פורסם על ידי: vandersister | ספטמבר 13, 2017

אונס בן יין

לא פעם תהיתי, גם מעל דפי הבלוג הזה, איך חלק מהפרסומאים הישראלים יוצרים את הקמפיינים המופתיים שלהם. אני לא מתכוונת לאנשים יצירתיים וחביבים שעושים את עבודתם נאמנה. אני מתכוונת לפרובוקטורים בכל מחיר, שלועגים לנשים, לשמנים, לילדים, למוגבלים וכולי וכולי, ומכוונים בדיוק מופתי למקום שנמצא בערך שש אמות מתחת למכנה המשותף הנמוך ביותר. איך הם עושים את זה? האם הם מקלידים את הרעיון לקמפיין באמצעות האשכים שלהם? האם הם תוחבים אצבע לחור ישבנם, מורחים את התוצר על הנייר ומגישים את זה בתור הקופי? מה הסוד שלהם?

תשובה לשאלה הזו עדיין אין לי. עם זאת, אתמול נתקלתי יחד עם עוד רבות וטובות בפרסומת המבחילה של רשת בשם "יין בעיר", שמאחוריה עומד – תרתי משמע, ככל הנראה – פרסומאי בשם אסי שביט, ממשרד "שביט וזהו":

כפי שדווח אתמול, הקמפיין ירד שעה בלבד (!) לאחר פרסומו, בעקבות התרעמות של נשים וגברים רבים שמבחינתם נחצה קו אדום. כפמינאצית מנוסה, צפיתי בדיוק מה יקרה אחר כך: הפרסומאי ימסור תגובה מיתממת, מתנשאת ופוגענית כמעט באותה מידה כמו הקריאייטיב שלו. ואכן, כך מסר ה"וזהו":

"הקמפיין נולד מתוך אינסייט מחויך ומדויק שלכל אדם שהתחתן עברה בראש המחשבה כמה פרטנרים היו לבן זוגו לפני, וזה נעשה בחיוך. זו שיחה ומחשבה שהתרוצצה אצל כל אחד שהתחתן. מי שבחר להיפגע ולהתמקד רק בצד הנשי עשה זאת מאינטרסים שבכלל לא התכוונו אליהם. אנחנו במאה ה-21, סקס הוא לא טאבו ואנחנו לא הראשונים שעשו זאת, במיוחד לא בעולמות התוכן של האלכוהול.

"ובכל זאת אם מישהו נפגע והבין משהו שלא התכוונו אליו, אנחנו מתנצלים וזו לא הייתה כוונתנו. יש לזכור שפרסומות מן הסוג הזה מופיעות גם בתכניות בפריים טיים של ערוץ 2 ערב ערב ובטח שבבדיחות בתכניות סטנדאפ. שם זה מתקבל בהומור, וברגע שיש גורם מסחרי כולם משנים את עורם ומתנהגים כאילו אנחנו באירן בשנות ה-70."

וזהו היקר, רציתי לומר לך כמה דברים:

  1. "אינסייט" זו "תובנה" בעברית. השימוש במילים המגניבות-לכאורה "אינסייט מדויק" לא הופכות את החרא שמרחת על נייר ליותר מרשים ומקצועי.
  2. האשמת הקורבן היא דבר בזוי. פגעת? תתנצל. אל תשתמש ברטוריקה המשפילה "מי שבחר להיפגע". לא בחרנו שתפרסם את הגועל נפש המיזוגני הזה. לא מסוגל לקחת אחריות על מעשיך? אל תצפה שיתייחסו אליך בכבוד.
  3. תירוצי "אבל כולם עושים את זה" או "אבל הוא התחיל" מתאימים לגן טרום-טרום-חובה, לא לאנשים בוגרים. וגם "שם" זה לא תמיד מתקבל בהומור. כמו כן: זה שאתה בוחר להשתמש בזין שלך כתחליף קבוע למוח, לא אומר שכולם עושים זאת.
  4. לגבי הטענה "למה בחרתם להתמקד רק בפרסומת עם האישה ולא בזו עם הגבר": ייתכן שהשגחת בכך שאלימות נגד נשים היא מכת מדינה, ולכן אין סימטריה ב"הומור" מהסוג הזה. נשים שנחשבות למופקרות מינית זוכות לאלימות מילולית ופיזית, לעומת גברים שכיבושיהם המיניים זוכים לתשואות. היתממות מזוקקת ומבחילה מצדך, וזהו, ודי מעידה על כך שיכולת ה"אינסייט המדויק" שלך קצת טסה בזווית עקומה וברוורס. במו קמפיינך המכוער תרמת להעמקת תרבות האונס. מחיאות כפיים סוערות.
  5. אם הכל נפלא, כוונותיך היו טהורות, לא השכלנו לרדת למשמעות העמוקה והמפעימה של הקמפיין המפואר הזה – מדוע הורדת אותו אחרי שעה? משום ש"בחרנו להיעלב"? או משום שידעת היטב שגוש הצואה שהשלכת על פרצופיהם של רבים לא יתקבל בעין יפה? אתה לא יכול להתהדר בנזר של "מגן על המיניות החופשית" עם הקשקוש על אירן, אם בחרת למרות הכל לשחק את המשחק שאתה בעצמך טוען שמבזה נשים. אי אפשר לאחוז את המקל הזה בשתי קצותיו, או שה"אינסייט" שלך לא גילה לך את העובדה הזו?

לסיכום, וזהו הנכבד, אם אינך יכול לחשוב על אף רעיון לפרסום יין טוב ומשובח מאשר הקלישאה ההו-כה-שחוקה של "חיחיחי תראו איזו שרמוטה", אולי אינך צריך להיות פרסומאי. מה דעתך על הסבה מקצועית לפרוקטולוגיה? כבר הוכחת שאתה מכיר היטב את נבכי החלחולת האנושית – אני צופה לך עתיד מזהיר בתחום.*

מילה אחרונה לגבי הטענה שבעצם העלאת הפוסט או הפצת הקריאייטיב הזה אנו תורמות/ים לפרסומו של המוצר ו/או משרד הפרסום: לא כל פרסום הוא פרסום חיובי, וחרם צרכנים הוא כלי חזק מאוד. אם הפסולת הזו נראית גם לכן/ם בלתי ראויה, הצביעו בכיס ואל תממנו קמפיינים נוספים כאלה. וזהו.


* אני מתנצלת עמוקות בפני כל הפרוקטולוגים/ות, שעושים/ות עבודה קשה וחשובה. ברור לי שחיטוט בתחת ומריחת תוכנו על פרצופם של אנשים אינן הפעולות האופייניות למקצוע. מקסימום לפעוטות שנמצאים בשלב האנאלי.


Responses

  1. ואף מילה על "חגגו עליה" ולא "איתה"?

    שרשור חשוב רלוונטי מאתמול: https://twitter.com/bad_dominicana/status/857758978419421186

  2. אלופה!

  3. אהבתי שהם חושבים שאין פה שום דבר מבזה, כשהאישה מוצגת באובייקט, או לפחות – צד סביל בעניין. חס וחלילה שלא תחשוב "עם כמה אנשים היא חגגה". חלילה שהיא תהיה חלק מהחגיגה. לא, מסתבר שהיא בסך הכל עוד אקססורי לחגיגה. פאקינג פיניאטה.

  4. שאפו!
    אפשר לצטט את זה בפייסבוק פלוס קרדיט כמובן?

  5. ההבדל ברור לכל בר בי רב.

  6. יפה שהדביל מחמיא לעצמו על ה'אינסייט' המדויק שלו. בעולם שבו אני חיה אף אחד לא תוהה בערב חתונתו עם כמה אנשים שכב הצד השני – יש הרבה מאוד שלא אכפת להם, ומי שכן כבר טרח לברר את זה לפני החתונה.
    עם זאת, אני מבינה למה חשוב לדעת לפני החתונה כמה 'חגגו עליה'. לו אני הייתי נישאת לאישה או גבר שעברו אונס, בהחלט הייתי רוצה לדעת מזה, כדי שאוכל לתמוך בהם נפשית במידת הצורך, להימנע מטריגרים ואולי גם למצוא את האנס ולהפליא בו מכותיי.

  7. אני מקווה שכמוני, עוד א/נשים ירידה את המקום הזה ויראו להם שיש דבר כזה פרסומת שלילית

  8. […] האשה שלהם היתה. מצד שני, בתגובות הכתובות שהוא פרסם (אני מצטט מ"ואן דר גראף אחותך") הוא כתב: "ברגע שיש גורם מסחרי כולם משנים את עורם […]

  9. אולי יעניין אנשים,
    על הקשר בין הומור והדרה.

  10. מגעיל. מתקרב או אף עוקף את הפרסומת "הנפלאה" של גולדסטאר. כל הכבוד.

  11. וללקוח של משרד הפרסום אין מה לומר? הם הרי אישרו את הדבר הזה. גם ברגע שהם ממשיכים לעבוד עם הדגנרט הזה ונותנים לו לפרסם הודעה בשמם, הם תכלס עומדים מאחוריה.
    זו לא התנצלות, והאשם הוא גם על הלקוח. ראוי שהוא גם יתנצל.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: