פורסם על ידי: vandersister | מאי 27, 2008

הבו לי גיבור-על!

בזמן האחרון מתחוור לי יותר ויותר שהחיים הם פויה. כלומר, הם נפלאים ומדהימים ומלאי קסם ואהבה, אבל בעיקר פויה. בזה אחר זה נלקחו ממני מקום מגוריי, חתולתי, שגרת יומי, שלוות נפשי (אם היתה) וחברתי הטובה בעבודה. מדי פעם אני מרימה ראש השמיימה ומחפשת את הפסנתר העומד ליפול על ראשי. זה עוד לא קרה, אולי יקרה, הישארו עימנו.

וככל בת-ישראל ממוצעת החשה שהחיים הם קצת יותר פויה לה מהרגיל, לקחתי אחריות על מצבי. קיבלתי שורה של החלטות אמיצות, שיניתי את חיי מהקצה אל הקצה – וכיום אני אשת חיל העומדת בכל משימותיה, קמה בכל בוקר נמרצת ורעננה, עושה התעמלות לשיפור הבריאות והמצברוח, אוכלת מזון משובח, והנני ההתגלמות של נפש בריאה בגוף בריא! כלומר, הייתי מתה. למעשה אני קמה בכל בוקר מותשת כאילו דרסה אותי בלילה רכבת דו-קומתית תריסר פעמים, עובדת עד כלות כוחי בעיניים טרוטות וצוואר/גב תפוסים עד צאת נשמתה של החמה, שבה הביתה ואוכלת כל מה שלא מספיק לברוח ממני מספיק מהר, ואז מתמוטטת על הכורסה מול הטלוויזיה וצופה בתוכנית האווילית ביותר שאני מצליחה למצוא, עד שהרכבת מתחילה שוב לנסוע. כלומר עד שאני נרדמת אין-אונים. מעין רוטינה שכזו.

ובעודי שרועה על הכורסה ערב אחד, ותוהה מנין יבוא עזרי, הושטה לי עזרה בלתי צפויה בדמותו של "החץ הירוק", הלא הוא אוליבר קווין. לכל מי שלא צופה בסידרה "סמולוויל" (אנשים נבונים שכמותכם), מדובר בעוד גיבור שמבוסס על דמות קומיקס, מעין רובין הוד מודרני היורה חיצים משוכללים באנשים שמגיע להם לחטוף חיצים, כנראה. מה שיפה ב"חץ הירוק", זה שלא רק שהוא בחור רגיל ללא כוחות-על שהחליט לבוא לעזרתם של החלכאים והנדכאים בעולם, באצילות נפש ואומץ לב – הוא גם מרבה לעשות את זה בלי חולצה לגופו. כלומר, הוא שייך לז'אנר הגיבורים שהכוחות שלהם פועלים הרבה יותר טוב בלי חולצה. ועם כל הכבוד לקלארק קנט קשישא, הלא הוא סופרמן הצעיר, אנו נמצאים בעיצומה של העונה השישית לסידרה, והוא הפסיק להוריד את החולצה שלו איפשהו בעונה השלישית; כך שבהחלט מדובר בחידוש מרענן.

פרק ספציפי אחד ששודר לא מזמן הציג חבורה של גיבורי-על שהתאגדו סביב החץ הירוק במטרה לפרוץ לאיזה מפעלון נטוש של הרשע הראשי, לקס לות'ור, ולפוצץ את האמ-אמא שלו. כלומר של המפעל, לא של לקס. את לקס אי אפשר לפוצץ, אחרת הלכה הסידרה. בקיצור, החץ מיודענו ויתר על בכורת חזהו החשוף לטובת גיבור אחר – אקוומן (Aquaman) – השוחה במים במהירות של דולפין על טריפ של PCP. החץ הסתפק בתלבושת צמודה בצבע ירוק, שהיתה בכל זאת מושכת לעין, בעיקר כי היתה מינימלית ביותר וצמודה עד אימה במקומות מסוימים בגוף שהשתיקה יפה להם. דמות שלישית היא "סייבורג", אדם שחציו אנוש וחציו מכונה, המסוגל להתחבר לכל מחשב בעולם ולפרוץ אותו חיש-קל, וגם הוא לבוש בבגד גוף צמוד בצבע מטאלי (!). דמות נוספת, "אימפולס", היא של מעין בן-עשרה ציפלון ולא ממש מרגש, אבל שיודע לרוץ יותר מהר מסופרמן, אפילו; וגם הוא התכבד ועטה על עצמו בגדים צמודים, שזה יפה מצידו, גם אם אין לו יותר מדי מה להראות בגין גילו הצעיר ושחיפיותו המצערת. לכל אלה הצטרף קלארק קנט, עם חולצת הפלנל המעצבנת שלו, המכנסיים הרופפים והתספורת המעוכה. כאילו – סופרמן, שמופרמן – תראה קצת בשר, בנאדם. אתה חושב שאנו צופים בסדרות האלה למען האינטלקט?

ובכל זאת, לבל יאשימוני ברדידות מוחלטת, אני חייבת להודות שכן עלו במוחי כמה מחשבות פילוסופיות תוך כדי צפייה בסידרה. האם החיים לא היו הרבה יותר קלים לו היו לי כמה כוחות כאלה, של גיבורי-על? אם הייתי אימפולס, הייתי יכולה להגיע לעבודה בכל בוקר תוך 2 דקות במקום תוך שעה, וגם היה נחסך ממני השטינקמוביל על כל תחלואיו. אם הייתי סייבורג, הייתי יכולה לחבר את כף ידי ישירות למחשב בחיבור USB, ולא הייתי צריכה להקליד שוב לעולם. אם הייתי החץ הירוק, הייתי נראית ממש טוב בלי חולצה. אה, וגם הייתי יכולה לקלוע חיצים למטרות מדויקות, כמו למשל העין של עמיתים לעבודה שמעצבנים אותי.*

ובמקום כל זאת, אני סתם ואן-דר-גראף מן היישוב, נטולת כוחות מיוחדים, אלא אם צריכת קפאין מוגזמת נחשבת ליכולת-על. ממש חבל. יכולתי להיות "קפאין-וומן", גיבורת-על ששופכת ספלי קפה רותח בדיוק מדהים על מכנסיהם של יריביה המרושעים. ואז נרדמת בחוסר אונים על הכורסה מול הטלוויזיה.

* לעמיתיי לעבודה – אל דאגה! אם ארצה להתנקם בכם על משהו, לא אירה בכם חיצים! מקסימום אכניס לכם מלח לתוך הקפה. או ציאניד. משהו כזה.


Responses

  1. הו, ואנדר, אכן תקופה קשה וכדרכן של תקופות, גם זו תחלוף. מאחלת לך שבמהרה.

    ואנדר: תודה. מהפה שלך, לאוזנו של חתול התקרה מיודענו.

  2. לפחות את לא נרדמת בעבודה תוך כדי העבודה. גם זו נקודת אור שאפשר להאחז בה. 😦

    ואנדר: לא פעם טענתי בעבודה שהשטח מתחת לשולחן הוא אידיאלי לתנומה קצרה. זה הזמן להנהיג במחוזותינו "שלאפ-שטונדה" בעבודה לאחר ארוחת צהריים. אנחנו תמיד יכולות לטעון שזה "מעלה את התפוקה שלנו" ושטויות כאלה 😉

  3. את רוצה להגיד שאין לך כוחות ליצור מטען חשמל סטאטי מעמיד שיער, מוחק דיסקים ויורה ניצוצות? אז מה שווה להיות ואן דר גראף?

    ואנדר: שאלה יפה (ובמקומה, אפילו). כנראה שלא שווה. מקסימום יש לי כוחות ליצור נייר טואלט משומש מנייר טואלט שאיננו משומש. זה גם משהו, אתה חייב להודות!

  4. ציונה!

    לפני שנתיים-שלוש יצא ספר של רועי רוזן בשם ציונה ™ שהוא נובליזציה של קומיקס שמעולם לא היה. בכל מקרה – יש בו גיבורת על ישראלית למהדרין ששואבת את כוחותיה מקפאין, ניקוטין וסוכר.

    ספר משעשע, אם כי העלילה שלו לא מספיק טובה בשביל להחזיק ספר שלם.

    ואנדר: קני – תודה! עכשיו אני יודעת את מי לתבוע על הפרת זכויות יוצרים. ספר שמבוסס על דמותי (חוץ מהניקוטין, האמת), ולא קיבלתי אף לא שנקל אחד בתמורה?? שערוריה!!

  5. אחרי יותר מ-30 שנה כבר כ"כ התרגלת לדמות שמסתכלת עלייך בחזרה מהמראה שחבל, מרוב שאת רגילה, שאינך יכולה לראות ולהפנים שאת סופר נפלאה.

    ואנדר: 😀

    מור, אם הייתי יכולה, הייתי הופכת את דברי העידוד שלך לגלולות קטנות ונוטלת שתיים מהן בכל יום, בוקר וערב. תבורכי 🙂

  6. גם לגיבורי על (גם אם מכוחות האופל) מתפקשש לפעמים:
    http://www.liorfilm.com/my_movies/shenkin/page_design_heb.html

     ואנדר: כן, אבל אם כבר מתפקשש, לפחות שיהיה בלי חולצה או בבגדים מינימליים. N'est pas?…

  7. קפאין וומן נשמע לי מצויין. 💡

    ואנדר: תודה! בסרט ההוליוודי שיבוסס על דמות-העל תשחק את דמותי השחקנית השמנמנה והחביבה הזו מ"בטי המכוערת".

  8. אני קיוויתי פעם שיכולת צפייה מדהימה בטלוויזיה תיחשב ככוח-על, אבל זה לא היה ממש יעיל במלחמה ברוע אז ויתרתי על הצלת העולם. אבל זה כן מאפשר לי להעריך סדרות עם גיבורים לבושים בצמצום אז אל תרגישי שאת לבד ברדידותך, לפחות הייתה לך מחשבה! גם זה משהו בימינו.

    ואנדר: אלמה – אחותי לחיבה כלפי גיבורים החושפים טפח – תודה מכל הלב 😉

  9. מהמם!
    אגב, הגעת כבר לנשיכה של הנרי הערפד את החוקרת יפת התואר שעומדת להתעוור?

    ואנדר: נו ודאי. לצערי הסידרה נגמרה אחרי העונה השניה והחברה שהפיקה אותה לא חידשה את הצילומים 😦  על אף מחאות נמרצות מצד המעריצים. למה תמיד לוקחים לנו את הסדרות הכי שוות, למה?…

  10. מאחלת לך שהבאסה תחלוף במהרה…
    חברה אמריקאית (שכבר היתה אמורה להתרגל להרגלי הצפייה הקלוקלים שלי) הרימה גבה כשהיא שמעה שאני נוהגת לצפות בסמולוויל, וציינה ש"אצלנו צופים בזה בנים עד גיל 15 ". תודה לאל שאני לא היחידה ששוברת את הדמוגרפיה.
    האמת, זה קצת מדכדך לצפות בסדרה שאין לך שום הסבר הגיוני למשיכה שלך אליה ושאיש מלבדך לא מודה שהוא מכיר אותה. למשל, עם מי חולקים את ההבחנה שלאנה נראית כחושה-משהו בעונה הנוכחית, או שבת דודתו הדנדשה של קלארק מסתמנת כדמות מייגעת ברמות של הכלב הצרפתי לאקי מהפרסומת? מה אדם אמור לעשות עם האינפורמציה הבוערת הזו? 😥
    אגב, נדמה לי שהעונה הנוכחית (זו שרק התחילה ב-yes) היא השביעית. ללא ספק, אינפורמציה שתשנה את חייך.

    ואנדר: עם מי חולקים את האבחנה הזו? איתי, כמובן 😉  ועם יתר הנשים שלא מודות בסקרים שהן צופות בסדרות האלה. אני לא מאמינה שרק בני 15 צופים בסמולוויל וסדרות דומות. טרם התחלתי לראות את עונה 7, כי יש לי "הוט" ולא Yes. בינתיים רק הגעתי עד המקום שבו לאנה התחתנה עם לקס בחוסר ברירה – ובפרק שנערך בצורה מצוינת, עם יורשה לי, ויש לו אפילו ערך אמנותי וטלוויזיוני (!!) של ממש (!!!!).

    ואגב – יחוסל הכלב לאקי בהמתת חסד, ויפה שעה אחת קודם. או לפחות שיישלח בחזרה לצרפת (שזה בערך אותו דבר).

  11. ואן דר גראף, יקירתי.
    ידיד צדיק היודע את נפש הבהמה שלי, שלח לי לינק לבלוג שלך, כי הוא מכיר את היצור שנהיה ממני כשמדברים לידי על סמולוויל. הוא רק לא ידע שאגלה שיש לנו הרבה יותר מן המשותף מזה: אהבת חתולים (אחת נסיכה בבית), למשל. רגע, שנאת השטינקמוביל זה נחשב? הממממ… נראה לי שלא.
    אני גם מאוד אוהבת החלקה על הקרח (גם אמנותית וגם ריקודים), אם כי לא הייתי מפריזה ויוצאת עתה בהכרזה שאני צברית החובבת החלקה, שהגם היא נכונה עובדתית, אני חייבת לסייג בקול ענות חלושה שאיני מכירה את כל המחליקים בשמם, כמוך.
    רק השבוע נודע לי שהענק הבלונדי בשיר הרוסי באירוויזיון היה "פלושי". אנה אוליך חרפתי.
    בכולופן, אני מחבבת מאוד החלקה על הקרח ומפנה זמני לתחרויות אליפות בערוץ 1. את התחרות האחרונה ראיתי במלואה והתעמקתי בכל הסיפורים של מאחורי הקלעים (היתה איזו מחליקה אמריקאית שפרשה לצערם של הכול, נכון?) ובמיוחד בבגדים של המחליקות.
    קראתי את הבלוג שלך אחורנית והגעתי לאוקטובר (יומולדת שלך, נכון? כמוני?). נהניתי מאוד ואני מתכוונת לעקוב, ברשותך.

    קיטי

    ואנדר: קיטי – ברוכה הבאה, ואני שמחה שאת נהנית 🙂  והסלידה מהשטינקמוביל נחשבת גם נחשבת. ייתכן שהופרדנו בלידתנו.

    לענייני ההחלקרח – פלושנקו אכן ירד לשפל המדרגה עם ההופעה המרהיבה (?) הזו בשיר של דימה בילן, אבל אני מנחשת שהנבחרת הרוסית החליטה לשלוח את כל התותחים הכבדים כדי לאפשר ניצחון הפעם. בפורום ההחלקה של FSU (אחד הגדולים, אם לא הגדול ביותר) פלושי הפך לחוכא ואיטלולא בעקבות ההופעה הזו, וחבל. מצד שני, הוא לא המחליק מספר 1 עבורי בכל מקרה, אז זה בסדר 😉   יצא לך לראות את ג'וני וויר מחליק? מומלץ בחום.

    ד"ש ונשיקה על החוטם לחתולה 🙂

  12. אוי, ואיך שכחתי? באפי!

    ואנדר: ואנג'ל גם!

  13. ופיירפליי?

    אגב, דמותו של הנרי פיצרוי "מבוססת" על בן ממזר אמיתי של הנרי השמיני שנולד לו מאחת מאלפי הפילגשים שלו. גם בסדרה הנרי מציין את הייחוס הזה…

    לא נורא, בבניין אוליבר קווין ננוחם.

    ואנדר: אומרים שהוא שב בעונה השמינית. לפחות זה, אחרי שלקחו לנו את לקס!

  14. ואנדר, ג'ורג' קוסטנזה טען (ויישם) את זה קודם.[1] אני לכשלעצמי, כבר הסברתי לא פעם לבוס שלי ששנ"צ קלה תוביל לעולם טוב יותר (ואפילו נתליתי באילנות גבוהים! השמועות אומרות שהשופט אדמונד לוי מנמנם כל יום בצהרים. מצד שני, אותן שמועות טוענות גם שהוא מתחיל לעבוד מוקדם פלוס. מצד שלישי, שמועות. מה אני יודעת). הוא הסכים איתי, אבל שם הדברים נעצרו.
    בינתיים, אגב, אני מאתרת כל מיני מקומות אפשריים לתליית ערסל נסתר. כבר מצאתי כמה.

    [1]וגם כמה חבר'ה ששירתו איתי. יישמו, זאת אומרת.

    ואנדר: היתה לי חברה בתיכון שהיתה בעלת רעמת שיער מפוארת. בשעות אפס, היא היתה נוהגת להשעין את הראש על היד, לכסות את פרצופה בשיער, ולהעמיד פנים שהיא קוראת במחברת בעודה נוחרת להנאתה. אני, עם שיערי הדליל, נאלצתי להקשיב למורים. אין, אין צדק בעולם…

  15. מעניין שאף אחד לפניי לא טרח לציין את יכולות הסופר-כתיבה שלך..
    את גם יכולה להכניס את יכולות השינה שלך, ואולי גם את סופר הסרקאזם שלך. אין אף חץ ירוק שיכול על הסרקאזם שלך. את רק צריכה לראות את הדברים הקטנים האלה, ואולי להסתובב באמת בלי חולצה, ותראי איך הרבה אנשים (לפחות הגברים שבינינו, ואולי גם כמה נשים) מעריכים את היכולות שלך!
    :mrgreen:

    ואנדר: *הסמקה רבתי* רב תודות. אני מקווה שהסרקאזם פועל היטב גם עם חולצה, אחרת את הפוסט הבא שלי אאלץ לכתוב ממתקן הכלא הקרוב למקום מגוריי, שם אכלא בעוון חשיפה מגונה בציבור.

  16. או, כן. זה חתיכת פרק, החתונה הכפויה. וגם הפרק הישן עם הלוויה היפיפיה בשלג – את שניהם אני זוכרת בעיקר בזכות המוזיקה ברקע של סנואו פטרול ופיטר גבריאל. הפסקול של הסדרה הזאת משדרג אותה משמעותית. אני בכלל חושדת שהם מעסיקים פסקוליסטים (אין לי מושג איך באמת נקרא התפקיד) מלנכוליים ומשובחים, שדופקים ביאוש את הראש במקלדת מול הדיאלוגים. מה שכידוע מניב תוצאות מרהיבות – בניגוד ל-90210, שם מקסימום הביאו את הקרדיגנס להופיע בפיץ' פיט, בתוספת מלמולים מפדחים על זה שהם "לא עושים הופעות כאלה בדרך כלל, אבל חבר טוב ביקש מאיתנו להופיע כי זה ארוע מאוד מיוחד". 😯
    .But I digress

    ואנדר: מסכימה לחלוטין לגבי הפסקול! יש שם שירים מופלאים ביותר. אני תוהה אם יש דרך להגיע לשירים הללו… איפה מפרסמים רשימות שירים מפרקי תוכניות טלוויזיה, יש למישהו מושג?

  17. אין פה טיפת כבוד לספוילרים, בבלוג הזה. 👿
    לא נורא, את הפרט הזה ידעתי זה מכבר.

    אגב, בשונה מאחיותיי לג'נדר, אני קרועה על פדחתו המבהיקה של לקס. בצר לי מפנטזת אנוכי שאני יושבת במושב האחורי של הפורשה המטאלית שלו, הנהוגה בידי שופר (הנהג של מיס דייזי, לא הדבר הזה שעושים איתו רעש ברוה"ש), אל שדה התעופה, על מנת לעלות לבואינג הפרטי של המיליארדר המרושע והסקסי ולסעוד צהרים בפריז. המממ…

  18. קיטי, עכשיו תמסי לדמיין אותו בבגרותו עם הפאה של ג'ין הקמן, וזה יעבור לך.. 😆

     ואנדר: :mrgreen:

    אכן, מייקל רוזנבאום הוא שדרוג משמעותי לעומת ג'ין הקמן. עם לקס כזה, מי צריך להילחם בכוחות הרשע?…

  19. את לא "סתם ואן-דר-גראף מן היישוב, נטולת כוחות מיוחדים". יש לך כוח שמצליח לגעת באנשים שיושבים בקצה השני של העולם (בנגקוק, כרגע).

    את גיבורת-על. אל תשכחי את זה לרגע.

    ואנדר: *סומק עז* תודה.

    החזק מעמד בבנגקוק הרחוקה! ואל תנשום עמוק מדי.

  20. נסי את:
    http://www.stlyrics.com/s/smallville.htm

    או את:
    http://www.allthelyrics.com/lyrics/smallville_soundtrack/

  21. איזה קטע! מישהו שם לב שיש שוני בין שני האתרים במילים של שיר הנושא של סמולוויל?!

  22. הצצתי קצת ובאתר של הסדרה יש פירוט מלא (נראה לי לפחות) של המוזיקה בכל פרק:
    http://www.cwtv.com/music/smallville
    רק שימי לב לא לתעות ברגע של חוסר תשומת לב אל הדף הראשי של האתר, אחרת תספויילרי שם קשות ע"י קטע וידאו זדוני.
    בכלל, ל-CW יש די הרבה יהלומי מתבגרים / גילטי פלז'ר באמתחתה. חלק נכבד מהם נמצא ביס, אבל אני מתארת לעצמי שהרבה מזה מגיע גם ל-star world בהוט. את כל הרפתקאות באפי ראיתי בערוץ ההוא, מינוס נשיקה לוהטת של ווילו פה ושם. עם ערפדים עורפי ראשים ונהרות דם אין להם בעיה, אבל מכשפה עם חיבה לבחורות פלגמטיות, זה לא. 🙄

  23. זהו, שזה היה יותר מנשיקה לוהטת בין ווילו לטארה פה ושם. סתם מהשרוול: הורידו לגמרי את הסקס בסמטה בין באפי לספייק בפרק על הדאבל מיט פאלאס, כנ"ל בסצינת החלום ב"דברים מתים", עוד בענייני סקס ספאפי (=ספייק+באפי): הורידו את הקטע בבית הקברות שבו הבאפיבוט עושה בו מעשים מגונים ואת הקטע באנג'ל שבו אנג'ל חולם שספייק "עושה" את באפי.
    ולא נעים לי לומר, אבל עד היום לא ראיתי את השיר של ווילו וטארה במלואו (מהמחזמר).

  24. ואם אני כבר מנג'סת, אני רואה בימים אלו גם את "על טבעי" שלהם שמשודרת ב-AXN של הוט דווקא. סדרה מפגרת להפליא עם אחד השחקנים הראשיים השווים ביותר (ג'ייסון אקלס בשבילכם/ן).

  25. "סדרה מפגרת להפליא"? 😮 *דורכת את אקדחו הבלתי מנוצח של סמואל קולט* איך אפשר לומר דברים רעים על משהו שמצולם כל כך יפה וכל כך משופע בגיבורים שזופים ומסותתי לסת? עלילה שמלילה, העיקר שאפילו לשדים ולרוחות יש שם בוק. והומור עצמי (מה שנחוץ עד מאוד, אגב, בסמולוויל).
    גם אני אוהבת את הסדרה הזו אהבת נצח אינפנטילית. למרות שלאחרונה (בעונה שמוקרנת ביס, נדמה לי 3) הם לוקים במחלה הסופנית שהרסה גם את X-files – הדחף העז ליצור איזו מטא-עלילה שתהפוך את הסדרה ליותר מעניינת, סבוכה ו"מתפתחת", ובפועל רק הופכת אותה למשעממת בטירוף וטרחנית. לרוב גם בלתי אפשרי לעקוב אחרי עלילת הרקע המנגס'ת הזאת כשהיא צצה פתאום (כי לא אכפת לך עד כדי כך). די, תעזבו אותי מסוף העולם הקרב, הופעות אורח מייגעות ותסביכיהם האדיפליים של סאם ודין, תמציאו כמה מפלצות חדשות שיורות חומצה מהנחיר השמאלי ונסגור עניין.

  26. ולגבי הצנזור של באפי, באמת? איזו קריזה. 😡

  27. טוב, אל תגלי לי, אני עוד בעונה הראשונה.
    LOL על הבוק של השדים והרוחות. 😆

    יש חוק כזה שמסותתי הלסת לעולם לא ימותו, לא? נדמה לי שכבר קפטן מל ריינולדס עלה על זה (ע"ע פיילוט, שם, שם).

  28. :mrgreen: נכון בהחלט. למרות שהייתי שמחה מאוד לעבור על החוק ולחסל חצי מהקאסט של "נמלטים" (כולל הסוכנת סוזן) שרק מפריע לי לראות את ונטוורת' מילר.

  29. נ.ב. אפשר להירגע, סוף העולם לא באמת קרב ב"על טבעי" (לפחות לא ממה שהצלחתי לאבחן דרך עפעפיי הנסגרים תדיר אחרי שלושים הדקות הראשונות). סתם התייחסתי לאווירת הדום-אנד-גלום הכללית שתמיד שורה על הז'אנר. אם מחכים מספיק זמן, האפוקליפסה תמיד כמעט מגיעה.
    נ.ב.2 ואנדר, סליחה על חטיפת הדיון הטוקבקיסטי לכיוונים נוספים של גיקיות טלויזיונית (חיוך חנף 🙂 ). מצד שני, זה הביא אותי לחשוב על העובדה שאת צריכה לבדוק במראה אם יש לך במקרה לסת מסותתת. אם כן, תרגישי חופשיה להתחיל לטייל מתחת לפסנתרים נופלים (ללא ספק חזון נפרץ בפתח-שמיקווה).

  30. ההיא (וכל יתר הדנים בעניינים החשובים הללו!) – אל דאגה! יש דברים ששווה לחטוף דיון בשבילם, ומבחינתי לסתות מסותתות בהחלט עומדות בקריטריונים :mrgreen:
    לצערי, לי יש לסת לא כל כך מסותתת, כך שסכנת הפסנתרים עדיין תלויה ועומדת מעל ראשי, תרתי משמע. לו לפחות יהיה זה פסנתר כנף ראוי לשמו!

  31. One grand piano, coming right up 😀


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: