פורסם על ידי: vandersister | ינואר 30, 2013

תשתקי כשאת מדברת אלי

מכירים את הסיפור על הרבי והעז? זה הולך בערך ככה: איש אחד בא לרב ואומר לו "רבי, אני לא יכול יותר עם החיים האלה, אני מתמוטט! אני דל ואביון, אשתי חולה כל שבועיים, ילדיי טיפשים ומעצבנים, ביתי כה קטן וצפוף שאי אפשר לזוז בו, ובערוצי הסרטים של הוט משדרים כל הזמן את 'רובוטריקים 2' ואין לי כוח יותר! מה אעשה, רבי?" משיב לו הרב: "הכנס הביתה עז, בני." – "עז, כבוד הרב?" תמה האיש. "כן, זה יפתור הכל. אתה תראה", משיב הרב בשלוות נפש. כעבור שבוע חוזר אליו האיש ואומר לו "רבי, קצתי בחיי! אני יוצא מדעתי! עכשיו לא רק שילדיי הטיפשים ואשתי החולה מקפצים על ראשי, ובהוט עברו לשדר כל הזמן את 'רובוטריקים 3', אלא שגם גללים ממלאים את כל הבית והעז מפליצה ללא הרף! איני יכול עוד!" – "מצוין", משיב לו הרבי בחיוך מרוצה, "עכשיו תוציא את העז".

ומדוע אני מספרת לכם על עזים ורובוטריקים? משום שהסיפור הזה מדבר בעצם על בריונות. מוסר ההשכל הוא כזה: אם המצב החרא שאתה נמצא בו כרגע לא מוצא חן בעיניך, חכה ותראה איזה עז אני אכניס לך, ואז תבין מה זה חרא. כשאני אוציא אותה, אתה תגיד לי תודה על החרא ותבקש עוד. יש אנשים שיאמרו שמוסר ההשכל הוא בעצם שעלינו לשמוח במה שיש לנו, כי תמיד יכול להיות יותר גרוע. אלה הם אנשים שמצבי מצוקה בקרב צאן מרעיתם משרתים אותם ומעצימים את כוחם, לכן הם מעודדים אותם לחיות במצוקה ולא להתלונן. לחלופין, הם פשוט חובבי עזים. ולא, "חובבי עזים" זה לא יופמיזם לשום דבר.* אבל אני סוטה מהנושא.

ערב אחד לפני כשבוע, בעודי משוטטת בפייסבוק, נתקלתי בתמונה שצילמה חברה ליד חנות לחומרי בניין. זו היתה פרסומת לחומר איטום כלשהו, סרט הדבקה מסיליקון. בפרסומת הוצג פרצוף של אישה פעורת עיניים – מופתעת? מבוהלת? נחנקת? – שאת פיה אוטם סרט שחור מוצלב. על הסרט השחור הודפס הסלוגן: "כשצריך לסתום משהו ומיד!"

 הצעת הגשה?

בגיליון יום שישי של "ישראל איום", הופיעה שוב אותה מודעה, עם אותה אישה מבוהלת. עד אז, הפרסומת הופצה לכל עבר בפייסבוק ועוררה זעם רב. רבות ורבים טענו שהפרסומת היא איומה ונוראה, מציגה סיטואציה שמרמזת על אונס ומעודדת אלימות נגד נשים. שפחתכם הנאמנה השתמשה בדף היבואן של המוצר כדי לשלוח הודעה ולשאול אם הם סבורים שראוי להשתמש בדימויים מהסוג הזה כדי לקדם מוצר, בחברה שגם כך רוויה בהטרדות ותקיפות מיניות נגד נשים, בנשים מוכות ובנשים שנרצחות על ידי בני זוגן. עד לזמן כתיבת שורות אלה לא זכיתי לתגובה.

מי שכן זכו לתגובה היו הכותבים במאקו, שהרימו את הכפפה וביקשו את תגובת המפרסם. הנציג של חברת הפרסום KTim הגיב באמירה המאלפת "אני אחד האנשים הכי פמינסטים שתפגשי בעולם ואין פה עניין של אלימות. מניסיוני הרב תמיד תקום פמיניסטית משעוממת שיהיה לה מה להגיד ואין לי כל כך מה להגיד על זה. קצת הומור ופתיחות והכל סבבה". לעומתו, שמחה רשף, מנכ"ל 'פורמט סחר בשירותים' בע"מ, העלה את הטענות הבאות: "עושים מהומה על מאומה כי אין פה שום עניין מיני, מגזרי או מגדרי. אנחנו פרסמנו לפני שבועיים או שלושה את אותה מודעה עם פה של גבר סתום ולא הייתה שום תגובה, אף גבר לא התרעם ולחילופין יצא השבוע עם פה של אישה. אין פה אפלייה של מין או קריאה לסתום פה של מישהו. זה נעשה באופן הומוריסטי ואם מישהו בעל חוש הומור לא מפותח כל כך כדאי שלא יגיב או יתלהם. מן הראוי שאנשים יקבלו את זה בהבנה ובצורה הומוריסטית".

ממש כך. אז מה למדנו מתגובת המפרסמים? באופן כללי, ניתן לחלק את טענות הנגד לשלושה חלקים:

1.      עשינו את זה גם לגברים, אז תשתקו.

2.      זו סתם החבורה הקבועה של פמיניסטיות משועממות, אז תשתקו.

3.      בעינינו זה דווקא כן מצחיק, ואם זה לא מוצא חן בעיניכם, אז תשתקו.

תשובתי?

1.      הניסיון "לאזן" אלימות נגד נשים עם אלימות נגד גברים הוא מטופש וחסר תועלת. זה לא פתרון, אלא כסת"ח עלוב. אי אפשר להשוות את רמת האיום הפיזי הממשי על גברים ועל נשים, בפרט בהקשר המיני, אבל לא רק. וגם אם היה מדובר ביצור א-מיני או בהרמפרודיט עם פה סתום, עדיין מדובר בדימוי כוחני שמעודד אלימות.

2.      האמירה בדבר "תמיד תקום פמיניסטית משועממת" גורמת לצמרמורת בבשרי. זה אומר שיש סיכוי לא רע בכלל שהפרסומת הזו תוכננה כפרובוקציה, שהמפרסם ידע מראש שתקפיץ את "מקהלת הפמיניסטיות המשועממות", תגרום למהומה ותעלה את המוצר שלו לכותרות. לכל הפחות, זה מעיד על כך שהמפרסם, עם "ניסיונו הרב", היה בהחלט מודע לאפשרות. הטקטיקה הזו נאלחת, וגם היא מעידה על בריונות. יושב המפרסם וחושב, "שיט, איך לעזאזל אצליח לפרסם סרט הדבקה דפוק מסיליקון? את מי זה מעניין?… אאוריקה! יש לי! אצמיד את זה לפה של איזו נקבה מבוהלת, ומיד כל הפמיניסטיות המשועממות יקפצו כנשוכות נחש, והופה – שפע של חשיפה בחינם!"

3.      הרבה מאוד דברים מצחיקים אותי. פרסומת לסרט איטום עם דימוי של אישה מבוהלת וחסומת פה היא לא אחד מהם. עוד דוגמאות לפרסומות שלא יצחיקו אותי: פרסומת לחומר מלבין שמציגה תמונה של איש שחור-עור צווח בעודו טובע באמבטיית חומצה ("מלבין גם את הצבעים הכהים ביותר!"); פרסומת לאבקת כביסה שמציגה ילד שחטף מכות, חוזר הביתה עם פנס בעין וכתם דם על חולצתו ("השובב שוב מגואל בדם? קפסולת הפלא שלנו תטפל בכתמים העקשניים ביותר!"); פרסומת למשחה נגד פריחה לתינוקות שמציגה איש מבוגר וחשוד למראה מצלם בחשאי תמונות של החלפת חיתול בגן השעשועים ("הטוסיק של תינוקך יהיה חלק ורך כל כך, שאף פדופיל לא יוכל לעמוד בפניו!"). נראה לי שהנקודה ברורה.**

האם למפרסם יש זכות להשתמש בדימויים מבחילים? כן, ודאי. האם יש לו זכות לטעון שמדובר ב"הומור" שאנו, "הפמיניסטיות המשועממות", פשוט לא מבינות? אכן כן. האם מותר לו לטעון שהיות שאנחנו פמיניסטיות חסרות חוש הומור, עלינו לשתוק?

לא. ממש ממש לא.

הפרסומת הזו בריונית ואלימה. התירוצים לשימוש בה בריוניים ופחדניים. הטענה ש"מי שלא אוהב את זה, שישתוק", משלימה את מעגל הבריונות, ומבהירה בדיוק מדוע המפרסם הספציפי הזה בחר בדימוי הספציפי הזה. מי שמדבר בשפה של אלימות, לא מפתיע שאלה הם הדימויים שגודשים את מוחו היצירתי. ככל שנתעקש להקיא מתוכנו את האנשים שנוקטים בבריונות הזו, כן ייטב. ואם המפרסם דל-הדמיון ועלוב התוצרת לא מצליח לחשוב על רעיונות מספיק טובים בשביל הקמפיינים שלו, יתכבד ויעבור לעבוד במשהו אחר שכישורי בריונות נחוצים בו. למשל, שמעתי שהתפנתה משרת סגן שר החוץ, ואם זכרוני אינו מטעני, הם מאוד מעריכים מעשי בריונות, בפרט כאלה שמעורבים בהם כיסאות נמוכים.

 הערה אחרונה לסיום: מאסתי באנשים שמכריזים "אבל אני פמיניסט! אני הכי פמיניסט שיש!" מבלי שיש להם שמץ של מושג על מה הם מדברים. אני יכולה להכריז עד מחרתיים שאני מלכת אנגליה, זה לא יגרום לאליזבת' השניה ירום הודה להניד עפעף. רק בגלל שמישהו אומר "זה בכלל לא עניין מגדרי, אין פה עניין של אלימות" לא הופך את זה לנכון. אנא חסכו מאיתנו את האמירות הללו, ואם אתם גאים במיזוגיניה שלכם, אל תטרחו לנסות לתרץ אותה. לחלופין, אם אתם מתעקשים להפוך טיעון שקרי למציאות, הפכו אותי באותה הזדמנות למלכת אנגליה. מתאים לי תה וסקונס בדיוק עכשיו. שניה, אני רק אוריד את הסרט הדביק מהפה.

* אף עז לא נפגעה במהלך כתיבת הפוסט. אם כי ייתכן שכמה מהן התעצבנו קלות.

** ואפילו עצרתי לפני שעברתי על חוק גודווין.


Responses

  1. משעוממת צריך להיות משועממת

    • עדו, שגיאות הכתיב במקור. הועתקו בדיוק כפי שהופיעו שם.

  2. באמת פויה.

  3. Ill be damned if I do and Ill be damned if I dont
    אין אפשרות לתקוף פרסומת מבחילה כזו מבלי לעשות שירות טוב למפרסם ושירות דב למטרה. מה עושים? אולי לקרוא להחרמת המוצר? או היצרן? זה הרבה יותר קשה להשגה מאשר מחאה סתם. אולי לנסות "מחאת קוטג'" בפייסבוק? למרות שהתזמון קצת רע לדעתי, אולי אחרנו.

  4. ראיתי הרגע פרסומת לזה בYNET, עם התמונות של הגבר והאישה. כמה מחשבות: 1. לצערי, הטריק שלהם עבד. בחיים זה לא היה מגיע לYNET בלי הבאז שנוצר. 2. יגידו הנבלות מה שיגידו, הקונוטציה שנוצרת כשרואים את האישה שונה בתכלית השינוי מהקונוטציה שנוצרת כשרואים את הגבר (היא נראית מבוהלת, שערה סתור. הוא לא, ושערו לא). 3. זה לא כל כך נעים לראות אנשים חסומי פה, אישה או גבר. פרסומת דוחה.

  5. 1. כנראה שאני היחיד שהדבר הראשון והאחרון שהפריע לו זה איכות הפוטושופ העלובה במודעה. לא ממש הצלחתי לראות או לעבד כלום מעבר לזה. יאק.
    2. אני צריך לקנות איזולירבנד.

  6. אוי, את מעולה! כמה טוב שאת כותבת. תמשיכי תמשיכי תמשיכי. אפילו שקשה ומייגע ונמאס ומתיש ומעצבן ומתסכל ובא לצרוח כל פעם מחדש. כל מילה שלך זהב. תודה!

  7. ההגנה הטובה ביותר, לפי הקלישאה, היא התקפה. וההתקפה הכי טובה היא הפניית הנשק של היריב כלפיו. אפשר לנסות לקדם את הרעיונות המזעזעים שהעלית במס' 3, ולעצב פרסומות מפוברקות למוצרים אחרים של אותו יצרן. פרסום חינם? הו, כן, ועוד איך.
    כל מה שצריך זה קצת פוטושופ.

  8. הפרסום נועד להכעיד פעילות פמיניסטיות על מנת שיפיצו בעצמן את הפרסומת וציבור רחב יהיה מודע למידע, כשמישהו רוצה לבצע פרסום ויראלי וזול כל מה שהוא צריך זה ליצור קלשאה מעט שובניסטית עם מקבילה גברית לצרכי התגוננות לשחרר לרשת ולצחוק כל הדרך אל הבנק. יש דרכים להלחם בזה (פרסום התמונה ללא שם המוצר ולא לאזכר אותו בשום פוסט בנושא אלא רק את השם של היבואן) אבל מאחר וזה לרוב מצריך חשיבה לא נתקלים בכך ברשת חמומת המוח שלנו.

  9. כל מילה בסלע. תודה תודה תודה. מול האנשים הגסים והרעים האלה, טוב לקרוא קול שפוי. תודה.

  10. מושחז, משעשע אך עדיין נושא כאוב.
    כל הכבוד שעמדת בפני גודווין ויכולת לו.

  11. כרגיל, אני חייבת להרוס: אותי זה דווקא הצחיק. ולא, לא עלה לי אונס ואישה מוכה לראש כשראיתי את התמונה, אלא סתם בחורה שלא סותמת את הפה, ואת הגננות שהיו אומרות לילדים בגן שהם ישימו להם פלסטר אם לא ישתקו. כולכם צריכים לבדוק את חוש ההומור שלכם, וכן את ה"פמיניזם האוטומטי" שלכם שמופעל כל פעם שאתם רואים אישה בפרסומת. זה לא פמיניזם, זה סתם טרחנות.

    • הרעיון הזה בהחלט סביר כשלעצמו אלמלא ההבעה המבועתת בעיניה של חסומת הפה. והתגובות שמצוטטות כאן מחשידות את יוזמי הפרסומת שהם בהחלט קיוו לתגובה הזו, כלומר היתה כוונה כזו מראש, להראות משהו שיכול להתפרש כאלים.

      • יוזמי הפרסומת קיוו לתגובת המנגנון האוטומטי שמופעל לכם בראש וגורם לכם להגיב. וכן, לסתום למישהו את הפה זה אלים.

      • ??? אני לא מבינה, רוזה – את מסכימה שלסתום למישהו את הפה זה אלים אבל עדיין חושבת שפרסומת בה סותמים לאישה את הפה לא בעייתית בתרבות בה אלימות כנגד נשים פושה וכל שבוע יש לפחות ידיעה אחת על אונס/רצח של אישה ע"י גבר?

  12. ראיתי סוף סוף את שתי התמונות זו לצד זו ואין ספק שהאישה נראית מבועתת והגבר לא.
    זה מזכיר לי סיפור מעידן תמים מעט יותר, בשנות ה-80 כמדומני רצה ברדיו פרסומת בה נשמעת אישה היסטרית עם סדרת אמירות מבוהלות כגון "משהו נפל ונשבר!" וגבר שקול ורגוע עונה לה "מה את דואגת – יש פלדלת!" לאור התגובה הציבורית, הגיבו יוצרי התשדיר והפכו את היוצרות עם "אינני דואגת – יש פלדלת!" במקרה ההוא סביר להניח (לאור הזמנים האחרים) שלא היתה כוונת זדון והתגובה היתה כנה.

  13. את נהדרת.

  14. אהבתי את הרבי והעז

  15. אני דווקא נקרעתי מ"הטוסיק של תינוקך יהיה חלק ורך כל כך, שאף פדופיל לא יוכל לעמוד בפניו!" ואני מניחה שגם את לא חשבת שזה בלתי-מצחיק, אחרת לא היית כותבת את זה כדוגמה לבדיחה.

  16. […] תשתקי כשאת מדברת אלי (ואן דר גראף אחותך) […]

  17. לצערי, גם אני חושב שהפרסומת מעודדת אלימות. נגד גברים ונגד נשים. אלא שהטיית השיח לכיוון של פגיעה מינית או מגדרית מוטעה. הפרסומת מתבססת על הרצון של אחדים להשתיק את קולם של אחרים, ויהיו אלה אחרים נשים, גברים או עזים (ועזות?). לא אלימות מינית, אלא אלימות בכלל.

  18. […] שסתמו לה את הפה (קטעים: כשצריך לסתום משהו ומייד! חחח) — את מתחלחלת. במקום להנות מ"קרב החתולות" של שלוש נשים שמנסות […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: