משפחת בתחת

זוכרים את "שידורי המהפכה" של אסי וגורי? היתה שם תוכנית סאטירית מופלאה שנקראה "משפחת בתחת" – הומאז' מצוין להומור הפיפיקקי הישראלי ולנטייה שלנו להתעסק זה בעכוזו של זה. שיר הנושא של הסידרה מתנגן בראשי כבר ימים רבים: "משפחת בתחת, בתחת משפחת, אבא בתחת ואמא בתחת, כולנו ביחד משפחת בתחת". דומה שמעולם לא נאמרו שורות נכונות מאלו, בפרט לנוכח פסטיבל מצעד הגאווה בירושלים, שבאמת כבר יצא לכולנו, נו, מכל החורים.

ניסיתי בכל כוחי להתאפק, אבל איני יכולה עוד. ימים שלמים חככתי אם לומר משהו בעניין מצעד הגאווה, ולא אמרתי דבר וחצי דבר, כי טובים וחכמים ממני כבר שנו ופירשו ופרסמו וכתבו, ואני הקטנה, מה אוסיף ומה אומר? והנה בא עו"ד יורם שפטל – למי שלא זוכר, העו"ד שגונן על איוון דמיאניוק, הפושע הנאצי – ופיו מפיק מרגליות כאלה, שאיני יכולה שלא להגיב. האיש ממש התעלה על עצמו, וזה דבר קל למדי לעשות, כי לפי הרפש בטור המקסים הנ"ל, אין יותר נמוך מזה. ראו בעצמכם:

"בעברית מקראית צחה וטהורה, המציאות שבה בועל "עליז" פלוני את "עליז" אלמוני בעכוזו, נקראת "מעשה סדום". לא במקרה הפך ביטוי זה הפך ברבות הימים לכלי בידי יודעי עברית להבעת סלידה מתופעות המוצאות להן אחיזה בקרב יהודים: "הלסדום היינו, הלעמורה דמינו" […] אך לפני כשבועיים, ניתן היה להתרשם ממופע של אלפי "גאים", עירומים למחצה ולשלושת רבעי על גבי משאיות, השוטפים את רחובותיה של תל-אביב, כשההמון מתגודד על המדרכות ומריע ל"פייגלאך" החולפים על פניו, תוך שהן הראשונים והן האחרונים מנענעים את גופם בתנועות המזכירות את טכסי הפולחן של האספסוף הכנעני-פגאני, בשעת הקרבת הקורבנות לבעל ולעשתורת […] מצעד התועבה אינו אלא פרובוקציה בכוונת מכוון כלפי המוני בית ישראל בירושלים שמרביתם הינם כידוע, חרדים ו/או דתיים לאומיים ו/או מסורתיים וככאלה חיים הם על פי תורה ומצוות. לפיכך, רובם ככולם רואים ב"מעשה סדום" דבר מבעית. בשל "חטאם" זה של הירושלמים באה לעולם הפרובוקציה המבישה של ה"גאים", שמטרתה להרגיז לקומם ולפגוע ברגשותיהם של הראשונים."

*נשימה עמוקה*

 אז ככה:

1. נמאס לי מזה שלדתיים – ובפרט לחרדים – ואך ורק להם, כביכול יש "רגשות". זאת בעוד שאת רגשות ה"פייגלעך" מותר לרמוס ברגל גסה, ולא רק באמצעות חוקים, תקנות והפגנות אלימות (נעיצת סכין בחזהו של אדם, למשל, אינה פרובוקציה כלל וכלל. נכון?), אלא גם באמצעות טור שכל-כולו דברי דיבה באחד מאמצעי המדיה האלקטרונית הנפוצים ביותר בארץ. אינני עו"ד, אבל ברצינות גמורה אני סבורה יש פה עילה לתביעה על הוצאת לשון הרע. אה לא, סליחה! רק לדתיים מותר להיעלב. סליחה. הומואים, שבו בשקט: אתם לא חיים תחת עול תורה ומצוות, ולכן מדאורייתא אסור לכם להיעלב. אלוהים אמר ככה.

2. נמאס לי מזה שכווווווולם, אבל כוווווולם, נכנסים להומואים לתחת. למה זה כל כך מעניין את עו"ד שפטל ושאר חבר מרעיו מה מתרחש בעכוזו של פלוני? האם מדובר בחסך מתקופת הילדות? קיבעון אנאלי? תסביך אדיפאלי? קינאת הרקטום? לעניות דעתי (הכופרת, הכנענית והפגאנית), הדבר מעיד לא על חוסן מוסרי אלא על רפיסות מוסרית. מי שחזק מספיק בדעתו על מותר ואסור, לא צריך לכפות את דעותיו בצורה כל כך בוטה על גופם של אחרים.

3. נמאס לי מזה ש"ירושלים, עיר הבירה" עאלק, היא עיר הבירה רק של ציבור מצומצם עד מאוד וצר-מוחין עד מאוד. שפטל, אם אתה באמת רוצה לחוקק את "חוק יסוד: איסור צעידת פייגעלך עם תחתונים ורודים ברחובות ירושלים", אנא חוקק באותה הזדמנות גם את "חוק יסוד: ירושלים היא עיר ששייכת אך ורק לאולטרא-חרדים שונאי-אדם ולא לכלל אזרחי ישראל"; כי עיר כזו, בוודאי ובוודאי שלא תהיה עיר הבירה שלי.

4. בעברית מקראית צחה וטהורה, אפילו על גבי לוחות הברית, אם זכרוני אינו מטעני, נאמר "לא תגנוב" ו"לא תענה ברעך עד שקר". אם צעידת ההומואים בירושלים קודש היא תועבה בעיניך, עו"ד שפטל, מה תגיד על גנבים, שקרנים, רמאים ונוטלי-שוחד הצועדים ברחובותיה – ולא רק צועדים, אלא נוסעים ברכב שרד מפואר ויושבים – רחמנא ליצלן – בכנסת ישראל? כל יום שבו ראש הממשלה אהוד אולמרט (איזה אוקסימורון, בשם בעל ועשתורת) ממשיך לכהן בתפקידו הוא מבחינתי פרובוקציה, כי הוא יורק בפרצופו של ציבור אדיר מקרב בני ישראל הקדושים, שממש, אבל ממש, לא רוצים שהוא יהיה שם. והמשרת במשרה רמה כזו, יש בכוחו לאנוס בתחת לא רק פלוני אחד אחר או מספר פלונים, אלא את כל הפלונים והאלמונים והשבויים והנעדרים ואנשי המילואים וחיילי הסדיר והשכירים והעצמאיים והעניים והזקנים והאימהות החד-הוריות והחולים והכלבים והחתולים במדינה הזו. כמובן, הוא לא היחיד שמצפצף ומשתין בקשת על כלל אזרחי ישראל. גם אהוד "נפוליאון" ברק (או אהוד "סמרטוט" ברק?) שותף לפשע הזה. אונסים אותנו, כבוד העו"ד שפטל, להמשיך ולחיות תחת עולו של הממשל הרקוב הזה – ובעיניך התועבה הגדולה היא שני אנשים בוגרים ושפויים, אזרחים מועילים ותורמים למדינה, שאוהבים זה את זה. אפילו בסדום ועמורה עוד לא חשבו על זה.

5. אתמול פורסם בעיתונינו שבטקס פתיחת גשר המיתרים בירושלים, בעקבות לחץ החרדים, רקדניות אולצו לפזז במלבושים ארוכים וללבוש כובעים שחורים כדי להסוות את זהותן המגדרית. במילים אחרות, לא רק הומואים הם "פרובוקציה" ו"עלבון" בעיני תושבי ירושלים הקדושים. כל מה שהוא לא חרדי ב- 100% הוא בעיניהם "פרובוקציה". מכאן שכל הדיבורים על לשון המקרא ועל סדום ועמורה ועל זיונים בתחת, הם קשקוש מקושקש. הקרב הזה הוא קרב פוליטי. החרדים מבקשים להפעיל לחץ כדי לשמור על כוחם ועל השפעתם בעיר הבירה, ולמחות כל רמז לסגנון חיים אחר שעשוי להתקיים בעיר, פרט לזה החרדי. אני חוששת מאוד שהקורבנות של אתמול – נערות צעירות ותמימות שלא עשו שום דבר רע לאף אחד – לא יהיו הקורבנות האחרונים במלחמה הזו.

6. בעיתוי מקסים ממש, פורסמה אתמול גם עדותו של צלם צרפתי, שטען שהרב יונה מצגר ביקש ממנו, לכאורה, להתפשט כדי שיוכל להסתכל על גופו העירום. ופה אני מוצאת את עצמי עושה את הבלתי ייאמן, ומסכימה עם עו"ד אחר – יהונתן קלינגר – ואומרת שהרב מצגר, טוב היה עושה לו היה צורך קצת פורנו באינטרנט, במקום לכפות את עצמו על גברים שלא ממש מעוניינים בו*. ובשביל זה, כמובן, צריך שלא ילבישו לנו על האינטרנט בגדים ארוכים ושטריימל.

את רוב התוכן של פוסט זה כבר אמרתי וכתבתי בעבר, בצורות כאלה ואחרות. השורה התחתונה היא שנמאס לי מתפיסת העולם לפיה כל האנשים שווים, אבל הדתיים/חרדים שווים יותר. אם את זכותנו האנושית והבסיסית לשיוויון מבקש עו"ד שפטל לקעקע באמצעות טור מסואב זה והצעת חוק היסוד ההזויה שבתוכו – הרי שאני לא מסכימה איתו. ואני יכולה רק להתפלל לבעל ולעשתורת, שדעתי בכלל נחשבת בעיניו ובעיני שכמותו, כי אני לא שייכת לציבור שרצונו וצרכיו תמיד עומדים משום מה מעל כולם.

 *בלתי ייאמן כי לרוב אינני מחובבי הפורנוגרפיה או ממקדמיה. אבל במקרים של חסכים קשים שיכולים לגרום נזק לאנשים חסרי ישע, אני בהחלט בעד צריכת מעט פורנו במקום הטרדה מינית או אונס. וגם בלתי ייאמן כי עורכדינים בדרך כלל מפחידים אותי.**

** יהונתן, אם סילפתי את כוונתך המקורית, בבקשה אל תתבע אותי. זה נורא יפגע לי ברגשות.