פורסם על ידי: vandersister | מאי 7, 2017

מיזוגינוקרטיה

מעשה השפחה.

בואו נדבר על זה קצת.

לאלה מכם שלא נחשפו ליצירת המופת הזו: בימים אלה משודרת סדרה (של Hulu) המבוססת על ספרה של מרגרט אטווד, בשם The Handmaid's Tale (תורגם בעברית כ"מעשה השפחה" או "סיפורה של שפחה"). אלה מאיתנו שצפו בה, בעיקר הנשים, התקשו מאוד להתנער ממנה ולחזור לחיי השגרה. לטעמי, הבעיה של הסדרה (שהיא גם הבעיה של הספר ובעצם של כל דיסטופיה מוצלחת) היא מה שמכונה ה-Uncanny Valley, או "עמק המוזרות". מכירים את התחושה המטרידה הזו, הזוחלת ומכרסמת בקרביים וגורמת לאי נוחות עד כדי רצון לברוח, כשאתם רואים רובוט קצת יותר מדי דומה לבן אדם? או בכלל, יצור או חפץ שמזכיר לכם קצת יותר מדי את עצמכם?

זו הבעיה של "מעשה השפחה". הסדרה מפחידה ומטרידה כי היא דומה מדי למציאות שלנו. לא זו בלבד, אלא שהדיסטופיה הזו היא אוטופיה בעיני לא מעט אנשים: מצב רצוי, אפילו נחוץ. מבלי לספיילר יותר מדי אפשר לומר: בעולם של "מעשה השפחה" נשים הן רכוש. אסור להן לעבוד. אסור להן להחזיק ברכוש משלהן. אסור להן להחליט החלטות שנוגעות לחיים שלהן. אסור להן לאהוב כרצונן. גופן מותר לכל מי שיחפוץ בו. הרחם שלהן הוא משאב, כלי שמנוצל על ידי השלטון. הן מחויבות לכסות את גופן בצורה מאוד מסוימת, ושמן של השפחות נגזר משם האדם שהוא הבעלים שלהן, שאותו הן חייבות לשרת מינית, כי נשים חייבות להיות רכושו של גבר – האב או הבעל.

קצת יותר מדי, אבל לא ממש, בן אדם

קצת יותר מדי כמו, אבל לא ממש, בן אדם

נשמע לכן מוכר? היה מאוד רצוי שכן. כל האלמנטים הללו מתקיימים במקומות שונים בעולם, חלקם אצלנו, חלקם במדינות "עולם שלישי", וחלקם זוחלים אט אט לתוך מה שמכונה העולם הראשון. המנהיג הנבחר של אותו עולם, שקצת יותר מדי דומה לבן אדם ולכן מטריד מאוד, העביר לפני כמה ימים הצעת חוק בקונגרס האמריקאי לביטול בפועל של מה שמכונה ה"אובמה-קייר" – חוק ביטוח הבריאות הממלכתי של ארה"ב. המשמעות המיידית של החוק היא שכ-20% מהאמריקאים יאבדו את ביטוח הבריאות שלהם, והעובדה הזו כשלעצמה מעוררת צמרמורת.

עם זאת, במבט מעמיק יותר מתגלה תמונה עוד יותר מעוררת חלחלה לגבי משמעויות החוק. ההאפינגטון פוסט סקר את מגוון הדרכים שבהן מאפשר החוק החדש להתעלל בנשים, ולמנוע מהן ביטוח בריאות: בתירוץ הבירוקרטי המכונה "מצב/מחלת רקע", או Pre-existing Condition, חברות ביטוח הבריאות יוכלו לסרב לבטח נשים שעברו אונס, או שעברו ניתוח קיסרי, או שסבלו מדיכאון לאחר לידה. ה"אובמה-קייר" שהרפובליקנים ודמוי-האדם העומד בראשם כל כך אוהבים להשמיץ מנע מצב שבו נשים לא תוכלנה לקבל טיפול רפואי עקב מצבים כאלה. בא דמוי-האדם שאוהב לתפוס נשים באברי המין שלהן, והפך את הקערה על פיה.

עכשיו, ברור לי שיש אנשים שמתעבים את המונח "תרבות אונס", בפרט גברים שמרגישים שמעבירים אותם אוטומטית לצד הפוגע מעצם היותם שייכים לתרבות שגורמת עוול לנשים, גם אם ידיהם שלהם לא שפכו את הדם. אולם, יש לשפוך דם ויש לעמוד מנגד עם הידיים בכיסים בשעה שדם נשפך מול עיניכם. כאשר אישה אמריקאית שנאנסה לא ניגשת למשטרה ולא מדווחת על התוקף מחשש שאם תעשה כן, יישלל ממנה ביטוח הבריאות ולמעשה תישלל ממנה היכולת לקבל טיפול רפואי, מדובר בתרבות אונס. כאשר מפלגת השלטון מעודדת בפועל מצב שבו אנסים זוכים מן ההפקר ונשים מוכרחות לשתוק, מדובר בתרבות אונס. כאשר אנסים יודעים שהם מוגנים כי על הקורבנות שלהם מופעלות סנקציות חברתיות שמעניקות להם הגנה מפני חשיפה ואישום ומתן דין וחשבון על מעשיהם – מדובר בתרבות אונס.

איך עוד אפשר לעודד ולטפח את תרבות האונס? בהתעלמות ממעשי תקיפה, במתן עונשים קלים מדי לתוקפים, בשחרור התוקפים כי הקורבן שלהם נמצאת בטראומה ומתקשה להתעמת איתם. בניסיון להקטין את חשיבות הנושא ("את מגזימה", "זה לא כזה נורא", "לא כל הגברים כאלה", "פמיניסטית היסטרית"). בהאשמת הקורבן ("היא רצתה את זה", "היא התלבשה כך וכך", "כל הנשים משחקות אותה קשות להשגה"). במשטור הגוף הנשי, למשל מניעה או הגבלה של הזכות לבצע הפלה, החלטה מתי ובאילו תנאים מותר לאישה לעבור הפריה מלאכותית, קביעה מה מותר ומה אסור לנשים ללבוש. בהתייחסות לנשים כאל סך איברי המין שלהן במקום כאל בני אדם שווי זכויות. במתן יותר חשיבות לאיברי המין של נשים וליכולת הרבייה שלהן מאשר לרצונן החופשי.

לקחתם חלק באחד מהדברים הללו? עמדתם מנגד כאשר הם הופעלו על מישהי ולא עשיתם דבר? אתם חלק מתרבות האונס.

"רגע", אני שומעת אתכם אומרים, "אבל זה אומר שכולנו בלי יוצא מן הכלל חלק מתרבות האונס! כולנו שותפים בעל כורחנו לעוול הזה!"

נכון. וזה בדיוק מה שמפחיד. אם לא נתחיל לשנות כיוון באופן פעיל, להילחם נגד, למחות בתוקף – הדיסטופיה הזו תהפוך למציאות ממוסדת. לא מספיק לומר שאתם-עצמכם, אישית, לא תומכים בזה. לא מספיק לעמוד מנגד עם הידיים בכיסים ולהתעקש שידיכם לא שפכו את הדם. מה שיהרוס אותנו בסופו של דבר תהיה האדישות של אנשים שלא הבינו, או לא רצו להכיר בכך, שהעולם הזה יצא מדעתו. כי רק בעולם שיצא מדעתו אישה שעברה תקיפה מינית לא רק שלא מקבלת תמיכה מהחברה, אלא מקבלת ממנה סטירה, איומים והפניית עורף. על פי חוק, כן? עכשיו הכל תלוי בסנאט, ויש לקוות שהסנאט האמריקאי פחות מטורף מהקונגרס, כי ארה"ב עדיין נחשבת למנהיגת העולם החופשי והתרבות המערבית. כשהטירוף הזה יהפוך לחוק, כבר לא יקראו לזה "תרבות אונס", אלא "חברה מתוקנת".

ונשים? הן יהיו משהו ממש דומה, אבל בהחלט לא שווה, לבני אדם.


Responses

  1. ועל כך כתבה ד״ר אמילי נגוסקי שהבחירות בארה״ב היו סוג של משאל עם המברר אם נשים נחשבות באופן מלא לבני אדם.
    ושהתשובה היא שבארה״ב, כרגע – לא. הנה לינק לפוסט שלה בנושא http://www.thedirtynormal.com/blog/2017/03/20/next-join-me/

    אין לי תובנות מעבר לכך. כאן בארה״ב המצב מייאש.

    • נגוסקי נהדרת. אני מעריצה אותה. חיבוק גדול מכאן, ותקווה שהדור הבא של נשים צעירות (וגברים צעירים) לא יסכימו לחרא הזה.

    • אני באה לעזור. זו מלחמה נגד עבדות נשים. הרי הפלות הן בכלל אישיו כלכלי. גם טיפול רפואי לנשים.
      נדמה לי שהגיע הזמן לתיקון התיקון ה-14לחוקה האמריקאית. הקניית הזכות לבריאות כזכות יסוד.

  2. אני לא רוצה להכניס אף אחד. אולם מה עם הזכויות של העובר? אני כן אקבל זאת כשהילד מסכן את שלום חייה של אימו, זכותה של אימו לדאוג לעצמה. אולם איני רואה ההפלה נושא כה מוכיח השעבוד של האשה. אני כן מאמין שישנה אפליה בתפקידים בכירים מסוימים, וזו בעיה.

    ואגב, ראיתי את הגרסה של פולקר שלונדורוף למעשיית המשרתת, היא הרבה יותר טובה. בגרסה של הסדרה יש משהו מרדים מאוד. בנוסף הדייוורסיטי המאוד מורגש בסדרה לוקח את האדג' מה הגרסה הגזענית של הספר. בספר ובסרט זה בעצם שלטון גזעני-גברי היררכי, כעת ממד הגזע נעלם. וחשוב להדגיש שהמשרתת היא ממעמד גבוה אצל הנשים שחי חיי בטלה ושעמום ונועד להביא ילדים לעולם. ויש גם את מעמד העוזרות ומעמד הנשים, ויש גם בנ"א-נשים העובדים בקלוניות ומתים מהר ומעמד הזונות. משום מה, בביקורות על הסדרה לא מדברים על זה. וכן אצל הגברים, יש את מי שזכאי למשרתת, ויש שלא. יש לוחמים ויש שלא, יש נהגים ויש שלא ויש את העובדים כפיה בקולנויות. בסיפור יש היררכיה ברורה מאוד ומשום מה זה נשמע שמפספסים זאת ומדברים רק על שעבוד האשה. אולם בעצם כל החברה חיה בדרגות שעבוד. אפילו המפקד אינו חופשי ליצור אינטראקציה חברתית עם המשרתת.

    • שני דברים:
      א. לצביר תאים שאינו יכול להתקיים בכוחות עצמו אין "זכויות".
      ב. מדוע זכויותיה של אישה קיימת שיכולה להתקיים בכוחות עצמה חייבים להתבטל מכוח החלטה של גורם חיצוני? הדבר משול לזה שבכל פעם שאתה מאונן או פולט זרע בלי שליטה (קרי לילה וכדומה), יבקשו להעניש אותך על "בזבוז חיים פוטנציאליים". זה בלתי נסבל ובלתי נתפס.

      אם נשים הן בני אדם, יש להן זכות החלטה על גופן. בזה מתחיל ומסתיים הכל.

      • זו קביעה נורמטיבית ולכן אין כאן ידע אלא מוסכמה.

        א. האם מותר להרוג תינוק שלא יכול לאכול לבד?

        ב. לגבי אוננות, אמת. אני אבין את הטעיון אם יאסרו על אוננות בגלל שזה הורג חיים.

        מה שאני בא להגיד שזה מוסכמה. מוסכמה כמו האיסור לרצוח וכמו שאני יכול להבין שאנשים מתנגדים לרצח, אני יכול להבין שיש המתנגדים להפלות. בכל מקרה, אני יכול להבין גם שיתירו המתת עובר היות וזו מוסכמה חברתית. אולם לא אראה בזאת בהכרח שליטה על האחר כי היא אשה.

    • בהתחלה גם לי צרם קצת הגיוון האתני, כי הוא כל כך לא מתאים לווייב הגזעני לאללה של העולם בספר, אבל אחר כך הבנתי שזה בעצם יותר הגיוני – הרי יש שם עניין שלם סביב אחוזי הלידה הנמוכים והפוריות והזיהום וכל זה, ובמצב כזה קצת קשה לתיאוקרטיה להרשות לעצמה תורת גזע כי זה מפחית משמעותית את מספר התינוקות שאפשר לייצר.

      • חייבת להגיב רק כדי לומר שהכינוי שלך נפלא 🙂
        וכמובן, מסכימה לעניין ההיגיון שבניצול כל רחם אפשרי לעניין הפוריות, עד כדי ביטול שיקולי גזע.

      • נכון. גם אני הבנתי כל ובפרט שאם לומדים פמיניזם אזי מבינים שי אחווה פטריארכלית גברית שהיא חוצת גזעים. אולם חברה דיסאוטופית היררכית גזעית משתלבת יותר בעולם שאנו מכירים ובהיסטוריה. וזאת על אף המחזור בפוריות. חברה היררכית קל לשלוט בה כמו הקאסטות בהודו.

      • המחסור בפוריות*

      • שוב, הגזענות לגמרי מתאימה, אבל מחסור בתינוקות זה די משבר קיומי.

        ואןדר – תודה! .)

      • הקורקבן שבקצפת, אפשר להפוך את הנמוכים גזעית למכשירים להבאת ילדים לעולם ולאו דווקא למפקדים. בנוסף, הרי הם שלחו כל מיני פוריות בעייתיות לרוחניות, בהכרח שלא הפריע להם בדם עקרון חשוב לטעמם לאבד ריבוי בנ"א.

    • לאסופת תאים אין זכויות. ואם אתה חושב שאוננות צריכה להיות פשע, אולי כדאי שתאשפז את עצמך.

      • Ygurvitz

        למה?

  3. להכעיס*

    • א. לא אותו דבר. הוא כבר לא נמצא בתוך גוף של מישהו אחר.
      ב. כלומר, אתה בעד שיגידו לך מה לעשות עם הגוף שלך, איך להתלבש, מתי ואיך לקיים יחסי מין, מתי ואיך לאונן, ואם תעשה את זה מחוץ לגבולות ה"מוסכמות החברתיות" האלה שאפשר להבין אותן, מותר מבחינתך להשליך אותך לבית סוהר או להעניש אותך בצורות אחרות?

      להגיד שמשהו הוא "מוסכמה חברתית" אין פירושו לומר שהוא נכון, או צודק, או הוגן, או מוסרי. גם עבדות היא מוסכמה חברתית במקומות מסוימים. גם סקילה למוות היא מוסכמה חברתית במקומות מסוימים. ועדיין, אם אתה מאמין בזכויות אדם, חובתך המוסרית וההומנית היא לצאת נגד המוסכמות הללו.

      • "לא אותו דבר. הוא כבר לא נמצא בתוך גוף של מישהו אחר." – האם מבחינתך אפשר להפיל גם כשהעובר בשבוע 40? האם זה עדיין "צביר תאים שאינו יכול להתקיים בכוחות עצמו"?
        אפשר לטעון, אם כך, שאפשר להפיל עד לרגע שבו העובר יכול לשרוד אם יוולד, אבל זאת קביעה מאוד סובייקטיבית ולכן הקושי, לדעתי.
        אני בעד הפלות, אבל הטיעונים שזה רצח וכו' אינם נשענים על משענת קנה רצוץ.

      • ואולי השגיאה היא שמתייחסים אך ורק לעובר ולא לאדם שסביבו? זו הנקודה של הפוסט הזה. זכויות של אדם קיים – קרי, אישה בהיריון לא רצוי – לא מתבטלות מפני זכויות מוטלות בספק של עובר בשלביו השונים. אפשר להתווכח על תנאים שונים להפלות בשלבים שונים, אבל אישה שאינה רוצה בהיריון אינה צריכה להחזיק בו, נקודה.

        וכל הטוענים בדבר "רצח" לא שמים קצוץ על חייהם של תינוקות וילדים בלתי רצויים, ובטח שלא שמים קצוץ על חייה של האישה ההרה. כך שהטיעון שלהם לא מחזיק מים מבחינה אידיאולוגית.

      • ונדרסיסטר, אני משער המתייחסים לאדם סביבו. אני יודע שביהדות ניתן להפיל עובר המסכן את אימו. אולם כשהוא לא מסכן את חייה נהוג להגיד שזה לא מצדיק המתת עובר. וזו מוסכמה. ולא אתפלא אם רוב הנשים חושבות כך בישראל.

        ואיני בטוח שהם לא שמים קצוץ. והראיה שאם היא תמות בפיגוע הם יהיו נורא עצובים. פשוט אנו חיים בחברה היררכית וגם של רעיונות. אין שוויון. ובמאבקים בין הרעיונות שי על תקופה אופנה שונה.

      • ונדרסיסטר:

        א. מי קבע שיש הבדל?

        ב. אני לא בעד שיגידו לי מה לעשות. אולם אני מבין התערבות על בסיס הצלת חיים כשרשמית אנו חיים בחברה המקדשת חיים. אם נחליט שאין בעיה לרצוח, גם אבין הרג של בנ"א ק"ו עוברים. ואני באמת לא מבין מה זה זכויות אדם. אני מבין מה זה זכויות אזרח. אולי זה כי גדלתי בחברה היררכית.

      • אני חוזרת שוב לאותו עניין שעליו לא הגבת: מדוע חיים פוטנציאליים זוכים ליותר "קידוש" מחיים שכבר קיימים? אם אנחנו חברה המקדשת חיים, כדבריך, מדוע חייהן של נשים לא יותר מקודשים? נשים עוברות התעללות ורצח במסגרת המשפחה כל שני וחמישי, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף, אבל על העובר כולם קופצים להגן? זה קידוש חיים? לא. זו פטריארכיה, שרואה עובר של אישה כרכושו של הגבר וכרכושה של החברה, כאילו היא חייבת ללדת אותו כרצונם, ולעזאזל עם מה שהיא רוצה.

      • ונדרסיסטר, זה לא קדוש יותר. זו רק מוסכמה חברתית. כך לדעתי.

        צורם מאוד שלא מוחים על רצח נשים בידי גברים כמו שמוחים על פיגוע. זה אבסורד. אולם אולי כי בנורמות של החברה נשים הנהרגות על ידי גברים פחות חשובות מכאלו שנהרגו בפיגוע, לא משנה מי המפגע. לא חשוב באמת להגן על העובר. אני רק אומר שאני יכול להבין שזה זכות העובר ולא דיכוי זכות האשה.

      • בהקשר של מעשיית השפחה, הנה לינק בנושא מבלוג פמיניסטי די מעניין: http://wp.me/pZZAn-2IB

  4. נראה לי שלא הבנתי. תוכלי לציין בבקשה האם מבחינתך קיימים מקרים שבהם מוסרי לאסור על הפלה?
    כי אם לא, לדעתי זה בדיוק אלים כמו איסור גורף על הפלות, עם כל התמיכה ה(כמעט) גורפת שלי בזכות האישה על גופה (האדם על גופו) וכו'.

    • ראשית, אני מצטרפת לדבריו של אור. זה איש קש וניגוח שאין לו שום קשר למציאות. אישה לא מחכה לשבוע האחרון לפני הלידה כדי להפיל.

      שנית, זה לא הנושא המרכזי של הפוסט. היה נחמד לו לפחות חלק מהתגובות לא היו עוסקות ב-Derailing, כלומר הסטת המיקוד להאשמת נשים (כי נשים, כידוע, תמיד אשמות באפליה נגדן) במקום לדון במקום המטורף שהעולם נמצא בו, קרי, בני אדם מסוג א' שחושבים שיש להם זכות מולדת להחליט בשביל בני אדם מסוג ב' מה לעשות עם חייהן ועם גופן.

      אני שוקלת ברצינות רבה למחוק תגובות נוספות שיהיו בגדר הטרלה.

  5. לטועני "ומה עם הפלה בשבוע ה-40" – אתם מודעים לעובדה שלא מדובר בדיון היפותטי אלא בדיון שעוסק בנשים שקיימות במציאות כן? אתם טוענים שיש שורה של נשים שמחכות 9 חודשים ואז אומרות בעצם "אה, לא בא לי תינוק"?

  6. הבוקר כתבתי תגובה ארוכה בנושא הדיון/ויכוח על הפלות ולא ברור למה דווקא התגובה שלי נפסלה!

    • הי ליה, התגובה שלך מעולם לא התקבלה, אני רואה תגובות לפני אישור ולא היתה תגובה ממך לפני זו. ככל הנראה נמחקה או לא נשלחה כמו שצריך. צר לי. רוצה לשלוח שוב?

      • ליה, אני מאמין שוונדרסיסטר לא פסלה את התגובה שלך. אני הבעתי הבנה מסוימת לאיסור על הפלות והיא אישרה את התגובות בנושא ללא צנזורה.

  7. היי, כתבת שגופן מותר לכל מי שיחפוץ בו, אבל זה לא מדויק. ראית את סצנת הנקמה באנס?

  8. הי ואן-דר,
    את כמובן צודקת, אבל חשוב בכל זאת לציין שמתן האפשרות לחברות הביטוח לסרב לבטח בגלל "מצב רקע" פוגע לא רק בנשים, או בנפגעות תקיפה מינית, אלא גם בעניים, בחולים מכל סוג או בקיצור – בגורמים המוחלשים בחברה.
    אגב, בישראל קיים מצב חמור ודומה בקרנות פנסיה, שיכולות לסרב לקבל מבוטח בגלל מצב רקע: http://amsterdamski.com/3368/
    המצב האנומלי של מערכת הבריאות בארה"ב הוא עובדה ידועה ועגומה, ומדהים שבעתיים שמצביעי טראמפ מגיעים מהמעמד הבינוני-נמוך.
    כל זה לא בא כדי להקטין את הפגיעה הצפויה בנשים, אלא כדי לומר שבעיניי השינוי שיזם טראמפ לא נובע ממיזוגניה כשלעצמה (אם כי יחסו לנשים בזוי) אלא מתפיסת עולם שמתנגדת לתמיכה בחלשים בחברה, מכל סוג, ותומכת בכסף הגדול.

    בשולי הדברים, כתבתי לך מייל לסיינט לולה ולא קיבלתי תגובה. אשמח אם תוכלי להתייחס. תודה!


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: