פורסם על ידי: vandersister | אפריל 2, 2019

ידיים על ההגה, עולם חדש מופלא (או: זה הזמן להיכנס לפאניקה)

היום אחר הצהריים קיבלתי הודעת סמס לנייד, שבישרה לי בעליצות שנקבע לי מבחן נהיגה מעשי בתחילת חודש מאי. הגבתי בצורה המתבקשת: קודם כל, נכנסתי לפאניקה. אחר כך היה לי קשה לנשום, בדקתי את מלאי כדורי ההרגעה שלי, ואפיתי שתי עוגות בננה. אני נוטה לאפות במצבי לחץ.

"רגע רגע רגע" – אני שומעת אתכן אומרות – "מה טסט, לא שמענו ממך מאז המורה הקודם, שהיה די נאחס, לא?"

צודקות. הבה נחזור כמה שבועות אחורה (הזינו כאן את אפקט הפלאשבק החביב עליכן: צליל תקליט שרוט, בלובלובלוב עם גלים על המסך, פייד אאוט לפילטר צהוב שאומר 'פעם היינו יותר צעירים וצהובים').

ובכן: החלפתי מורה. המורה החדשה שלי נהדרת, ומתמחה בנשים מבוגרות עם חרדות כביש. לכל מי שתשאל אותי ושכבר שאלה – שמה שירי, וכל הפרטים כאן. כבר בשיעור הראשון, כשהתיישבתי דאוגה וחרודה (?) ליד ההגה, היא התבוננה בי בריכוז ואמרה:

"את בטוחה שנוח לך? נראה שלא נוח לך."

השבתי שאני חרודה, כאמור. היא ענתה שהיא מבינה, אבל התכוונה לא למצב הנפש אלא למצב הישבן. כלומר, אפשר להנמיך עוד יותר את המושב, כדי שיהיה נוח. "עוד, עוד", עודדה אותי, "את צריכה מקום."

וכך גיליתי שהמורה הזו, באופן המילולי ביותר, נותנת לי מקום. השיעורים עצמם התקדמו בצורה הרגילה, רק בלי נזיפות. גיליתי שאפשר לתת לי הוראות נהיגה במשפט שלם וברור, למשל "אני מבקשת שתפני שמאלה ברמזור", במקום פשוט לנבוח עלי "שמאלה" או להמהם משהו לא ברור כך שאין לי מושג לאן לנסוע. גיליתי גם שהתפיסה המרחבית שלי עדיין לא משהו, כך שבחניות אני פעם מצליחה, ופעם חונה כל כך רחוק מהמדרכה שהיא נעלבת. המדרכה, לא המורה. בשיעור שנערך בערב, גיליתי שלנהוג בחושך זה בדיוק כמו לנהוג באור, רק שבחסות החשיכה, כל מיני דברים מפתיעים כמו חתולים, קורקינטים ופסי האטה נוטים לקפוץ לעברך ולעשות לך התקף לב זוטא.

המציגה אינה מורה לנהיגה

המציגה אינה מורה לנהיגה

בקיצור, כך חלפו להם עשרה שיעורים, והמורה התחילה לדבר על טסט. ברגע ששמעתי את המילה "טסט", המוח שלי התחיל להתרוצץ במעגלי קרמיט* והתוצאה היתה שכמעט עליתי על מדרכה ושכחתי לתת זכות קדימה למשאית, שתי פעולות שרצוי מאוד להימנע מהן. המורה – בהיותה נהדרת – אמרה לי שזו לא הפעם הראשונה שהיא נתקלת בתופעה הזו. הרבה פעמים תלמידות מתקדמות שומעות את המילה "טסט", נבהלות ושוכחות איך עושה אוטו.

על כן שילמתי את האגרה על הטסט, נרשמתי בכל ההרשמות הדרושות, והנני מוכנה ומזומנה להיות בפאניקה במשך חודש. ואן דר אמא עודדה אותי מאוד כשהזכירה לי שבגילי, נשים נוטות לעבור רק טסט חמישי או שביעי או עשירי. במילים אחרות, בעוד חודש אכשל בטסט הראשון שלי! אושר ושמחה, גילה, דיצה ובננה! אגב, מישהי רוצה פרוסת עוגה?

 


* להלן, מעגלי קרמיט: https://tenor.com/view/panic-kermit-gif-10311610

 


Responses

  1. איזה כיף לשמוע את זה. ונחמד מצד ואן-דר-אימך להזכיר לך שגילך לא יפריע לך לעבור טסט – הרי, כמו שהיא אמרה, נשים בגילך עוברות טסט. (ואז היא עברה לדבר על מספרים לא מעניינים. העיקר שעוברות.)

  2. אחותי, לכי על זה! ברור שאת יכולה הן לנהוג והן להתרגש.

  3. מבקשת להזכיר שבכל אימת שיש לך עוגת בננות מיותרת, אני מוכנה לסייע. וגם לוסי סייעה פעם, במקרה אותו בטני זוכרת בעצב.

  4. א. אני תמיד שמחה לפרוסת עוגה
    ב. איך אנחנו מארגנות את העניין הזה של להתחבק עם לוטרה?
    ג. כפרה על המורה שלך!!!
    ד. עברתי רק בטסט רביעי או חמישי בגיל 17 ומשהו. עכשיו, יכול להיות שהייתי טרחנית גריאטרית כבר אז, וגם יכול להיות שזה ממש לא קשור בשום צורה ועניין… ובמילים אחרות – יש לך מספיק עוצמות ואינטיליגנציה כדי להתמודד עם הטסט הראשון והחרדות סביבו, להיכשל, להבין שממש לא קרה שומדבר רע, להרים את הראש ולהתכונן לטסט השני.
    ה. את כותבת נפלא ❤️

  5. לעבור טסט זה בעיקר עניין של מזל. אם המורה שלך חושבת שאת מוכנה, את כנראה מוכנה.
    ומבעלת ניסיון – זה גם לא סוף העולם להיכשל. מנתחים את הטעות ומנסים שוב. בשני טסטים שנכשלתי זה היה בגלל טעות נקודתית ומטופשת. באחת מהן לחצתי על הברקס יחד עם הטסטר. שבריר שנייה קודם, וכנראה לא הייתי נכשלת. בשנייה מהלחץ לא שמתי לב שהמסלול לתחבורה ציבורית בשעות מסוימות בלבד הופך לתחבורה ציבורית כל הזמן. באמת שזה היה רק מהלחץ של הטסט.
    לא נורא. עברתי בטסט שאחר כך.

  6. אני גבר קשוח ומסוקס ועברתי בטסט הרביעי. חוץ מזה אל תציעי לי עוגת בננה, גם ככה אני צריך דיאטה דחוף

    • מסוקס או צריך דיאטה או גם וגם?

      • לפני שלושים שנה כשעברתי טסט רביעי הייתי עשרים קילו פחות

    • כן, מכיר את המצב.. (חוץ מהחלק של ה״מסוקס״…)

  7. איזה פוסט מלבב! הגעתי לכאן במקרה ונראה לי שאשאר………
    מדהים עד כמה זה משנה כאשר מחליפים מורה לנהיגה.
    אחייניתי לקחה אולי 400 שיעורים אצל מישהו שבכלל לא חשב שאפשר להגיש אותה לטסט.
    במקרה הזכירה זאת ליד שולחן ארוחת ששי אצלנו, ובתי וחתני מיד העבירו לה פרטים של מורה לנהיגה חבר שלהם בעיר שלה.
    תוך זמן קצר היא עברה טסט, לא יודעת אם ראשון אבל ממש מהר.
    מאחלת לך המון המון הצלחה…..

  8. עזבי גיל, גם בכמעט 18 עברתי בטסט רביעי או חמישי, אני אפילו לא זוכרת. ובכלל, רוב האנשים סביבי באותו גיל עברו מהטסט השלישי ואילך. אז נכשלים, ומנסים שוב. לא סיפור.
    מה שכן, בתור אחת מהנלחצים, הזכרת לי ב"יש לי חודש להילחץ" שתמיד זה קורה לי עם טיסות, ולכן בפעם האחרונה קניתי כרטיס טיסה 6 ימים מראש מתוך המחשבה שאם לא הצלחתי לעבוד על עצמי להשתפר ולהפסיק להילחץ חודש או יותר רק כדי להגיע לטיסה לגמרי לא מוכנה, אולי עדיף שפשוט אצמצם את מסגרת הזמן של הפאניקה ל-6 ימים שאחריהם אגיע לא מוכנה באותה מידה…
    מצטרפת למעוניינים בעוגת בננה. מוכנה להחליף בשוקולד או לחם תוצרת בית.
    שיהיה בהצלחה!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: