פורסם על ידי: vandersister | אוקטובר 19, 2012

קודם כל בן אדם

אתם יודעים מה זה "מיזריה"? דוברי הספרדית, האיטלקית ואפילו הפורטוגזית שבין קוראי, אם יש כאלה (שלום, דוברי פורטוגזית!), יידעו לספר שמשמעות המילה בשפות האלה היא "צער, מצוקה, עוני, סבל" וכדומה. בפולנית, לעומת זאת, שהיא שפת אם-אמי, המשמעות היא "מוחמץ". מיזריה הוא סלט מלפפונים בסוכר וחומץ, לרוב מכיל גם כמות נכבדה של שום ומעוטר בשמיר לנוי. מעולם לא אהבתי את הסלט הזה במיוחד – אולי בגלל ששמיר היה ראש ממשלה כאשר נתקלתי בו לראשונה, והסלט מזוהה בראשי לנצח-נצחים עם הפוליטיקאי המשופם ועב-הגבות ז"ל – אבל מדובר באחד המאכלים המזכירים לי יותר מכל את בית סבתא וסבא. עד היום, סלט מלפפונים מבחינתי פירושו "ארוחת ערב שבת". זה ככל הנראה משהו בריח או במראה של פרוסות המלפפון הצפות בנחת בנוזל החמצמץ-מתקתק, כאילו מבקשות ללמדנו שאין מתוק בלי חמוץ ואין חמוץ בלי מתוק, ואין חמוץ ומתוק בלי איש קטן עם שפם ומלפפון. כלומר המלפפון לחוד. אבל אני סוטה מהנושא.

ואן דר סבתא מצד אמא נולדה בפולין ב-1917. בימים אלה היא כבר לא זוכרת טוב כל כך את המתכון למיזריה, או לפעמים אפילו איך קוראים לנינים שלה, אבל היא זוכרת היטב דברים שקרו לפני שמונים שנה. כדרכם של קשישים, סבתא אוהבת לחזור על סיפורים מהעבר, והמסורת הזו, של העברת הסיפורים לדורות הבאים, חביבה עלי מאוד. סיפור אחד במיוחד עוקב אחרי כבר כמה חודשים. מדי פעם הוא טופח קלות על כתפי, בנימוס רב, ומבקש שאספר אותו הלאה. דומני שהגיעה העת לכך. הנה הוא לפניכם.

כאשר היתה ואן דר סבתא ילדה קטנה, להוריה היתה חווה בפולין. הם לא היו עשירים כקורח אבל גם לא עניים מרודים: היו בעלי רכוש ואמידים די הצורך כדי להעסיק כמה עובדים לניהול החווה ולפרנס את חמשת ילדיהם. פעם אחת, אחד מעובדי החווה לקח לעצמו רכוש יקר של המשפחה, וברח עם שללו. עוד באותו הלילה הוא נתפס על ידי המשטרה, והוחזר אל החווה. השוטרים חקרו את הגנב במשך כל הלילה, סביר להניח שבצורה לא אדיבה במיוחד. בבוקר, לאחר שעות ארוכות של חקירה, היה האיש חבול ומותש.

בשלב זה נכנסה אמה של סבתי, דורה, אל החדר בו החזיקו השוטרים את העצור. בידיה נשאה מגש עם מזון ומשקה עבור העובד שסרח. "גברת מנדל", תהה לעומתה אחד מהשוטרים, "האיש הזה גנב ממך, ואת נותנת לו אוכל?" – "הוא קודם כל בן אדם", השיבה אם סבתי, "ובן אדם צריך לאכול". הניחה את המגש לפני הגנב התשוש, והפצירה בשוטרים לתת לו מעט מנוחה והזדמנות להשיב את רוחו. וכך היה.

נזכרתי שוב בסיפור הזה ובטוב-לבה של דורה, הסבתא-רבתא שלי, בזמן שבגבולה הדרומי של ישראל גססו למוות פליטים מאריתריאה. אותם אומללים שברחו, נחטפו, עברו עינויים ואונס במדבר וביקשו רק להימלט מגורל מר ממוות בארץ מוצאם. אפילו לא גנבו מאיתנו שום דבר. ימים ארוכים נצמדו לגדר והתחננו על חייהם. פליטי עבודה שמבקשים רק בצע כסף, מה להם כי ימותו ברעב ובצמא על הגדר? כמה נואש צריך אדם להיות, כמה אומלל וחסר תקווה, כדי שיתלה את כל גורלו בסיכוי קלוש לחמלה מצד כוח חמוש? כמה חסר לב צריך אותו כוח חמוש להיות, כדי להשליך לכיוון הגוססים כמה פירורי לחם ולא יותר מלגימת מים אחת ליום בשמש הקופחת, ותו לא? נכון, בעיית הפליטים היא בעיה כלל-עולמית קשה. נכון, לא ניתן לקלוט את כל פליטי העולם בישראל. נכון, האומות כולן צריכות לתת את דעתן לפתרון הבעיה ביחד. אבל זו לא הנקודה.

הנקודה היא שבמדינה שלי, שהיתה בין היוזמות של אמנת הפליטים ב-1951, ולא בכדי, לא ייתכן מצב שבו אנחנו מפנים עורף לבני אדם במצוקה, ואפילו לא מנהלים הליך מסודר כדי לקבוע אם הם פליטים או אם לאו. המדינה שלי, שקמה כדי להגן על הנרדפים ועל האומללים ועל אנשים שסכנת מוות מרחפת מעל ראשם במדינת מוצאם, לא יכולה להרשות לעצמה להרעיב ולהצמיא למוות אנשים שנמצאים באותו המצב בדיוק, רק בגלל שהם לא יהודים.

ומה פתאום אני מעלה שוב את הסיפור הזה, שנעלם מהכותרות לפני זמן רב? השבוע ראיתי את ראש הממשלה שלי נואם בכנסת. הוא דיבר – בשאט נפש ממש – על "המסתננים" בגבול הדרומי ועל הסכנה הגדולה שהם מהווים לישראל. הציג אותם כמחבלים, כמאיימים על חוסנה של המדינה ועל צביונה היהודי. שמעתי את הדברים וצמרמורת חלפה בבשרי. על איזה צביון יהודי מדבר כבודו? הצביון היהודי שמרעיב אנשים למוות? שמפנה עורף לנרדפים? איזו גאווה לאומית יש בבעיטה באמנה שאנחנו-עצמנו קידמנו? איזה כבוד ישראלי יש בהתייחסות לבני עם אחר כמו אל פסולת אנוש רק בגלל שאינם שייכים לדת ה"נכונה"? ולמה אנחנו כולנו לא קמים כאיש אחד ובועטים לכל הרוחות את האיש שחלק גדול מהאג'נדה הפוליטית שלו, מההצדקה לקדנציה נוספת שלו, מבוסס על ליבוי שנאת זרים?

ואז, כמו פיצוץ של בלון גז שמישהו הניח ברשלנות בתוך תחנת דלק, היכתה בי ההבנה. זה לא קשור לשנאת זרים. זו שנאת בני אדם. מרוב שהם נושאים עיניים למושג המופשט שנקרא "מדינה", הם שוכחים שמדינה מורכבת מאנשים, ושבאנשים צריך לטפל. ביבי וחבריו בכנסת ובממשלה, שמדברים גבוהה-גבוהה על הציביון היהודי ועל חוסנה של ישראל, לא הנידו עפעף כשאנשים אומללים שרפו את עצמם ברחוב בגלל מצוקה כלכלית. אותם אומללים היו יהודים וישראלים לכל דבר, ועדיין לא זכו לפירור של חמלה. רבים כמותם סובלים חרפת רעב ועוני והם הולכים ומתרבים מיום ליום. הם לא עושים זאת על גדר מחוץ למדינה, מול רובים טעונים, אלא בתוך המדינה פנימה, במקום שאמור להיות בית בטוח לעם היהודי. ציביון יהודי? אל תצחיקו אותי. כשלא רואים צלם אנוש, כשלא חושבים שאדם הוא קודם כל אדם ורק אחר כך עושים שיקולים של רווח והפסד, חיי כולנו כאן נמצאים בסכנה. לא יודעת מה אתכם, בבחירות הקרובות אני מצביעה לאנשים שהמצע שלהם מדגיש באותיות קידוש לבנה את הנושא של זכויות אדם ומדיניות רווחה. היום זה כמה זרים אלמונים שגוססים במדבר, מחר זה אנחנו. לא לא, סליחה – היום זה אנחנו.

אל תתנו שימרחו אתכם עם קשקשת בנוסח "עניי עירך קודמים". לא אכפת להם. לא מעניי עירם, ולא מעניים בערים אחרות. מצידם שתישרפו, ובלבד שיחסכו כמה מעות על חשבונכם ויעבירו אותן לכיסו של הטייקון התורן. אני מבטיחה לכם: למי שלא אכפת מהאנשים שנמצאים "שם", לא אכפת מאנשים בכלל, גם מאלה שכאן. החליטו בעצמכם איזה "ציביון", איזה לב, אתם רוצים שיהיה למדינה הזו. אני יודעת איפה הלב שלי נמצא: הוא מונח על מגש, עם מזון ומשקה לגנב מסכן שחטף מכות משוטרים כל הלילה. כי הוא קודם כל בן אדם.


Responses

  1. שלום לך. תוך כדי הקריאה על המעשה של סבתא שלך, נזכרתי בהתחלה של "עלובי החיים", הקטע היחיד פחות או יותר שאני זוכר מהספר, כי הקטע הזה השאיר עלי רושם עצום. ויקטור הוגו, אגב, בטח היה אוהב את הפוסט שלך.

    בקיצור, הוא מספר על הגמון אחד, שהכניס לביתו את ז'אן ואלז'ן, גיבור הספר, אחרי שהשתחרר משנים בכלא, שקיבל על גניבת אוכל כדי להאכיל את משפחתו. ואלז'ן, שהמאסר עשה בו את מה שעשה, חסר תקווה, יודע טוב מאוד מה זה "מיזריה", גונב בלילה את מעט כלי הכסף שהיו אצל ההגמון, ובורח. בבוקר הוא נתפס ומובל על ידי שוטרים לבית של ההגמון. הדבר הראשון שההגמון עושה, הוא שולף פמוטי כסף, מושיט אותם לז'אן ולז'אן ונוזף בו על כך ששכך לקחת גם אותם. השוטרים כמובן משחריים אותו.

    • איזו הקבלה נפלאה. קראתי את הספר לפני שנים, כבר הספקתי לשכוח. כן, זה בדיוק זה: מי שמגלה חמלה מעיד על החוזק שלו, לא על חולשה. תודה.

  2. חותם על כל מילה שלך. לאנשים שלמעלה אין חמלה, וזה נכון כפליים – כי הם גם פועלים להרוג את החמלה בליבם של פשוטי העם ולשסותם האחד בשני. לא יודע אם זה יעזור אבל ללא צל של ספק את הקול שלי בבחירות הקרובות י/תקבל מי שחושב/ת אומר/ת ועושה ההיפך מרה"מ נתניהו.

    די לליבוי השנאה והפחד. פשוט די.

    • תודה רבה. יש עוד תקווה לבחירות האלה.

  3. "עניי עירך קודמים". לא עניי עמך , לא עניי דתך, לא עניי הגזע שלך/העדה שלך/ הזרם הפוליטי שלך. טפל קודם במי שלידך ואז תלך להיות צדיק במקומות רחוקים. אם ישראל שולחת משלחת להאיטי וטופחת לעצמה על השכם אז בוודאי שמי שהגיע לגבול שלה הוא הרבה יותר 'עירך' וצריך לעזור לו (ואני לא אומר שלא נעלה אותו בסוף על מטוס לסודאן אם יתברר שאיננו עונה להגדרה בסעיף 17/ז , לא את כולם אפשר להציל). באותו אופן אחמד מאום אל פאחם הוא יותר "עניי עירך" מאשר יהודי אמריקאי וצריך להשקיע בו תקציבים ולא בשליחים של הסוכנות .

    • תמיד היתה לי בעיה עם הביטוי הזה. אם אני מרחמת על חתולי רחוב מזי רעב, זה אומרת שאני לא מרחמת על כלבי רחוב מזי רעב? או על ילדים מזי רעב? או על זקנים וחולים? או על פילים באפריקה שנשחטים בגלל השנהב? רחמים, בניגוד לכסף, זה לא משאב מוגבל. אפשר ומותר לרחם על כל מי שסובל. אפשר וראוי לעזור לכל מי שאפשר.

      • לא. זה אומר שאת דואגת לכלבי רחוב בישראל לפני שאת דואגת לאלו שבאמריקה. לא כי הם מסכנים יותר אלא כי הם קרובים יותר.

  4. נפלא. זווית שלא חשבתי עליה עד כה.

  5. אגב, לגבי הסלט שלא אהבת כי שמיר היה אז ראש הממשלה, מה יעלה בגורלו של מי שעושה סקס לראשונה בזמן כהונת הממשלה הנוכחית?

    • הדחקה היא דבר נפלא ;)

    • יש תנוחת סקס על שם מישהו בממשלה הנוכחית? :-0

  6. "אני יודעת איפה הלב שלי נמצא: הוא מונח על מגש, עם מזון ומשקה לגנב מסכן שחטף מכות משוטרים כל הלילה. כי הוא קודם כל בן אדם" – זה מאוד מתוק מצידך, רק שהכסף שאת רוצה לחלק לעניי העולם הוא לא שלך. אם במקום להכין לגנב אוכל סבתא-רבתא הייתה דורשת מהשוטרים להביא אוכל מהחווה השכנה, האם עדיין היינו מדברים על טוב ליבה?

    • צודק. זה הכסף של תשובה, דנקנר ולבייב. לכן חיל הים צריך להגן על אסדות הקידוח בחינם והפנסיונרים צריכים לממן השקעות כושלות של תאגידים וגם המשלחת(המבורכת) לטהיטי מומנה על ידי הציבור. אבל לחם ומים לפליטים זה יקר מדי. אם לא הבנת האנאלוגיה היא בין ואן דר סבתא ובין המדינה כולה (שיגעון גדלות של סמולנית עוכרת ישראל,אני יודע)

      • ארגיל, מה שעידו אמר. ומלבד זאת, באמת לא הבנתי את האנלוגיה שלך. הבה ואחדד את הנקודה, אפילו בסכנה של נפילה (שוב) לחוק גודווין: אם אנשי בולגריה, ומדינת בולגריה, היו חושבים כמוך לפני שבעים שנה, לא הייתי כאן היום, כי סבא שלי ז"ל שהיה פליט נרדף וחולה דיזנטריה לא היה מקבל טיפול וסיוע במדינה הזו. היו משאירים אותו למות על הגדר. יש מבין?

      • אני יודע שנוח מאוד לא לזכור את זה לפעמים, אבל מקור הכסף שהמדינה מוציאה הוא לא כד הזהב שבקצה הקשת בענן אלא אזרחי המדינה. ספציפית, אזרחי המדינה שעובדים למחייתם. עוד יותר ספציפית, שני העשירונים העליונים. וכן, גם תשובה, דנקנר ולבייב, דרך מסי החברות, רווחי ההון והדיווידנדים. אז לא, חיל הים ממש לא מגן על אסדות הקידוח בחינם, ולגבי הפנסיונרים, תשאל את עצמך מי זה היה שהכריח אותם להשקיע בתאגיד כזה או אחר (רמז: זה לא היה נוחי דנקנר).

        בקיצור, ובתשובה גם לואן דר, זה טוב לעשות מעשים טובים. זה לא טוב להכריח אנשים אחרים לעשות מעשים טובים.

    • צודק. וגם בנות הברית צדקו כשלא הקדישו פצצה אחת למסילות הרכבת שהובילו לאושוויץ. איזו זכות הייתה להם להקטין את הסיוע לכוחות הלוחמים בשביל לעזור לזרים?

  7. "אם אתה מרחם על פלסטינים – אתה בוגד שמאלני. אם אתה מרחם על פליטים – אתה טיפש שמאלני. אם אתה מרחם על עניים – אתה סוציאליסט שמאלני. בקיצור – אסור לרחם על מי שחלש או נזקק. עדיף לרחם על חזקים, כמו תשובה או שרי אריסון". הלוגיקה של הימין, קורס מבוא.

  8. יש הגדרה פשוטה מאוד למי ששם את "המדינה" לפני "האנשים". קוראים לו פאשיסט.

  9. מעולה

  10. נפלאה כרגיל!

  11. לעיתים קרובות כאשר אני שומעת אנשים מדברים על "ערכים", "מדינה", "יהדות", "דמוקרטיה", ו"כלכלה" – הם שוכחים שכל הדברים האלו תלויים או עשויים מבני אדם חיים ונושמים. שנפגעים או מפעילים את המנגנונים האלו. כל המילים האלו הם מנגנונים שעשויים מאנשים… ששוכחים את זה שהכל זה אנשים. :-/

    את מעולה כתמיד.

  12. [...] פורסם לראשונה בבלוג ואן דר גראף אחותך. [...]

  13. מה, את לא היית מעדיפה לממן שף פרטי לראש הממשלה במקום להגיש סיוע ל"כושים" האלה? מה, לא?!?! אני כן!
    והייתי ממליצה גם לך להגיד שכן, כי אחרת אולי ורק אולי יחקרו וישפטו אותך פעם בעוון בגידה במולדת "הרחק מעיני הציבור"…

    בקיצור – תודה על הפוסט החשוב, ואני באמת מקווה שאם מישהו – מי שזה לא יהיה – ינסה חלילה לשנות לטובתו את תוצאות הבחירות הבאות – שייתפס.

    אני לא מאמינה שהמצביעים לפי המסורת ההיסטורית המשפחתית הם כל כך רבים במספרם, ולא מאמינה שרבים כל כך בעם הסגולה שלנו הם עוורים לנהנתנות פאשיסטית או תומכים בה, או עיוורים לדברים האיומים שהתרחשו כאן בשנים האחרונות.

    • אני חושב שאת לא מבינה את גודל הבעיה. הבעיה היא שאנשים אינם עוורים, יודעים היטב למי הם מצביעים ובכל זאת ממשיכים להצביע. אני ארחיק את עדותי ליואב קרני בוושינגטון: http://yoavkarny.com/2012/10/20/%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%94/
      הנה מה שהוא כתב :
      "פגשתי אז פועל פלדה מובטל בעיירה באוהיו, שניסה לגייס קולות לטובת המועמד הדמוקרטי לנשיאות, על יסוד אינטרסים ישירים: הבטחה להגן על מפעלים אמריקאיים מפני תחרות לא הוגנת, הבטחה להעניק ביטוח בריאות מקיף וכד‘. הפועל ההוא חרק שיניים. אפילו את גיסו לא הצליח לשכנע. לגיס היו חמישה ילדים, ללא ביטוח בריאות. אבל הפלות היו חשובות בעיניו יותר."
      זה נכון באמריקה ונכון בישראל. אנשים מצביעים לא פעם כנגד האינטרס שלהם ובעד עקרון שלמתבונן מהצד נראה עקרון רע וגם לא כזה שאמור להיות חשוב כל כך למי שדבק בו נגד כל האינטרסים של עצמו.

  14. הסלט והסבל זו אותה מילה עצמה. ל-mizeria בפולנית שתי משמעויות: סלט מלפפונים וסבל!

  15. כל ממשלות ישראל, בלי קשר לאמנות שנחתמו או לא נחתמו, התעכבו עד 2008 כדי להכיר בסבי ובסבתי כניצולי שואה. סבא שלי נשלח לעבודת פרך במחנה כפייה בעת מלחמת העולם השנייה. הצרה שלו הייתה שהמחנה שלו לא היה באירופה אלא בתוניס. סבתא שלי כיבסה מדים של חיילים גרמנים. הם שניהם הלכו לעולמם בלי שראו מעולם ולו אגורה של כספי שילומים מגרמניה.
    אני במאה אחוז חושבת שיש אמת עצומה במה שאת אומרת. ישראל הרי מעולה בלשלוח צוותי חילוץ לאזורים מוכי אסון, משלוחי מצות ובגדים למקומות שבהם היו רעידות אדמה וכו'. אבל כשהם רחוקים. אם זה ליד הבית – זה כבר עומס מדי. כבר אי אפשר לעזור. נכון שבעיית הפליטים היא בעיה בינלאומית. ונכון שבין כל הפליטים האלה יש אולי טרוריסטים של אל-קאידה ונוצרים שונאי ישראל וסתם אנשים שרוצים להיכנס לישראל ולעבוד בה במחירי רצפה כך שגם ישראלי שסיים תואר שני יגיד תודה על שכר לשעה של פחות מ-20 שקל. כי לא צריכים אותו לשום כלום ובמקומו יהיו אלפיים אריתראים תוך שנייה.
    הסדר שלך נכון – רק מפלגות שיקדמו שיוויון וצדק חברתי, יתקנו באמת ובאורח יסודי את העוולות של העשורים הקודמים – תהיינה מסוגלות לתת מענה גם למצוקה הזאת של הפליטים בגבול הדרום של המדינה.
    התופעה של הפליטים האלה רק תתגבר בשנים הקרובות ככל שהאלימות המוסלמית תכריח נוצרים אפריקאים לברוח צפונה, וככל שהדיג הבינלאומי ימשיך להחריב מדגים שפעם האכילו מדינות שלמות, כמו סנגל. ואירופה תמשיך לשלם את מחיר 400 שנות הקולוניאליזם שלה. היא תצטרך לקלוט אנשים שלא מכירים את תרבותה ולא באמת רוצים להתשלב בה ותוך דור או גג שניים יהיו בה הרוב במבחינה דמוגרפית.
    צריך להצביע למפלגות הנכונות. ללא ספק. לאלו שיזכרו שכולנו במדינה הזאת היינו פליטים ושנורא קל להפוך לפליט בחצי רגע כשפתאום למשל נגמרים לך המים, נגמרת העבודה, יש מלחמה וכו'. אני גרה כרגע בגרמניה. גם כאן יש מלא פליטים שמתדפקים על הדלתות, מסתננים, אנשים שגורמים למי שבא כמוני עם אשרה חוקית לסבול נורא בשוק העבודה כי השכר בכל משרה ירד לרמות שלא שווה לצאת מהבית בכלל.
    זו בעיה גלובלית של אוטם בלב. של היעדר אחדות. של דתות ואמונות שעם כל זה שבבסיסן יגידו לנו כולם חרוטים אהבת אדם ומה שלא נרצה – בסופו של דבר האלים היחידים שסוגדים להם בכל מקום הם היופי, הזמן והכסף. כל מי שלא שייך לברנז'ה של האלים האלה – אין לו הרבה סיכוי לתשומי.
    העיקר – ללכת להצביע. יופי שכתבת את זה. כי יש אנשים שכל כך מיואשים שאפילו לזה כבר אין להם חשק. כדי להביא באמת לשינוי – צריך להביע עמדה ולו כדי שלא נתעורר לממשלה ברשות ש"ס.

  16. [...] H. B. Hoffman wrote on her blog [...]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 318 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: