פורסם על ידי: vandersister | פברואר 19, 2013

איני יכולה עוד

האמת לאמיתה היא שנמאס לי. בכנות. גם לי נמאס מכל הבלה בלה הזה של הדרת נשים, והיאדה יאדה של הטרדה מינית, והאקי-אקי-אקי-פטוווונג של אונס ורצח נשים בידי בני זוגן. בכל בוקר אני נכנסת לאתר כלשהו שמתיימר להיות חדשותי, וקוראת כותרות כגון "נתקלה בקללות ויריקות כי סירבה לשבת באחורי האוטובוס", "נרצחה על ידי בן זוגה במהלומות פטיש כי סירבה לבשל שקשוקה", והפיקנטריה היומיומית הקלילה בנוסח "נמחקו תמונות של חצאיות מקטלוג האביב של אופנת 'קפצו-לי' מטעמי צניעות. מנהלי 'קפצו-לי' בתגובה: אנו משרתים את כל המגזרים ועושים מאמץ לא לפגוע ברגשותיו של אף אחד". חוץ מנשים, כמובן, ונשים, כידוע, זה לא נחשב, כי אין להן רגשות. אבל הנה שוב חזרתי לבלה בלה הרגיל שלי.

אבל מה אמורה בחורה פתח שמיקוואית ממוצעת שכמותי לעשות במציאות הבלתי נסבלת הזו? יודעים מה, עזבו דוגמאות מומצאות. הנה שלוש ידיעות אמיתיות לגמרי שנתקלתי בהן לאחרונה:

הידיעה הראשונה, מאתר "כיכר השבת", לא בדיוק אתר היפר-חילוני, שמספרת על ידיעה שהתפרסמה בעיתון "המודיע": תינוק נתקע בטעות בחדר לאחר שחסם את דלת הכניסה, וכוחות כיבוי האש נאלצו לפרוץ פנימה. התינוק, מסתבר, פתח את מגירת הנעליים וכך חסם את הדלת ומנע מהוריו להיכנס. למרבה השמחה, התינוק חולץ ללא פגע. אלא מאי? לאחר שפרצו לחדר, אחד הכבאים צילם את התינוק על הרצפה לצד מגירת הנעליים הפתוחה. "המודיע" השתמש בתמונה הזו בידיעה שפרסם, בניכוי פרט אחד: זוג נעליים שהיו במגירה. נעלי אישה. עורכי "המודיע" חשו צורך לצנזר את נעלי האישה מטעמי צניעות. אין כאן כל טעות: נעלי אמו של התינוק, נעלמו כלא היו. ואולי בכלל אין לו כזו, כלומר אמא, אם הנעליים שלה לא קיימות.

הידיעה השניה: השירות הבולאי רצה להוציא בול לכבוד "מאה שנים לתעשיות בישראל", ופנה לאחת ממייסדות קיבוץ מעגן מיכאל בבקשה לקבל תמונות ארכיון של תעשיות מתקופת קום המדינה. המייסדת, יהודית איילון, בעצמה עובדת לשעבר בתעשיית הנשק של ארגון "ההגנה", שמחה להיעתר ושלחה תמונות בחפץ לב. התגובה שקיבלה מהשירות הבולאי היתה "אולי יש באפשרותכם למצוא תמונות עם פחות רגליים חשופות של בחורות". התמונה המדוברת היתה של מפעל התחמושת במכון איילון, שם עבדו צעירות בייצור כדורים לתת-מקלע, ולבשו את בגדי העבודה המקובלים לתנאי הייצור הללו (מן הסתם שרר חום אימים במפעל). איילון הגיבה בתרעומת רבה, והשירות הבולאי נסוג בו מהבקשה והחליט שלא להשתמש בתמונה. התגובה הרשמית היתה כי הם מקפידים ש"הנושאים, האיורים והתמונות שמופיעים על הבולים לא יפגעו ברגשות אוכלוסייה זו או אחרת". מה אם מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת וראויה לציון? מה אם מחיקת התרומה של החלוצות הצעירות היא כסטירת לחי בפרצופן ועלבון לפועלן בהגנה על המדינה? וכמובן, מה אם כל תרומתן האמיצה של הנשים הללו מצטמצמת לכדי האמירה האומללה "פחות רגליים של בחורות"? העיקר שלא פגענו ברגשות של מישהו חשוב. כלומר, לא נשים.

הידיעה השלישית: הבוקר פורסם כי נערה בת 16 נפצעה קשה לאחר שגבר כבן 50 שפך חומצה על פניה. בידיעה נאמר כי הצעירה סירבה להינשא למישהו ממשפחתו של התוקף, ועל כן השחית את פניה בחומצה כנקמה. הנערה מונשמת ומורדמת, חלק מהחומצה חדר לדרכי הנשימה שלה.

מה הקשר, תשאלו, בין צנזורה של תמונות נעליים, או התעלמות מתמונות של פועלות במכנסיים קצרים, לבין האקט האלים והנוראי הזה? ובכן, זה פשוט.

הקשר הוא במושג המחיקה. כשאנחנו מרשים לעצמנו למחוק גורמים לא רצויים באופן סימבולי, לא ירחק היום שבו יהיה מי שינסה (ויצליח) למחוק אותם באופן ממשי. מי שרואה נשים כחפץ, כרכוש, ולא כבני אדם, לא מתקשה מבחינה מוסרית להעלים אותן, וגם לא מבין מה הפגיעה "המהותית" במחיקה הזו. הצעירה שהותקפה עשתה דבר נורא ואיום, מבחינת אותו רוצח-נפשות: היא בחרה שלא להיעתר. היא הביעה את רצונה החופשי והתנגדה למה שנכפה עליה. מבחינתו, היא שכחה את מקומה הטבעי, כחפץ, כרכוש, שרק לגברים הנכונים יש את הזכות והרשות לשבץ אותו במקומות הנכונים ולחשוף או לא לחשוף אותו כרצונם. היות שאותה נערה פגעה בסדר הרצוי, היא נענשה במחיקת פרצופה. כי גופה הוא לא-לה, ופניה הן לא-לה, אלא אחרים יחליטו עבורה למי יהיו אלה שייכים.

עוד אני מנסה להתנער מהמחשבה על הנערה, שאם תתאושש, תיאלץ לעבור עוד אינספור ניתוחי שחזור ותיוותר מצולקת ומוגבלת למשך כל חייה – ואני נתקלת בידיעה הבאה, על פרסומות לתחפושות שהופיעו בעיתונות הדתית. בשנים קודמות  בחרו המפרסמים לטשטש את פניהן של הבנות בתחפושות לילדות. השנה, גם זה לא הספיק, והם החליטו להעלים אותן לגמרי. בפרסומות מופיעות רק תחפושות לבנים, ולא לבנות, לכאורה מטעמי צניעות.

ואין, אין תגובה מקוממת יותר מאשר ההיתממות בנוסח "אבל מה אכפת לך, זה במגזר שלהם, זה לא משפיע עליך". דבר ראשון: אינני יודעת מה זה "המגזר שלהם" ו"המגזר שלנו". אני יודעת שפגיעה של אדם אחד באדם אחר היא פסולה. אם מנהגים של "מגזר" כלשהו כוללים הדרה, תקיפה, פגיעה ומחיקה של אנשים, אני מתנגדת לכך. אם ה"תרבות" של מגזר כלשהו כוללת דה-הומניזציה של אנשים, ולו גם ממן נקבה, אני מתנגדת לכך. אם כדי "להתחשב" במגזר אחר, שומה עלי לוותר על זכויותיי, ולמחוק את עצמי, את גופי, את פועלי ואת עצם קיומי, זו לא התחשבות. זו כפייה אלימה. ואני מתנגדת לכך.

דבר שני: אם תרשו היום שימחקו את פניהן של בנותיכן מעלון פרסומת כזה או אחר, או יצנזרו את רגליהן של אימותיכן מבול או חוברת על קום המדינה – אל נא תבכו מחר כשירקקו בפרצופכן ויתבעו מכן לשבת באחורי האוטובוס. אל נא תתלוננו כשלא ירשו לכן לשיר בפומבי. אל נא תקוננו כשעוד ועוד אנשים ירשו לעצמם לקבוע עבורכן מה לעשות בגופכן ובחייכן. כי מי שמוכנה למחוק את עצמה כדי "להתחשב" באחר, הופכת לאפס, ומאבדת את זכות הדיבור.

אז חשבתי לערוך איזה מצעד מחאה של נשים במכנסיים קצרים. או לעצב בולים אלטרנטיביים ולשלוח לשירות הבולאי. או לאסוף זוגות של נעלי נשים ישנות ולשלוח למערכת "המודיע". או לקנות אבקת כביסה ולשלוח לעורכים של ערוצי החדשות השונים, שמעדיפים את הניסוח המכובס "הותקפה בחומצה על רקע כבוד המשפחה כי סירבה להתחתן עם פלוני" על הניסוח המדויק יותר "מנוול סדיסט וחסר מצפון תקף נערה תמימה בחומצה והרס את חייה". בכלל, נמאס כבר ממכבסת המילים של עורכים שתמיד בוחרים בניסוח מאשים-הקורבן, בתבנית הקבועה והמבחילה "הותקפה/נאנסה כי *תירוץ עלוב כלשהו שקשור לזה שאישה הביעה רצון משל עצמה*", ולא "תקף/אנס אישה כי הוא אנס/רוצח/בריון חסר מצפון".

עוד רעיון אחד, נפלא במיוחד, שהיה לי, הוא מצעד הפרצופים המחוקים: לאסוף חבורה של נשים, לצבוע את פרצופינו בלבן ולצעוד ברחובות העיר תחת שלטים שבהם ייכתב "לא נסכים שימחקו אותנו" ו"הגוף שלי, הבחירה שלי".

אבל מה זה יעזור? הרי מיד יקומו עלינו כל מיני מלהגים ומקטרגים וחוכמולוגים, ויגידו מחד "תפסיקו להיות היסטריות, זו לא פגיעה מהותית", ומאידך "זה לא עוזר, כל ההצגות האלה, אתן צריכות לעשות משהו שמשנה באמת את פני הדברים". ולא יטרחו לעשות דבר כזה בעצמם, כמובן.

מה אומר לכם. התייאשתי. נגמר לי הכוח. אולי אוציא את בלוגי המסכן והחבוט לחופשה לזמן מה. לפחות עד שלא ארגיש בחילה פיזית בכותבי את המושג החבוט "הדרת נשים", שמשמש כעלה תאנה לכיסוי ערוותם של פוליטיקקים שלא מפסיקים לשלוף את "ההדרה" כדי לנפנף בנאורותם, אך לא נוקפים אצבע כדי למנוע אותה. אולי אצבע את פרצופי בלבן מעתה והלאה, ולכל מי שישאל אסביר שאני פשוט חוסכת לעורכי העיתונים למיניהם את הצורך בפוטושופ. אולי אשב פה ואקטר באוזני כל מי שמוכן לשמוע, עד שמשהו ישתנה.

ואולי, אם למישהי או מישהו שם בחוץ יש קצת כוח להשאיל לי, תנו לי לילה אחד של שינה טובה, ומחר בבוקר כבר נצא שוב למלחמה.


Responses

  1. https://en.wikipedia.org/wiki/Sex_strike#Nigeria
    שביתת סקס נשית. תקף לכל המגזרים ויעביר את המסר במהירות ובקלות.

    • זה עונש מעולה, באמת, אבל אני נגד ענישה קולקטיבית.

      יש להעניש את הרעים והחוטאים בלבד,ולתגמל בגדול את הטובים והנדיבים.

  2. סליחה! הקישור לא נכון. התכוונתי לקניה ולא לניגריה
    https://en.wikipedia.org/wiki/Sex_strike#Kenya

  3. איזה יאוש.

  4. מקסים- ובעיקר עיצבנה אותי ציפי סער בכתבתה בהארץ -בראיה הפוסט מודרניסטית שבעצם מתירה זילזול בנשים"כי אנחנו לא מבינות תרבות אחרת"

    • צפי סער.
      והיא דווקא פמיניסטית לוחמת.

  5. אל תתיאשי! את עושה דבר חשוב ונכון. אם נתייאש, הם יצליחו למחוק את הדבר האחרון שעוד נשאר, כמעט…

  6. האם צריך לתמוך בחוק הפללת הלקוח שלמעשה אוסר על הזנות?
    א. יש כאן היתממות, הפללת הלקוח או הפללת הזונה – בכל מקרה הזנות היא אסורה.
    ב. אם אני מכיר בזכויותיה של אישה, איך אני יכול לקבוע לה במה לעסוק ועל מה מותר לה לקבל כסף?
    נולדתי חילוני אבל אני נצר למשפחה חרדית. כשהבאתי את אשתי לראשונה לביקור אצל הדודים היא הייתה די מופתעת. היא הייתה בטוחה שתפגוש נשים כנועות, צייתניות ושקטות וגילתה שלפחות במשפחת סוקולובסקי הנשים מושלות ביד רמה והבעל בדרך כלל משתדל לא לעלות להן על הכוונת פן יבולע לו. נכון, הוא יושב מאחורי הגמרא והיא טורחת בכל הבית אבל מבחינתה כך צריך להיות ולא עולה על דעתה סידור אחר. האם אני רשאי לקבוע לאישה החרדית שהיא מופלית לרעה אם היא עצמה לא חושבת כך? היא יכולה להגיד את ההיפך (כל העירום של החילונים זה ביזוי כבוד האישה..)
    פעם נתקלתי בכתבה שכתבה עיתונאית על בה"ד 12, היא תיארה את החיילות רצות מכאן לשם וציינה "ישבנים בכל הגדלים", מעניין. לא חושב שעיתונאי שהיה מסקר מחנה של צנחנים היה מתאר את עכוזי החיילים דווקא.
    האם אני כגבר יכול להגיד לאישה איך לכתוב על נשים? לחרדית איך עליה לחיות? לזונה שהיא צריכה להפסיק כי אני יודע יותר טוב ממנה מה טוב לה?
    קצת קשה לנסח כללים לגבי עשה ואל תעשה בנוגע לציבור הנשים כשהציבור הזה – מה לעשות — מחזיק בדעות משלו שלא תמיד מתאימות לעודף הכוונות הטובות שלי.

    • עידו ממש עצוב לקרוא את מה שאתה כותב.
      בקצרה – זנות היא צורה של ניצול נשים, הנשים האלה לא בחרו לעסוק בכך וכל דרך שתמנע את הניצול הזה מבורכת (אין לי מושג אם חוק הפללת הלקוח יתרום לנושא, אבל זה לא ממש רלוונטי)

      ובצורה דומה גם לנשים החרדיות וגם לעיתונאית במחנה לא באמת נתונה זכות הבחירה.

      אם מעניין אותך, יש מלא חומר ברשת על הנושא. אני אל ארחיב כי יש כותבות פמינסיטיות מוכשרות ממני, אחת מהן מארחת את שנינו בבלוג שלה.

      • "הנשים האלו לא בחרו לעסוק בכך"
        מישהו, אולי בבון שוביניסטי מזן נחות כלשהו , היה אולי מעלה על דעתו שאת לא ממש הלכת ושאלת אחת אחרי השנייה ושאולי אי שם קיימת אחת שדווקא כן בחרה בזה. יותר מזה, המושג 'זנות' הוא בעייתי מאד , כך למשל מישהי שכמעט והייתה חברת כנסת עשתה את דרכה לצמרת על ידי מעבר מ'חבר' עשיר אחד למשנהו והיא היום אשת עסקי לגיטימית ומפורסמת (אגב, כמי שאינו רואה סרטים כחולים מתוך עקרון וכמובן שמעולם לא היה עם זונה לא הבנתי אף פעם מה ההבדל בין פורנוגרפיה לזנות)
        לגבי 'נתונה זכות הבחירה' . מילא נשים חרדיות אבל עיתונאית? אם לא הבנת זאת לא הייתה כתבה בעיתון 'במחנה' אלא כתבת אזרחית שביקרה במחנה צבאי.
        וכן, קראתי לא מעט חומר בנושא ברשת וממנו הבנתי שלהציג נשים חשופות על שלטי חוצות זהו שוביניזם אבל אישה שהולכת חשופה בראש חוצות כשחלקים נרחבים מגופה גלויים לעיני כל זב ומצורע זה שחרור האישה. שחובה לחוקק חוקים נגד הזנות אבל אישה שמציגה תערוכה שבה היא מקיימת יחסים עם גברים היא אמנית לגיטימית וכך גם מי שעשתה תערוכה על כל מי ששכבה איתו (מעניין מה היה דינו של גבר שהיה עושה תערוכה כזאת) . למדתי שאישה שמקיימת יחסים עם קטינים על חוף הים בפרהסיה היא מנוצלת למרות שאם גבר היה מקיים יחסים עם קטינות הוא היה עבריין.
        בעיקר למדתי שיש איזשהו קו דק שמצד אחד שלו אתה סוטה מזיל ריר ומצד שני אתה זקנה פוריטנית מיובשת ושרק חבורת יודעות ח"ן מחזיקות בבעלות על הגבול הזה שמשום מה הוא ברור לגמרי להן אבל רק להן.

    • ראשית, כל אמצעי שיצמצם את הזנות הוא מבורך. הזנות היא מחלה חברתית, נזקיה חמורים מהנזקים לעוסקים בה בלבד (שהם לבדם מצדיקים מאבק כזה).
      השאלה עד כמה ניתן בכלל להאבק בזנות באמצעות סנקציות חוקיות כלומר פליליות. הנה למשל, אחת הטענות שמועלות כצידוק להפללת הלקוחות היא שיש זנות קטינים – עד כדי גיל 12-14 – ואפיילו נפוצה ביותר למרבה הזוועה – ואין ספק שבגילאים אלו מדובר בניצול מיני חד משמעי ולא ניתן אפילו לדמיין זנות מרצון בגילאים כאלו – בדקתי בחוק וראה זה פלא – כבר כעת לקוחות של זנות כזו "מופללים" ואף חשוסים לסנקציה חמורה בהרבה מזו המוצעת! מה זה אומר – שלא בחקיקה יש צורך, כמו באכיפת החוק הקיים באופן יעיל ושיטתי. ברור מעמיק יותר הביא אותי להערכה שהחוק הקיים, אילו היה נאכף, משביע את רצוני לחלוטין – חוץ מאיסור על הזנות ממש יש בו הכל – איסור על סרסרות, איסור על ניהול בתי בושת, איסור על פרסום, איסור על שידול, כאמור על זנות קטינים יש סנקציה חמורה במיוחד. אני לא רואה איך חוק נוסף בסוללת חוקים שממילא לא נאכפים משנה דבר, וזה במקרה הטוב – במקרה הרע הוא נותן כח לשחיתות. סיפור ההצלחה השוודי אינו מדד רלוונטי – מצד אחד, אף אחד לא ברר כמה מגברי שוודיה נוסעים לארצות הסמוכות על מנת לספק את תאוותם – מחיר די צנוע – ומנגד, הרי מזכירים לנו השכם והערב ש"פה זה לא שוודיה" בהקשרים אחרים, אז – גם בהקשר הזה. ממש כשם שיש מקום להזהר בגזירה שווה מפורטוגל ולגליזציית סמים.

    • יופי עידו, ואנדר כותבת בכאב על הקושי בלהתמודד עם האפליה כלפי הנשים ועל התחושה שלה שהמאבק לא באמת מצליח. ואילו אתה מצליח להסיט את הדיון לשאלה שבכלל לא עלתה ולא קשורה למה שנאמר בפוסט.
      מה אתה רוצה להגיד? שנשים רוצות להיות מופלות? שהן המפלות האמיתיות? איפה הפואנטה?

      • שיש לי בעיה עם מרוב רצון טוב אני מחליט בשביל האישה עצמה מה היא רוצה וצריכה. יש , מסתבר, לא מעט נשים שתופסות את הדברים אחרת מבעלת הבלוג . אני די בטוח שלא רק גברים הצביעו לש"ס ואגודת ישראל. יש נשים שמעוניינות להרוויח כסף על ידי עיסוק בזנות וכן הלאה. אם נקבע שהנשים הללו פועלות בצורה לא לגיטימית יוצא ששוב החלטנו בשביל נשים מה טוב בשבילן.

      • משום מה איני יכול להגיב לעידו, בכ"א התגובה היא משותפת (בכ"א התהיה שעידו מעלה היא אמיתית, גם מי שרואה ומזדהה עם המצוקה עשוי לחוש מבוכה וסתירה):
        "להציג נשים חשופות על שלטי חוצות זהו שוביניזם אבל אישה שהולכת חשופה בראש חוצות כשחלקים נרחבים מגופה גלויים לעיני כל זב ומצורע זה שחרור האישה"
        בשני המקרים, ה*יחס* לאותה אישה הוא הבעיה. האישה שחושפת את גופה מרצונה לא עושה זאת על מנת שתחפיץ אותה, היא עושה זאת כי נוח לה להתלבש כך בדיוק כמו לך – מדוע כשאתה הולך חשוף אין זו החפצה – בדיוק באותו אופן, ואני מבטיח לך שיש מי שמחפיץ אותך בעיניו כשאתה חשוף 😉 במקרה שלט החוצות, הוא מכוון לייצר החפצה.
        *לדעתי* אם אישה מתלבשת במכוון על מנת לגרות החפצה, היא שותפה לאותו דיכוי – אלא שאין המדובר בחשיפה דווקא, לבוש פרובוקטיבי יכול להיות מאוד לא חושפני ולהיפך, בחשיפה עצמה אין שום פרובוקציה אלא בעיני מי שמחפש אותה. דוגמא מובהקת – הבנות בתמונה מימי הפלמ"ח, לבושן אולי חושפני אך לחלוטין לא מחפיץ או פרובוקטיבי.

    • תגובה שכתבתי בפורום אחר, על נושא אחר, אבל רובה רלוונטית לדיון כאן.
      בכל הנוגע להתחשבות ברגשות ה____ על חשבון אנושיותם וכבודם האנושי של אחרים. במקרה הזה,נשים.
      גם אני, כמו ואן דר התעייפתי. אז אני מוצאת את עצמי מתחילה להעתיק תגובות ישנות.. הכל נשאר אקטואלי.. : (
      **************************************************************************
      אנחנו כחברה מודרנית שמחזיקה בערכים ליבראליים, לפיהם כל בני האדם הם שווי ערך
      מנסים לשרש נורמות פסולות
      שהפכו לרווחות בחברה.

      יש לנו אחריות ויעד, לשרש אלימות,
      פגיעה מינית וניצול של ילדים
      פגיעה מינית בנשים, פגיעה מינית בנערים
      בעצם כל פגיעה מינית של חזק בחלש ממנו
      לשרש נורמות של כל דאלים גבר
      לשרש נורמות של שוביניזם ואפליית נשים
      לשרש נורמות של גזענות
      לשרש נורמות של אפליית ילדות וילדים מזרחיים
      וכן הלאה.

      הנקודה ברורה?

      החברה הישראלית מורכבת ממגזרים שונים.
      חלק מהממגזרים הם מגזריים מסורתיים, שמעצם כך משמרים נורמות "עתיקות"
      כך בחברה הבדואית, עם נישואי קטינות,פוליגמיה, רצח על כבוד המשפחה
      מניעת חינוך, רישיון נהיגה, חופש והשכלה גבוהה, וזכויות שוות במרחב הציבורי-לנשים

      כך בחברה החרדית, עם מניעה מנשים להיבחור לעמדות מנהיגות, אכיפה אלימה של נורמות לבוש
      טישטוש והעלמת נשים בעיתונות,ספרי ילדים ובתרבות בכלל,
      הנהגת נורמה לפיה הגבר הוא תכלית העולם, קיום התורה וקיום העולם תלויים בו
      והאישה היא משרתתו האישית, שצריכה לדאוג ולספק את כל צרכיו,
      מניעת רישיון נהיגה מנשים בחלק מתתי המגזרים
      התערבות והכוונה חברתית בתחום המיניות, תכנון משפחה, הפלות ועוד

      אנחנו כחברה מודרנית, מבקשים לשרש תופעות שהן פסולות מוסרית בעיננו.
      דמוקרטיה ליברלית אמורה לאפשר לכל מיעוט לחיות כראות עיניו, אבל אסור לה להשלים עם תופעות פסולות מוסרית.
      וודאי שבשם הליברליזם אסור להשלים עם פולגימיה, או עם הדרת נשים מהמרב הציבורי.

      מטעמים אלה, זה לא "זכותם" של החרדים לנהוג בהדרה ככל העולה על רוחם.
      ככל שזו חברה לא דמוקרטית, מונהגת בידי גברים בלבד, שאין בה כוח ואפשרות לנשים להגיע לעמדות הנהגה ולהביע את דברן.
      וככל שהכוח, הסמכות, ההנהגה ועיצוב הלך הרוח והנורמות-נתונים בידי גברים בלבד,
      יש לנו כחברה כללית וליברלית,חובה ואחריות להגן על החלשים.
      אם לא נעמוד לימין הנשים בחברה הבדואית, החרדית, ובחברה בכלל (גם בחברה הכללית נשים הן המוחלשות)- לא תהיה לנו זכות קיום כחברה מודרנית וליברלית.
      ובפועל-לא יהיה אף אחד אחר שיעמוד לימינן ויעזור להן לצאת מדיכוי לחופש

      לכן כל הברברת על התחשבות ברגשות החרדים לא במקומה.
      אם הם חיים במדינה הזו, וכל עוד יש כוח למדינה כגוף ריבוני, הם צריכים לקבל עליהם את הנורמות.
      הנורמות הן שאשה היא בן אדם שווה ערך
      והנורמות הן שאין להשתמש באלימות מסוג סוג כדי לכפות על האחר את דעותיך.
      בדיוק בשביל זה יש מערכת משפט, משטרה ומדינה, כדי לנטרל את אלמנט האלימות מהחברה

      השאלה היחידה היא עד כמה המדינה רואה עצמה כגוף ריבוני. כאן נמצאת הבעיה.

  7. ואן דר גראף היקרה! הלוואי ויכולתי לשלוח לך כוחות והלוואי ולא תוותרי על המלחמה.
    מותר לפעמים, לעומת זאת, לקחת הפסקה מהקרב.
    אני רק רוצה להזכיר לך, את מה שאת בטח יודעת (ובאופן מעניין גם מובילי המחאה לומדים כעת)
    הפגנה אחת לא עושה כמעט שום שינוי, השינוי שהפגנות עושות הוא כ"כ קטן, אבל מצד שני חיוני. אם יהיה הכוח להמשיך ולהפגין ולכתוב, בסוף ההשפעה של זה תצטבר למאסה שכן גורמת לשינוי. אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה של מאבקים חברתיים, זה לוקח שנים, צריך סבלנות.
    חזקי ואמצי.

    • לגבי השינוי. שמת לב שיש שלוש מפלגות בכנסת שבראשן עומדות נשים? הישג לא קטן מול כל הש"ס ויהדות התורה ועד כמה שאיילת שקד עושה לי בחילה במישור הפוליטי הרי שהימצאותה של אישה חילונית במקום גבוה ברשימה של הימין הדתי מוכיחה שצריך להתחשב היום גם בנשים כשרוצים להיבחר לכנסת ולא בראשות ש"ס או יהדות התורה.

  8. צריך משהו כמו "מדרון חלקלק" למיזוגניה.

  9. בתקופה המוזרה בה אנו חיים נשים נמחקות, אנשים נמחקים (ראי האסיר X או בתי ערבים "לא חוקיים" או אינספור דוגמאות אחרות), ארצות נמחקות (רצח העם בסוריה), ומאידך חובות נמחקים רק לאנשים עשירים וחזקים. באמת תקופה עצובה. למרות המחיקה הזו וההחפצה של הנשים יש לי לאחרונה תחושה שמשהו מתעורר. יותר ויותר נשים נמצאות בפוליטיקה (אמנם עדיין רובן מדברות בסמלים גבריים אבל זה רק עניין של זמן), אירוע המחאה שהיה לפני כמה ימים שכלל אלפי נשים מכל העולם, יותר ויותר נשים נחשפות ומספרות על השפלות ואירועים טראומתיים שעברו. והן לא נחשפות כי זה מגניב. הן נחשפות כי משהו אומר להן שזו לא בושה ושהן לא מוכנות יותר להסתיר. למה? כי הן כבר לא מאמינות עמוק עמוק בתוכן שזה מגיע להן. ואלו בעיני זרמים תת קרקעיים של שינוי. שינוי איטי, זעיר עדיין, אבל עמוק.

  10. מפעל 'קפצו לי' דווקא נלחם בהטרדה מינית.

    וסליחה שהכנסתי לפה בדיחה – אני יודע שהנושא רציני.

    • בדיחה, אבל מאוד כואבת

  11. וזה עוד לפני שהזכרנו את שר התחבורה הדגול, האדון ישראל כ"ץ, שאירח את טניה רוזנבליט בלשכתו ואף נתן לה כוס תה לצד אמירת תודה על גבורתה אל מול הפורעים החרדים, כשזמן מה קודם לכן תועד נוסע עם בכירי הרקבת הקלה בירושלים ואומר שהוא תומך בקרונות מופרדים לגברים ונשים.

    ואנדר, אני מצטער על הנרקיסיזם – אל תצאי לחופשה. צריך שיהיה משהו טוב באינטרנט הזה.

  12. בענין ה"מגזר" חשוב לשים לב, שהגדרתו בהקשר זה הולכת ומתרחבת, אם בעבר אלו היו הנייטיבס הפרימיטיביים הלבנטינים ("ההם"), היום מותר גם ל"מגזרים" דתיים מסוימים בציבור היהודי לקיים "אוטונומיה אתית" כלומר מערכת חוקי "כבוד" פנימית. כמה זמן ייקח עד שהמערכת הערכים המבחילה הזו תחלחל עד ללב הקונצנזוס? דור? שניים?

  13. כמו בהודו, צריך להקים כאן חבורת נשים שתסתובב עם מקלות ותאיים על גברים מכים או חלאות אדם אחרות. אני אשמח להצטרף להפגנה ליד הבית של המנוול ששפך את החומצה, והבית של הגבר לו סרבה. לעמוד שם חבורת נשים עוצמתיות, יפות, חכמות, עם מטות ולהקות בקצב אחיד באדמה. עד שיבינו שהם לא יכולים לעשות את זה או עד שהאדמה תרעד.

  14. את מדהימה וכל מילה שלך נוגעת אצלי עמוק בפצע פתוח
    גם אני קוראת כל יום חדשות וכואב לי בלב, גם אני מרגישה חוסר אונים
    כל ידיעה על הקטנת נשים צובטת והופכת, הידיעות הקטנות והידיעות הגדולות
    גם אני רואה את הקשר והתוצאה ובא לי לעשות מעשה.
    את כתבת בדיוק את מה שאני מרגישה ולא מצליחה לבטא.

    תמשיכי.

  15. ואנדרסיסטר, הינה לך הבול שביקשת (הכינותי מבעוד מועד וגו', כשהתעצבנתי גם אני מהכתבה ההיא בהארץ): http://www.facebook.com/photo.php?fbid=4956419522611&set=a.4956418282580.174255.1662672159&type=1&theater

    שיהיה לילה טוב

  16. מסכימה עם כל מילה שלך.
    לחלק מהדוגמאות כבר "התרגלנו" – כמה נורא.
    אבל הידיעה על השירות הבולאי מביאה לי את העצבים ברמות קשות-קשות.

  17. קחי כוח ממני: אני מורה ללשון. מחר בכיתה אני מלמד על הטקסט הזה רכיבי טיעון ומעורר בכיתה דיון על המודעות לנושא.

    • מיכאל, עשית לי את היום. 🙂
      אני מקווה שזה עזר גם לואנדר.

  18. ואן דר גראף היקרה, את גדולה מהחיים, אני מעריצה את כתיבתך. לפני כמה שבועות סיפרתי על הבלוג שלך בקבוצה של פמיניסטיות ישראליות דוברות רוסית.
    http://feminism-il.livejournal.com/31852.html
    אנא ממך אל תתייאשי! אבל זה בהחלט נכון לקחת הפסקה כשמרגישים שנגמרו הכוחות. ליל מנוחה, ואני מקווה שתחזרי מתישהו בכוחות מחודשים!

  19. גם לי מתחשק לצאת לחופשה בעיקר לאור מה שכתבת והאדישות של הרוב. לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא ממש אוכף את החוק. למשל שר התחבורה ישראל כץ ואגד. שני שקרנים וצבועים. את המותקפת הקודמת באוטובוס הוא הזמין לכוס קפה במשרדו.
    אני הייתי שופכת לו אותה. אין מעליב מזה. כי הוא ואגד שניהם אראים למצב הזה.

    אולי אם יתבעו את אגד על סכומים גבוהים אולי זה ידגדג אותם.
    על הסיפור של הבחורה שסדיסט אכזר שפך עליה חומצה, אין הרבה מה להוסיף. זה מזעזע ויותר מכך כמו שאמרת ניסוח הידיעה.
    אולי באמת מי שמנסח את הידיעות המכובסות האלה…
    אין לי מושג. לפעמים גם לי מתחשק לברוח מפה

  20. זכורות לי גם ידיעות בנוסח "נדקר כי סירב לתת סיגריה".

    • דווקא בעניין הזה אני בצד של האחות ואן דר גראף. זה שיש עליה באלימות בחברה זה נכון. העניין הוא שהאלימות כלפי נשים היא עובדה גם כשהכל רגוע ופסטורלי. כלומר אם פעם היו פחות דקירות סכינים (מה שנכון) אז פעם הנשים היו במטבח ולא יצאו ממנו. השתנו הזמנים ויש פחות סמכות וסדר בעולם? אז יש יותר אונס וניצול של נשים. אין מצב שבו הן לא נדפקות איכשהו. מה שכן, אני שואל מה אפשר להגיד לאישה שמבחינתה זהו המצב הנכון. כמה אני יכול לדעת יותר טוב ממנה מה היא צריכה.

      • עדו, ברור שיש נשים שמבחינתן זהו המצב הנכון. אני בטוחה שיש נשים שמרוצות מכך שהן יכולות לשבת בבית ולא לעבוד ולא לנהל כספים, ולא להחליט החלטות חשובות. וזה לגיטימי לגמרי. הבעיה היא עם כל אלה שעבורן זהו מצב של כפייה, והן כן היו רוצות לצאת מן המטבח. צריך שיהיה לאישה את חופש הבחירה, ואז שתחיה איך שבא לה! הבעיה היא שנכון לעכשיו אין לנשים חופש שכזה.

  21. את מדהימה! תודה שאת כותבת. נותנת כוח לכולנו.

  22. קראתי את הפוסט לפני השינה, והמשכתי לחשוב עליו לתוך הלילה.
    הנה מה שמפריע לי באירועים שציינת – לדעתי, הם שוליים. התמקדות בהם והתעלמות מאירועים גדולים יותר עושה עוול לתופעה.
    לפני שאפרט על האירועים הגדולים, אציין שאני לא יודעת מה היו המניעים של "המודיע" למחיקת הנעליים. לא קראתי בשום מקום תגובה של עורך העיתון למה נעשתה המחיקה.
    לגבי אירוע החומצה – מסכימה איתך שיש כאן מכבסת מלים. יש כאן בעיה של אלימות פיסית כלפי נשים ואנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו מה גורם לאלימות הזו?
    וכאן אני מגיעה לאירועים הגדולים – האירועים שבאמת היו צריכים לשבור את גב הנאקה:
    1. נתניהו והצעתו לאשל: ראש הממשלה המכהן של ישראל הציע לאיש ציבור שהודח מתפקידו בשל פגיעה בנשים לבצע תפקיד מאד חשוב לעתיד המדינה. עזבו עכשיו את אשל עצמו – מה לעזאזל אנחנו אמורות ללמוד מראש ממשלה שממשיך לסמוך על איש כמו אשל?
    2. פרשת גדעון סער – יכול להיות שהכל עורבא פרח. נסיון לערער אמינות של איש שכוחו הפוליטי העולה מאיים על סובביו. אבל ההתעלמות של חלק מכלי התקשורת מכל הפרשה במשך ימים ארוכים, יש כאן בעיה. האם זה לא מספיק חשוב? האם חשיבותו/כוחו של סער גדולה מזכות הציבור לדעת? האם הפגיעה (אם הייתה) בנשים לא מספיק חשובה?
    3. תחפושות פורים – אני פשוט אשאיר את זה כאן. היום ב onlife דברים שאמרה עפרה שטראוס "הבנות שלי לא רואות בי מודל לחיקוי". לתד תחפושות של גיבורי על, פיראטים ולוחמים, יש תחפושות של נסיכות שבריריות, פיות (מהסוג החמוד, לא מהסוג האירי המחוצף/מסוכן) ושאר יצורים ורדרדים עטויי מלמלה. איזה מסר אנחנו מעבירות כאן?

    אלה האירועים לדעתי שצריכים להפריע לנו הרבה יותר. לא כי האירועים שציינת לא חשובים, אלא כי הם לא מפתיעים כשזו ההתנהגות של ראשי המדינה (פוליטיקאים, אנשי/נשות עסקים, ומכתיבי תדמית אחרים).

    עד כאן הקטע הפסימי.

    בסה"כ אני אדם מאד אופטימי. אני מאמינה שהשינוי יבוא מתוכנו. ממה שננהיג בבית. ממה שהילדים שלנו יראו בקשר בין ההורים עצמם ובקשר בין ההורים לנשים אחרות (סבתות, אחיות, דודות וכמובן זרות).
    השינוי הזה מתחיל בתחפושת שנציע לילדות (לא בטוח שיסכימו, אחרי הכל נסיכה / פיה זה ורוד וסגול וזה ממש יפה!), בבטחון העצמי שנבנה להן ובהרגשה שהן שוות ערך.
    רק צריך לזכור שאין דרך אחת להיות אשה. אשה שבוחרת במקצוע של עקרת בית היא לא פחותה מאשה שבוחרת לעבוד מחוץ לבית. אני אתמוך בכל אשה שתיבחר להיות עקרת בית כל עוד נשמרת לה הזכות הזו של הבחירה והיא עושה אותה מתוך מודעות ולא כי זה מה שמצופה ממנה.

    • +1

  23. ואני עדיין טוען שהכתבה המפורסמת בהמודיע לא צריכה לשמש יותר מקוריוז משעשע או לא משעשע, ובדיוק כמו שלהם אין זכות להגיד לך מה לעשות בביתך לך אין זכות להגיד להם מה לעשות בתוך ביתם – והמודיע נחשב מבחינתי לבתוך ביתם מכיוון שאף חילוני או אפילו דתי לאומי לא יקנה את העיתון הזה מרצונו החופשי – מה עוד שהכתבה הזו זכתה ללעג מצד גורמים חרדים אחרים כך שאפילו את החרדים היא לא מייצגת

    • או קי. מה אם היו מצנזרים בקביעות תמונות של אתיופים (יש כאלו שטוענים שהם לא יהודים) בעיתון הזה? גם אז זה היה איזה עניין פנימי שלחילונים אין מה לדחוף אליו את האף?

      • השורה התחתונה צריכה להיות עבירה על החוק, האם מחיקת נעליים היא עבירה על החוק? כנראה שלא.

        בסופו של דבר רוב הסיכויים שאפילו לא היינו יודעים על הכתבה הזו אם היא לא הייתה מופיעה בתור סוג של קוריוז בעיתונים אחרים.

        מחיקת תמונות של נשים בעיתונים הללו קיימת כבר עשרות שנים, היא פשוט עולה עכשיו כי יש מישהו יוצר אווירת עליהום על כל מה שמדיף ריח של הדרת נשים.
        ואני שואל איפה הייתם עד עכשיו? ולמה דווקא עכשיו?
        ושוב, לא מדובר בשלט חוצות או בפרסומת שתגיע גם לקהלים אחרים מדובר במשהו פנימי לחלוטין שמעיד יותר מהכל על הפאניקה שהם נמצאים בו כי הם מבינים שהעולם משתנה להם מול העיניים ואין להם שום יכולת לעשות משהו בעניין הזה

      • אה לא. כתבתי כבר שיש לי משפחה חרדית ואני יכול להעיד שפעם הייתי מקבל הזמנה לבר מצווה עם שמות ההורים הגאים והיום כתוב רק שם הבעל ולידו כתוב "ורעייתו" כי אחרת מישהו עוד עלול לקבל ריגושים אם יקרא שם של אישה וזה יהיה מביך.

      • לומר "השורה התחתונה צריכה להיות עבירה על החוק" זו עצלות מוסרית. במקום לחשוב בעצמך מה בסדר ומה לא בסדר, אתה סומך על עמוד השדרה המוסרי של המחוקק. אנשים כמו מירי רגב ופואד בן אליעזר.

  24. במיוחד לעדו. על זנות.
    http://tinyurl.com/b8plpcl

    • מימי לא הלכתי לזונה וכפי שכתבתי גם סרטי פורנו איני רואה. אני חי רק ממה שמספרים לי . למשל זה : http://anniesprinkle.org/

  25. כמה ספרים לקרוא, כדי ללמוד עוד משהו על הבחירה הזאת (חשבתי שהמאמר הזה ישכנע אותך, טעיתי כנראה. לא התכוונתי לומר שהלכת לזונה או שאתה צורך זנות מצולמת – חבל על הדפנסיביות, זה גם לא כל כך מעניין אותי – רק שתהית על נושא הבחירה ונפשן של כמה מאיתנו קצה בטיעון הזה, לכן המאמר שהבאתי לכאן. תוהה למה לכל כך הרבה גברים חשוב לטעון בזכות הבחירה של מתי מעט ולזרוק את כל השאר לעזאזל):

    מופקרות, נשים בזנות, מאת ענת גור

    מופקרות, פרופ' שולמית אלמוג

    הצד המואר של הירח, אנה

    לא דנה בזה יותר כאן.

    וכמובן, ממליצה לכולן/ם לקרוא את הספרים הללו.

  26. ואנדר יקרה, בעקבות הפוסט כתבתי מכתב זועם למנהל השירות הבולאי. להפתעתי, הוא ביקש שאתקשר אליו ושוחחנו כרבע שעה. הסתבר שחוץ מלבדי פנו אליו עוד שבע נשים וגבר אחד. מלבד סיפורים ארוכים על כך שהוא פמיניסט מוצהר וממנה בתפקידו כמנהל רק נשים וכו' וכו', טיעוניו התמצו בשניים: האחד, שהשירות לא יראה גברים או נשים חשופים על בוליו, והשני, שתהיה פגיעה כלכלית ברשות הדואר מאחר וסניפים רבים שלה נמצאים בישובי אוכלוסיה מסורתית, ערבית או חרדית והם לא יסכימו להשתמש בבולים. לשאלתי, האם כדורגלן במדיו הכוללים מכנסיים קצרים נחשב "חשוף" הוא ענה שכעקרון הם יראו גבר בצורה הזו רק באיור ולא בתמונה, ולגבי הטיעון השני אמרתי לו שאפשר להפעיל טיעון כלכלי דומה על כל בקשה ל"התחשבות" ב"רגשות" הציבור המעוניין שנשים לא תופענה במרחב הציבורי.

    בשורה התחתונה, עובדות מכון איילון תופענה על שובל הבול במסגרת 100 שנה לתעשיה הצבאית בישראל, אך ככל הנראה בתמונה פחות חשופה.

    ולמה אני כותבת לך את זה? כדי שתביני שהפוסטים שלך מעוררים לפעולה. הסיפורים האלה הם רבים מכדי שאוכל לשאת אותם, אבל את שמה את הזרקור על חלקם ובכך מעוררת מודעות. העובדה שבין המתקשרים בעקבות הכתבה היה גם גבר עודדה אותי מאוד.

  27. מסכים עם כל מילה פרט לחלק בו את מתכוונת להפסיק לכתוב 🙂

    האמת בעיני כותרת בסגנון "הותקפה בחומצה על רקע כבוד המשפחה כי סירבה להתחתן עם פלוני" עדיפה מזו שאינה נותנת את ה"רקע" לפשע. אני לא רואה בזה האשמת הקורבן, כמו ש"נדקר למוות כי סירב להשתיק את המוסיקה ברכבו" בעיני מראה את הזילות בחיי אדם ועד כמה הרוצח חתיכת בנזונה שמגיע לו שימות, ולא גורם לי לחשוב "וואו, איזה אידיוט בפעם הבאה שינמיך ווליום". למרות שתכלס גם הכותרת שלך מתארת היטב את המקרה.

    • ואנדר אל תלכי.

  28. מזדהה עם כל מילה. ואני אישה אורתודוקסית שכל תופעות ההדרה פוגעות בי באופן עמוק

  29. קוראת את התגובות של כולן/ם, ונפעמת. תודה ענקית מקרב לב על התובנות המרתקות ועל העידוד. אתן/ם נותנות/ים לי המון כוח להמשיך. תודה!

    • אל תצאי לשום חופשה.

      תנשמי, שתי קפה, ותחזרי לשדה הקרב.

  30. דיכאון. זה כל מה שיש לי לומר.

  31. כאב לשתי בנות אני מודאג ומוטרד מהמקום שאליו המדינה והחברה הזו הולכת אליו. גזענות, אלימות, פאשיזם ושוביניזם. והכל קשור זה בזה.
    כוחות האופל אינם ישנים אף פעם, ולכן החובה עלינו להילחם בכל הכוח בכל גילוי של שנאת נשים או שנאת זרים.

  32. […] פורסם לראשונה בואן דה גראף אחותך […]

  33. יו האד מי אט "אקי אקי אקי פטוווונג של אונס ורצח נשים".

  34. ידיד דתי שלי אמר לי פעם – הדרת נשים? ברחוב החילוני נשים מוצגות כאביזרי מין לקשט ולפרסם כל דבר מאבקת כביסה ועד מדפסות. עם כזו החפצה, מה לכם שתלינו עלינו?

    בהתחלה אמרתי לעצמי – יש בזה משהו

    ואחר כך אמרתי לעצמי – על מי אני עובד?

    ואז עניתי לעצמי שאני מדבר עם עצמי הרבה יותר מדי.

  35. […] לפוסט הוא הסיפור על הבול מהפוסט האחרון של ואנדר. בקצרה – השירות הבולאי פנה למישהי בבקשה לקבל תמונות […]

  36. אני קוראת את הפוסטים שלך כבר זמן מה ונפעמת בכל פעם מחדש. המציאות עגומה, אין מה לומר, אבל דווקא *דווקא* בגלל זה אסור להפסיק. מודה ומתוודה, יש ימים שבהם גם אני מלאה במרה שחורה, אבל אני רואה בכל התופעות שאת סוקרת כאן (לא רק בפוסט הזה) בעיקר דירבון – קריאה לפעולה, לשינוי. יש לנו כוח, אחרת למה מנסים להשתיק ולהעלים אותנו בצורה נואשת כל כך? אם אפילו נעלי נשים צריך להחביא, זה אומר שהחבאת הנשים בכלל הופכת להיות משימה קשה יותר ויותר. אלה שמחביאים ומשתיקים הם המיואשים האמיתיים, הם אלה שנלחמים בקרב אבוד מראש והם גם מרגישים כך, לדעתי, לכל הפחות בזמן האחרון.
    חוסר הצדק כלפי נשים ואנשים בכלל הוא שנותן לי כוח, באופן פרדוקסלי משהו… אני חושבת שמצאתי את המנוע הנצחי 😛 לא אשתוק, לא אתכופף, לא אפשיל מבט, לא אהיה אילמת ונעלמת! לא אתן שימחקו אותי ואני לא רוצה לתת לאף אחד למחוק אותך! בבקשה תמשיכי לכתוב!

  37. בתקווה לרצות את כולם עשיתי גרסא מצונזרת של הבול. ככה אפילו גבר דתי יוכל להסתכל בתמונה ולא לראות חלילה רגליים של אישה. http://s16.postimg.org/62jy4k0zp/Untitled_1.jpg אני חושב שזאת יכולה להיות סאטירה נחמדה לקחת תמונות מפורסמות של נשים ולהדביק להם איברי גוף גבריים בשם הצניעות. מה דעתכן/ם?


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: