פורסם על ידי: vandersister | דצמבר 3, 2015

קפה וכלבלבים (דיווח מס' 2)

בנווה כוכבים, מול הבית שבו אני מתארחת, יש שני בתים נאים עשויים מעץ. אחד מהם צבוע ירוק, והשני צהוב. יום אחד, כשעברנו ליד הבתים, דינה הצביעה לעברם:

"רואה את הבתים האלה?"

"כן?"

"פעם הבית הירוק היה צהוב, והבית הצהוב היה ירוק. ואז שניהם החליפו את הצבע, באותה שנה."

"בכוונה? כלומר, הם החליטו להחליף צבעים ביניהם?"

"לא. אחד צבע מירוק לצהוב, ואז השני צבע מצהוב לירוק."

והסיפורונצ'יק הזה פחות או יותר מסכם את רוח המקום. דברים כאלה פשוט קורים. כרגע אני יושבת בבית הקפה המקומי, עם קפה חזק להפליא, כי ככה מגישים כאן קפה: בקפוצ'ינו יש שתי מנות אספרסו. יש כאן מישהי ששותה קפה עם שש (!) מנות אספרסו, מה שאומר שמחזור הדם שלה עשוי מ-97% קפאין ו-3% קצף חלב. על אחת הספות מנמנמת כלבה חמודה בשם מאדי, אחת מתוך קבוצה מגוונת של כלבים שמבקרים בבית הקפה באופן קבוע, ומדי פעם מלקטים פירורים מהרצפה ומקבלים חטיפים מהאורחים. כלבה שחורה גדולה בשם מיה מתמסרת בשמחה לליטופים.

מאדי

מאדי, הכלבה של רנה, נהנית מנמנום על הספה

השיחות בבית הקפה מרתקות, ונעות בין מתכוני חמוצים לחקר יוונית עתיקה. זה עתה ניהלתי עם אחת האורחות הקבועות שיחה על שימוש במונחים מומצאים בסיפורי מדע בדיוני, ועל השפה המגדרית ב"יד שמאל של החושך" של אורסולה לה גווין. אחר כך עברנו לדבר על כולסטרול, ספיגת סידן ופסלי שוורים בתרבות המינואית העתיקה.

(עדכון כלבים: מאדי עדיין כאן, מיה הלכה עם הבעלים הביתה, הצטרף כלב מעורב בשם טובי.)

אתמול צפינו בזריחה על המים, והשמיים נצבעו בעשרות גוונים ובני גוונים של תכלת, אפור, כתום וזהוב. מצד שני, ייתכן שהיה גם ורוד, ירקרק-לימון וסגול עם נצנצים, כי הייתי כל כך ישנונית עקב היקיצה המוקדמת (שבע לפנות בוקר!) שלא ממש ראיתי ברור. לכן, ליתר ביטחון, צילמתי כמה תמונות כדי שאוכל להסתכל עליהן אחר כך ולוודא שאכן ראיתי את הצבעים הנכונים.

זריחה בפורט טאונסנד

נראה לי שצדקתי לגבי הסגול עם הנצנצים

(עדכון כלבים 2: מאדי פה, טובי הלך, הגיע מק'דאף, טרייר סקוטי שחור שמנמן וחביב.)

התחלנו לחשוב על הנסיעה לסיאטל ומה שאנחנו רוצות לעשות שם. עד כה התכניות כוללות שופינג, ביקור במוזיאון המד"ב, ביקור במפעל שוקולד, וייתכן שעוד קצת שופינג. היות שהגעתי לכאן בעיקר כדי לנוח, אין לי שום בעיה עם תכניות רגועות מאוד. אמש הצלחתי סוף סוף לעשות את מה שחשבתי שיקרה כבר ביומיים הראשונים שלי כאן: הצטננתי. ממש לא נורא, אין לי חום או צמרמורות, רק התעטשתי מדי פעם והפחדתי את החתולים.

עדכון בני אדם: מישהי חביבה בשם בפה (פ' רפה) עברה זה עתה בין כולם וחילקה שוקולדים. סתם כך, כי היא נחמדה. מאוד אתגעגע לנחמדות האקראית הזו. הייתי מנסה לחלק בעצמי שוקולדים בבתי קפה, אבל אנשים בישראל כל כך חשדנים, שיש סיכוי שיעצרו אותי על הפצת פחמימות ללא היתר.

עוד תמונה אחת לסיום – אתמול דינה ואני ביקרנו בפארק המקומי, שאני תמיד שוכחת את שמו כי קוראים לו משהו כמו וויצ'יקומה או קומיצ'יקי או קימצ'יווקה, אבל הנוף מדהים, וצילמתי בו כמה תמונות נאות במיוחד.

פארק צ'טזאמוקה

הוא באמת יפהפה

ודינה מתקנת: לפארק קוראים "צ'טזאמוקה". זה יותר גרוע משחשבתי.

עד כאן הדיווח מנווה כוכבים! שמרו על עצמכם ואל תיקחו פחמימות מאנשים זרים שלא הגיעו מעיירות אמריקאיות קטנות ואזוטריות.

נשיקות,

בתכם המנומנמת


Responses

  1. תבלי. וד"ש לחתולים. וגם לכלבים.

  2. בינתיים מכל הסיפורים שלך זה הכי מטורף, במיוחד הקטע עם השוקולדים

  3. הי !
    קיבלנו את מכתבך ומאד שמחנו
    אני מקווה שתצליחי לקבל את תשובתנו. אצלנו הכל בסדר , הילדים (יותם ותמר) נסעו עם אביהם
    לטיול בסלובקיה ויחזרו ביום שישי ואז נלך לחגוג ליותם יום הולדת כנראה ב"ספגטים". אנו מאד שמחים שאת מבלה היטב וגם
    נותנת לראשך קצת לפוש ולנוח.

    כל טוב והרבה נחת, חג חנוכה שמח !!

    נשיקות רבות וד"ש למארחייך
    אמא ואבא


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: