המדריך השלם לפחדנית לצפייה בסרטי אימה

לפני שבועיים יצאה בנטפליקס העונה הרביעית של "דברים מוזרים" (Stranger Things בלעז). גילוי נאות: אני שונאת סרטי אימה. אני אפילו שונאת סצנות אימה בתוך סרטים רגילים. הניסיון הכואב לימדני שאני פחדנית למרחקים ארוכים, כלומר – נניח שבסרט כלשהו מופיע קלוז-אפ בודד על פרצוף של ליצן חשוד, אפילו בלי השיניים המחודדות. שבוע, חודש או אפילו שנה לאחר מכן, אני עשויה להיזכר בפרצופו של הליצן, והתוצאה תהיה לילה מסויט עם שמיכה משוכה עד האף ומצמוץ מפוחד בחושך. צללים נעים על הקיר יעשו חיקוי מטריד של דם זולג, הארנבון יפהק וייראה לפתע כמו דמוגורגון זעיר ופרוותי. כל הליכה לשירותים תהפוך לזחילה מלאת חשש תוך הדלקת כל האורות בבית, כולל מנורות חירום, הפנס של הסלולרי וצעצוע הלדים המהבהבים שקיבלתי בחתונה לפני חמש שנים. אור מבריח מפלצות. זה ידוע.

אבל "דברים מוזרים" היא סדרה מעולה, אני ילדת אייטיז, התאהבתי בילדים השחקנים, ולכן הצלחתי איכשהו לצלוח את הצפייה בעונות הקודמות. למעשה, מעונה לעונה למדתי טכניקות להתמודדות עם הפחד הצפוי. רציתי לחלוק אתכן היום את מה שלמדתי, כי העונה הרביעית היא גם יותר מלאת אימה (!) וגם מוצלחת להפליא, לטעמי. היא נבנית לאט לאט, עם הרבה רמזים ומוטיבים חוזרים שמתגברים לקרשנדו עלילתי עוצר נשימה בפרקים המאוחרים.

הערה חשובה: ההמלצות שלהלן לא ישפרו את חוויית הצפייה כשלעצמה. נהפוך הוא. הן מיועדות לשחוק את הצריכה הטהורה והבלתי-מדוללת של רגעי האימה, כשהמטרה היא להפריד רגעים כאלה למנות ניתנות לעיכול, גם במחיר של ויתור על רצף הצפייה או על ההתמסרות המוחלטת לצפייה. קשה לראות מה קורה על המסך עם כרית על הפרצוף, אבל זו הדרך היחידה לצלוח רגעים מסוימים.

שנתחיל?

שלב א: הכנת הסביבה

• אל תתנו לפחד להכתיב את הטון! (או: "סלוני הוא מבצרי")

זה הזמן להעיף או להכמין כל אלמנט סביבתי שעלול להגביר חששות, ולהוסיף אלמנטים מרגיעים. צללים נעים מפחידים אתכן? סגרו את התריסים. הפסלון הדקורטיבי שקיבלתן מהעבודה לכבוד ראש השנה עלול להיראות כמו מפלצת אמורפית? סלקו אותו. יש בובות פרווה שתמיד משמחות אתכן? שימו אותן בהישג יד ועין. אולי זווית פחות ישירה מול המרקע תעזור? הזיזו את הכורסה/ספה. הכינו סריגה/צביעה/סודוקו מבעוד מועד, להתעסקות מרגיעה ברגעים הקשים.

• אור, אור ושוב פעם אור

צפו בסדרה במשך היום, לא בלילה! השמש היא ידידתכן! אם אי אפשר בשום אופן במהלך היום – הדליקו כמה שיותר אורות. כן, אפילו אם זה אומר שתראו קצת פחות טוב את מסך הטלוויזיה. מפלצת מעומעמת היא מפלצת שמפחידה פחות.

• הנמיכו את הווליום! (או: הצרחות יגיעו לבד, אל תעזרו להן)

כלל אצבע של רגעים מפחידים הוא הגברה פתאומית של עוצמת הקול, ואם תשמעו פחות תפחדו פחות. היעזרו בכתוביות אם קשה לשמוע את הדיאלוג, אבל אל תוותרו על הנמכת הווליום. זה ישתלם מאוד אחר כך.

טיפ קריטי: אל תצפו ביותר מפרק אחד, מקסימום שניים, בבת אחת!! מאוד מפתה לעשות בינג' ולצרוך את כל הסדרה בביס אחד, אבל כמו בביס גדול מדי, זה ייתקע לכן בגרון ויחנוק אתכן. העומס החושי והרגשי פשוט גדול מדי. אל.

שלב ב: צפייה עם הסחות דעת יזומות

• הכינו תכנית פעולה לרגעים של כיסוי העיניים

אני אישית אוהבת להשתמש בכף היד כדי לכסות את העיניים בסצנות מפחידות. עם זאת, אפשר גם להשתמש בכרית, שמיכה או חיית מחמד לבחירתכן לאותה מטרה. אפשר גם להסתכל הצידה, לתקוע אצבעות באוזניים ולפזם "בערוגת הגינה, מסביב לחבית", או את האינטרנציונל, או כל מנגינה שמתאימה לכן.

• שימו לב לרמזים מקדימים

נדירים המקרים של Jump Scare או הפחדה פתאומית שאין להם רמז מקדים כלשהו – בסאונד, בזווית צילום וכו'. המוזיקה הפכה למבשרת רעות? הכינו את העזרים שלכן. לגיבור'ה יש פתאום מבט מופתע או מודאג על הפנים? תפסו את הכרית והתכוננו. המוזיקה מבשרת הרעות נפסקת בבת אחת? התחילו לפזם לעצמכן "בערוגת הגינה, מסביב" וכו'. זה מגיע.

• חמוד או משעמם עושים את העבודה

כשהעומס הרגשי מתגבר, הסתכלו הצידה על משהו נוסך ביטחון והקדישו לו כמה דקות. הכינו על מסך הלפטופ או הסלולרי סרטון של חתלתולים חמודים או קפיברות שלוות עם תפוזים על הראש, שתוכלו לבהות בהם כדי להחזיר את הרגליים המשקשקות לקרקע המציאות. קראו אימייל משעמם במיוחד מהעבודה, פתרו תשחץ, הוציאו קבלות ישנות ופתקים מיותרים מהארנק. אל חשש, לא תפספסו יותר מדי מהעלילה. בפרק הבא יש תמיד סקירה מסוג "בפרקים הקודמים של…"

טיפ קריטי: אתן לא נמצאות בקולנוע! ההקרנה נמצאת בידיים שלכן – אפשר לעצור את הפרק בכל שלב כדי להירגע, להתקרקע, לשיר שירים רגועים, ללטף את הכלב וכדומה. כפתור ה-Pause הוא חבר. ואפרופו חבר…

שלב ג: באתי לעזרת חבר

• "עוד לא, עוד לא… עכשיו אפשר להסתכל"

בן זוגי, המענטש, הרבה פחות רגיש ממני לסרטי אימה. יש לנו סידור קבוע: ברגעים מפחידים או מגעילים במיוחד (הופעת עכבישים או ג'וקים על המסך, לדוגמה), אני משמיעה את הצליל המוסכם "בלעעערגגג" ומכסה את עיני. המענטש מצידו אומר לי מתי השטח נקי ואפשר לחזור לצפות ללא חשש חרקים. הצטיידו לכן במענטש, אפשר גם מענטש בת, שמסוגל'ת לצפות בסרטי אימה ולבודד בשבילכן את הרגעים הקשים. אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק: אל. תצפו. לבד. בסדרה. הזאת. לא אם אתן רוצות לישון בלילה בתקופה הקרובה, בכל מקרה.

• שיחה אקדמית מרגיעה את העניינים (או: "האין זו נקודה מעניינת, ווטסון יקירי?")

דבר נוסף שאפשר ורצוי לעשות עם המענטש המסייע, הוא לדבר איתו על קטעים מסוימים ולפרק אותם לגורמים כדי לפחד מהם פחות. לדוגמה, נניח שיש דמות שעוצבה כדי להיראות כמו הסיוט הכי נורא שלכן. לחצו על ה-Pause, פנו למענטש ונהלו שיחה קלה על "מאחורי הקלעים" של הדמות הזו. האם השתמשו ב-CGI או שבנו את הדמות מפלסטיק וגומי ממוחזר? האם הסטודיו של ג'ים הנסון היה מעורב בעניין? האם השחקן היה צריך לשבת במשך שעות ארוכות עד שהדביקו לו את כל הג'יפה? הפכו את הדמות המפחידה למשהו אנושי יותר, כך שתוכלו לצפות בסצנה בלי להאמין במאה אחוז שהדמות הזו אמיתית. כאמור, זה פוגע בחוויית הצפייה, אבל מאפשר לעבור אותה בלי לנוס בצרחות לתוך המקרר ולסגור על עצמכן את הדלת.

טיפ קריטי: יש חברות'ים מעצבנות'ים שהתחביב שלהן'ם הוא להרגיז או להפחיד בכוונה תחילה, כדי ליהנות מהתגובה שלכן. הימנעו מהבריונות הרגשית הזו כמו מדמוגורגון. בשבילן'ם זה משחק, בשבילכן זו שלוות נפש יקרה שהושגה בעמל רב ויכולה ללכת לפח ברגע אחד של "שעשוע" חסר התחשבות.

"אני חמוד, משמע איני מפחיד"

שלב ד: ניקוי הראש הוא הכרחי

סיימתן לצפות בפרק או שניים? מעולה. עכשיו צריך להעיף הכל מהמוח לפני שזה יתקבע ויחזור לרדוף אתכן בלילה.

• דיסני, פיקסאר, טלנובלות תורכיות – הכל הולך

אחרי הצפייה בפרקים מהעונה החדשה, ברחתי למגוון סרטי אנימציה כדי לנקות את המוח מדימויים מפחידים. נעזרתי, למשל, בסרט חמוד בשם Wish Dragon בנטפליקס, שאין בו רגע אחד מפחיד או עצוב מדי. אבל כל מה שמקליל לכן את האווירה יתאים בשלב הזה. אם אתן מכורות לטלנובלות, לכו על זה. אם מה שעוזר לכן הוא בהייה בשידור חי מנאומים בקונגרס האמריקאי – בכבוד. צפייה בסרטוני הכנת בורקס מים – ת'פדל. כל מה שמרגיע את חיבורי הסינפסות במוח ומחליף את הזוועות מהסדרה בדימויים חביבים, כדי שתת-המודע ישלוף מהמאגר הזה ולא ממאגר האימה בבואו להציע לכן חלומות ללילה.

• העולם שבחוץ משעמם להפליא

אם יש לכן אפשרות, הוסיפו לשטיפת המוח החיובית גם פעילות נוספת מחוץ לבית. היפגשו עם חברות, לכו לבית קפה, טיילו בגינת הכלבים. אם אי אפשר לצאת מהבית או שפשוט אין כוח – אפשר לעשות עבודות יזומות כמו תליית כביסה לצלילי מוזיקת דיסקו, שטיפת רצפה, בישול מרק או סידור מסמכים לבדיקת האולטרסאונד בשבוע הבא. שם המשחק הוא "שגרה", וכל פעילות שתזכיר לכן שהעולם שלכן רגוע, משעמם ובטוח היא פעילות מבורכת בשלב הזה.

הערה אחרונה לסיום: אין כל בושה בפחד. אני נמנעת באופן אקטיבי מצפייה בדברים מפחידים ב-99.9% מהמקרים, "דברים מוזרים" הוא היוצא מן הכלל. הדרך הטובה ביותר להימנע מהפחד היא פשוט לא לצפות – ואם זה מה שהחלטתן, זה בסדר גמור! אין דבר יקר וחשוב יותר משלוות נפש. כמו כן: אם צפיתן ובכל זאת פחדתן, גם זה בסדר. לפחד זה אנושי, ואתן בסך הכל אנושיות, נכון?

אלא אם אתן לא אנושיות. הממ.

וזה הסימן שלי לכסות את העיניים ולשיר "בערוגת הגינה, מסביב לחבית"…