור לך.
ואנדר: *גרגורים לא ברורים* *קולות חנק* *יפחות בכי*
פקידה: אז תשלחי לי את ההפניה המתוקנת עוד היום, כן?
ואנדר: *בכי מר* תו… דה…?

(מערכה תשיעית. ואנדר מוחה את הדמעות, כותבת הודעה מלאת תחנונים לרופאה המומחית, ומחכה. תוך כדי המתנה, היא נזכרת שצריך לקבוע גם תורים לצפיפות הגזר ומיפוי הכרובית. טלפון למוקד "כוכבית משלים מושלם שילמתי". המתנה של רבע שעה.)

פקידה: משלים מושלם שילמתי שלום, מדברת חביתית, איך אפשר לעזור?
ואנדר: שלום חביתית. אני צריכה לקבוע תורים לבדיקות צפיפות הגזר ומיפוי הכרובית.
פקידה: (מקרקשת במחשב) לצפיפות הגזר יש הכי קרוב בעוד חצי שנה.
ואנדר: חצי שנה?… אוי ויי. למתי יש למיפוי כרובית?
פקידה: בעידן הקרח הבא. אבל את יכולה להקדים את זה לתקופת הברונזה אם יש לך מכונת זמן וביטוח בריאות פרטי.
ואנדר: תודה. (קופצת מהחלון)


המערכה העשירית טרם קרתה, אני ממתינה לעדכונים. בינתיים, אני מקווה שמישהי, מישהו, במערכת הבריאות יקראו את הדברים, ויבינו מהי התהום הפעורה בין מתן "הפניה דחופה" ליכולת לבצע בפועל את הבדיקה או הטיפול. לא לכולן/ם יש כוח לעשות את מיליוני הטלפונים, להתעקש, להילחם, להתרוצץ ממרפאה למרפאה בחיפוש אחר טפסים ואישורים. ולמען האמת, יש לי גם את היתרון של היכרות עם רופאים ורופאות שיכולים לפעמים לזרז עניינים ולקצר תהליכים. לפעמים – לא תמיד. ובכל זאת, כשיש תור רק בעוד חצי שנה-שמונה חודשים-שנה, אין שום דבר שהם יכולים לעשות.

אני נשברתי היום. כמה אנשים נשברים מדי יום מהאטימות והשרירותיות המתעללת של המערכת? כמה אנשים מוותרים על בדיקות בגלל הטרטורים האלה? כמה אנשים מתקרבים אל מותם או מחמירים מחלות כרוניות ונכויות בגלל העיכובים האינסופיים האלה?

רק בריאות, חברות וחברים. רק בריאות.


תגובות

  1. זה… זה פשוט…
    מיליארד סופרנובות בלב ליבו של הגיהנום לא מתחילות לתאר את הזעם שאני מרגיש עכשיו.

  2. הו כן… אפשר למות בדרך. הדרך הכי יעילה שאני מכירה היא להתקשר כל יום. כל יום כל יום. העקשנים במטופלים משיגים ככה תורים מבוטלים מהיום למחר. או שהם נמאסים על המזכירות שיעשו הכל כדי שלא יתקשרו שוב. כמו כן מכתבי תלונה בתפוצת נאט"ו… ליבי איתך

  3. הי
    אני לא יכולה שלא להתפוצץ מהתיאור המזעזע שלך של הבירוקרטיה הבלתי נסבלת והמיותרת לחלוטין הזו.
    זה מוכר לי מאוד מהרבה מקרים בהם נדרשתי למומחים שונים ובלעדי אבא שלי שהיה רופא מכובד ומוכר שיכל להתקשר לקולגות כדי לקבל תורים פרטיים בלי המתנה- לא יודעת אם הייתי סובלת את המערכת הזו.
    עברתי להולנד לפני כמה שנים. בהתחלה הייתי בחרדות מה לעשות בלי הפרוטקציה שהצילה אותי כל פעם.
    אבל כשנדרשתי למומחים בנושאים שונים מאוד- גיליתי מערכת מודעת עם נהלים ברורים ופשוטים ושום המתנות לא הגיוניות ושום פרוטקציה שנדרשתי אליה.
    אפילו אצל רופאי משפחה הכל מסודר וברור וכל תור לוקח בדיוק 10 דקות והטפסים מוכנים במקום בלי להידרש להסברים עם פקידות…
    ההבדל כל כך תהומי שאני לא מבינה איך אפשר בכלל אחרת.
    ולראיה- אכן אי אפשר.
    תגידי- אין לך אפשרות להגר לארץ הוואנדר האחרים.
    כולם פה וואנדר משהו.
    אז עד ואנדר אחת לא תפריע..
    מאחלת לך בריאות בחצוצרות ובשופרים ובחלילים ופסנתרים וכינורות.
    ושנה טובה.

  4. 😦

  5. איך אומרים – צריך הרבה בריאות בשביל להיות חולה.
    אני נדהמת מהשיט הזה כל פעם מחדש.
    כמו שאמרו פה – תתקשרי כל יום. תציקי להם. בגלל שאת עצמאית, את יכולה להרשות לעצמך את הפריבילגיה המפוקפקת לשבת כל היום על הטלפון ורק להפסיד זמן יקר בלי שגם מישהו יצעק עלייך בגלל זה…
    מקווה שהכול יסתדר בהקדם, ורק בריאות שיהיה.

  6. פוסטים כאלה מציבים אותי בדילמה מוסרית.
    מצד אחד נגרם לך סבל רב, מצד שני נגרמה לי (ואני מניח שלעוד כמה אנשים) הנאה רבה בגלל הכתיבה המעולה והתאור הסטירי של המערכת.
    מצד אחד, העולם מלא במערכות בירוקרטיות ושאר תופעות שגורמות לסבל מיותר, מצד שני, אם הן לא היו קיימות לא יכלו להכתב תאורים משעשעים עד קורעי לב שלהן, העולם היה מקום עם פחות סבל אבל גם פחות ענין.

    מה דעתך?

  7. […] ואנדר נאבקת בביורוקרטיה הרפואית […]

  8. הצלחת להפחיד אותי, אבל לא להפתיע. חלק מחיינו הוא להשתרך אחר תורים עצומים, אשר מביאים אנשים מסויימים לראקציות אלימות, המופנות כלפי האנשים המוצבים בחזית. לא תמיד בהם האשמה. הם רק מעבירים מסר ומנסים לשרוד את יומם על ידי העברת המסר. מעליהם עומד מנהל אשר בונה את המשכורת והמעמד שלו מהפקקים בצמתים על ידי נביחות. גם הרופאים תשושים מהשלטון הדיקטטורי של האירגונים.

  9. ואנדר אני חולה עלייך ומתחנן שלא תפסיקי לכתוב לעולם!!!!!!

  10. ולכן אני קוראת לעצמי #נכה_במשרה_מלאה
    המלצה חמה- שימרי את מספר הטלפון של שימור לקוחות מחוז שרון מרכז, נכון שגם איתן צריך לפעמים להגיע לאיום בתביעת רשלנות רפואית אבל זה לוקח פחות זמן המתנה בטלפון…

  11. והכי גרוע זה שכשהמצב מחמיר ומגיעים לאשפוז אז מתקתקים שם את כל הבדיקות האלה ביומיים.


כתיבת תגובה

קטגוריות