פורסם על ידי: vandersister | אוקטובר 19, 2013

"אנשים שבטוחים שהם עושים לי טובה", מחזה בשלוש מערכות

מערכה ראשונה

(גיבורת המחזה, ואנדר, סובלת מכאבי גב זו תקופה ארוכה. היא שמה פעמיה בצליעה קלה לכיוון משרד האורתופד, הלא הוא ד"ר ז'אן-ז'ק חוליות.)

ד"ר חוליות: איפה כואב?
ואנדר: גב תחתון, דוקטור. כמו בפעמים הקודמות.
ד"ר חוליות (לוחץ על הגב פה ושם): ברגליים, גם כואב?
ואנדר: קצת, כן. וקצת חוסר תחושה ברגל שמאל.
ד"ר חוליות: (נוקש על פיקות הברכיים. רגל ימין מקפצת בצייתנות, רגל שמאל בקושי מגיבה ועושה פרצוף של גראמפי קט.)
ד"ר חוליות: צריך סיטי, לראות שחיקה של סחוסים. אני רושם לך הפניה, תחזרי עם תוצאות.
ואנדר: בסדר גמור, דוקטור. (פונה ללכת.)
ד"ר חוליות: ולא צריך אוכל.
ואנדר: מה?
ד"ר חוליות: (מחייך בשובבות) להוריד משקל, לא צריך אוכל.
ואנדר: (מכחכחת) שמע, דוקטור, לא למדתי רפואה, אבל אני די בטוחה שצריך אוכל. כדי לחיות וכדומה.
אורתופד: אצלך לא.
ואנדר: אני לא יכולה להתקיים מאנרגיה סולארית.
ד"ר חוליות: לא סולארית, אבל פחמונים, לא צריך.
ואנדר: (מופתעת) מה לא צריך?
ד"ר חוליות: פחמונים. להפסיק פחמונים.
ואנדר: אתה מתכוון לפחמימות?
ד"ר חוליות: כן, פחמינות.
ואנדר: ניסיתי פעם, ורופא אסר עלי להמשיך כי זה גרם נזק לכליות. יש הצטברות של קטונים…
ד"ר חוליות: (בשכנוע גמור) לעשות סיטי ולחזור. להפסיק פחמונים. יום טוב.
ואנדר: (צולעת קלות לביתה, מוציאה מהארון חבילת פחמונים ומכרסמת בעגמומיות.)

מערכה שנייה

(ואנדר נרשמה לפני זמן מה לאתר היכרויות באינטרנט אשר מתהדר באוכלוסייה גיקית ואינטלקטואלית לכאורה, ששמו מתחרז עם "אוי ויי סטיוּפיד". רוב הפניות שהיא מקבלת באתר לא עושות רושם מוצלח במיוחד*, אך ערב אחד פונה אליה בחור שמשתמש במשפטים שלמים וקוהרנטיים ואף נשמע ידידותי. מתפתחת שיחה קלה.)

מחזר פוטנציאלי: הי, את נשמעת ממש נחמדה. נדמה לי שאנחנו עובדים באותו תחום, פחות או יותר.
ואנדר: באמת? גם אתה עובד במחלקה למכשירים קטנים שעושים ציף?
מ"פ: במחלקה למכשירים בינוניים שעושים ביפ, אבל זה די דומה.
ואנדר: אה, מגניב!
מ"פ: אבל לאחרונה אני מתעניין גם בדברים אחרים.
ואנדר: כמו מה, למשל?
מ"פ: למדתי איך לעשות מסאז' טנטרי בטכניקה מיוחדת, "הנחש המתפתל".
ואנדר: (בהיסוס מה) אה… אוקיי.
מ"פ: אני אשמח לעשות לך מסאז' כזה. רוצה?
ואנדר: (בנימה מבודחת): לא נראה לך שכדאי שניפגש לפחות פעם אחת לפני שנעבור לשלב המסאז'?
מ"פ: למה? את לא נראית כמו אבי ביטר.
ואנדר: …
מ"פ: אני יודע גם עיסוי אחר, "הצלופח המזדחל". רוצה?
ואנדר: אה, לא, תודה.
מ"פ: "התמסח המתכרבל"? "הדרקון המשתעל"?
מ"פ: הלו? את שם?
ואנדר: (סוגרת את חלון הצ'אט והולכת לשים שקית קרח על הראש)

מערכה שלישית

(אחרי חודשים ארוכים של צפייה בשידורים חוזרים של "רובוקופ 2", "הרובוטריקים 3" וסרטים קוריאניים שאפילו הבמאים שלהם כבר לא זוכרים שעשו, וכן כאקט סולידריות עם העובדים המנוצלים, ואנדר מחליטה להתנתק מהכבלים של חברה ששמה מתחרז עם "נוֹט". לאחר שימוש באתר "נתק" המצוין, מתקשרת אליה נציגת שימור לקוחות של חברת נוט.)

נציגת שימור לקוחות: שלום, אני מדברת עם ואנדר?
ואנדר: כן, זו אני.
נש"ל: קיבלתי פנייה מאתר "נתק", שאת רוצה להתנתק מאיתנו. תוכלי לומר לי למה?
ואנדר: כן. אני משלמת מחיר על חבילה שכוללת את כל ערוצי הסרטים, וכל הזמן מציגים את אותם סרטים בכל הערוצים בשידורים חוזרים. לא ברור לי על מה אני משלמת כל כך הרבה.
נש"ל: (בחוסר סבלנות) טוב, למה את מצפה? הוליווד לא מוציאה כל כך הרבה סרטים חדשים כל שנה.
ואנדר: אולי, אבל אני באמת חייבת לראות ערב אחרי ערב את "מחץ הדלתא 2", כל פעם בערוץ אחר?
נש"ל: (בביטול) נו, זה ידוע שאנחנו משתמשים הרבה בשידורים חוזרים, זה חדש לך?
ואנדר: לא, אבל זה נמאס לי. וזה ממש מוגזם לאחרונה. אז אני מעוניינת להתנתק.
נש"ל: (בהתרסה) ומה תעשי בלי הטלוויזיה?
ואנדר: מה זאת אומרת? יש לי מספיק מה לעשות גם בלי טלוויזיה. יש מחשב, יש – –
נש"ל: לא, אני רק אומרת, כי יש אנשים שלא יודעים להסתדר רק עם מחשב.
ואנדר: אני בטוחה שיהיה בסדר.
נש"ל: יש אנשים שממש חסרה להם הטלוויזיה. ואז הם מבינים שעשו טעות שהתנתקו.
ואנדר: (מעוצבנת קלות) תודה על הדאגה. אני אסתדר.
נש"ל: טוב, איך שאת רוצה.
ואנדר: בהחלט.
נש"ל: מקווה שתסתדרי בלי הטלוויזיה.
ואנדר: (מנתקת ופולטת כמה קללות עסיסיות בהונגרית)

אפילוג

ביום חמישי הבא (ה-24 לחודש) יש לי יום הולדת. אני מציינת את העובדה הזו רק כדי להסביר את הפוסט הבלתי שגרתי הנוכחי, שהרי כל שנה, יום ההולדת מעניק לי הזדמנות להרהר בחיי ולנסות לראות אם למדתי משהו בשנה שחלפה. השנה למדתי בעיקר לא לבזבז זמן, מאמץ, כסף וכאב לב על אנשים שפוגעים ברגשותיי ולא מכבדים את רצונותיי במסווה של דאגה לשלומי. גם זה שיעור חשוב, הלא כן?

(אגב, לא שיש צורך בכך, חלילה, אבל אם בכל זאת מי מכם/ן חש/ה צורך לאחל לי מזל טוב, או לשלוח לי שי פעוט בצורת תמונה של יצור פרוותי חמוד, ברכה מזמרת, פחמונים מצופים, פחמונים ממולאים, פחמונים מוקרמים, דרקונים משתעלים, מחבת טפלון, קומקום נירוסטה, מכונת קפה, תרופה לסרטן, נעלי בית חמות לחורף, צעיף בצורת גראמפי קט, נעלי בית בצורת גראמפי קט, מכונת קפה בצורת גראמפי קט, שלום במזרח התיכון, חמשיר, הייקו, קאפקייקס או פואמה במקצב ימבי, ודאי וודאי שלא אעצור בעדכם/ן.)

בתודה מקרב לב לאנשים שממשיכים לקרוא את שטויותיי כאן בבלוג, בהבטחה לחזור לכתיבה יותר נמרצת עכשיו שדעתי לא תהיה מוסחת בגלל סרטים אוויליים בשידורים חוזרים בטלוויזיה,

ובברכת פחמונים שמחים,

ילדת היומולדת

=====================================================================================

*רוב הפניות שקיבלתי אי פעם מ"אוי ויי סטיופיד" נראו כך:
"הי"
לפעמים, כדי להגביר את הרושם הרומנטי, הפונים השתמשו בשלוש נקודות:
"הי…"
והיה גם אחד שממש רצה להפגין את עוצמת רגשותיו, ולכן השתמש בהכפלת עיצורים וסימני פיסוק בו זמנית:
"היייייי!!!"

לקח לי זמן רב להתגבר על המסר האינטנסיבי הזה.


Responses

  1. יפה

  2. מזל טוב!הייתי שולח דרקונים, אבל אלה שלי בריאים ולא משתעלים. רק קצת רגזנים.

    לגבי בתור מי שפגש את בחירת ליבו ב"אוי ויי סטיופיד", אני מופתע, יש להם מערכת של התאמות וכאלה שנראתה לי שמישה לחלוטין ואני מופתע שאנשים לא משתמשים בה כדי להתאים את השיחה לבחורה שמולם(אני ואחת הבחורות שבסוף לא יצאתי איתן בילינו חלק מהשיחה בדיון איזו שמלה היטלר היה לובש אם הוא היה מלכת דראג). אני חייב להודות שזה היה לפני מספר שנים שעולה על אורך ממוצע של תואר ראשון, אבל עדיין חשבתי עליהם כמקום סביר לכוון אליו אנשים. צר לי שטעיתי – לא אמשיך בטעות.

    • תודה! שמעתי על זוגות שנפגשו דרך אתרים באינטרנט, אבל מעולם לא היה לי מזל כזה בעצמי. אולי אני פשוט לא מציאה כזו גדולה 🙂

      • אל תמעיטי בערך עצמך! מהכתיבה שלך אני די בטוח שאת אחלה מציאה. גם לנו לקח לא מעט ניסיונות: לא שאלתי אותה, אבל לי לקח יותר משנה של חיפוש אקטיבי באתר כדי למצוא

  3. קודם כל, הרבה מזל טוב.
    שנית, איחולים שלא תאלצי להתקל עוד באנשים שפוגעים ברגשותייך במסווה של דאגה לשלומך.
    שלישית, הנה שי פעוט בדמות תמונה של ייצור פרוותי: http://www.catgifpage.com/unexpected-banana
    ולסיום, תודה על הכתיבה שלך, אני בדרך כלל נהנה ממנה בלי להגיב.

    • תודה רבה. הבננה בהפתעה גרמה לי לצחוק בקול 😀

  4. שבועולדת שמח לך, ואנדרנפלאה שכמותך!

  5. פנטמטר ימבי בעברית? Ain't nobody got time for that!
    מזל טוב. מי ייתן ויהיו ימייך מרובי פחמונים ומעוטי חלאונים.

  6. פגשתי את אשתי האינטלקטואלית והגיקית באוי ויי סטיופיד. דווקא הייתי משקיע מאוד בטקסט ובהתייחסות לפרופיל. רוב התגובות שקיבלתי היו נראות כך:

    • אני השקעתי המון בטקסט, בפרופיל ובכל היתר. זו הסיבה שאני לא נוטה להשיב לאנשים שלא טורחים למלא את הפרטים בעצמם…

  7. נשבעת לך שניסיתי לשלוח דרקון משתעל, דווקא יש לי אחד. סיפור ארוך. מצד שני, חשבתי שאולי לאור הניסיון באוי ווי סטופיד תשמחי לשמוע את הבחורה הזו, שלקחה את שאלוני הדייטינג צעד אחד קדימה. יותר נכון שמונים וארבע צעדים + OCD קליל.

    • תודה רבה. זה מאלף!

  8. מזל טוב! מקווה שתצליחי להסתדר בלי הטלוויזיה. לגבי אוקיי סטופיד, פגשתי שם את החבר שלי לפני שלושה חדשים ובינתיים הכל טוב. אז אולי עוד לא אבדה תקוותנו. בהצלחה, ויום הולדת שמח.

    • משתדלת לא לאבד תקווה. תודה!

  9. דווקא חשבתי לצלם לך מפורוות עירוני מצוי, אך מחשש שאשכח את מטרת הצילום ולא אשלח לך אותו לאחריה, אני מצרף בזאת התגובה את מלוא כובד משקלו של טנא האיחולים שלי: נחת, ובריאות, וחברותא טובה. יום הולדת שמח, והרבה הרבה טוב!

  10. יום הולדת שמח ואנדר יקרה. מי יתן וחתול התקרה ימטיר עליך פחמונים פשוטים, פחמונים מורכבים, פחמונים מפורקים ואפילו פחמונים אפויים במילוי פחמוני-חלבונים וחלבוני-פחמוני-ויטמינים בכל הצבעים. אולי קצת יכאב בפדחת אבל יהיה טעים. מתגעגע 🙂

    • תודה, יקירי. אנחנו צריכים באמת לארגן פעם מפגש על טהרת הפחמונים 🙂

  11. וואו, פחמונים. אם זה לא היה כ"כ עצוב, זה היה ממש מצחיק (נראה לי שאיכשהו זה מצליח להיות גם וגם. שאפו על הכתיבה). כל שלוש המערכות דיברו אליי, את לא לבד… חוסר הרגישות של רופאים מדהימה אותי כל פעם מחדש (אצל חברות מסוימות זה עניין המשקל – תמיד, ואצלי זה פשוט מופרך כל פעם מחדש, דברים כמו "חשבת לעשות לייזר? יש לך המון שיער על הזרועות," כך אמר גניקולוג שלא שאלתי אותו על שיערות על הגוף שלי). בנוגע לאוקיי קיופיד – כל מילה מיותרת. ובנוגע להתנתקות משלל נותני שירות – אני השתמשתי בנתק ופשוט לא עניתי לנציגת השירות שהתקשרה. הא! הם השאירו לי הודעות ובסוף פשוט ניתקו. הא! מה שכן, חברה שבדיוק חזרה לארץ והיתה צריכה לבקש כל מיני הצעות מחיר משלל נותני שירות, דיווחה על יחס מחפיר מצד האנשים שדיברו איתה בטלפון. היה נציג אחד שנזף בה כשהיא אמרה שהיא לא מעוניינת בשירות, ואמר לה שאם היא לא מכבדת אותו ומקשיבה לו, שלא תצפה שיכבדו אותה ויקשיבו לה. ממש ככה.
    חזקי ואמצי.

    • נציגי שירותים, כל השירותים, מתנהגים הרבה פעמים לפעמים הלקוחות/מטופלים שלהם חייבים להם משהו. אנחנו לא. חבל רק שלוקח כל כך הרבה זמן להבין את זה. ותודה!

  12. טוסטר משולשים!!!

    • טוסטר מתומנים!!

  13. באמת שהזדהתי עם התחושה שעולה מן המקרים, וזאת גם הסיבה שאני רוצה להתייחס לתוכן שלהם, ולא לצורה. לא בצורה שיפוטית, אני מקווה, אלא באמת בשביל להבין:

    בקשר למקרה הראשון: זאת הפעם השלישית לפחות, נדמה לי, שאת מספרת על רופאים שאמרו לך שאת צריכה להוריד במשקל. גם אם עודף המשקל שלך גנטי, גם אם אינו קשור לבעיות הרפואיות שבגללן באת לרופא (למרות שבעיות ברכיים קשורות גם קשורות לעודף משקל) וגם אם כל הרופאים דנן היו חזירים שובניסטיים ובני אדם חרא באופן כללי – אם שלושה אומרים לך שאת צריכה לרדת במשקל, אולי יש בזה משהו?

    אני חושב שהנקודה שלי היא שגם בפוסט הזה אבל גם בבלוג באופן כללי, התרשמתי שחשוב לך יותר להיות צודקת מלהיות חכמה. אין בכוונתי להתיימר ללמד אותך על החיים, רק נראה לי שלאורך זמן, באופן כללי, הגישה הזאת מצליחה פחות.

    בכל מקרה, מזל טוב ליום ההולדת. הפוסט היה מאוד משעשע.

    • אני רק שאלה יקר,

      מה, אתה רומז שייתכן שאני שמנה? כלומר, כל הפעמים שבהם כתבתי בבלוג הזה שאני שמנה, והתייחסתי לעובדת היותי שמנה רוב חיי, הייתי למעשה עיוורת לחתולין לעובדה שאני, רחמנא ליצלן, שמנה?

      וברצינות: זה שרופא/ה אומר/ת לי שאני שמנה, זה בערך כמו שהם יגידו לי שיש לי עיניים חומות. אני יודעת. אני יודעת יותר טוב מהם. אני גם יודעת מה הגורמים למצבי הפיזי הרבה יותר טוב מהם, ואני יודעת מה כבר ניסיתי בעבר, ואילו נזקים נגרמו לי בגלל זה. מעולם לא טענתי שאינני שמנה.

      מה שאני טוענת הוא שאמירות בסגנון הזה, לא רק שאינן עוזרות לפתור את בעיית עודף המשקל, אלא שהן מזיקות. הן שוחקות מוטיבציה, פוגעות בדימוי העצמי, ולא מעלות שום פתרון מעשי ששורד לאורך זמן. כל עוד המערכת הרפואית לא תלמד להתייחס לבעיית עודף המשקל כבעיה כוללת, מורכבת, שלא ניתן לפטור – ולפתור – אותה באמירה מזלזלת בנוסח "את לא צריכה אוכל" אנשים ימשיכו לסבול. הרופאים שאני מסכימה איתם הם אלה שמעוניינים לשפר את מצבי הבריאותי באופן כללי, כשהם מתייחסים לעודף המשקל כ*גורם אחד מתוך מכלול שלם של בעיות אשר מהווה את מצבי הרפואי*. האם לזה אתה קורא "רוצה להיות צודקת ולא חכמה"?

      העובדה היא ש-95-98% מהאנשים שיורדים במשקל מעלים את כולו חזרה, עם ריבית, תוך שנתיים עד חמש שנים. מי צודק, לדעתך? השיטה שהוכיחה את עצמה שוב ושוב ושוב ככושלת ופוגעת, או הטענה שלי ושל אחרים, שהגיע הזמן לבחון את הבעיה בצורה אחרת? להתייחס לבני אדם כאל בני אדם, ולא רק כאל גושי שומן צרכני פחמונים?

      כמו כן, תודה על המזל טוב!

      • "אמירות בסגנון הזה" – את שוב מתייחסת לצורה ולא לתוכן, כמו גם למושג "שמנה".
        מה שחשוב הוא שכרגע לברך שלך קשה יותר משום שהיא נושאת משקל גדול יותר, זה היה נכון גם לו היית, נגיד, מאוד שרירית. לפיכך יהיה לך קל יותר ללא עוררין אם תשקלי פחות, לא משנה איך זה נראה.
        לרדת במשקל (ולהישאר בו) זה עניין מתמטי של קלוריות – כמה את מוציאה וכמה את מכניסה, וזה הכי מעשי שיש.

        הכוונה בלהיות צודקת ולא חכמה היא שלדעתי את מתעלמת מהפתרון (הקשה באמת) של לרדת במשקל רק מפני שהוא הוגש לך בצורה לא נעימה, בלשון המעטה. האם את צודקת שהתייחסו אליך רע? בהחלט. האם זה חכם להתעלם ממה שמציעים כל הרופאים רק בגלל זה? לדעתי לא.

        ושוב, הטענה שלי מתבססת על כך שכל הרופאים אומרים לך אותו דבר, קרי שכנראה אין פה קסמים, שאחרי שלושה רופאים לא תמצאי רופא שיתן לך תרופה שתפתור לך את כל הבעיות. אם הם היו אומרים לך שאת צריכה לשתות מיץ גזר, או לצבוע את השיער לסגול, או משהו תלוש (לדעתך) אבל קל אחר, כנראה שהיית עושה את זה בשמחה.

      • רק שאלה יקר,

        האם קראת את מה שכתבתי? ברצינות? דיאטות לא עובדות. הפרדיגמה של "חישוב קלוריות" נכשלה. אנשים אינם נוסחאות מתמטיות ואינם מספרים. אני לא מבקשת מרופאים לתת לי פתרון קל, אני רק מבקשת מהם לא להטריד אותי בדברים שלא עוזרים.

        יש רופאים שמדברים איתי על עניין המשקל בצורה אחראית ומועילה. גם על כך כתבתי בעבר. זו לא דוגמה לצורת התייחסות כזו, לא מבחינת תבנית האמירה ולא מבחינת התוכן.

        דבר אחרון ובזה ארפה מהשרשור הנוכחי – אתה שב וטוען שאני מתעלמת מהפתרון. במחילה, איך כבודו יודע מה אני עושה ומה אני לא עושה? איך אני מטפלת בבריאותי? מה אני משקיעה בתזונה שלי וכיצד אני מתמודדת עם הפרעות האכילה שידוע לי היטב שיש לי, במשך כל חיי? במילים פשוטות, מדוע אתה מניח, כמו אותם רופאים שמסתכלים עלי ומפטירים אוטומטית "שמנה", שאתה יודע מה טוב לי יותר ממני?

        וכעת אסגור את השרשור, כי הוא מתקרב בצעדים מדאיגים לכיוון ההסגברה, וזו צורת ביטוי שרחוקה מלהיות חביבה עלי.

    • ונדרסיס – זו בדיוק הבעיה באופן כללי וגורף ולא רק בין רופאים לשמנים.
      כולנו יודעים מה "צריך ל-", הרבה פעמים הצריך ל- הזה אינו מציאותי ועדיין משום מה אנחנו מחזיקים ממנו כצריך ל- במקום לזרוק אותו קיבינימט.

      • בדיוק. ובמילים פשוטות, כסת"ח שהקשר בינו לבין אפשרות של יישום במציאות רופף להפליא.

  14. התוודעת לדר' פטר אטיאה שפתאום גילה על גופו שהפרדיגמה לא עובדת? שמה שהוא אמר למטופלים השמנים שלו חזר לו בבומרנג לחיים האישיים? הרופא הראשון ששמעתי שמבקש סליחה קבל עם ומרשתת ממטופלת שמנה?

    שווה לעקוב אחריו (יש עוד מלא דברים ועניינים כולל אתר שנקרא the eating academy)

  15. המון מזל טוב!
    הרופא שלך הזכיר לי נהגים שמצלצלים לי כי אני נוסע לאט מדי לטעמם. כאילו הצפצוף יהפוך אותי באבחת קסם לנהג זריז יותר.

  16. רק שלא תקבלי תמונות של תמסחים מזדחלים…

  17. פוסט נהדר, כרגיל, ויום הולדת שמח 🙂

    אני נדהמת בכל פעם מחדש לגלות – הן אצל רופאים, הן אצל אנשים כמו מר "לרדת במשקל זה עניין מתמטי של קלוריות" שהגיב לך כאן – את התפיסה שהפרעת אכילה היא בעצם עניין פשוט מאוד, שאין צורך במומחיות כדי לייעץ בו לציבור השמנים המבולבלים; כל שנדרש הוא מקלדת, או פה גדול.

  18. http://www.newser.com/story/177531/new-guidelines-tell-doctors-to-harangue-patients-about-weight.html

    עכשיו הם רוצים שהנדנוד הזה יהיה רשמי

  19. ניסית לאכול יותר אגוזים ?
    זה משביע סותר את הרצון לאכול פחמימות ומתוקים , ולפי מגזינים אנגליים חדשים תורף לאורך חיים.
    http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1307352

    האמת שהדבר העיקרי שזכרתי מהפוסט , זה שאת יודעת הונגרית.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: