פורסם על ידי: vandersister | מאי 3, 2010

כשאת מוחה את לא יפה

לפני ימים מספר, אירחתי בביתי מסיבה קטנה. כפי שקורה רבות במסיבות עם אנשים רהוטי דיבור וחדי מחשבה, התפתח דיון סוער בעניין כלשהו. אנוכי ועוד כמה אנשים ממש נכנסנו לנושא והעלינו טיעונים נוקבים, מי בעד ומי נגד. היו מקרים שממש לא הסכמנו אחד עם השניה, ברם, המשכנו לקיים דיון נלהב ומרתק, בעודנו אוכלים עוגה ושותים קפה.

לפתע, אחד המשתתפים במסיבה הכריז שהוויכוח אינו לרוחו. עודו אומר את הדברים, והנה הוריד את מכנסיו והשתין בקשת באמצע הסלון. "מה פשר הדבר?", שאלתי אותו. "כך אני אוהב לבטא את דעותיי", השיב האיש, "תנו לי להתבטא בחופשיות". הרמתי גבה ועוד אחת, ואמרתי לעצמי, נבליג. בשביל זה יש סמרטוט ואקונומיקה. אבל אז אדם אחר החזיק-החרה אחריו, פשט את מכנסיו והשתין בקשת לא רק על הרצפה אלא גם עלי, ועל כל יתר הנוכחים. ביקשתי ממנו לחדול, כי כך לא מתנהגים בני תרבות, בטח שלא אצלי בבית. בתגובה, האיש לא רק שלא הפסיק, אלא גם העניק לי ברוחב לב סטירה מצלצלת, ולאחר מכן הכריז שאם אגרש אותו מביתי, הרי שאני שוללת ממנו את חופש הביטוי והנני צבועה. "מה יש?" אמר לי המפליק הנדיב, "לכולם את נותנת להתבטא, רק לי לא?"

אז זהו, שכן. החלטתי בכל זאת לגרש אותו מהבית שלי. כי אין שום סיבה שאדם שמכה אותי ומשתין עלי ועל האורחים שלי ישהה בצל קורתי. ויכוח סוער, טיעונים נלהבים, אפילו כמה מהלומות מילוליות כדרך בני אדם – זה נראה לי תקין, אפילו מצוין. חלק ממה שהופך את החיים שלנו לפוריים ומעניינים יותר. מי יודע, בתוך הדיון הסוער, אולי חלק מאיתנו השתכנעו במקצת לראות את טיעוני הצד השני באור אחר.

עם זאת, יש דברים שאני לא מרשה לעשות בבית שלי, גם אם הוא רק וירטואלי. מי שבאמת חושב שבמסגרת "חופש הביטוי", הוא יכול לקרוא לי תינוקת פמיניסטית מטומטמת, לומר שאני כותבת רק כדי ליהנות מהפלוצים של עצמי ולהבהיר לי שאני וכל יתר קוראיי על הזין שלו ומצידו שנלך להזדיין, טועה ובגדול. ואם הוא ושכמותו עוד ימשיכו ויטענו ל"סתימת פיות" – הריני לאשר, אכן, כשאתם מתנהגים בצורה כזו, לא יהיה לכם מקום להתבטא בבלוג הזה. זה לא לכבוד הבלוג, לא לכבודי ולא לכבוד האנשים האחרים שמנסים לנהל דיון תרבותי.

אגב, היו גם מי שטענו שאני "אגרסיבית מדי", ושאולי כדאי לי להיות קצת פחות "פמיניסטית לוחמת" כי זה "לא נעים". למי שלא שם לב, הבלוג הזה נוקט מרגע היוולדו בגישה פמיניסטית והומניסטית, לוחמת יותר או פחות, בהתאם לנסיבות ולנושא. אני נוטה למחות על מה שמפריע לי, להתרעם, להעביר ביקורת ולצאת חוצץ, אם נראה לי שיש משהו שצריך למחות עליו. אפילו בתוקף. מי שרוצה לקרוא רק דברי נועם ושמחה, בצבעים ורודים ועם פרפרים שמחים, לא חייב לקרוא את הבלוג. באמת. אני לא מכריחה אף אחד. יש המון בלוגים שמלאים רק בוורוד ונעים ושמח, למשל הבלוג של "הלו קיטי". פה, לעומת זאת, יהיו מדי פעם דברים נוקבים וקשים. כי ככה זה בחיים, אתם יודעים, קורים גם דברים לא נעימים שלפעמים צריך לדבר עליהם. אפילו אם את רק אישה שאמורה לדבר בצורה נעימה ומנומסת כדי שאנשים לא ירגישו "לא נעים". 

