פורסם על ידי: vandersister | יוני 16, 2008

זבל, זבל לח

פתח שמיקווה אינה בדיוק אחת מהערים היפות ביותר במזרח התיכון. לו הייתי כותבת את "מדריך ואן-דר-גראף למטייל בישראל", סביר להניח שעירי היקרה היתה מוזכרת בו במילים "ואם אתה צריכים לעצור ולתדלק את הרכב או להטיל את מימיכם, ישנן מספר תחנות דלק בכניסה לפתח-שמיקווה שיכולות בהחלט לספק את הסחורה". ייתכן שאציין גם כי "פתח שמיקווה עשירה בבתי חולים. אם אתם חשים צורך עז להתעלף, לחלות במחלה קשה או להיות מעורבים בתאונת דרכים, שירותי הבריאות הדחופים בבילינסון, שניידר והשרון יעמדו לרשותכם בכל עת". ובכל זאת, יחד עם כל מגרעותיה, פתח שמיקווה היא מבחינות רבות עיר ככל הערים: רחובות יש, ובניינים יש, וראש עיר מושחת יש, וחנייה דווקא לא תמיד יש – מה עוד יכול תושב העיר הממוצע לרצות?

אולי רק קצת פחות צחנה ברחובות, למשל. ולא מדובר בשטינק העולה מכתבי האישום שהוגשו נגד איציק "מה-פתאום-אני-אישרתי-חוזים-בלי-מכרז" אוחיון, ראש עירנו הנאמן. אתמול כששבתי לביתי במלאבס בסיומו של יום עבודה מפרך, מצאתי כי ההתקדמות ברחובות קשה עלי, עקב תפזורת נדיבה של ערימות זבל מהביל. בדיקה קצרה באינטרנט העלתה כי עובדי עיריית פתח שמיקווה, כולל עובדי התברואה (קרי – אוטו זבל), פצחו בשביתה עקב סכסוכי שכר, ולכן האשפה גואה ברחובות ללא מפריע ומשמחת עד מאוד את ליבם של חתולי הרחוב, שבשבילם זה בגדר של בופה "אכול כפי יכולתך" 24 שעות. היות שאני חובבת את המשופמים, אני בהחלט מפרגנת. הייתי אומרת "שיבושם להם", אלמלא הניחוח הבלתי-מבושם בעליל, אם אתם יורדים לסוף דעתי.

אז היות שהחיים של כולנו בזבל כאן בפתח-שמיקווה, העיר והאגדה, אני מעלה בזאת את ההצעה לשנות את שמה של העיר הריחנית שלי ל"פתח-ג'יפה". ראש עיריית פתח-ג'יפה יכול להיות חתול רחוב בעל ניסיון רב-שנים בענייני זבל, ואין לי ספק שהוא ייטיב (או שהיא תייטיב) לנהל את העניינים הפרוצדוראליים של העיר לעומת מר "מה-פתאום-קיבלתי-שוחד-למה-מה-קרה" אוחיון. הי, בשביל להטביע עיר שלמה בזבל, לא צריך ראש עיר נבון במיוחד, מספיק ועד עובדים מקופח-שכר וקצר-פיוזים, וכמה חתולים שיודעים להריח הזדמנות טובה. 

אני מתחילה לחשוב שאותה שורה אלמותית בבלדה על יואל משה סלומון – "אני נשאר הלילה פה, על הגבעה הזאת" – התייחסה בעצם לתלולית זבל. אפשרי, לא? ויש אומרים שעד היום, לאורך הירקון, הציפורים בפתח-ג'יפה מתות מסירחון.


Responses

  1. עוד ערמת זבל, פחות ערמת זבל..עם או בלי זה פ"ת זאת העיר השנייה הכי מכוערת בישראל, אחרי חדרה שזוכה במקום הראשון,אבל בפוטו פיניש. הפתרון המתבקש זה להרוס עד היסוד ולבנות מחדש.

    ואנדר: בסדר, אבל מה לבנות מחדש? אם היו הורסים את פתח תקווה ובונים במקומה פארק שעשועים ענק, עוד היה על מה לדבר. אבל אם סתם יבנו עוד פתח תקווה, מה עשינו בזה?…

  2. ובל נשכח את השורה האלמותית האחרת בשיר: "ליד אומלבס הם חנו, בלב ביצות וסמארק".

    נבואי משהו.

    ואנדר: *מקיאה קלות*

  3. ועל כן יקר שמה בישראל פתח שטונקה,
    וירווח לבה של כל אם חתולה.

    ואנדר: אמן ואמן, כן יהי רצון.

  4. האמת היא שברעננה, למשל, מצא ביילסקי, ראש עירינו לשעבר, פתרון יצירתי. הוא הוציא את איסוף הזבל לחברה קבלנית. כזו שלא שובתת. יש מכרז, יש חוזה, ואי אפשר להחליט יום אחד להפר את החוזה הזה על סעיף שכר.
    ד"א, גם בפלורנטין בתל אביב יש פתרון דומה. מאחר והמשאיות הענקיות של העירייה לא מצליחות להשתחל לסמטאות הצרות, ומאחר ויש המון בעלי עסקים, כגון רפדיות, מסגריות, נגריות וכאלה, המיני-אוטו-זבל עובר 3 פעמים ביום. בשביל רעש של 5 דקות, הייתי בהחלט מוכן לסבול, העיקר שהשכונה נהייתה נקיה. וכמובן – גם החבר'ה האלה היו עובדי קבלן.
    הפתרון הזה פשוט עובד.
    מה שכן, אני לא בטוח לגבי המניעים של מר "אני?? שוחד??? בחייכם!" אוחיון: נראה לי שהוא פשוט מנסה להראות לכולם שפתח תקווה אכן קיימת למרות השמועות (אם עוד לא גיגלת את "פתח תקווה לא קיימת" וראית את 318,000 התוצאות, אני מציע לך לעשות זאת). ואם זה אומר שצריך להטביע את פתח תקווה בערימת זבל, כך יהיה.
    היי! הנה רעיון חדש לפינוי חירייה! הרי רצו להקים שם פארק, לא?! את חושבת שזה יעבוד?

    מצד שני, אי אפשר להתווכח על מה שקורה לפתח תקווה – הרי זו המכונה "אם המושבות" מקבלת את היחס שכל הקשישים מקבלים במדינתינו. כך ייעשה לקשיש, וכך ייעשה גם לאמ-אמא שלו. גם היא בנויה מבטון. :mrgreen:

    ואנדר: אני לא לגמרי בטוחה שמוטב ערימת אשפה ענקית על עיר שאינה קיימת. מצד שני, זו יכולה להיות אטרקציה תיירותית מופלאה עבור אנשים תתרנים!

  5. כמו שעל קניון ערים בכפר-סבא כשהוקם נכתבה הפרסומת האלמותית "קאן, פירנצה, כפר-סבא, קניון ערים כמו בערים היפות בעולם" אפשר עכשיו לכתוב על פתח תקווה "נאפולי, פתח-תקווה, איטליה זה כאן".

    אם כולם יהיו עובדי קבלן בכלל יהיו פחות שאריות אוכל ברחובות כי אנשים יקנו פחות אוכל. גם לא יהיה להם כסף לתרופות אז יותר אנשים ימותו ורמת הזיהום תרד באופן כללי בעקבות הירידה בצפיפות האוכלוסיה, אז זה באמת רעיון נחמד.

    ואנדר: המחשבה גם חלפה במוחי. כמה מגיפות דיזנטריה טובות, ודלילות האוכלוסיה בפתח תקווה תרקיע שחקים. ואז אפשר יהיה למכור את העיר כולה תמורת שנקל וחצי לאוליגארך רוסי, שיהפוך אותה למגרש גרוטאות.

  6. הבלוג שלך הוא הכי מצחיק שאני מכיר. החיסרון היחיד שלו הוא שאת לא כותבת כמעט.

    ואנדר: תודה, ואחת הסיבות שאני לא כותבת כמעט בזמן האחרון היא שאני עסוקה בטירוף,  עייפה ולא רוצה לכתוב פוסטים שיגרמו לאנשים להגיד "הי, פעם הבלוג שלך היה מצחיק והיום את סתם פארשית". אי אפשר לרצות את כולם, אני מניחה.

  7. הו! פוסט חדש! הייתי בטוחה שהבלוג מקולקל. 😯

    תגידי, מה קורה אצלכם עם הרכבת הקלה שמכבידה על כל מי שעובר (עובר…. חחחחחח…) באורלוב הכעור?

    ואני בעד ראש עיר חתול. איפה מצביעים?

    ואנדר: קיטי, הבלוג לא מקולקל, אבל הבלוגרית עייפה… 😦   אולי זה נושא לפוסט בפני עצמו, נראה.

    הרכבת הקלה תהיה מוכנה לשימוש, לדעתי, כשלאחייני בן השלוש יהיו נכדים. מדברים כבר שנים על הרכבת ה- !$)*&$@!# הזאת, ובינתיים כל מה שקיבלנו זה בורות ענקיים בכביש ופקקי תנועה עוד יותר כבדים ליד בילינסון. פטוי פטוי!

  8. בתגובה למה שכתבת לניתאי. מה פתאום שתצאי פארשית?! זה כל היופי, תרשמי! בפקודה!!!
    ולמה אי אפשר לרשום כאן תגובה לתגובה וצריך לפתוח כל פעם תגובה חדשה?! מדינת משטרה! 👿

  9. חדרה ופתח תקוה? סליחה, אבל למישהו יצא לעבור בבני ברק* בעשור האחרון? ואנדר, אני מזמינה אותך לבלות פה יומיים (או כמו שרוב שכני נוטים לקרוא לזה "לעשות אצלנו שבת") ומבטיחה לך שכשתחזרי לפתח תקוה הלא קיימת אכן תרגישי כאילו נחתת בנאפולי לפחות.

    *עיר שאפילו מנהל מחלקת התברואה שלה מסכים שהדרך הכי טובה לנקות אותה היא לישר את כל השט עם בולדוזרים ולהתחיל מחדש.

  10. הפוסט והתגובות העלו לי חיוך גדול על הפנים, ואחרי בחטפתי מקרה קשה של סרפדת שלשום זה יכול להירשם כהישג בשבילך.

    אתם מצטטים את יורם טהר לב, אני אצטט את ניר טרטר:

    זה היה בערב, כ"ח בכסלו, נסענו בכביש העוקף ז'בוטינסקי, לעבר העיר הגדולה.
    בצידי הדרך יכולנו לראות, פועלים רומנים מבצבצים ומעשנים נובלס.
    החניונים היו מלאים עד אפס מקום, עמדתי ליד הבר והזמנתי בירה,
    הבר-מן הכיר אותי ולכן לא הייתי צריך להגיד לו, איזה סוג.
    ואז, הזרקור הכחול העיר את פינת החדר, ושם ראיתי אותה והבנתי שזוהי האישה.
    כשהיא התקרבה ליבי, החסיר פעימה, ופתאום היינו ערומים לאור נרות!
    האחו החריש את אוזני אך לא התייפחתי (ז'בוטינסקי).
    הייתי שבוי ביצירת הפאר שעמדה מולי.
    ובעודי מכוון לעבר גומת האהבה שלה, היא פתאום שאלה אותי:
    תגיד לי – מאיפה אתה?
    אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה, שנים! שנים על גבי שנים,
    ערסים זקנות ובני עקיבא! אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה,
    שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא, אנ'לא מאמין שאני גר בפתח תקוה.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: