פורסם על ידי: vandersister | מאי 29, 2015

אפס אחד לנו

כבוד יושב ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, שרות ושרי הממשלה, ראש הממשלה, וקוראות וקוראי הבלוג היקרים לי הרבה יותר מכולכם ביחד,

צפיתי בעניין רב בהשבעת הממשלה החדשה לפני כשבוע, ועדיין ראשי עלי סחרחר. לפי מיטב הבנתי, יש לנו שר אוצר, סגן שר בריאות, סגנית שר חוץ, שר לענייני ירושלים, שרה לענייני קשישים, סטודנטים וקבוצות אוכלוסייה מוחלשות שהממשלה לא שמה עליהן קצוץ אלא בסמיכות לבחירות, שר לעניינים אסטרטגיים, שר לאסטרטגיה עניינית, שר לענייני סנו ז'אוול בניחוח לימון, שר לענייני גרביים שהולכות לאיבוד בכביסה, ועוד היד נטויה.

מעבר להתרבות דמוית-האמבה של ממשלתנו, מה שמדאיג עוד יותר, מכובדותיי ומכובדיי, הוא שעל ראש הממשלה שלנו מוטל לכאורה עול קשה מנשוא: לא רק שעליו לשמש כראש ממשלה, תפקיד מרובה-קשיים וכבד-אחריות לכל הדעות – אלא שהוא גם אמור לשמש במקביל כשר הבריאות, שר החוץ, ושר התקשורת. כל אחד מהתחומים הללו הוא עולם ומלואו – כיצד יצליח ראש ממשלתנו לעמוד במשימת אדירים כזו? גם לדאוג לתקשורת חופשית ויעילה, גם לדאוג לשיקום יחסי החוץ המעורערים שלנו עם העולם, וגם לדאוג לבריאותנו, כל זאת תוך ניהול הממשלה בפועל?

דומני, נכבדות ונכבדים יקרים, שאני יכולה לתת תשובה המניחה את הדעת לפחות לאחד מהסעיפים הנ"ל.

נושאים רבים נידונו בישיבת הכנסת לקראת השבעת הממשלה. מעל הדוכן התפלמסו והתפלפלו רבים בנושאי יחסי חוץ ופנים, מנהל תקין, משילות, ביטחון, דיור, חופש הביטוי, איראן ועוד איראן. ייתכן שהדבר עוד לא ידוע די הצורך, מכובדותים, אך בשנה האחרונה אני מנהלת את פרויקט "מכתבים לבריאות", שמטרתו לאסוף סיפורים של מטפלים ומטופלים ממערכת הבריאות הקורסת, ולשלוח אותם – מכתב אחר מכתב, סיפור אחר סיפור – אל משרדי האוצר, הבריאות והממשלה. היות שהנושא חשוב לי, ניסיתי להטות אוזן לדיונים ולשמוע כמה פעמים נאמרה המילה "בריאות" בדיונים לקראת השבעת הממשלה.

אפס פעמים, אמרו לי אוזניי. לא ייתכן, השבתי לאוזניים, זה נושא חשוב מכדי שיזניחו אותו. האוזניים התעקשו.

על כן בדקתי בפרוטוקול הישיבה באתר הכנסת, שמא פספסתי דבר מה והנושא אכן נדון בישיבה החשובה והמהותית הזו. התרצו לנחש, הוד מעלת כבודכם, כמה פעמים הוזכרה המילה "בריאות" במהלך הדיון?

פעם אחת בלבד.

והפעם האחת הזו היתה כאשר ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, הודיע כי הוא ישמש בתפקיד ראש הממשלה, שר החוץ, שר התקשורת, ושר הבריאות.

עכשיו, ידוע לכולנו כי למעשה ראש הממשלה כבר כיהן כשר הבריאות מאז שפוטרה שרת הבריאות הקודמת, הגב' יעל גרמן. אל משרדה של גרמן ואל משרדו של שר האוצר לשעבר, מר יאיר לפיד, נשלחו עשרות מכתבים בטרם קיבלנו מהם תשובה. גם אם היתה מוגבלת ולא מספקת במיוחד, לפחות היתה תשובה מהמשרדים הללו לפניותינו, ולמעשה לפניות הציבור הסובל ממערכת בריאות מרוסקת.

מראש הממשלה, שר הבריאות בפועל לשעבר ולשעתיד, לא שמענו מילה. לא ציוץ ולא המהום, לא קרקוש ולא הנהון. ניסיונות חוזרים ונשנים לפנות ללשכת דובר רה"מ נענו בבוז תהומי. ניסיון לשלוח את מאה הסיפורים הראשונים בחוברת נאה אל ראש הממשלה ואל כל חברות וחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת נענה בשתיקה מהדהדת.

מה אנו למדות ולמדים מכך, מכובדים רמי-מעלה?

לעניות דעתי, מוסר ההשכל הוא שראש הממשלה הוא שר הבריאות כמו שאני מלכת דנמרק. ראש הממשלה יכול לקרוא לעצמו שר הבריאות מעכשיו ועד האינסוף, כל עוד אינו מוכיח בדיבור וגם במעשה שאכפת לו מהתחום הזה, הוא אינו אלא שר הגורנישט מיט גורנישט, שר הקדחת בצלחת, שר השום והכלום והלא מאום. כאזרחית במדינה דמוקרטית, מדאיג אותי מאוד שראש הממשלה החליט להיות סוג של הידרה, מפלצת מיתולוגית מרובת ראשים, המחזיקה בתחומי סמכות רבים כדי להגביר את שליטתה הבלעדית בהם. בתחומי החוץ והתקשורת, ברור למדי מדוע ריכוז הסמכויות הזה משרת את ראש הממשלה ואת מקורביו. אבל לגבי הבריאות, זו פשוט יריקה בפרצופנו, מס שפתיים שאין מאחוריו דבר. ומי שחושב אחרת, משלה את עצמו.

איך אני יודעת שראש הממשלה לא עושה דבר כדי לשפר את מצב מערכת הבריאות? אני יודעת זאת כי השבוע נשלח את הסיפור ה-200 בפרויקט מכתבים לבריאות. 200 סיפורים של סבל, כאב, צער, עומס על-אנושי, אובדן ומוות. ועוד סיפורים רבים ממשיכים ומגיעים מדי יום. אני יודעת זאת כי ראש הממשלה לא מדבר על ענייני בריאות ולא מתעניין בהם, אלא כדי לציין שהוא – בין היתר – גם שר הבריאות. אחד מהראשים הפחות פעילים של ההידרה. ייתכן שכבר נכרת. אולי זה אפילו לא ראש, אלא סתם זנב, סרח-עודף. זה מה שהחיים של כולנו שווים. ואנא, אל נא תציפונו בפתפותי ביצים על האיום האיראני וקורבנותיו המדומיינים, כשקורבנות המשבר במערכת הבריאות הם אמיתיים וחיים בינינו, ואולי כבר קיפחו את חייהם.

אני יודעת שלא אכפת לראש הממשלה ולהרבה אנשים אחרים שמקבלים מאיתנו כסף, כי אני שומעת מה קורה מאנשים בשטח. שוחחתי איתם, בכיתי איתם, הצטערתי בשבילם, התייסרתי בכאביהם. הלא הייתי שם גם בעצמי. אני יודעת מה זה אומר, לשכב שעות על גבי שעות, מתבוססת בצרכים של עצמך, כי אין מספיק אחיות במחלקה. אני יודעת מה זה לחכות בישיבה או בעמידה, בכאבי תופת ובחרדת מוות, בחדר מיון שנמצא כפסע מהתמוטטות מוחלטת. אני יודעת מה זה לראות אנשים יקרים ואהובים מיטלטלים ממקום למקום, מפרוצדורה לפרוצדורה ומתירוץ לתירוץ, בעוד שעון החול של חייהם הולך ומתמעט, והמערכת צמוקת-התקציב ודלת-האמצעים לא יכולה להושיע.

לחולים אין הון ואין לובי. אין להם מאגר גז בים, ולא נפט באדמה. אין להם חברים עשירים שקונים מערכות של עיתונים, וסבלם בעליבות של מסדרונות בית החולים לא פוטוגני מספיק בשביל לעניין את רוב נבחרי הציבור. הם לא מתים כגיבורים בשדה הקרב, שאפשר לדבר עליהם גבוהה-גבוהה בסופרלטיבים ושירי הלל. הם מתים לבד, נסתרים מעין ומלב, כתוצאה מהזנחה ורשלנות פושעת של ממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות.

בעודי כותבת את המילים הללו, מכובדים ומכובדות ונושאי תפקידים רמים, דמי רותח בעורקיי. ייתכן ששכחתן ושכחתם זאת, מצעיר חברי הכנסת ועד המפלצת מרובת הראשים שהיא הממשלה והעומד בראשה, אבל – אנחנו משלמים את משכורתכם. הכסף שאנו מרוויחים בעמל רב יום יום ושעה שעה מגיע אליכם, מעניק לכם חיים נוחים ומרופדים, ומחייב אתכם להקדיש את כל זמנכם ומרצכם כדי להפוך את החיים שלנו לטובים יותר. לתת לנו את מה שמגיע לנו: לחיות בכבוד, לקבל טיפול איכותי בזמן הנכון, לקבל צוות רפואי רענן ומצויד היטב, ולא רופאות ורופאים מותשים ומרוגזים בלי מיטה פנויה להציע לנו.

כן, אני יודעת, מכובדימות. קשה לשער בנפשכם עד כמה המצב קשה כשאתם עצמכם זוכים לטיפול פרטי ומידי מהמעלה הראשונה, ולא נאלצים לבוסס עם כולנו בשלולית של צרכים משותפים. כשמקבלים טיפול השמור לאח"מים בלבד, קשה להבין עד כמה הבעיה בוערת, כמה אנשים שילמו בבריאותם, באיברי גופם, בחייהם ובחיי יקיריהם על הרשלנות שלכם. אתם לא רק אנשים שלא שמים זין על הבריאות שלנו: אתם אנשים שלא שמים זין על הבריאות שלנו ועוד מקבלים מאיתנו משכורת על זה.

אז הנה אני כאן, ומאחורי המון עצום ורב, כדי לספר ולהזכיר. 200 סיפורים, ועוד רבים בדרך, עד שתבינו. עד שנקבל את מה שמגיע לנו, בזכות ולא בחסד.

שלכן ושלכם,
אזרחית


Responses

  1. ייאטש גדול כי ככה תרופות מצילות חייים לא תיכנסנה לסל ומהשיקרה לבעלי-דמו בראשו של ביבי


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: