פורסם על ידי: vandersister | אוגוסט 25, 2015

התשובה לחיים, היקום וכל השאר, חוץ מפתח תקווה

שעת לילה מאוחרת. שישה אנשים יושבים בסלון, מצחם חרוש בקמטי ריכוז, ומקרקשים על לפטופים. פתאום נזרקת שאלה לחלל האוויר: "נניח שאני לוקחת חד קרן, שמה אותו על קטפולטה ומשגרת אותו מצד אחד של מאדים לצד השני. מה צריך להיות גובה ערימת המזרונים בצד השני כדי שהוא ינחת ללא פגע?"
.
מתפתח דיון לוהט. הפיזיקאי שבחבורה טוען שלא ניתן לצפות מראש את התנהגות הקטפולטה בתנאי הכבידה של מאדים, בהינתן מנגנון מכאני ולא אלקטרוני. הרופאה שבחבורה גורסת שלא משנה כמה מזרונים יש, סביר שחליפת החלל של החד קרן תינזק במהלך השיגור והוא ייחנק מחוסר חמצן. מהנדס החלל משיב שאי אפשר להכניס חד קרן לתוך חליפת חלל, כי הקרן שלו תנפץ את הקסדה. מומחית המחשבים טוענת שמדובר בצער בעלי חיים ושעדיף לשגר עגבנייה ענקית על הקטפולטה, כי היא גם לא תיחנק מחוסר חמצן וגם לא יהיה אכפת לאף אחד אם היא תתרסק. שואלת השאלה המקורית מסבירה שעגבנייה היא לא דמות עגולה מספיק לצרכים ספרותיים. המחזאית טוענת שאין דבר כזה עגבנייה לא עגולה, ושכל דמות יכולה להיות מעניינת, וחוץ מזה, מדובר בהדרת פירות וירקות. החתולה טוענת שמיאו. ואז כולם אוכלים במבה וממשיכים לשקול את העניין בכובד ראש.
.
האנשים האלה, גבירותיי ועגבניותיי, הם כותבי הסיפורים של קהילת המד"ב והפנטסיה הישראלית, ששפחתכם הנאמנה גאה להיות ביניהם. מדי פעם, בעיקר בלילות ירח שמנמן כשהזומבים יוצאים לצוד ציד, אנו מתכנסות ומתכנסים כדי להחליף רעיונות וכדי שאלה בינינו שהם לא ממש מדענים ("אז אם הייתי פוטון, איך הייתי רואה את כדור הארץ?") יוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות מפי אלה שהם כן ממש מדענים ("לפוטונים אין עיניים. הם לא רואים כלום" – "אבל בכל זאת" – "אין בכל זאת, זו לא פיזיקה" – "למה אתה עקשן" – "למה את טיפשה" – "ככה נולדתי, אין מה לעשות" – "תעבירי את הבמבה", אד אינפיניטום).
.
מדי שנה עורכת אגודה ישראלית למד"ב ופנטסיה את פסטיבל אייקון, כנס המוקדש לז'אנר הספקולטיבי בספרות, טלוויזיה, קולנוע, קומיקס והירוגליפים. במסגרת הפסטיבל מתקיימת גם תחרות פרס גפן: סיפור קצר שכתבה אמתכם הנרצעת והבכלל-לא-מתחנפת נבחר השנה לשלב הגמר, והוא ניצב גאה ומסמיק בין 5 הסיפורים שיתחרו בקטגוריית הסיפור הקצר. ההצבעה פתוחה לחברות וחברי האגודה, ולכל באי הכנס. על מנת שלא תצביעו על עיוור, כי זה לא יפה להצביע על עיוור, הוא לא רואה שאתם מצביעים – כל הסיפורים מופיעים באתר הזה. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הקישור של כל סיפור. בין היתר, תוכלו לראות גם את שאר הקטגוריות המתחרות ולהכיר טוב יותר את התוכן של הפסטיבל.
.
אגב, אני גם מרצה בכנס הזה, בנושא טינופת. כלומר, רשמית ההרצאה נקראת "מלחמת בוץ: גיבורות מלוכלכות בעולם פוסט־אפוקליפטי", אבל התוכן יעסוק בחשיבות המראה המטונף של נשים לוחמות כאינדיקציה לשוויון מגדרי בסרטי פעולה והרפתקאות.
.
אז מטרת הפוסט היא להזמינכן ולהזמינכם באדיבות לפסטיבל, ולומר שנשמח עד מאוד אם תקדישו כמה דקות כדי להצביע בתחרות. כל היצירות שנבחרו ראויות ביותר, ואני בכנות גמורה נבוכה וגאה לעמוד בשורה אחת עם טובות הכותבות בתחום, שראויות להצבעה שלכם לא פחות ממני ואולי אף יותר. חלקן, אגב, יודעות איפה אני גרה ומכירות שיטות ממש טובות להרוג אנשים. רק אומרת.
.
הערה רצינית לסיום: כתיבה היא אחד העוגנים האיתנים והמשמעותיים ביותר בחיי. בכל פעם שמישהי או מישהו מספרים לי שהם נהנים מכתיבתי, אני זוכה ברגע נדיר של אושר. תמיכה בתחרויות כגון פרס גפן ותמיכה בז'אנר הספקולטיבי בישראל באופן כללי היא דבר נפלא, והקהילה שלנו אולי קצת משוגעת, אבל נהדרת. כמו רוב הדברים הטובים בחיים. תודה.
.

Responses

  1. נפלאה את

  2. אבל ואן דר יקרה,
    אנחנו מאוד מעריכים ואוהבים את כתיבתך, עוד מהתקופה בה היית מעדכנת אותנו (ואת הבלוג) בצורה יותר תכופה.
    עכשיו אני יודע גם איפה לחפש אותך ואת כתיבתך וכבר הולך לקרוא שם.

  3. אני נהנה (מאד) מכתיבתך!

  4. נהנתי

  5. הו, איזה נושא מעולה להרצאה!

  6. אז זו הזדמנותמעולה לכתוב לך שאני מאוד נהנה מכתיבתך!

  7. וואו, אני כל כך באה להרצאה שלך:-)


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: