הפוסט הזה עוסק בטור של קארין ארד שפורסם ב-Xnet ומסביר, כביכול, את הסיבות שבגללן נשים אוהבות גברים שתלטניים ומתעללים. לאלה מביניכם שכבר התנסו בכתיבתה של ארד או ב-Xnet באופן כללי, ותוהים למה אני מבזבזת את זמני, את זמנכם ואת תאי המוח של כולנו על אשפה מהבילה במסווה של טקסט, אומר רק זאת: אתם צודקים לחלוטין. יש סיכוי לא רע כלל שבמקום להקדיש כמה דקות לקריאת הפוסט, תוכלו להפיק תועלת רבה יותר אם תשקיעו את הזמן הזה בסידור מחדש של אוסף הפקקים שלכם, בצביעת ציפורניו של הכלב בלק סגול מטאלי או בלעיסת נייר טואלט משומש. עם זאת, הטור, והרעיונות המסוכנים שמאחוריו, קוממו אותי מספיק כדי לשבור את שתיקתי הממושכת.
יפה. ובכן, בהנחה שאתם עוד כאן*, הרשו לי להסביר מדוע הטור הזה בכל זאת מצדיק תגובה. בשבוע שבו פורסמה ידיעה אחר ידיעה אחר ידיעה על פרטיו מעוררי החלחלה של מעשה אונס אכזרי במיוחד נוסח "תפוז מכאני", שבוע שבו ראש עירייה מואשם באונס של כמה נשים תוך ניצול עמדת השררה שלו, ובמדינה שגם ככה לא חסרים בה מקרים של אונס, התעללות ורצח של נשים – לקרוא את המילים הבאות ולא להתרתח פירושו שהמצפון שלכם בתרדמת או ירד מהארץ:
"פמיניזם או לא, להלן העובדות:
1. נשים מעולם לא נמשכו לגברים מהזן הסמרטוטי
2. נשים לעולם לא יימשכו לגברים מהזן הסמרטוטי
3. ביטחון זה משעמם
או שרשעות זה סקסי, תבחרו את הטרמינולוגיה המועדפת עליכם."
הבנתם? רשעות זה סקסי. ומהו, לפי גב' ארד, זן הגבר שאינו סרמטוטי? ובכן, כאן נפרש בפנינו הסבר אבולוציוני (שאני בטוחה שמבוסס על התזה לדוקטורט של גב' ארד בנושא "התפתחות אבולוציונית של הספאנקינג" מאוניברסיטת גורנישט בפוסטמהלנד), לפיו הנערה תמיד תחפש את הזכר הכי חזק בקבוצה, זה ש"רץ הכי מהר ומרביץ הכי חזק". זה סופר-סקסי בעינינו, "הנשים" (שכמובן עשויות מקשה אחת ולא יכול להיות שיהיו לנו טעמים שונים, חלילה), ועל כן אנחנו מחפשות מישהו שיקשור אותנו, יכה בנו נמרצות ובאופן כללי ירמוס אותנו בכל דרך אפשרית. מדוע? כי האבולוציה גורסת שגבר-גבר שכזה יהיה האב הטוב ביותר. כלומר, בהנחה שהוא לא יהיה יותר מדי גבר-גבר-גבר ויחליט לרצוח את אשתו ולשרוף את הילדים. כי זה מה שגבר-גבר-גבר-גבר עושה, מרביץ ומכה ומתעלל ושורף ורוצח. מה, לא?
פרופסור ארד מסיימת את טורה המרגש בטרוניה כלפי הפמיניזם, שסירס את הגברים, והפך אותם ל"רגישים" ו"מתחשבים" בניגוד לטבעם האמיתי:
"הסקס מבטא היטב את העיוות ביחסי הכוח בין גברים לנשים לגברים: הרבה כעס מודחק יוצא החוצה, הרבה ספאנקינג, סקס קשוח ומשחקי תפקידים בהם האישה משחקת את הכנועה (למרבה ההקלה) והגבר את הכובש האכזר."
משחקת את הכנועה, למרבה ההקלה. כי אישה שאינה כנועה היא פסולת אבולוציונית, עיוות של הטבע. ולא זו בלבד, אלא גם:
"סקס הוא פשוט מיקרוקוסמוס של כל הבלגן המגדרי שעשינו. את הגוף אי אפשר לרמות. כשמגיעים למיטה, כל מה שהוא רוצה לדעת זה שהוא דומיננטי, גדול וחזק."
*אנחה כבדה*
גב' ארד, להלן העובדות:
1. דומינטריקס, משהו שאולי לא יצא לך לשמוע עליו, הוא מקצוע נשי במובהק. מספרים עצומים של גברים מגיעים לנשים שמתפרנסות כ"מלכות שתלטניות" ומשלמים להן ביד נדיבה, כי הם אוהבים שמצליפים בהם, קושרים אותם ועושים מהם סמרטוט. וזה בסדר גמור. זה מה שמגרה אותם. ולא, הם לא מעוותים או דפוקים אבולוציונית. הם פשוט אוהבים את זה ככה.
2. לא חסרות נשים שלא אוהבות קשירה, הצלפה, ובהחלט לא נהנות מהתעללות מכל סוג שהוא, פיזית או מילולית. הן נהנות מרכות, עדינות, חיזור מתחשב, ולא חושבות שזה הופך את הגבר שלהן ל"סמרטוט". זה בעיקר הופך את מי שחושב שהגבר שלהן סמרטוט לטיפש מטופש, שלא מסוגל להכיל במוחו הזעיר את העובדה שאנשים שונים אוהבים דברים שונים.
3. נשים שכן אוהבות להיות כנועות במיטה פשוט אוהבות סקס שמכונה לעיתים "קינקי". זה פשוט חלק ממגוון הביטויים של המיניות האנושית. יש גם גברים שאוהבים קינקי. לא רק שזו לא התעללות, אלא להיפך: חובבי הז'אנר יודעים היטב איך לאזן בין כאב לעונג, מתוך התחשבות בבן/בת הזוג. היכנעות מרצון מתוך ביטחון בצד השני היא ההיפך הגמור מהתעללות, או "רשעות".
4. ב"טבע", שהוא מושג שמוגדר על ידי התרבות האנושית ומשום כך מלא חורים וסתירות לוגיות כרימון, ולכן אני משתמשת בו בעירבון מוגבל, אין חוק אחד קבוע למי משמש כבן זוג מוצלח. טווסות בוחרות בן זוג לפי צבעוניות זנבו. פינגווינות בוחרות בן זוג לפי שמנותו**. שימפנזי הבונובו, שהם הקרובים ביותר אלינו מבחינה אבולוציונית (!), מקיימים יחסי מין עם זכרים ונקבות בשביל הכיף, בלי שום קשר למי הכי מרביץ או הכי רץ או הכי רוקד סטפס. כן, הם ביסקסואלים ופשוט עושים מה שכיף להם.
5. מה שמביא אותי לנקודה האחרונה. יש דבר כזה בעולם שנקרא "זוגות חד מיניים", שגב' ארד פשוט מתעלמת ממנו בתיאוריה האבולוציונית המקסימה שלה.*** יש זוגות חד-מיניים שאוהבים BDSM, ויש כאלה שלא. בדיוק כמו זוגות סטרייטים.
לסיכום: מי שאומרת לכם שיש דבר כזה, "טבע גברי אמיתי" או "טבע נשי אמיתי", טועה ומטעה, שלא לומר משקרת. מי שאומרת לכם שגבר עדין ומתחשב הוא כזה שעדיין לא גילה את "הגבריות האמיתית" שלו, או שאישה אסרטיבית היא אישה ש"מתכחשת לנשיות האמיתית שלה", ועוד מבססת את זה על הסבר אבולוציוני מצוץ מהאצבע, היא, איך נאמר בעדינות, לא המגבון הכי לח בחפיסה. מי שמרשה לעצמה להכליל בצורה כל כך חסרת אחריות ולשים גברים בקופסה של "מרביצים" ונשים בקופסה של "מורבצות", זוכה במקום של כבוד במצעד הנאלח של אנשים שמעודדים את תרבות האונס. נכון, אתם ואני חכמים ונבונים ויודעים שזה בולשיט טהור. ברם, יש מספר לא מבוטל של אנשים, חלקים אנשים צעירים ונוחים להשפעה, שקוראים את המוגלה הרקובה הזו וחושבים שיש בזה משהו.
יום אחד אתפוס איזה דוקטור לאבולוציה בצווארונו, אצמיד אותו לקיר ואכריח אותו להסביר לי למה, מכל התכונות ששימרנו וטיפחנו במשך אלפי שנות אבולוציה, הטמטום האנושי הוא ששגשג ופרח יותר מכל. יש סיכוי שהוא אפילו יהנה מזה.
*גם אם זה רק בגלל שאין לכם אוסף פקקים, שהכלב סירב לשתף פעולה עם המניקור או שאתם מנגבים את התחת עם טורים מודפסים מ-Xnet.
** מי ששמן יותר, שורד יותר זמן בלי מזון כשהוא שומר על הביצה. כן, הזכר שומר על הילדים אצל הפינגווינים וסובל רעב במשך חודשים, בזמן שאמא פינגווינה הולכת לה עם החברות לשחק בים ולצוד דגים. "רץ ומרביץ יותר מהר" בתוכעס שלי, גב' ארד.
***חסכו ממני את "הומוסקסואליות זה לא טבעי", תמכרו את זה לאינספור המינים של בע"ח בטבע שמקיימים יחסים וזוגיות הומוסקסואלית. לאחד מהם, אגב, קוראים "הומו ספיאנס". יש לנו נטיה לשכוח שגם אנחנו בסך הכל בעלי חיים, ואפילו לא מוצלחים במיוחד.
====================================================================
לקריאה נוספת, דורה בבלוג המופלא "שק של נחשים" כתבה על אותו טור בדיוק. להנאתכם:
http://nehashim.wordpress.com/2012/05/16/518/
)
