פורסם על ידי: vandersister | ספטמבר 17, 2010

רשימה קטנה ליום הכיפורים

דברים שהם לא חטאים בעיני:

– ללבוש חולצה עם שרוולים קצרים.

– לשבת בחלק הקדמי של האוטובוס.

– לשיר.

– לאכול צ'יזבורגר.*

– לקיים יחסי מין בהסכמה, בין אם נשואים או לא, בין אם בני אותו מין או לא, בין אם ואגינלי, אוראלי או אנאלי.

– לאהוב אדם בן אותו מין.

– לאהוב אדם בן דת אחרת, תרבות אחרת, ארץ מוצא אחרת או כל אדם מכל סוג שהוא.

– לנסוע ברכב בכל יום מימות השבוע.

– לגלוש באתרי אינטרנט בכל יום מימות השבוע.

– לפתוח בקבוק, לתלוש נייר טואלט או לחטט באף בכל יום מימות השבוע.

– להתפלל ולהניח תפילין אם רצונך בכך, גם אם את אישה, בכל מקום שבו את רוצה.

– לשאול שאלות, לחקור, ללמוד, להתנסות, לגלות, להרחיב אופקים, להטיל ספק, לרכוש ידע ולהקנות ידע בכל תחום ובכל נושא.

– להאמין או לא להאמין בכל סוג של אלוהות או כל סוג של השקפת עולם, ולבצע או לא לבצע כל סוג של פולחן, כל עוד לא מפריעים לכל אדם אחר לעשות בדיוק את אותו הדבר.

– לאהוב את כל בני האדם וכל בעלי החיים באשר הם ולנסות לחיות עמם בשלום והרמוניה, עד כמה שניתן, מתוך אמונה כי כולם שווים ולכולם מגיעים חיים מספקים ומאושרים.

דברים שהם כן חטאים בעיני:

– לקלל, לתקוף, לאיים, להכות ולהשפיל אדם ממין נקבה או זכר על ישיבה בחלק כלשהו של אוטובוס.

– לקלל, לתקוף, לאיים, להכות ולהשפיל אדם ממין נקבה או זכר על הליכה בצד כלשהו של רחוב.

– ליידות אבנים ברכב הצלה בכל יום מימות השנה ולהפריע לעבודת צוותי הרפואה באופן שמסכן חיים.

– לגרש ילדים קטנים מהמדינה שבה נולדו, גדלו והתחנכו ושלה הם תורמים כאזרחים מועילים, בתואנות שווא של "שמירה על צביון".

– לנסות לכפות את אמונתך על אדם אחר ולהגביל את חופש התנועה, הפעולה והביטוי שלה או שלו במסגרת כפייה זו.**

– להזנות את הפרלמנט העליון של המדינה באלימות פיזית ומילולית במשכן, במעשי הונאה ורמייה של הציבור, בגניבת כספי הציבור, במחטפי חקיקה, ובעסקאות פוליטיות הנוגדות את רוח המצע שבעטיו נבחר הנציג לפרלמנט.

– להאמין שהדת היהודית נראית יפה יותר עם כובע שעשוי מבעל חיים שמת בייסורים.

– להאמין שהדת היהודית יכולה להיות מוגדרת אך ורק על-ידי קבוצה מצומצמת אחת של בני אדם שמינו את עצמם לפוסקים העליונים בתחום.

– להאמין שרק מי ששייך לדת היהודית הוא בן אדם, ומי שאינו שייך לה אינו בן אדם.

– להיות טהורים וחסודים, צנועים ומכפרים, מצטערים ומבקשי סליחה יום אחד בשנה, וגסי רוח, בוטים, אלימים, חסרי התחשבות, חסרי חינוך ותרבות ונטולי מוסר ביתר 364 הימים.

– לתת לאדם הזוי הנותן פרשנות הזויה לספר הזוי לנהל את חייכם, במקום להשתמש בשכל הישר.

אנשים שאני צריכה לבקש מהם סליחה:

– אין כאלה. אם וכאשר אני פוגעת במישהו, ומודעת לזה שפגעתי, אני מבקשת סליחה סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה, ולא ביום ייעודי כלשהו.

אנשים שאני צריכה להגיד להם תודה:

– אנשים בארגוני זכויות האדםעמותות למען בעלי חיים ועמותות רווחה שונות, ואנשים פרטיים שלא במסגרת ארגונים או עמותות, שמצילים חיים, של ההולכים על שתיים וההולכים על ארבע, ועומדים בקריטריון היחיד שראוי להיקרא אלוהי בעיני, שהוא החמלה.

– אנשים שתומכים בי, עוזרים לי, משמחים את לבי, מציבים בפני אתגרים, מתווכחים איתי, מלמדים אותי ומוסיפים ידע, יופי, אהבה, צבע וטעם לחיי.

 גמר חתיכת עוגה שמח לכולנו. אל תשכחו לחטט באף לפני כניסת החג.

* במיוחד אם אתם חתול.

** משום מה, יש אנשים שסבורים שאמונה זה דבר שאפשר לכפות.


תגובות

  1. מעניין אם אלי ישי יבין כזה רמז.

    • סביר להניח שלא. אנשים אטומים נוטים להיות, ובכן, אטומים.

  2. מסעיף 5 בחלק הראשון של הפוסט נשמטה המילה "מנואלי".

    מסעיף 3 בחלק השני של הפוסט נשמטה התיבה "או כל כלי רכב אחר".

    מהחלק השני של הפוסט נשמט סעיף 12, ובו התיבה "לאכול פתיתים ולשתות נוזלים דלוחים בארומה".

    בחלק השני של הפוסט נשמט סעיף 2, ובו התיבה "אנשים שאני רוצה שיגידו לי מה השעה".

    • צר לי על ההשמטות. להבא אשתדל לשלב פתיתים בכל פוסט ופוסט.

  3. בדיוק ככה.
    כשאני קוראת דברים כאלה ממש קל לי להאמין שאנחנו הרוב. שזה הכי טבעי והכי הגיוני.
    ואז אני מזפזפת לוואינט, נגיד, ונזכרת שלא.

    • ויינט הוא מקור לא אכזב לטמטום, טירוף, בורות ובריונות. גם אני חוטאת בזה, אבל יש ימים שבהם אני לא יכולה אפילו למצמץ לכיוון הטוקבקים, פן אחטוף התקף עוויתות.

  4. [אנשים ש*אני* צריכה להגיד להם תודה – אנשים שכותבים דברים יפים ואז שמים אותם באינטרנט על מדף שאני יכולה להגיע אליו. תודה!]

    ביחס לשתי הכוכביות ולסעיף שאליו הן מתחברות – לא שזה נותן לגיטימציה לכפייה, או הצדקה לכל פעולה שמונעת מאנשים לחשוב בכוחות עצמם כל דבר שמתחשק להם לחשוב, אבל התפיסה כאן קצת יותר מורכבת. סוג אחד של אנשים שמנסים לכפות אמונה הוא דגם כלשהו של מחזירים בתשובה נלהבים מאוד עם צורות פעולה נוראיות מאוד. מין אינקוויזיטורים אורווליאנים עם חיוך צבוע.
    אבל האמת היא שרוב האנשים שמנסים (באופן פסול ומקומם) לכפות חוקים, מצוות ומוסר כנעני עתיק מנסים לכפות לא אמונה אלא אורח חיים – רוב הזמן, ליהדות לא אכפת במיוחד במה את מאמינה, כל זמן שאת מתנהגת יפה. הדת יותר חשובה כאן מהאמונה.
    בעיה אחרת, כמובן, היא ההנחה ש"בעקבות המעשים ילכו הלבבות", ואם יכריחו אותך מספיק פעמים להתנהג כמו צדיקת יראת אל וישרת דרך, בסוף תתחילי להתנהג ככה מיוזמתך. השיטה הזו מעצבנת מאוד מבחינה ערכית, אבל מעשית, יש בה היגיון.

    • אני מבינה את ההגיון המעשי, אבל זה עדיין בראש ובראשונה עניין של ליקוק ביצי הכלב. אם לא היתה לאנשים שבשלטון האפשרות להכריח את כולם לרקוד על פי צלילי השופר שלהם, כל הבסיס הרעיוני היה הופך לבלתי רלוונטי.

  5. wonderful post. thank you!
    and… why won't you join the israeli feminist and israeli human rights lists that i am trying to establish on twitter?

  6. בראבו!

  7. אני שמח שלא כללת את רשימת "אנשים שצריכים לבקש סליחה"

    • מי שצריך לבקש ממני סליחה ויש לו מצפון, אכן מבקש סליחה. מי שפגע וצריך לבקש סליחה ולא מודע לזה, לא יעזור שאכתוב זאת. זה בינו לבין מצפונו האישי. ובכל מקרה, אני עושה את חשבון הנפש שלי ולא מתיימרת לעשות את חשבון הנפש עבור אנשים אחרים. מה גם שתמיד הייתי גרועה באריתמטיקה.

  8. […] This post was mentioned on Twitter by nitayp, H. B. Hoffman. H. B. Hoffman said: פוסט חדש: רשימה קטנה ליום הכיפורים http://bit.ly/9y9gKw […]

  9. פוסט מהנה וחכם, כרגיל. תודה 🙂

    שאלה לי אליך – איך את מגדירה חטאים? למיטב ידיעתי ההגדרה כרוכה באמונה, בדת. אם את אתאיסטית, המילה "חטאים" לא מאבדת ממשמעותה?

    • שאלה יפה. התכוונתי ל"חטא" כאן במובן הכללי יותר, של פשע או עבירה, מעשה אסור שיש להתחרט עליו. המילה "חטא" הופקעה לטובת הדת, בדומה למילה "קדושה", אבל אני אוהבת לנכס את שתיהן בחזרה לשפה היומיומית. חטא = מעשה אסור ופסול, קדוש = נבדל ונפרד, בעל ערך מיוחד, דבר שיש להגן ולשמור עליו. בלי קשר לזקן עם הספר שיושב על ענן.

    • חטא הוא לא מונח ששייך רק לעולם הדתי. בעולם המשפטי (החילוני), "חטא" הוא עבירה שפחות חמורה מפשע, אבל יותר חמורה מעוון.

      • נכון! לא חשבתי על זה בכלל.
        כשהמחשבה תקועה על מושגים דתיים (יום כיפור)…

  10. אהבתי.
    כל מילה – אני איתך.

  11. לחטט באף בציבור… חטא כבד ואני נכשל בו מדי פעם, כן אני יודע שבא לכם לסקול אותי עכשיו.

    • עדו – בשביל זה יש קבוצת תמיכה:
      אנחנו אוהבים אותך, עדו. לא שופטים אותך.
      או כמו שחבריי הטובים אומרים: אוהבים אותך – שונאים את המחלה שלך…

      ד"א – בכלל אני מנסה להבין מדוע פעולת החיטוט באף הפכה להיות כה מגונה עבור אנשים מסוימים.

      אני זוכר שבזכות אותו פסק הלכה של הרב עובדיה, האיש וחלוק-האמבטיה-הצבעוני – לפיו אם יש לך קוף נוכרי (להלן: קוף שלא גויר. או במילים אחרות: ליברמן), ניתן לאפשר לו לחטט לך באף בשבת – הקמנו ליין נהדר של מסיבות ואפילו את שמו של הבלוג שלי – ה-Sabbath Monkeys.
      אפילו ג'ינגל היה לנו בזכות זה, ואחד הבתים היה:
      יום שבת הגיע,
      שיחק לך הקלף,
      כי ה-Sabbath Monkey
      יחטט לך באף.

      בקיצור – לחיי החיטוט. תודו שזו פעולה מענגת ומשחררת!

      • יש חטא אחד שאני לא נכשל בו והגברת ואן דר גראף כן, אני לא שר. אם היית שומע אותי היית מבין שזהו חטא כבד בהרבה מחיטוט באף. יש אנשים ואני ביניהם שחטא כבד הוא אם יפצחו בשירה.

  12. "- להאמין שהדת היהודית נראית יפה יותר עם כובע שעשוי מבעל חיים שמת בייסורים" איתך, איתך, ושוב איתך!!

    לגבי החיטוט באף – חבר'ה: נא לא לוותר כל כך בקלות. אנא הצטרפו לקבוצת 12 הצעדים של "מחטטים אנונימיים" והיו גאים באהבת הנזלת הקרושה שלכם!! לא להתבייש!! לא להסתתר!! קדימה – לצאת לעולם החדש המצחין והדביק!! הזמן קצר והמלאכה מרובה – קדימה!!

  13. לגבי ה"אנשים מהם צריך לבקש סליחה":

    תמיד, תמיד יש כאלה.

    לפעמים אנחנו שופטים אנשים אחרים לחומרה, או מתייחסים אליהם בזלזול או בביטול. יש אנשים שלא עזרנו להם מספיק, או שהחרשנו אל מול צעקתם. כל אלה שעומלים בפרך כדי שלנו תהיינה חולצות בעשרה שקלים, או תפוחים בשלושה, או גפרורים בחצי.

    לפעמים אנחנו לא מראים את הערכתנו האמיתית לאנשים כמו הורינו, מורינו, חברינו ואהובינו.

    לומר ש"אין כאלה" אנשים שהיו ראויים ליותר מחשבה, יחס, תשומת לב, אהבה, חמלה או מאמץ מצדנו זה קצת מתחמק לטעמי. אני מנצל את היום המיוחד הזה כדי להיזכר בכל אלה שיכולתי לעשות בשבילם יותר. לצערי, הם רבים.

  14. מדוע זה חטא "לתת לאדם הזוי הנותן פרשנות הזויה לספר הזוי לנהל את חייכם, במקום להשתמש בשכל הישר"? לפי רוח הדברים של שאר הפוסט, היתי מצפה ממך להאמין שלכל אחד הזכות להשתמש בשכלו, בין אם ישר אם לאו, כראות עיניו, ובכלל זה הזכות לא להשתמש בו כלל.

    במחשבה שניה, יכול להיות שכונתך היתה שונה – שזהו חטא לא להשתמש בשכל הישר, בין אם פלוני מנהל את חייכם אם לאו. כך או כך, הניסוח שלך לא ברור.

    ולמחטטים באף, האם קיימת אתיקה מקובלת של מצבים שבהם לא מקובל לחטט, וכן היכן מותר או אסור למרוח את העיסה הדביקה? אני משתדל לבצע את הפעולה בדיסקרטיות ולהיפטר מהעיסה באמצעות ממחטת ניר, למשל.

    • זה היה ברור מאוד, אתה מתחכם לשוא.

  15. נפלא ומדויק. פינדבאק מהפוסט שלי לא עבד אוטומטית, אז הנה פינג ידני (פוסט על שפיות ותקשורת)
    http://ira.abramov.org/blog/2010/09/17/restoring-sanity/

  16. הם לא חושבים שאפשר לכפות אמונה, הם חושבים שאפשר לכפות התנהגות. קל להבין את זה כשמבינים שאין שום קשר בין אמונה לבין המעשים שלהם.

    מי שמאמין באלוהות כזו או אחרת או באחריות קהילתית כזו או אחרת מתנהג בהתאם. Those who can't – teach.

  17. לייק.

  18. אנשים שאני לא מסכימה איתם:
    כאלה שחושבים שהם מכירים אנשים מזן אחר לגמרי רק כי הם שומעים בחדשות או רואים בעיתונים.

    אתם חושבים שהם כופים את אמונתם עליכם? אני חושבת שהרבה פעמים אתם אלה שכופים את חוסר אמונתכם עליהם.
    אני חושבת שאם הייתם באמת כנים עם עצמכם ופותחים את העיניים מתוך רצון של באמת ל ר א ו ת ולהבין ולא ממקום של להגיד "בואו תראו, אני כל כך הרבה יותר טוב מהם" הייתם מבינים קצת יותר.

    אני מציעה לכם להתארח פעם אצל משפחה חרדית, אפילו ממאה שערים, או אולי אפילו אצל משפחה דתיה "רגילה". תתפלאו לגלות שברוב המקרים הג'וק הוא לא כל כך גדול. הם אנשים חכמים ונאורים, אנשים טובים ברובם הגדול, אנשים שאפילו כיף להיות איתם.
    נכון שמתוך כבוד תצטרכו ללבוש בגדים צנועים, אבל זה רק כי זו אמונתם, כמו שכשתלכו לכנסיה תצטרכו ללבוש מכנס ארוך ולא קצר (נסו את החוקים בכניסה לכנסיית הקבר בירושלים), תוכלו לדבר איתם על האמונות שלכם אפילו אם הן שונות לגמרי משלהם ותתפלאו, אפילו יהיה להם מה להגיד על זה..

    • טדי יקירתי,

      צר לי, צפיתי ביותר מדי קטעים של טים מינצ'ין ביממה האחרונה ולכן תגובה זו תהיה ברוח מינצ'ין. כלומר, בוטה.

      לומר שאפשר "לכפות חוסר אמונה" על מישהו זה בערך כמו לומר שאפשר לכפות על אדם כלשהו לעשות את מה שהוא רוצה. במילים אחרות, זה לא אפשרי. אם מישהו רוצה להגביל את עצמו, ולו בצורה המטופשת ביותר, הוא מוזמן לעשות זאת. הוא לא מוזמן להגביל אחרים.

      וכן, אני בהחלט טוענת שאני יותר טובה מאנשים מסוימים. אני, למשל, מעולם לא ניסיתי לתחוב כריך עם גבינה ושינקן לגרונו של מישהו, ועדיין אני נאלצת לאכול "כשר" ברוב המקומות. אני, למשל, מעולם לא ניסיתי לצוות על מישהו להסתגר בד' אמותיו, לא לצאת, לא לנסוע ברכב, לא לצפות בטלוויזיה, לא לאכול ביסקוויט ברחוב, בגלל שהיום – לפי האמונה שלי, כמובן – הוא "יום הבננה הקדושה", היום שבו כולם סוגדים לבננה בדממה מוחלטת, כי מישהו איפשהו החליט שזה מה שכולם צריכים לעשות, בין אם הם מאמינים בבננה ובין אם לאו.

      הטיעונים בדבר "אבל חרדים הם בעצם אנשים נחמדים" הם מקסימים, אבל נטולי כל רלוונטיות, משמעות או תועלת לדיון. גם אנשים חילוניים יכולים להיות נחמדים, אבל ממתי "נחמדות" היא קנה מידה להערכת אידאולוגיה או השקפת עולם, או להערכת הזכות שיש לקבוצה אחת לכפות את ערכיה על קבוצה אחרת? לא אביא לתוך הדיון את הרטוריקה הגודווינית, אבל אשמח להגיד לך שגם בין הקבוצות האכזריות והמושמצות ביותר בעולם תמצאי ביטויים של נחמדות וחביבות ואהבת הזולת. רק לא כלפי כולם, ולא בכל תנאי. וזה דבר שאני לא יכולה לשאת אותו. במילים אחרות, אם אני מוזמנת להתארח אצל קבוצה שהיא – מצד אחד – כולה חיוכים ונחמדות וטוב לב, ומצד שני – מאמינה ש"קול באישה ערווה" וש"אישה היא שק מלא צואה עם חור שותת דם", ואף מלמדת את ילדיה להגיד מדי בוקר "ברוך שלא עשאני אישה" – אני מעדיפה לא לעשות זאת, תודה רבה. תזכירי לי, מה היה הדבר הזה שאמרת לגבי לבוש צנוע "מתוך כבוד"? מאוד קל לדרוש כבוד, כנראה שלא כל כך קל לתת אותו בחזרה. את באמת חושבת שאני אשמח להתארח בבית של אנשים שרואים אותי כאדם פחות-ערך בגלל שיש לי כוס ולא, נו, איך קוראים לדבר הזה, זין? או בבית של אנשים שחושבים שאם אני חושפת את מרפקיי לאור השמש זה הופך אותי לפתיינית, פרוצה, נפקנית, וכל יתר המילים שמשמעותן היא "אני לא מצליח לשלוט בזיקפה שלי כי אני עצור ומדוכא מינית מגיל אפס אז בבקשה כסו את עצמכן מכף רגל ועד ראש ואולי זה יעזור"?

      לסיכום, אני לא אצליח לשכנע אותך ואת לא תצליחי לשכנע אותי. ההבדל בינינו הוא שאני חושבת שלכל אדם מותר לחיות על פי אמונתו או חוסר אמונתו, בין אם את מבינה את מניעיו ובין אם לאו, בין אם את חושבת שהוא "נחמד" ובין אם הוא חרא של בנאדם; ואילו את טוענת שצריך איכשהו "להבין" את הצד השני, לראות כמה הוא נחמד, כאילו זה משנה את העובדה שאני לא רוצה שיכריחו אותי לחיות על פי הכללים שצד זה בחר עבור עצמו. אני מבינה מצוין שאסור לי לעשות מה שאני רוצה ביום כיפור, ושזה מנוגד לאמונתי, לא לעשות מה שאני רוצה ביום כיפור. אבל האמונה שלי – בואי נקרא לזה, השקפת העולם שלי – לא שווה מספיק בעיני אנשים שבוכים על זה שאני "לא מבינה אותם" ואת הרצון הנפלא, הנחמד, והמקסים שלהם להגיד לי איך להתנהג.

      אגב, את מוזמנת להתארח אצלי ביום כיפור הבא ולראות כמה אני נחמדה, ולהסביר לי על האמונות שלך אפילו אם הן שונות משלי. אולי אפילו יהיה לי מה להגיד על זה.

      • האמת, בתור מי שיש לו משפחה חרדית נחמדה (והנשים שם מרעימות בקולן על הגברים שבורחים להסתתר מאחורי הגמרא כל פעם שהם מעיזים לצייץ) אני לא חשוד בכך שאינני יודע דבר על החרדים, אני מתנגד לכפייה הדתית, זה ממש לא אומר שאני מתכוון להסתער על בן הדוד שלי עם מספריים ולגזור לו את הפאות, למעשה סביר להניח שמי שירצה לעשות לו את זה יצטרך לעבור אותי קודם.
        אני כן מבכה את הפער בינינו, לא פעם ישבתי באוהל עם חבורת דפ"רים מהסוג שגורמים לך לספור את הדקות עד סוף המילואים וחשבתי לעצמי כמה היה יכול להיות טוב אם אחד מהקרובים המוסריים והצודקים האלו היה נמצא איתי באוהל.
        עם הזמן גם התמונה האידילית הזאת מתחילה להיסדק, כך למשל כשעשיתי ברית לבן שלי – בהרדמה מקומית, עם רופא דתי אצלי בבית בלי קהל – והם היו מזועזעים מהרעיון. או כשהסתבר לי שהם פגשו את הצדיק עמי פופר באיזה אירוע ומייחלים לשיחרורו הקרוב וכן הלאה.
        תביני, כולם נפלאים ונהדרים כשהם סגורים בתוך חממה בפרט שסודות מהחממה הזאת לא יוצאים החוצה, גם הקיבוצניקים אגב.
        בכל אופן יש בכל זאת משהו בדבריך גברת טדי. אבל כבר חפרתי מספיק אז אולי בפעם אחרת.

      • בואי נתחיל אחד לאחד-
        אבל תנסי להבין במקום ישר לקטול ולהראות עד כמה את צודקת-

        להגיד שאת "נאלצת" לאכול כשר ברוב המקומות זה כמו להגיד שמישהי דתיה "נאלצת" לא לאכול אגאדיר כי זה לא כשר.
        אף אחד לא מצווה עלייך לא להסתגר בבית, לא לאכול ברחוב או לא לצפות בטלוויזיה- את אומרת את זה ככה כי זה נשמע לך יותר יפה, אין בזה אפילו טיפטיפה מהאמת, ואם יש לך הוכחה שזה קיים אשמח להיווכח.

        בקשר לצניעות- "אישה היא שק מלא צואה עם חור שותת דם" זו המצאה גדול ה שלך, בקשר לשני הציטוטים האחרים- אם באמת תרצי הסבר אמיתי אני אשמח להסביר לך באופן אישי..
        עניין הצניעות הוא לא כדי לעצור את היצר, תאמיני לי שיש כאלה גם בין הצנועים והצנועות שמביאים לידי ביטוי את היצר שלהם למרות כל הבגדים.
        נראה לפי איך שאת מדברת שלא באמת חקרת, אפילו לא באופן שטחי , ולא באמת חיפשת תשובות –
        אני ממש לא מחפשת לשכנע אותך, אני גם לא מחפשת להשתכנע ובטוחה שגם את לא.
        זה ש"אני חושבת שלכל אדם מותר לחיות על פי אמונתו או חוסר אמונתו, בין אם את מבינה את מניעיו ובין אם לאו…" לא סותר את זה ש"את טוענת שצריך איכשהו "להבין" את הצד השני" . אפשר לעשות את שניהם, באמת- מניסיון.

        את מסיקה ישר שאני לא חושבת שלכל אדם מותר לחיות על פי אמונתנו, ותני לי לנחש, את גם בטח בטוחה שאמונתי היא כמו של החרדיםאו דתיים למיניהם- לא מפתיע בהתחשב בצורת החשיבה.
        אני סך הכל חושבת שכל אחד צריך לחיות את חייו איך שהוא מאמין ואיך שהוא רוצה, ושבאותו הזמן כל אחד ח י י ב לתת כבוד גם לשני, להבין את האחר ממנו, אחרת אין מקום לכולנו, כיהרי לכל אחד יש את ההפרעה שלו ואת האמונה שלו ואת מה שהוא רוצה לעשות מתי שבא לו לעשות ואיפה שבא לו לעשות, ואם לא יהיה את הכבוד ההדדי הזה אנחנו כולנו נדאג רק לעצמנו והעולם פשוט יחרב בשניות.

    • אחח, התעלול הישן והמוכר של הסטת תשומת הלב מנושא הדיון לבכי על מתקפה אישית. כמה מרענן.
      כפיית חוסר אמונה היא הוצאת הדת מחוץ לחוק, למשל. איסור על סגידה ליהוה תהיה כפיית חוסר אמונה- אשמח לראות דוגמאות למקרה כזה, אם יש ברשותך. הדרישה הזאת לקבלת השונה באשר הוא שונה היתה עלולה להישמע כנה אם לא היתה מגיעה מאותם פיות שלא מוכנים לקבל אורח חיים שאינו דתי. כבוד זה משהו שמרוויחים- לא דורשים.
      מספיק עם הפוסטמודרניזם הארור הזה- לא כל דעה באשר היא דעה ראויה לכבוד. "ברוך שלא עשני גוי/עבד/ אישה" היא לא דעה שראויה לכבוד. "אתם קרויין אדם והם אינם קרויין אדם" היא לא שעה שראויה לכבוד. "חמת מלאה צואה, פיה נוטף דם" היא לא דעה שרואיה לכבוד. אין כאן מתקפה אישית על כל החרדים באשר הם חרדים [למרות שאני לא יכול שלא לבוז לאנשים שרואים בעצמם עליונים בגלל דתם או אדיקותם], היא מתקפה על הדת עצמה. איך אמר ג'ורג' קארלין, שאם יש מישהו שראוי להיקרא צדיק זה הוא: "אני מחבב בני אדם כשאני נתקל בהם, אני מתעב את האירגונים שהם שייכים להם".
      החרדים מוזמנים להמשיך ולחרוד לדבר השם כמה שיתחשק להם- בין דל"ת אמותיהם ומבלי לתחוב את אפם היהודי הארוך לענייניהם של אחרים.

      • "הדרישה הזאת לקבלת השונה באשר הוא שונה היתה עלולה להישמע כנה אם לא היתה מגיעה מאותם פיות שלא מוכנים לקבל אורח חיים שאינו דתי"-
        כמה דתיים אתה מכיר? רוב הדתיים היום מקבלים אורח חיים שאינו דתי, הרבה יותר ממה שאתה חושב. הרבה מאוד מהדתיים היום באים ממשפחות לא דתיות, וממשיכים לבוא להתארח ולבקר אצלם, משפחות לילדים שחזרו בשאלה- אוי, כמה מפתיע- מקבלים את הילדים שלהם באהבה, בניגוד גמור למה שמשדרים לנו כל הזמן בכל מקום אפשרי, כדי להראות כמה רעים הם החרדים או הדתיים.

        גם אתה מביא פה ציטוטים שבחיים לא שמעתם מה כוונתם ומאיפה ובאיזה הקשר הם נלקחו.
        אין אנשים שרואים את עצמם עליונים בגלל דתם או אדיקותם, חס וחלילה ואפילו להיפך- יהודי טוב יודע שהוא כלום , אפס אחד גדול ביחד לבורא, ואין שום בריאה שהוא יותר טוב ממנה אלא שכולם נבראו בצלם אלוקים- כולם חלק מה' ולכולם מקום של כבוד.
        הגעתי לבלוג הזה בטעות ולא יכלתי שלא להגיב,אני מבינה שהגעתי לאיזור נטול חשיבה- איזור בו אנשים פשוט מפציצים מהפה שלהם את כל מה שיש להם להגיד בלי לחשוב הרבה, בלי לחפש דרכי שלום לפני התקפה, בלי אמת לרצות לשמוע או להבין.
        האנשים האלה, אתם, אנשים מאוד מאוד חכמים והידע שלכם שווה המון- אם רק באמת תעצרו רגע ותקשיבו, ותנסו להבין, יהיה הרבה יותר כיף להתווכח, אפילו לכם- אתם אשכרה תדעו על מה אתם מדברים ולא תם תצטטו א ת הפסוקים הגדולים האלה שכל מי שבא לו למלמל קצת נגד הדת והדתיים והחרדים הנוראים זוכר בע"פ..

    • "אתם חושבים שהם כופים את אמונתם עליכם?"
      -לא, אנחנומרגישים (ואני יכול להביא הוכחות) שהדתיים כופם את דתם עלינו. אמונה אי אפשר לכפות (אלא בשטיפת מוח) אבל להפוך הלכות לחוקי מדינה, לשגע את חברות האוטובוסים שיפרידו נשים וגברים כמו שבארצות הברית פעם הפרידו בין גזעים, לדרוש תקציבים ולא לתרום חזרה כלום לחברה… אני מצטער, אבל זה מכפיש את ערכה של הדת היהודית וגם מרחיק מהאמונה, כשהדת מנוצלת לתפיסת כוח, השפעה, והשטלטות על אופי החברה והממשל.

      דת אינה אמונה. האמיני במה שתרצי. אני לא יכול לכפות עליך אי אמונה, ואת לא יכולה לעשות לי את ההפך. אבל כפיה דתית זה ענין פוליטי, ענין מכוער, ואין לו שום קשר לאמונה.

      • עוד דוגמא למי שמגזים- "שגע את חברות האוטובוסים שיפרידו נשים וגברים"-
        האוטובוסים היחידים שמפרידים בין נשים לגברים הם אוטובוסים שנרכשו מראש על ידי הקהילה החרדית, לצורך שימושם של החברה החרדית- קווים שבלעדי החברה הזו ככל הנראה לא היו יוצאים, או היו יוצאים בתדירות הרבה יותר נמוכה.

        לגבי תרומה לחברה אני מסכימה שחרדים ברובם (אך לא כולם ואפילו לא כמעט כולם) לא משרתים בצבא. לגבי תרומות אחרות לחברה אני לא יודעת במדויק- מה שכן שמעתי וגם הכרתי כמה ישיבות חרדיות שבה התלמידים מתנדבים שלוש פעמים בשבוע בבתי תמחוי, זק"א (שזה דבר ענק בפני עצמו והם לא עושים חשבון אם הגופה שהם מנקים לבשה חשוף או לא) ועוד מקומות אחרים שבהם הם תורמים הרבה, אבל אני לא יודעת על האחוזים ולכן לא יכולה לענות לגמרי
        הדתיים תורמים הרבה יותר מכל האחרים לצבא כשהם משרתים בתפקידים המאוד חשובים ומשתמטים באחוזים הרבה הרבה ה ר ב ה יותר נמוכים מהחילונים בכלל ומשמאלנים בפרט.

        בכל מה שקשור לפוליטיקה אני לא נוגעת . מסכימה שאין זה מקומה של הדת עצמה אבל יכולה להבין את הסיבות שהם מתעקשים להישאר שם, וכל מה שאמרת לגבי כח ,השפעה וכו' קשור בקשר ישיר לדתיים שבפוליטיקה.

        דת אינה דבר אחד- היא מורכבת מהמון חלקים קטנים. כפיה דתית קיימת לפעמים ובמידות קטנות, אבל בזמן האחרון זה הפך לססמא שכל מי שרוצה להבהיר מה דעתו על הדת משתמש בה. תחשבו לפני שתשתמשו.

  19. אגב, יש אנשים פחות טובים, יש רמאים, יש רוצחים, יש פושעים, יש אנסים ויש גנבים.
    יש כאלה בכל קהילה ובכל איזור בו גרים קבוצת אנשים מסויימת- איכשהוא קורה שכשיש מצב כזה אצל החרדים, מקרה אחד גורם לכולם לחשוב שכולם כאלה, וכשיש מצב כזה אצל חילונים זה כבר כל כך רגיל שאפילו כמעט ומתעלמים מזה..
    גם זה אומר משהו, אתם לא חושבים..?

    • פה, אני מסכימה איתך. בכל קבוצה ובכל קהילה יש אנשים טובים ורעים, וכולנו, למרבה הצער, חוטאים בסטריאוטיפיזציה. אבל תסכימי איתי שגם קולות חרדיים נשמעים מדי פעם, שטוענים שכל החילונים הם מסוממים/שיכורים/פושעים וכולי. גם אלה וגם אלה לא בסדר בעיני.

      … אבל למרבה הצער, גם הטיעון הזה לא רלוונטי לנושא הדיון, שהוא הניסיון לכפות אורח חיים של קבוצה אחת על הכלל.

      • אני באמת מנסה להבין- תסבירי לי, באמת בנחת ובלי לצאת מהכלים- מה הכוונה בלכפות אורח חיים של קבוצה אחת על הכלל?
        האם הכוונה לזה שיש מסעדות שומרות כשרות באיזורים מסויימים של הארץ (בת"א כמעט ולא תמצאי כאלה, באיזור המרכז- או לפחות אני לא מצאתי)? יש גם כאלה שלא.
        האם הכוונה לזה שבחגי פסח מבקשים מאנשים לא למכור חמץ בחוץ בגלל שחל איסור על הדתיים לראות חמץ בחג? אף אחד לא אוסר עלייך לאכול חמץ בבית שלך, רק בחוץ כי כאן הם עוברים על הדת שלהם
        ביום כיפור, למשל, אף אחד לא אוסר עלייך לאכול בחוץ- – כי שם אין את איסור הראיה של האוכל. זה כמו שתלכי למוסלמי ותצטלבי מול פניו- לא נעים, חוסר כבוד, לא יפה, מה זה נותן לך?
        כמו שתלכי לחבר'ה של ההארי קרישנה עם פרה בפיתה או, כמו שהזכרתי לפני, כמו שתיכנסי לכנסיית הקבר במכנס קצר ויגידו לך שזה לא מתאים, מתוך כבוד..

  20. אחד הפוסטים היותר יפים.

  21. teddythegirl-
    "כי הוא אמר ויהי. א"ר כהנא זו אשה, הוא צוה ויעמוד אלו בנים, תני אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצים אחריה:" –תהילים, פרק לג.

    הנה ההבדל בין מה שנאלצת ואנדר לבין מה שנאלצת דתיה: הדתיה בוחרת בכך. ואנדר נאלצת לספוג זאת מתוך החובה [המקובעת בשבעה סעיפים לחוק העונשין הישראלי] לכבד את רצונותיה של הדתיה. היא כן מאבדת את היכולת לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת. היא מאבדת את היכולת להיוולד, להינשא, להתגרש ולהיקבר באופן שאינו דתי. מה מקריבה הדתיה, בדיוק?

    כל אחד אמור להיות זכאי לחיות את חייו לפי אמונתו- בתוך ד' אמותיו. ירצה להיות דתי- יהיה. ירצה להיות אדם רציונלי- יהיה. המדינה לא צריכה להתערב בכך: עליה לספק את האפשרות לכל האזרחים לפעול באופן שלא ימנע מהם לקיים את חייהם כרצונם, לא למנוע מחלק בגלל רצונותיהם של האחרים.

  22. בחיי, אם את הולכת לסתור כל טיעון במילים "אתם לא מכירים דתיים, אתם מצטטים דברים שאתם לא מבינים" אני לא חושב שיש טעם לנסות להעמיד פנים שיש פה מקום לדיון אינטיליגנטי. היי שלום.

    • אני באמת חושבת שברגע שאתם מצטטים פסוק שאין לכם מושג מאיפה הוא נלקח או על מה הוא מדבר אז אתם לא יודעים על מה אתם מדברים, וחבל להיכנס לזה.
      נסה להיות אינטליגנטי בפילוסופיה ולצטט אמירות של שפינוזה בלי להבין דבר וחצי דבר, נראה איך יגיבו אליך אז.

  23. בתהילים פרק ל"ג כל מה שכתוב זה "כי הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד". אני לא מכירה את הפירוש הזה, אבל גם מלקרוא אותו איך שכתבת מה שאני מבינה זה שגם אם אישה תהיה מלאת צואה ופיה מלא דם הבנים עדיין ירוצו אחריה.. איכשהוא אני לא רואה פה ממש העלבה..

    היא יכולה לנסוע במונית בשבת, אז נכון שיש פה הוצאה כספית יותר גדולה אבל גם ככה כשיוצאים בלילות עד השעות הקטנות של הלילה חוזרים במונית . היא יכולה להינשא איך שהיא רוצה, ואז להתגרש היא אפילו לא תצטרך, ואם תבקש תוכל גם להיקבר באופן שאינו דתי, חו"ח.
    אני יכולה להגיד לך שדתיה נאלצת לספוג את הגברים שמעירים לה הערות בוטות ברחוב ראשי או לא, לא יכולה לקנות בגדים נורמלים כי הכל היום מורכב מרבע מטר בד ואפילו כדי ללכת לבריכה ולא לראות מלא גברים עם תחתונים, היא צריכה ללכת למקום מיוחד.
    לכם זה נראה נורמלי, כי ברור שחופי הים יהיו מעורבים. ילדה דתיה שגדלה והתחנכה בבית דתי לתמימות ועדינות לא צריכה שגבר עם תחתונים רטובים ירדוף אחריה בים כדי להזמין אותה לגלידה, לא צריכה לראות את כל פרסומות החצי פורנו שמפורסמות בכל הארץ וכו'- אבל אני לא מתלוננת על הדברים האלה, כי לי זה ברור שבמדינה שחיים בה כמה סוגים של קבוצות יהיו דברים שלא מקובלים על כולם.

    ואני חייבת לציין, ורק כי אתה העלת את עניין המדינה- בהכרזת העצמאות נאמר "מדינה יהודית בארץ ישראל"- כל ה"כפיות" האלה שלך הן חלק מהציביון היהודי המאוד מאוד מאוד בסיסי, החליטו על הקמת מדינה יהודית, ולא סתם מדינה, ובתור מי שגר במדינה יהודית בארץ ישראל, יש פשרות- זה כל היופי בנו, היהודים, כולנו שונים כל כך ואם רק נרצה אנחנו כולנו יכולים לחיות בכיף ובשלום יחד- רק פעם אחת ביום ננסה לחשוב על השני ולא על עצמנו..

  24. @נערת-טדי, אני חושב שאת אינך מודעת פשוט לכמה דברים…

    "היא יכולה להינשא איך שהיא רוצה, ואז להתגרש היא אפילו לא תצטרך"

    לא היא. אפשר "להתחתן" ע"י הסכם ממון אצל עו"ד, אבל זה לא יתן זכויות ביקור בבית חולים וזכויות אחרות השמורות לנישאים. מצד שני אם תרצו להתגרש אחרי עשור כבר תהיו "ידועים בציבור" ואז חייבים להתגרש ברבנות.

    "יש מסעדות שומרות כשרות באיזורים מסויימים של הארץ (בת"א כמעט ולא תמצאי כאלה, באיזור המרכז- או לפחות אני לא מצאתי)?" – לו יודע איך חיפשת, אבל כשאני יוצא מלקוח לחפש ארוחת צהריים מהירה וזולה, מלבד אולי בנמל תל אביב ממש, כל המזון המהיר ורוב מסעדות הפועלים כשרות. בניגוד לבעלת הבלוג, לי אישית זה לא מפריע מאוד.

    "האוטובוסים היחידים שמפרידים בין נשים לגברים הם אוטובוסים שנרכשו מראש על ידי הקהילה החרדית," – וארבעה קווים של אגד בי-ם, ועכשיו יש מאמץ לעשות את זה ברכבת הקלה שם.

    "זק"א" – שכבר פלטו כמה הערות גזעניות על גופות יהודים לעומת לא יהודים, ומשי-זהב ידוע בתור אנטי-ציוני.

    "הדתיים תורמים הרבה יותר מכל האחרים לצבא כשהם משרתים בתפקידים המאוד חשובים ומשתמטים באחוזים הרבה הרבה ה ר ב ה יותר נמוכים מהחילונים בכלל ומשמאלנים בפרט." – יחי ההבדל בין השתמטות וסרבנות מצפון, אבל אולי גם לא שמעת כמה מהדתיים הלאומיים האלו כבר הכריזו עוד לפני הגיוס שיסרבו פקודה אם יאלצו לפנות התנחלויות? ישיבות הסדר שלמות בעידוד רב הישיבה מודיעים מראש שהם נכנסים לצבא כדי לשמר את מצב הכיבוש האיום, אפילו במחיר מרד. אם זו לא כפיה של דת על הפוליטיקה, אני לא יודע איך להדגיש את זה יותר.

    "מה הכוונה בלכפות אורח חיים של קבוצה אחת על הכלל?"
    – להחליט לנו מתי לעבוד, מה אסור לנו להציג בחלונות הראווה או למכור בחנות, מה לאכול ברחוב (וכן, אנשים מקבלים קנס על כריך חמץ ברחוב בפסח, לפחות בירושלים). להחליט שאסור לנו ליבא בשר לא כשר או לא לגדל חיות מסוימות בישוב "יהודי ברובו". למנוע מאיתנו להתחתן בטקס אזרחי בלי לקפוץ לקפריסין, ולהקבר בצורה חילונית בלי לשלם על זה הון לחברה פרטית. להחליף שעון חורף מתי שהגיוני ולא מתי שבא לש"ס (בלי הגיון אפילו לדתיים). זו ערימה של המון הגבלות וחרמות שאין לגויים בחו"ל, ואין ליהודים בחו"ל.

    פתחי עיתונים וראי איך הרביצו חרדים לדתיה בבית שמש כי לא היתה צנועה מספיק. אפילו בתוככם אינכם סובלניים. כל יום כיפור אנחנו שומעים שילדים מיידים אבנים באמבולנסים ורכבי חירום. איך המוסר והחינוך הדתיים יותר טובים משלנו, אין לי מושג, אבל הם נכפים עלינו לפי חוק.

    אם את רוצב שנקבל אתכם, אז בואו באמת בטוב והסברה, ולא בכפיה.

    "מי שגר במדינה יהודית בארץ ישראל, יש פשרות" – רק שכמעט תמיד הן גדולות מאוד ולטובת המיעוט. אולי די?

  25. לגבי יום הכיפורים- אשמח אם תפנה אותי לכתבה אחת לפחות שמראה שילדים יידו אבנים באמבולנסים.
    זה לא הגיוני, ולו בגלל הסיבה שאסור ליידות אבנים- לא בשבת ובמיוחד לא ביוםהכיפורים, מה שאומר שמי שעושה את זה הוא לא דתי באמת. זה דבר אחד. שחרדים הרביצו לדתיה בבני ברק- שוב, אסור להם לגעת באישה, לא דתיים.
    "אפילו בתוככם אינכם סבלניים" אין לך מושג כי לעולם לא היית בתוכם (וגם אני לא) ולכן אתה לא יכול לדעת איך הם באמת, אתה מבסס את כל מה שאתה שומע רק על תקשורת עיתונים ושמועות, וזה הדבר שהכי מפריע לי בכל הדיון הזה.
    לאף אחד מכם אין מושג איך באמת נראית הקהילה החרדית מבפנים, אתם רק שומעים סיפורים ומשייכים את זה לכלל.
    הקנס בפסח למשל זה לא סותר את מה שאמרתי,כי מבחינת הדת אסור לדתיים לראות חמץ בפסח, אבל קנס ביום כיפור לא תקבל בשום מקום בארץ.

    אתה כל הזמן אומר "אתכם"- אני לא משתייכת לזרם החרדי בכלל ובכלל, החרדים לא רוצים שתקבלו אף אחד, לא אכפת להם בכלל, הם רק רוצים לחיות את החיים הדתיים שלהם בלי הרבה הפרעות מאף גורם. מה שמעצבן אותי אישית זה שהתקשורת שמה לה למטרה להכפיש או להפליל או סתם להוציא מאוד מאוד רע את כל העדה הזו, ואפילו את הדתיים ה"רגילים" שהם אנשיםמיוחדים באמת, רובם היום גם בתוך החברות החיולוניות ואם תדבר עם אחד כזה באמת שתהיה המום מעד כמה ש"זה לא מה שחשבת",
    ואתם- ה"חכמים הנאורים מהמאה ה21 שלומדים ויודעים"- במקום לצאת ולראות באמת מה קורה, מאמינים לתקשורת ולסיפורים- במקרים שאולי חלקם נכונים לגמרי אפילו, אבל מקרים מעטים שממש לא מכלילים על הכלל.

    הדבר היחיד שמפריע לכם זה שכדי שדתיים יוכלו לחיות את הדת שלהם, גם אנחנו צריכים להתפשר על החיים שלנו, ובגלל זה הבאתי את הציטוט מהכרזת המדינה- "מדינה יהודית בארץ ישראל" זה מה שהוחלט, מדינה יהודית- לא מדינה מערבית ככל הגויים, לא מדינה בודהית ולא מדינה אתאיסטית- מדינה יהודית, עם צביון יהודי.
    וכןֿ, כמו שחרדי צריך לדעת שכשהוא הולך ברחוב שינקין בת"א יבהו בו בצורה הזויה, ואפילו בזויה, ככה גם בחורה שהולכת בחוסר צניעות באיזור חרדי צריכה לדעת שיסתכלו עליה בעין לא יפה.
    זה המחיר של ביחד. לנו רק נשאר לנסות לחיות את הביחד הזה בשלום, ולעשות פשרות מצידנו, ולא תמיד לחפש איפה הצד השני לא טוב- ממש כמו בזוגיות…

    • לשאלתך לגבי האמבולנסים – הנה. והרשי לי לצטט את השורה המדויקת: "עוד נמסר כי בערים ירושלים, קרית מוצקין, נתניה ואשקלון, נרשמו תקריות של יידוי אבנים בידי בני נוער על אמבולנסים של הצוותים הרפואיים. "

      http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=769710&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

      לעניין המדינה היהודית בארץ ישראל: נניח שאין לי בעיה עם ההגדרה הזו. אז איזו מדינה יהודית ננהל? יהודית קונסרבטיבית? יהודית רפורמית? אולי, יהודית חילונית? למה זו חייבת להיות מדינה יהודית אורתודוכסית? היית מסכימה לחיות במדינה שמתנהלת על פי היהדות הרפורמית, למשל? או על פי היהדות החילונית? את בכלל מסכימה שיש דבר כזה, יהדות חילונית?

      • הופה.. קודם כל- לגבי האבנים. אני איתך- גועל נפש. כמו שאמרתי לך הם גם לא דתיים מבחינתי (ולא מוזכר שהם כן בכתבה בכל מקרה).

        לגבי המדינה היהודית- עם כל הכבוד- גם יהודים רפורמים, אורתודוקסים וגם קונסרבטיבים צמים ביום הכיפורים, לא אוכלים חמץ בפסח ושומרים שבת בדרך זו או אחרת, ההבדל ביניהם הוא הגדרות- כמה להקפיד על חמץ, מה בדיוק מוגדר עבודה בשבת וכיו"ב.
        לגבי היהדות החילונית- להסכים זו לא הנקודה, אני חיה את היהדות החילונית הזו יום יום- אני רואה את היהודים החילונים ככאלה שמכבדים את התנ"ך אבל לא עושים את כל מה שכתוב בו, או אם נדבר באופן מעשי- צמים בכיפור אבל רואים טלויזיה, או לא צמים אבל לא עושים כל מה שהם רוצים רק כדי לציין את היום.
        יוצאים בשבת אבל עושים קידוש, או אוכלים חמץ בפסח בבתיהם כי הם מודעים לזה שלפי היהדות (ולא הדת, היהדות) בפסח לא אוכלים חמץ.

        בכל אופן לצורך העניין, אני חושבת שאם היית שואל את בן גוריון למה הוא התכוון- בן גוריון החילוני, כמובן- הוא לא היה מהסס ואומר היהדות האורתודוקסית.

  26. […] משהו, המשתמטים. אז תנו לי להשוות את זה לשמאלנים: איך אמר עירא ב"רשומה קטנה ליום […]

  27. האמת? כן יש משהו בזה שאדם דתי צריך לראות תמונות עירום ברחוב שנוגדות את מצפונו. אני אישית לא מבין למה בוידאומט שבמרכז המסחרי בגובה העיניים של הבן הקטן שלי יש סרט של 'אינגה הגונחת' או משהו כזה עם תמונות די מפורשות. אולי זו חלק מהסיבה להקצנה בחברה החרדית, תגובת נגד למה שקורה בעולם החילוני.
    לגבי הכפייה הדתית, אני לא יכול לחוקית להתחתן עם אישה נוצריה,מוסלמית או כל אישה שאינה יהודיה במדינה שלי. אין לי תחבורה ציבורית בשבת (ואם אין לי אוטו ו/או כסף למונית? הייתי פעם חייל בסדיר את יודעת) ואני לא מבין מה זה עניינה של המדינה אם אני מציג חמץ בפרהסיה, יש וויכוח שלם על יום מנוחה שבועי אם הוא חייב להיות שבת או שכל אחד יכול לבחור לו (מתאים לי דווקא יום א' ואז כל השירותים פתוחים בשבילי) ובקיצור הכפייה הדתית היא כל כך ממוסדת שהיא נראית לחלקנו טבעית לגמרי למרות שהיא ממש לא.
    ופה בדיוק ההבדל בינינו, את יקירתי תופסת את המאבק בכפייה הדתית כמאבק בדתיים, זהו הבדל עקרוני בין שנינו שעמוק הרבה יותר ממה שהוא נראה.
    לעצם העניין, אם השכן שלי משמיע מוזיקה רועשת בלילה זה ממש לא מעניין אותי אם זו מוזיקה חסידית או טכנו, הוא מפריע לי לישון ופוגע בזכויותי.
    ואז, אם השכן הוא דתי שמשמיע מוזיקה חסידית הטיעונים שלך יהיו משהו כמו 'אבל הוא מתנדב שלוש פעמים בשבוע בהוספיס לחולי סרטן, לומד תורה ולא ירים יד על זבוב' בעוד שאם הוא חילוני אז כמובן שהוא מובטל, מסומם ובעל עבר פלילי.
    לא מעניין. פשוט לא מעניין, הגברת ואן דר גראף לא שאלה אם יש או אין אווירה של קדושה בביתם של החרדים ואם הבעל הדתי מתייחס לאישתו ברוך ואהבה, היא לא קבעה שכל הדתיים הם מטורפים פנאטיים שנוהגים לאנוס חתולים ולשרוף פחי אשפה שילדים חילוניים בתוכם, זה מה שאת אולי קראת אבל זה לא מה שכתוב. לא בגלל שעשינו מחקר מעמיק על הציבור הדתי, לא בגלל שיש לנו או אין לנו מושג על הציבור הדתי והבלוג הזה לא התיימר לנתח את כשליו וחסרונותיו של הציבור הדתי/חרדי או הוטנטוטי.
    וכאן אני בהחלט מרים עלייך קצת את האף, מציגים בפנייך טענות ואת חוזרת לאותה מנטרה שחוקה 'הדתיים הם לא מה שאתם חושבים' מי חשב משהו על הדתיים? מתי תביני שלהבדיל ממך אנחנו החילונים לא מרגישים שאנחנו צריכים להצדיק כל דקה מזמננו ולהוכיח שהיינו ראויים לקדוש ברוך הוא בדקה הזאת? ולכן גם לא אכפת לנו מה עשה מי שפגע בזכויות שלנו בשאר זמנו החופשי ואיזה בחור טוב הוא.
    כתבת שהחרדים רק רוצים שיעזבו אותם בשקט? כל עוד הם יודעים לקחת תקציבים מהמדינה אני לא קונה את זה ובכל מקרה , אותי הם לא עוזבים בשקט לרגע.

  28. נו, גם כאן, כל מילה שלך, אני מהנהן. טוב מאוד.

  29. […] כשבוע, כתבה ואנדר פוסט נפלא על יום הכיפורים, על סליחות ובכלל. אחת המגיבות הפעילות […]

  30. […] הייתי מביט מן הצד, מתוך עינה של אותה טדיגירל (מהפוסט ההוא של ואנדר), התגובה היתה: "אתה רואה?! לזה אני מתכוונת […]

  31. ניסוח מדהים של כל מה שקצת שימוש בשכל הישר (שלמרבה הצער כבר מזמן שאינו נחלת הכלל) אמור להוביל אליו. יישר כוח, אחותי!!!

  32. ח"ח


כתיבת תגובה

קטגוריות