לחלופין, כפי שהזכיר לי ידיד טוב ובלוגר מנוסה, האינטרנט הוא מקום מופלא שפתוח לכל אחד שרוצה להתבטא. אין לי שום בעיה שכל מי שמבקש להפליק לי יפתח במקום זה בלוג בשם "ואן דר גראף אחותך היא מנייאקית שאוכלת גויאבות רקובות ומשגלת עיזים יתומות בלילות ירח מלא", וישטח שם את טענותיו.* אם יצליח לאסוף סביבו עדת מעריצים נלהבים, לבריאות שיהיה לו. אבל אצלי בבית, אף אחד לא ישתין באמצע הסלון, אלא אם הוא כלבלב חמוד במיוחד שעוד לא למד לשלוט בעשיית הצרכים שלו.

בהזדמנות זו, אני מבקשת להודות נרגשות לאנשים מקרוב ומרחוק שלקחו את הזמן בשביל להביע תמיכה ולעודד, מי בתגובות, מי במייל, מי בטוויטר ומי בבלוג האישי. בימים שבהם כבר התחלתי לחשוש, וחשבתי שאולי מוטב יהיה להוציא את הבלוג לפנסיה מוקדמת, גרמתם לי להבין שאין שום סיבה שאנשים טיפשים ואלימים יגרשו אותי מהבית שלי, ועל כך תודה מקרב לב. באמת. חתולו של תקרה יגמול לכם על טוב לבכם בכדורי צמר של הארה ושמחת חיים. 

ומאחר שאין לי עוד מה להוסיף בנושא, הרי לכם ארנב עם עלה על הראש:

ארנבים זה שמחה

* מעולם לא עוללתי שום דבר לעיזים, יתומות או אחרות, כך שיש מצב שזו תהיה הוצאת דיבה ואנא קחו זאת בחשבון. אבל זו כבר שאלה לידידיי בעלי הידע בחוק ומשפט (ועיזים יתומות).


Responses

  1. היה שווה הכל בשביל התמונה של הארנב.

    ואנדר: I aim to please 🙂

  2. הארנב הזה, רק שתדעי, מתמוסס מהנודים של עצמו.

    ואנדר: לולז!

  3. אין מצב לתגובות רציניות עם הארנב הזה. הוא פשוט כל כך… ארנבי.

    ואנדר: אכן. יצור מופלא שכמותו.

  4. ביקשת, אז קיבלת :mrgreen:
    http://izimyetomot.blogli.co.il/

    ואנדר: את גדולה מהחיים. בסוף אני עוד אנהל שני בלוגים במקביל, אחד שלי ואחד ששונא אותי. פיצול אישיות much?…

  5. הידד לואנדר הלוחמת וכה לחי לתפארת גם כן!
    (למרות שעושה רושם שדי מיסמרו את העלה לראש של הארנב…)
    שרון, LOL איזה השקעה מטורפת..

    ואנדר: לגמרי! שרון שולתתתת :mrgreen:

  6. מענין שהגעתי לבלוג הזה ולאנטרי הזה דוקא היום, יום בו האשמתי עמיתים לעבודה בזה שהם מגיבים באופן לא ענייני לטענות שלי רק בגלל שאני אישה. הייתי מאד מאד עצבנית מקודם, אבל עכשיו אני חושבת על שפנים עם עלים על הראש, אז תודה.

    ואנדר: שרונה, זה כל כך מוכר. ומה שהכי מרגיז – הגברים שעושים את זה פשוט לא קולטים שזה מה שהם עושים. מאחלת לך המשך יום ושבוע מלאי ארנבים חמודים עם עלים על הראש.

  7. שרון, בלוג העיזים שלך גאוני ROFL

  8. ויספר – הפלת אותי מהכיסא. איפה הגויאבות?!

    ואנדר – אם אחרי סגירת עין הדג גם את תפרשי, מבחינתי אפשר כבר לסגור את האינטרנט. לחלופין אני אאלץ לפתוח בלוג, כי לא יהיו לי קישורים מוכנים שמסבירים ולרוב בצורה משעשעת את דעתי.

  9. סליחה, סליחה – החבלות מהנפילה מהכיסא הן באשמת שרון. ויספר בסך הכל מתחת.
    שרון, עורכי הדין ברדך. :mrgreen:

    ואנדר: ולנסיה, תודה 🙂  לעת עתה אני פה, אל דאגה.

    לגבי הבלוג של שרון, בא לך לנהל בלוג עיזים וללכלך על הבלוג הזה במקביל? המשרה פתוחה 😉

  10. ואנדר – חזקי ואמצי 🙂
    ותשלחי לי כמה עיזים יתומות. בא לי לשרוף משהו…
    (על המנגל! על המנגל!! סוטים!!!)

    ואנדר: עזוב אותך מעיזים… הבשר קשה מדי. נסה גדיים. במיוחד בחלב אימם או משהו כזה 😛

  11. אני מתה על הבלוג הזה ובמיוחד על העובדה שהוא פמיניסטי ומצחיק ואת כותבת נהדר. פספסתי את הבלאגן עם התגובות, אבל חפיף, באמת ככה זה אינטרנט, מלא שרצים 🙂

    אז מה הכתובת טוויטר?

    ואנדר: ג'ורג', תודה. לגבי הבלגן עם התגובות, כנראה שטוב שפספסת…

    כתובתי בצייצן: http://twitter.com/vandersister

  12. יישר כוח. בנוסף לכל מה שאמרת, לפחות מבחינתי יש גם עניין הצהרתי כזה, שמבחינתי שנאת נשים (לדוגמה) היא סנטימנט בזוי שאין לו מקום בשיח. אין לי עיתון, אין לי ערוץ טלוויזיה, אבל יש שטח פומבי אחד שנמצא באחריותי, ובשטח הזה אני אבהיר את העמדה שלי בצורה האפשרית היחידה.

    כמו כן: באני! באניבאניבאני.

  13. ואם יש לך כוח מתישהו, הבלוגרית הפמיניסטית האהובה עליי כתבה לאחרונה על הצקה לנשים באינטרנט. למה לחוש עצבים על טוקבקיסט ניג'ס כשאפשר לחוש זעם קדוש של תנועה חברתית? 🙂
    http://tigerbeatdown.com/2010/04/23/sexist-beatdown-you-are-all-just-a-bunch-of-stupid-cunts-who-should-shoot-yourselves-in-the-what-do-you-mean-my-comment-got-deleted-edition/ 

    ואנדר: תודה רבה על הקישור! זה כל כך נכון…

    וחוץ מזה, אני מתחילה להבין שאנשים אוהבים ארנבים. אולי צריך לכלול יותר ארנבים בפוסטים?…

  14. כל הכבוד לך
    גם אני פספסתי בלאגן בתגובות, אבל נמאס שאנשים רעים מחרבים גם את האינטרנט בטוענות מטופשות כמו חופש הביטוי להגיד כל שטות וביזיון. טוב שענית להם, טוב שסתמת להם את הפה. מקווה שהם יעלמו, ולא את!
    אל תתני להם לנצח….

    ואנדר: רב תודות, גוטגליק 🙂

  15. ואנדר, תמיד אומרים לא להאכיל את הטרול.
    אנחנו בעד דיקטטורה נאורה, וחוץ מזה, אני התגובה ה- 13 זה בטח אומר משהו!

    ואנדר: ואם כבר להאכיל, אז בגויאבות רקובות 😉

  16. http://xkcd.com/385/

    ואנדר: גאוני!! פשוט ענק. מתייקת ושומרת. תודה!

  17. חזקי ואמצי, אני אוהב לקרוא את הבלוג שלך – ושכל הטרולים האלימים יילכו לבלוג העיזים.

    ואנדר: תודה, ואני מקווה שלא יאשימו אותי בסופו של הסיפור בהשמצת עיזים. אין לי כלום נגד היצורים המופלאים ומייצרי הגבינה הללו. באמת!

  18. אני יושבת אצלך בדרך כלל על הדשא, מחוץ לבית, רק מקשיבה. נהנית מאוד לקרוא אותך, ולא ממש מוצאת צורך להגיב. אבל חבל שתפסיקי לכתוב בגלל טעויות של האבולציה.

    ואנדר: נועה, ברוכה הבאה ותודה רבה. אני לא אפסיק לכתוב, בזכות אנשים כמוך. 🙂

    חוץ מזה, כל האנשים המגניבים באמת יושבים על הדשא! הדשא זה ל"קוליים".

  19. בחיבה והערצה לא מצומצמות, שואגת את שמך ברחובות.
    עלי והצליחי, ואל תשתפני.
    יפנו להם המשתינים לשדות זרים, ואיברם על כתפם, ויחפשו להם שטח מרעה רלוונטי.

    בשם עולם הקוראים הסמויים, שכתיבתך מעלה חיוך על פניהם בימים יומיומיים משמימים במיוחד –
    טוב שאת.

    סמויה אוהדת.

    ואנדר: חן, תודה מכל הלב, וחיבוק וירטואלי גדול.

  20. על הזין שלי בשקל תשעים!

    ואנדר: יו22ריאן, אני חייבת להתערב כאן ולהסביר שהתגובה שלך מתייחסת לדיון צייצני שהיה לנו לפני כמה ימים. תגובתך מאושרת בידיעה שלא באמת כולנו על הזין שלך 🙂  ואם כבר על הזין שלך, בטח שלא בשקל תשעים. אנחנו שווים הרבה יותר.

  21. ואנדר, חזקי ואמצי. האם יש אפשרות להחליף בחתלתול בפוסט הבא?

    ואנדר: בהחלט. חתלתולים, בדומה, לארנבים, זה שמחה 🙂

  22. טוב תראי, אני קוראת אותך כבר כמה שנים טובות, ותמיד אהבתי לקרוא כל מילה כמעט, וגם עם רוב הדיעות הסכמתי.
    היום, פתאום, אני מוצאת את עצמי מופתעת, ולא לטובה.
    העלה הזה על הראש של הארנב הוא אחד הביטויים הקיצוניים לאלימות כנגד בע"ח בכלל, ועלים בפרט…!

    סתם. את אדירה, שנונה, רהוטה ואינטיליגנטית, ותשתיני על כולם בקשת! :mrgreen:

    ואנדר: אל דאגה, כבר הוגש נגדי כתב תביעה על-ידי הליגה למניעת השמצה נגד עלים :mrgreen:

  23. אני כרגיל מגיעה באיחור לא אופנתי ומפספסת את כל הויכוחים המעניינים.

    אבל הכל מקרה, אני שמחה שאת לא נותנת לאנשים שלא יודעים על מה הם מדברים לשכנע אותך להוציא את הבלוג לפנסיה.
    בבקשה תהיי אגרסיבית ופמיניסטית כמה שמתחשק לך. אני, לפחות, איתך.

    ועוד חיות חמודות! הארנב הרס אותי מצחוק.

  24. לא קראתי את התגובות וגם לא אקרא הפעם אבל ואנדר, יקירתי, אין מצב שאת מפסיקה לכתוב לי בגלל איזה אהבל (או 32.5 אהבלים לצורך העניין).

    אני מקדיש לך שיר שמאוד קרוב לליבי

  25. ואני סוף סוף הצלחתי להיכנס לתגובות כאן אחרי שהשארתי את הדף בטעינה וחזרתי אחרי שעה. אני מבקש ממך שוב, תוסיפי כבל, לוח אם , לוח אמ – אמו , מה שצריך כדי שהבלוג שלך יעלה במהירות סבירה. ואל תאשימי בזה אף שרת, יש לנו כאן שרת בעבודה, הוא תמיד מגיע באיחור ודי עצלן אבל המחשבים שלנו עובדים בסדר.

  26. ארנבים מה זה גרועים במתמטיקה.

  27. אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה:
    את נהדרת (המשיכי כך) והבלוג מצוין. אל תתני לאף אחד לייאש אותך.
    יחי הארנבון!

  28. כמובן שכולנו כאן בעדך, ובעד הבלוג המקסים שלך.
    ולמרות שאין לי מושג מי עשה או יעשה דברים מגעילים כאלה (אגב, אם הוא מעצבן אותך, שלחי אותו אלי, אני כבר אחליף איתו מלה או שתיים), אבל הדבר הכי מוצלח שיצא מזה זה הארנב.
    והעלה.
    והעיזים.
    וגם חתולים כמובן תמיד מוזמנים..

  29. Hear Hear!

  30. תמיד זרם רוע מיזוגני בתעלות הביוב של הרשת, וכשזה לובש איצטלה פסבדו-מדעית זה נהיה עוד יותר יותר מקומם, וגם מהר מאד הערווה העלק-אינטלקטואלית נחשפת כשהשיח הופך לחרפות וגידופים מהצד שכנגד. אז טוב שיש לנו אמזונות ללא חת דוגמת ט' שיורות בקור רוח טיעונים מנומקים וקולעים. אבל התגובה האותנטית והאנושית שלך לא פחות חשובה. וג"כ – סופרלטיבים בדר"כ מביכים אותי- אבל נקווה אין מצב שנאבד את הקול הייחודי שלך בגלל כמה כאלה שממש לא שווים את זה..

  31. נו, מה שכולם אמרו.
    ורק בשביל שהתגובה הזו לא תהיה לגמרי מיותרת, גם אני מוסיפה לך עז.
    קחי עז.

  32. כל כך שמחתי לקרוא את הפוסט הזה! (: תמשיכי – פשוט תמשיכי ותמשיכי! (כאן מופיע סמיילי לב קיטשי מרוגש 😛 )

  33. מסתבר שפספסתי את המסיבה 😐
    זה ילמד אותי לבדוק רסס באיחור…

    אז רק רציתי להגיד שאני תומכת בך לחלוטין, ובשום אופן לא לסגור את הבלוג.
    הכתיבה שלך חכמה ושנונה ומי שלא יכול להתמודד עם זה שילך לטקבק בווינט!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: