פורסם על ידי: vandersister | פברואר 7, 2016

מה הייתם עושים בשביל סקס?

כאשר פנתה אלי ל' והציעה פוסט אורחת, שמחתי מאוד. הפוסט שלה, המשעשע ועגום בו-זמנית, מצביע על תופעה חברתית שניתן לכנות בשם הכולל "פמיניטיס": מצב שבו כמעט כל בעיה רפואית ספציפית לנשים נכללת תחת הקטגוריה המקוממת של "אתן סתם היסטריות" ולחלופין "אל נא תטרדנה את ראשכן היפה בעניין הזה", ואנשים – אפילו רופאים שאמורים להיות מומחים לנושא – לא טורחים להסביר לנו מה כרוך בנטילת גלולות או בטיפול הורמונלי, מה ההבדל בין וגיניסמוס, וולוודיניה ו-וסטיבוליטיס, מה זו הפיקציה הזו הנקראת "איבוד בתולין", ובאופן כללי מחזקים את האקסיומה לפיה נשים, ורק נשים, צריכות לשלם את המחיר על יחסי מין ושלל הסיכונים שנובעים מהם. כותבת שורות אלה כמעט נפחה את נשמתה לפני תריסר שנים בעקבות פקקת ורידים עמוקים על רקע נטילת גלולות. אולי יום אחד אכתוב פוסט מקיף יותר על מחלת הפמיניטיס והנזקים האדירים שהיא גורמת הן לנשים והן לגברים (והן למי שבין לבין, כי מגדר זה רצף ולא דיכוטומיה, כזכור), אבל לעת עתה – ל', הבמה שלך.


 

מה הייתם עושים בשביל סקס?

נראה לי שכולם יודעים את התשובה:

אם אתם גברים – פחות או יותר הכל, אם כי אתם עשויים להתלונן על הצורך בקונדום. וזה מובן לחלוטין, קונדומים מציקים נורא. אם שניכם נבדקתם ואין סכנת מחלות למיניהן, הרבה יותר טוב שהיא תיקח גלולות.

נשים, לעומת זאת – טוב, יש נשים שרוצות סקס, מדי פעם. כשיוצא. אבל זה לא אותו דבר. ובכלל, כמה קשה זה כבר לקחת גלולה כל יום? מקסימום את חווה התקף פאניקה קל אם פספסת אחת. ביג דיל.

אבל רגע, תנו לי לחדד את השאלה שלי:

האם הייתם מוכנים להסתכן במיגרנה עבור סקס? מה עם נשירת שיער? כאב במהלך קיום יחסי מין? בכנות – עבור סקס הייתם מוכנים להעלות את הסיכון שלכם ללקות בקריש דם שעשוי להרוג אתכם?

אם אתם גברים – הניחוש שלי הוא שמעולם לא עצרתם לחשוב על זה. אולי הייתם מסתכנים במיגרנה, אבל כאב במהלך קיום יחסים נראה לכם קאונטר-פרודוקטיבי. פריחה, חולשה או עייפות, קשיי שינה וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה זה סיכון קצת מוגזם, ותגובות אלרגיות של הלם או התמוטטות זה כבר קצת מופרך, לא?

אם אתן נשים, לעומת זאת, או לפחות נשים שלוקחות אמצעי מניעה הורמונליים, משהו ברשימה הזו נראה לכן מוכר. מוכר מאוד. בעיקר אם עצרתן פעם לקרוא את רשימת תופעות הלוואי האפשריות.

אישה שרוצה סקס אבל לא רוצה להיכנס להריון לוקחת סיכונים שרוב הגברים אפילו לא מעלים על דעתם, ובכל זאת איכשהו התבססה בתרבות שלנו ההנחה שנשים לא רוצות סקס. לא באמת. לא כמו גברים. כן, כי אני תמיד מסתכנת באורטיקריה (אני אפילו לא יודעת מה זה, האמת, אבל איכשהו זה לא נשמע נעים…) בשביל דברים שלא באמת מעניינים אותי. ברור.

אז למקרה שתהיתם כמה, בעצם, אישה ממוצעת מסכנת את עצמה בשביל סקס, הקלדתי למענכם את רשימות תופעות הלוואי של שני אמצעי מניעה בשוק – גלולה משולבת (אבל הרשימה פחות או יותר זהה לאמצעים הורמונליים אחרים כמו מדבקה, טבעת וכו') וזריקה (שנשמרת בדרך כלל למי שלא מסתדרת עם הגלולות משום מה):

גלולה משולבת – רשימת תופעות לוואי מתוך העלון לצרכנית

תופעות לוואי חמורות של הגלולה בנוסף לתסמינים הקשורים לגלולה מפורטים בסעיף 2.2 "קרישי דם (טרומבוזיס) ו-"סרטן"*.

תופעות לוואי נוספות:

שכיחות מאוד (משפיעות על יותר מ-1 מתוך 10 משתמשות): אקנה, שינויים במחזור החודשי.

שכיחות (משפיעות על 1 עד 10 מתוך 100 משתמשות): ירידה בחשק המיני, דיכאון, שינויים במצב הרוח, כאב ראש או מיגרנה, בחילה, מחזורי וסת כבדים, כאבים בשדיים, כאבים באגן, עליה במשקל.

לא שכיחות (משפיעות על 1 עד 10 מתוך 1,000 משתמשות): תיאבון מוגבר, אגירת נוזלים (בצקת), גלי חום, נפיחות בבטן, זיעה מוגברת, נשירת שיער, גרד, עור יבש, עור שמן, כובד בגפיים, מחזורים רגילים אך מועטים, הגדלת שדיים, גוש בשדיים, יצירת חלב כשאינך בהריון, תסמינים טרום-וסתיים, כאב במהלך קיום יחסי מין, יובש בנרתיק, התכווצויות ברחם, רגזנות, עליה באנזימי כבד.

נדירות (משפיעות על 1 עד 10 מתוך 10,000 משתמשות): ירידה בתיאבון, עליה בחשק המיני, הפרעת קשב, יובש בעיניים, יובש בפה, כתמי פיגמנטציה, צמיחת שיער מוגברת, ריח מהנרתיק, אי נוחות בנרתיק, רעב, מחלות של כיס המרה.

(*השימוש בגלולה מעלה את הסיכון של אישה לפתח קרישי דם בהשוואה לאישה שאינה נוטלת גלולה משולבת. הסיכון אינו גבוה כמו הסיכון לפתח קריש דם במהלך ההריון. סרטן השד נמצא לעיתים מעט קרובות יותר בנשים שמשתמשות בגלולות משולבות, אך לא ידוע אם הדבר נגרם ע"י הגלולות. במקרים נדירים דווחו בקרב המשתמשות גידולים שפירים (שאינם סרטניים) בכבד, ובמספר מקרים מעטים יותר גידולים ממאירים (סרטניים) בכבד.)

זריקה למניעת הריון – רשימת תופעות לוואי מתוך העלון לצרכנית

יש לפנות מיד לרופא במקרה של: אוסטאופורוזיס, עוויתות ברגליים, דימום כבד מהנרתיק, התפתחות קרישי דם, דלקת בנרתיק, הפרשות מהנרתיק או גירוי בנרתיק, תפיחה/רכות/רגישות או כאב בשדיים, כאב חד בחזה, שיעול דמי, תגובה אלרגית העלולה להתבטא בקשיי נשימה, לחץ דם נמוך, פרכוסים, בצקת, כאב ראש עז ופתאומי, עילפון, הפרעות בראייה, נפיחות, תפיחה או קהות בידיים או ברגליים, גלי חום, כאב גב, דיכאון, נדודי שינה, אקנה, כאבים באגן, נשירת שיער מופרזת, פריחה, כאבי מפרקים, כאב קבוע, מוגלה או דימום באתר ההזרקה, חום גבוה, שיעור יתר, ירידה בסבילות לגלוקוז, הפרשת חלב מהשדיים, התפתחות צהבת, שינויים בתפקודי הכבד.

ישנו סיכון נמוך לתגובות אנפילקטיות (תגובות אלרגיות חמורות אשר עלולות להצריך עזרה רפואית מיידית או אשפוז). סימנים אפשריים: התנפחות הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון, קשיי נשימה או בליעה, פריחה, הלם או התמוטטות.

פקקת וריד עמוק הינה מצב בו נוצר קריש דם באחד הוורידים העמוקים, בדרך כלל ברגל. תסמינים אפשריים כוללים: נפיחות ברגל, כאב ורכות ברגל, שינוי בצבע העור כגון אדמומיות והרגשת חום בעור.

נשים שמשתמשות נוטות לצפיפות עצם נמוכה יותר מאשר נשים באותו גיל שלא השתמשו בתרופה.

תופעות לוואי המופיעות לעיתים קרובות (שכיחות של עד 1:10): כאבי בטן עוויתיים או חוסר נוחות בבטן, גזים, בחילות, שינויים בתיאבון, כאבי ראש, סחרחורות, שיבושים במחזור הנורמלי, דימום בלתי סדיר או בלתי צפוי, שינויים בעוצמת הדימום הווסתי, אי הופעת דימום במחזור, נפיחות, נשירת שיער, פריחה, חולשה או עייפות, תגובות במקום ההזרקה, עצבנות, קשיי שינה, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה, הפרעות רגשיות, דימום בין מחזורי, ירידה בתשוקה המינית.

תופעות לוואי המופיעות לעיתים רחוקות (שכיחות של עד 1:100): יתר לחץ דם, דליות, דלקת בווריד, תסחיף ריאתי, תגובות אלרגיות, חריגות בתוצאות בדיקות דם המעידות על תפקודי כבד, תחושת סחרחורת, שינויים במשקל הגוף, עוויתות, עוויתות שרירים, כאב בידיים וברגליים, ישנוניות, מיגרנה, יובש בנרתיק, כאבי מחזור, שינויים בגודל השד, כאבים בזמן קיום יחסי מין, ציסטה בשחלה, תסמונת קדם וסתית, זיהום בדרכי השתן או באברי המין, עלייה בעובי דופן הרחם, כתמים כהים בעור, חרדה, קשיי נשימה, אצירת נוזלים, אורטיקריה, גרד מקומי.

תופעות לוואי המופיעות לעיתים נדירות (שכיחות של עד 1:1,000): טכיקרדיה, גושים בשדיים ודימום מפטמה, צימאון, צרידות, דימום מפי הטבעת, שיתוק, סרטן השד, אנמיה.

תופעות לוואי המופיעות בשכיחות לא ידועה: הפרעה בתפקודי כבד, ירידה בצפיפות העצם, נפיחות בקרסוליים ובפרקי כף היד, ציסטות בנרתיק, הפסקת הפרשת חלב בנשים מניקות, הרגשת הריון, עיכוב בכניסה להריון לאחר הפסקת התרופה, קשקשת בעור, סקלרודרמה, חולשת שרירי הפנים, הפרעות בדם, סימני מתיחה, שינויים תרומבואמבוליים.

 

אבל היי, קונדומים הם מה-זה מציקים.


Responses

  1. כשזה מגיע לגלולות אפשר וצריך לדבר גם על כל עניין הפיקוח במרשם התרופה ובנטילתה. אני דוגמא נהדרת לזה, אגב: אני שונאת ללכת לרופאים כי הם מפחידים אותי והסיטואציה מפחידה אותי וזה נושא לדיון אחר. בקצרה – לא הולכת לרופאים. את המרשם לגלולות היו מחדשים לי אוטומטית – טלפון לקופת חולים (לפעמים אפילו לא אני עשיתי אותו, אלא הבנזוג שגם ככה היה בדרך לשם) והמרשם התעדכן בכרטיס קופת חולים שלי והפתק חיכה לי במשרדי הקופה. לאורך כל השנים שנטלתי גלולות למניעת היריון לא עשיתי שום בדיקות דם או בדיקות גניקולוגיות. רופאים – לא רק רופאי נשים, אלא גם רופאי משפחה – רושמים את התרופה הזו בלי טיפה של אחריות. זה נכון שלי, כאדם בוגר, יש אחריות לבדוק מה אני נוטלת, ללכת לבדיקות וכו'. אבל לא ברור לי איך רושמים תרופה עם כאלה תופעות לוואי וסיכונים בכזו קלות וללא בקרה. לאורך שנים קיבלתי את המרשם שלי מרופאים שלא הכירו את מצבי הרפואי בכלל וגם אני לא הכרתי אותם.
    וכל זה זה רק פן נוסף לאופן הקליל בו נתפס השימוש בגלולות, גם על ידי הדיוטות כמוני ובמובן מסויים גם על ידי הממסד הרפואי. ואוותר עכשיו על דיון בעניין הזה, שנכנס גם הוא תחת עניין ה"פמיניסט" שאיתו הקדימה הילה את הפוסט הזה.

    • * פמיניטיס, לעזאזל, לא "פמיניסט". פעם אחרונה שאני כותבת תגובות אחרי שעברה שעת השינה שלי.

  2. גם אני, כמו כמעט כל אישה שאני מכירה וניסתה גלולות, חוויתי את תופעות הלוואי הנפוצות שלהן על בשרי. בפעם הראשונה שלקחתי גלולות אלו היו "רק" תופעות הורמונליות "קלות" ששינו לי את מידת החזייה, מצב הרוח, תדירות המחזור, המשקל ותכיפות החצ'קונים. אחרי שנה הפסקתי עם הגלולות בעקבות פרידה, וחזרתי אליהן כעבור כמה שנים, שבמהלכן התחלתי לקחת נוגדי דיכאון (מהסוג הפשוט והנפוץ). השילוב של שתי התרופות האלו הוריד לי את החשק המיני לבערך אפס, אבל לקח זמן עד שהתחלתי לטפל בעניין. קודם כל, הרי לא רציתי להיות בדיכאון, וגם לא בהיריון. שנית, בחברה הדפוקה שלנו מקובל לחשוב שנשים הן גם ככה הרבה פחות חרמניות מגברים, כך שמלבדי ומלבד בן הזוג שלי אף אחד לא הבין שיש כאן בעיה (מבחינתם, אם אני בקושי רוצה סקס ומעדיפה להרהר בניקיון הבית כשהוא ממזמז אותי, אני בסך הכל אישה נורמלית). אם כבר, הפכתי מאישה בעלת ליבידו "חריג" לאישה סבירה וממוצעת. שלישית, התפדחתי לדבר עם רופא הנשים שלי על ענייני חשק, הרי חינכו אותנו שגיניקולוג מטפל במחלות מין ובהריונות, ולא בחוסר חרמנות. בסופו של דבר אזרתי אומץ, כשהבנתי שבשביל לעשות סקס בראש שקט אני לוקחת גלולה שגורמת לי להמנע מלעשות סקס.
    כמובן שהסיפור לא נגמר כאן – הגיניקולוג ניסה עליי מגוון שיטות הורמונליות חלופיות (גלולות אחרות, גלולות חלשות, מדבקות…) שמעצם היותן הורמונליות יצרו בדיוק את אותו שילוב מנמיך חשק עם נוגדי הדיכאון. אחרי כמה חודשים של פריג'ידיות מוחלטת ומייאשת, הודעתי לגיניקולוג שמאחר שאין לי כוונה להפסיק עם נוגדי הדיכאון (שהם תרופות מצילות חיים במקרה שלי), ואין לי כוונה לבלות כמה עשרות שנים בקיפאון מיני, אני חוזרת לקונדומים, וניפגש בפאפ-סמיר הבא. בן הזוג שלי, אגב, תמך בי לחלוטין – בסופו של דבר, קונדומים זה כנראה לא כזה נורא, וגם אם זה מציק, זה הרבה פחות גרוע מסקס רק בימי הולדת.

    • תתייעצי לגבי הוספת וולבוטרין לssri .זה נגד התופעות לוואי האלה.
      2.יכולה לנסות דיאפגרמה

  3. סימני אלרגיה כגון: פריחה עורית, גרד, שלפוחיות בעור, נפיחות בפנים, דופק מהיר לא סדיר, לחץ בחזה, צפצופים, קוצר נשימה, החמרה של אסתמה, הלם (אנפילקסיס). סימפטומים של דלקת קרום המוח (כגון: כאבי ראש, חום, צוואר נוקשה). אולקוס, דימום או התנקבות בקיבה, החמרה במחלת קרוהן או קוליטיס, כאבים, עוויתות או תחושת שריפה בבטן, כאב. תגובות עוריות חמורות (שלפוחיות בעור, פה, עיניים ואיברי המין). הפרעות בראיה או בשמיעה, ראיית/שמיעת דברים מוזרים. קשיי עיכול, תחושת חולי, בחילה, צרבת, הקאות. צפידות, כאבים בעמוד השדרה, לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב. בצקת, צבירת נוזלים (כגון נפיחות ברגליים). הפרעות במערכת הדם (למשל ירידה בסוגי תאי דם שונים). הסימנים הראשונים שיופיעו הינם: חום גבוה, כאב גרון, כיבים. קילוף עור; בעיות בכבד, הצהבת העיניים ו/או העור; חבורות; בעיות בכליות, כאב גרון חזק עם חום בפה, תסמינים דמויי שפעת, תשישות חמורה, דימום או חבורות בלתי מוסברים. דקרור בידיים או ברגליים, צלצולים באוזניים, שינויים במצב הרוח ובלבול. עילפון, הקאה דמית, צואה דמית או שחורה.

    סליחה שאני הורסת שמחות, אבל אלה הן תופעות הלוואי מתוך העלון לצרכנית של איבופרופן. מי שקורא עלונים לצרכן של תרופות בעיון ולא מכיר סטטיסטיקות של סיכון וכיסויי תחת, לעולם לא ייקח יותר אף תרופה. אגב, רופאים רושמים גם SSRI וריטלין בלי טיפה אחריות. ולי, אגב, הגניקולוג שדווקא חשבתי בעבר שהוא בסדר מבחינת בלבולי המוח (בכל זאת, בבדיקה לפני זה שוחחנו על הבורסה) המליץ בכלל להיכנס להריון. למזלו הרב הייתי בתקופה סלחנית בחיי, אחרת לא היה נשאר מהרישיון שלו יותר מדי.

    לגבי גלולות, לי לפחות היתה חוויה חיובית ביותר במשך שנים רבות עם משולבת (בסיכון של לחשוף את גילי המופלג אומר שזאת היתה גינרה), שבנוסף למניעת הריון בלתי רצוי גם סידרה לי את המחזור וצמצמה לי את תופעות ה-PMS האיומות והכאבים העוד יותר איומים שהיו כרוכים בו. ואז החלטתי, בשנה שעברה, לעשות צעד "בריאותי" נפלא ולהפחית את הסיכון לקרישי דם, מכיוון שכצרכנית כמעט אחראית של תרופות אך מכורה לסיגריות, הגעתי לגיל שבו צריך להפסיק (בניגוד לקשקשת בעלונים לצרכן, 35+ פלוס סיגריות פלוס משולבות זה סיכון קצת יותר גדול וקצת יותר מבוסס), ולהחליף אותן במבוססת פרוגסטרון (סרזט), שדימתה לי את גיל הבלות ברמה כזאת שהייתי צריכה כמה חודשים של ציפרלקס כדי להתגבר על הנזקים. עכשיו אני בלי גלולות בכלל, ומתגעגעת אליהן נורא (אם כי כנראה לא מספיק כדי להפסיק לעשן, לצערי). מה לעשות שההורמונים שלי כשהם פעילים בצורתם הטבעית עושים לי יותר רע מאשר הסדרתם באמצעי מלאכותי. נגיד, הפרעות שינה, טשטוש ראייה לפני ובתחילת מחזור, בחילות, כאבי גב ודיכאון. בקיצור, מה שאני מנסה לומר שהטיעון הכוללני נגד גלולות זהה בעיני בתקפותו לטיעון הכוללני בעד גלולות, ועוד יותר מזה לכל מיני טיעונים שקשורים ל"טבע" כזה או אחר (נכון, בואו נזרוק את הגלולות, את האקמולים, את האנטיביוטיקה, ואם כבר אז גם את הכבישים, החשמל, המים הזורמים והבגדים, ונחזור לגור במערות. תוחלת חיים של 30 שנה ו-15 לידות עם 4 תינוקות חיים (דוגמה מהחיים של סבתא רבא שלי) זה באמת משהו שכדאי לחזור אליו). זה אישה אישה לגופה, ותרופה תרופה לגופה. ומה לעזאזל קשורים הגברים לכאן? העקרונות לא מעניינים אותי כאן כקליפת השום, מכיוון שפיזית הם לא יכולים להיכנס להריון, גם אם הם הפמיניסטים הכי גדולים בעולם. מה שכן, קראתי שמנסים עכשיו לפתח קונדומים לנשים משהו היי-טק, נשמע מאוד מבטיח.

    • אני למעשה לא נגד גלולות. אמצעי מניעה בהחלט יכולים להיות דבר נהדר, ואני לוקחת אותם למרות הרשימה המופלאה של תופעות לוואי שמופיעה למעלה (ומחפשת תמידית תחליף טוב יותר…). אבל הייתי רוצה שהצעד הזה ייתפס כמה שהוא – בחירה שלי לסיכון בריאותי מסוים עבור ההנאה שלי מסקס, ולא משהו שאני חייבת למישהו. וכן, לקבל קצת פאקינג קרדיט על ההחלטה הזו.
      האמירה כאן היא: מה אני עשיתי בשביל לעשות סקס? טוב ששאלת, אני לוקחת תרופה כל יום, תוך סיכון עצמי מובהק סטטיסטית לשלל דברים לא נעימים, כולל כמה שכבר הספקתי לחוות על בשרי אם כבר שאלת, אבל היי, זה שווה את זה בעיני, לכן אני עושה את זה. וכמוני עוד המון, אבל המון נשים. ואם בשלב מסוים אני אחליט להפסיק, אז יתכבד נא הפרטנר שלי ויתמודד עם אי הנוחות המסויימת של קונדום, כי היי. כמו כן, זה קצת חורה לי שהמיתוס בחברה שלנו היא שכל הנשים האלה לא באמת מעוניינות בסקס רק כי הן לא מעוניינות בו עם כל אחד, או בכל רגע, כשהן מוכיחות בהתנהגות שלהן כמה הן מוכנות לעשות בשביל זה.
      ולגבי איבופרופן, 2 הבדלים משמעותיים:
      א. רוב האנשים לא לוקחים איבופרופן כל יום, באדיקות, לאורך שנים. זה מוריד את הסיכון ללקות בתופעות הלוואי שלו בצורה משמעותית.
      ב. שימי לב למקומות ברשימה בהם כתוב "שכיחות (משפיעות על 1 מתוך 10 משתמשות)" – זה לא כסתוח. זה משהו שהרבה מאוד נשים יחוו על בשרן. אז נכון, גלולות משפיעות שונה על נשים שונות. זה לא משנה כהוא זה את העובדה שהן מעלות את הסיכון לשלל חוויות לא נעימות.

  4. נושא חשוב, שכמובן לא עולה על דעתם של הגברים. מבחינתם זה כמו לקחת סוכריות מנטה, מה הסיפור. המחשבה שאת צריכה כימית לשנות את פעולת גופך הביולוגית התקינה בשביל זה לא ממש עוברת בראשם.
    ויאללה, מחכים לפוסט על הפמיניטיס.

  5. רק רציתי לומר שאני קוראת בעיון את כל התגובות, ומודה לכולן על השיתוף – כל כך חשוב שנדבר יותר על הנושאים האלה. תודה שאתן שומרות על תרבות דיון נהדרת. יש טיעונים לכאן ולכאן, העיקר שכולנו מסכימות שזה באמת נושא שלא צריך להתייחס אליו בשטחיות ובזלזול, וחשוב שנדע כמה שיותר על הגוף שלנו ואיך כל תרופה משפיעה עליו.

  6. כל זמן שאנחנו לא מנסים להכנס להריון או אשתי בהריון אני משתמש בקונדום. מהסיבה הפשוטה שפוסט זה מעלה: לאמצעי מניעה נשיים יש תופעות לוואי. האמת היא שאני יזמתי את זה ואמרתי לאשתי שזה עדיף על גלולות כי הגלולות יכולות לגרום לה נזק. ההנאה שלי ממין לא נפגעה בשל כך. אני חושב שאין מספיק מודעות לנושא אבל מצד שני יש יותר מודעות לנושא וטוב שמדברים עליו.

  7. אני מעריך את הזמן שהשקיעה הכותבת בכתיבה ובהעלאת המודעות לנושא. עם זאת, חבל שלא ציינה חלופות נוספות לבקרה על מצב הפוריות של הזוג. למשל, הכלים המוצגים בספר: http://www.tcoyf.com

  8. אחרי שנים של גלולות עברתי לדיאפרגמה, ואז הבנתי כמה הגלולות.פגעו לי בחשק המיני. כי ממש מהתחלת הזוגיות הייתי עם גלולות, אז חשבתי שככה אני. ברגע שנפטרתי מהן הבנתי שאני גם יצור מיני. חוויה אחרת. חוץ מזה, אני חייבת להגיד שכל רופאה ששמעה על הרצון לעבור לדיאפרגמה לא הבינה מה הבעיה שלי וניסתה להניא אותי מזה. בסוף מצאתי מי שתמדוד לי (צריך מישהי שמבינה בזה), ומצאתי איפה לקנות. זה היה תהליך ארוך ואם לא הייתי נחושה הייתי נשברת באמצע. עכשיו אני כבר שנים עם אותה דיאפרגמה, קונה כל כמה זמן כמה בקבוקונים של קוטל זרע, ולא נכנסתי להריון..

  9. יש אלטרנטיבה עבור מי שנמצאת בזוגיות: השיטה המשולבת למעקב פוריות. בלי גלולות, בלי הורמונים, בלי כלום. עם מעקב יומיומי אחר חום הגוף, הפרשות ופתיחת צוואר הרחם. אישה בריאה יכולה להיכנס להריון במהלך מספר ימים ספורים כל חודש. כשהיא יודעת מהם אותם ימים, היא יכולה לבחור להימנע מסקס באותם ימים, או לחילופין, להשתמש בקונדומים/דיאפרגמה בימים של הביוץ וטרם הביוץ (הימים הפוריים). זו שיטה קלה ליישום ולהבנה, ודורשת מעט מאוד התעסקות (על הבוקר בדיקת חום ובמהלך היום בדיקה של דקה של הפרשות ומנח צוואר הרחם).
    לימדו אותנו הנשים שאנחנו צריכות להלעיט את עצמנו בהורמונים *כל החודש* רק כדי להימנע מהריון שהוא כמה ימים בחודש. גברים, שהם פוריים כל החודש כולו, לא צריכים לעבור דבר וחצי דבר ממה שנשים עוברות. גלולות, כמו גם אמצעי מניעה הורמונליים נוספים, טומנות בחובן סכנות רבות, החל מ"סתם" תופעות לוואי הורמונליות או ביטול ה-cycle ההורמונלי, וכלה במוות. גלולות משטיחות את ההורמונים בגוף שלנו לקו אחד ישר נטול שינויים, בניגוד למחזור הנשי המלא תנודות – פיזיות, רגשיות. מלמדים אותנו לפחד מהתנודות האלה, מלמדים אותנו שראוי להימנע מהן. מרחיקים אותנו מהאפשרות ללמוד עליהן, להיות מודעות אליהן, לעבוד יחד איתן.
    כמעט כל אישה שהכרתי בחיי, לא ידעה דברים בסיסיים מאוד על גלולות: הוסת שאת מקבלת כשאת נוטלת גלולות אינה וסת של מחזור. היא דימום כתגובה להפסקת הגלולות; גלולות פוגעות בתקינות רירית הרחם. נשים רבות צריכות זמן שיקום ארוך במיוחד אחרי נטילת גלולות במשך שנים, ולכן לעתים מתקשות להיכנס להריון; גלולות משנות באופן מלאכותי את מינוני האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף – לעומת מחזור הורמונלי רגיל, במהלכו מופרשים ההורמונים האלה לפרקים במהלך החודש במינונים שונים על מנת לעורר ביוץ, בנטילת גלולות, הגוף מקבל כמות זהה של ההורמונים האלה יחדיו במהלך כל החודש. כבר הוכח קשר בין עודף אסטרוגן לסרטן השד.
    כל אישה שנוטלת גלולות לוקחת על עצמה את הסיכונים האלה, ולדעתי כולם כאחד קשים במיוחד. גם ה"קלים". האם מיגרנות וירידה בחשק המיני הם מצבי חיים "קלים"? האם פגיעה ברירית הרחם – גם אם זה השתקמה לאחר מכן – היא מצב "קל"? לדעתי בהחלט לא. יש היום שיטות רבות להקל על כאבי מחזור וסימפטומים הורמונליים בעייתיים – תזונה מבוססת ירקות ופירות, ללא חומרים משמרים, סוכרים וקמחים מעובדים, דיקור, רפלקסולוגיה, ספורט ועוד. אבל קל יותר לרשום גלולות. הגיע הזמן שנגיד די.

  10. תודה רבה על העלאת הנושא.
    מעניין ומדכא שאף אחת מהתגובות לא הזכירה התקן תוך רחמי כאופציה. כמו כל אמצעי מניעה, יש לו יתרונות וחסרונות, אבל מסיבות שעד היום לא הצלחתי להבין, גניקולוגים ישראלים מתייחסים לגלולות כאופציה הראשית והיחידה. הגניקולוג שואל אותי עד היום, בכל ביקור (!), למה לא גלולות.

    התשובה, אגב, היא שכשאת שייכת לחלק באנושות שגלולות גורמות לאיבר הרגיש בגופה לגרד ללא הפסקה, זה די מוריד את החשק להשתמש בו למטרות הנאה. אבל שטויות, התקן הוא גם זול וגם מחזיק שנים וככזה לא מעשיר יותר מדי אף חברה, אז מה אני כבר מבינה…

  11. את הקונדומים צריך לזכור ללבוש. לוודא שתוקפם לא פג ולהתפלל שלא יקרעו. אם את מעוניינת להשתמש באמצעי מניעה שאינו מכיל בהורמונים אז תשתמשי בהתקן תוך רחמי.
    הוא יעיל מאוד במניעת הריון למשך מס שנים.
    וכמובן להמשיך להשתמש בקונדום בכדי להמנע ממחלות.
    במידה ואת לא רוצה ילדים בכלל ניתן לעבור תהליך עיקור של קשירת חצוצרות וזה פתרון סופי לבעיה לכניסה להריון.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: