פורסם על ידי: vandersister | מאי 14, 2013

אמיצה

השחקנית ופעילת זכויות האדם אנג'לינה ג'ולי פרסמה היום בניו-יורק טיימס טור אישי, כואב וכן על החלטתה לעבור כריתת שדיים מלאה, לאחר שהתגלה אצלה הגן BRCA1. למי שלא יודע: הגן הזה, כמו גן נוסף שנקרא BRCA2, מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד לוודאות כמעט מלאה, בפרט כשמצרפים לכך את העובדה שאמה של ג'ולי מתה גם היא מסרטן השד. ג'ולי ניצלה את ההזדמנות כדי לקרוא לנשים להיבדק ולא להזניח את בריאותן.

מאז פרסום הידיעה על הטור הזה הבוקר, אני רואה תגובות, לצערי לא רק של הטוקבקיסטים הנבובים הרגילים, אלא גם של אנשים שחשבתי שיש מעט שכל בקודקודם, בנוסח: "לאאאאאא!!" – "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה!!" – "דווקא בחג החלב היא מורידה את הציצים?" – "טוב נו, לא הפסד גדול, גם ככה הכל היה סיליקון" – "אפשר אולי לקנות אותם באיביי?" – "היא תעשה הכל בשביל עוד קצת תשומת לב מהתקשורת, זאתי" – "מה, כל הקטע עם ייצוא הגז היה רק כדי שלא נשים לב שכרתו לאנג'לינה את השדיים?" – וכמובן, "שיואו, מסכן בראד".

מסכן בראד?

למה, בדיוק? בגלל שאשתו קיבלה החלטה אמיצה, אחראית וקשה מאוד להעניק לעצמה את הסיכוי הטוב ביותר להישרדות? בגלל שהיא לא רוצה שבן זוגה יהיה אלמן וילדיה יתומים מאם? בגלל שהיא מנצלת את הבמה שהיא יודעת שיש לה כדי להתריע על סכנה קשה וחמורה לבריאותן של נשים, שלא לדבר על הסבל שיכול להיחסך כתוצאה מגילוי וטיפול מוקדם?

יש לי חדשות בשבילכם, נבובי שכל חובבי ציצים יקרים. הציצים של ג'ולי, ולמעשה של כל אישה שהיא, *לא שייכים לכם*. הם גם לא שייכים לבראד פיט. ההחלטה של אישה מה לעשות בגופה היא שלה, ושלה בלבד. על אחד כמה וכמה, בן בנו של קל וחומר, כשהמדובר בהחלטה שקשורה להצלת חיים. ההערכה של אישה כסכום איברי מינה היא הסוג המבחיל ביותר של מיזוגיניה ושיא חוסר היכולת לראות אישה כאדם שווה ערך.

אגב, עוד חתיכת חרא – סליחה, אמרתי חתיכת חרא? התכוונתי לומר חתיכת חרא עם מקלדת – כתב "למה היא טוענת שזה לא פוגע בנשיות שלה? בטח פוגע. זה לא אותו דבר, היא לעולם לא תהיה יותר אישה סקסית כמו פעם. פלסטיק זה לא אותו דבר". על זה יש לי רק דבר אחד לומר: מוטב ציצים מפלסטיק מאשר לב מאבן.

אני אישית נבדקתי ל- BRCA1/2 בגלל הסיפור המשפחתי. אין לי את הגנים האלה, מה שמשאיר את הסיכון שלי לחלות באותו אחוז כמו שאר נשות העולם. אחת מכל שבע נשים תחלה בסרטן השד, והשיעור הזה רק הולך וגדל. מי שעדיין מסתכל על שדיים של אישה וחושב שהם נמצאים שם רק לצורך ההנאה האישית שלו, לא מסוגל להבין כמה פחד, דאגה וכאב כרוכים בבדיקות ובטיפולים האלה, ולא מסוגל להגיב לטור כמו זה של ג'ולי במילים "כל הכבוד" – כלומר, דואג רק לזה שיוכל להמשיך להתחרמן כמו שצריך, לטעמו – אני לא יודעת מה יש לו בין הרגליים, אבל אני בהחלט יודעת מה יש לו בין האוזניים: כלום.

לטעמי, אנג'לינה ג'ולי מעולם לא היתה יפה יותר. או אמיצה יותר. כל הכבוד.

=====================================================================

תוספת מאוחרת: עלו בתגובות כמה תהיות לגבי הנחיצות של כריתה מונעת, להבדיל ממעקב צמוד וסריקות קבועות. ד"ר קרן לנדסמן מוסיפה בבלוגה את ההיבט המדעי ומסבירה כיצד פועלת הגנטיקה במקרים כאלה. קריאה מומלצת בהחלט.


Responses

  1. זו בהחלט החלטה אמיצה מאוד, שקשה מאוד לעשות.
    באופן כללי, מהמעט שידוע לי, אני מעריכה את פועלה של ג'ולי מאוד.
    תודה ששיתפת וסיפרת.

  2. ללא ספק החלטה אמיצה. קיצונית, כדרכה של ג׳ולי, אבל אמיצה. ועם זאת, החלטה שהרבה יותר קל לקבל מתוך השפע שבו היא נתונה: כסף לבדיקה הראשונית לנשאות של הגן, שמן הסתם הרבה מאוד נשים לא יכולות להרשות לעצמן; כסף לאשפוז ולניתוחים הכי מתקדמים במרכז שנמצא מן הסתם בחוד החנית של ניתוחים כאלה, ולשדיים המלאכותיים הכי טובים שכסף יכול לרכוש. ומעבר לכסף, בן זוג תומך ומשפחה אוהבת. מהעמדה הזו קל יותר להיות אמיצה. ג׳ולי כה יפה שהיא תמשיך להיות נחשקת גם אחרי הניתוח, וכאשה נשואה היא גם לעולם לא תעמוד מול הפחד הזה של לצאת לדייט עם מישהו ובאיזה שלב בדיוק מספרים לו דבר כזה? – ושלא יהיה ספק, המגיבים הדוחים של טמקא ודומיהם רק מבטאים בקול את מה שרוב כמעט מוחלט של הגברים יחשבו בלב. מעטים הגברים שיהיו מסוגלים להתמודד עם אשה שלתפישתם נגרע ממנה חלק מאוד מהותי בנשיות שלה. זה גם מה שמשדרת הסביבה. אז כן, ג׳ולי אמיצה, אבל יותר קל להיות אמיצה כשנתונים במצבה. הרבה יותר אמיץ להיות רווקה שבוחרת בפרוצדורה כזו ומסתמכת על מימון מקופת חולים (אם הם בכלל מממנים פרוצדורה כזו) ועל רופאים שהם לא בהכרח הכי טובים.

    • ברור שאת צודקת. יותר קל לקבל החלטה כזו מהעמדה שג'ולי נמצאת בה מאשר מהעמדה של האשה הממוצעת. בגלל זה כל כך חשובה ההכרזה הפומבית הזאת של ג'ולי. כי אם היא, האשה הכה סקסית במודע הזאת, עומדת לעבור את ההליך הזה, זה אומר שאף אחת לא תצטרך להתבייש בניתוח כזה שנעשה להצלת חיים.

      היא תהיה כמו אנג'לינה ג'ולי!

      ברור שאני אופטימית להחריד פה, וזה לא שימתחו פה קו חד של לפני ואחרי, אבל זו עוד התקדמות קטנה לקראת עולם שבו אשה היא יותר מאובייקט מיני להנאת הגבר.

    • זה שהיא נשואה לא הופך את העניין לקל יותר, אולי אפילו להיפך. הרעיון להכנס למיטה עם מי שמכיר אותך "שלמה" וסקסית מאד מפחיד- ואולי הוא בכלל רק מרחם עליך כי את אשתו וזה מה שמצופה ממנו?
      וזה שהיא יפה רלבנטי? ממש לא.
      וזה שיש לה כסף הופך את הפחד שלה לפחות משתק? גם לא.
      בקיצור- אולי החיים יותר נוחים,אבל ללא ספק לא "קל לה" יותר.

  3. תודה שכתבת את זה. כל מלה.

  4. זה לא נכון – אחת משבע נשים נמצאת ב*סיכון* לחלות בסרטן השד. לא *תחלה* בסרטן השד. אם אחת מכל 7 נשים היתה חולה בסרטן השד, המספרים האלה היו נראים אחרת.

    http://www.guardian.co.uk/news/datablog/2013/may/14/breast-cancer-worldwide-uk

    http://www.breasthealthday.org/breast-cancer-facts

    לא שאני מזלזלת במחלה הזו, חס וחלילה, אבל קמפיין ההפחדה ההיסטרי הזה מתחיל להימאס ויש לו גם השפעות שליליות. גם כאן, כמו בכל מצב אחר, צריך להסתכל בעין ביקורתית על ההתנהלות ועל המניעים של מי שמנהל את מסע היח"צ הזה – עם ובלי קשר לאנג'ילנה ג'ולי המהממת.

    http://www.reuters.com/article/2012/11/21/us-cancer-breast-mammograms-idUSBRE8AK1FL20121121

    • רויטל, פניתי שוב לרופאה שעוסקת ספציפית בתחום הזה, של סרטן השד. היא אישרה שלמרבה הצער, הנתון הזה נכון. כל מי שיש לה שדיים (גם לו, אגב, זה יכול לקרות גם לגברים) נמצא ב*סיכון* לחלות, ואחת מכל שבע נשים תחלה במשך חייה. מסכימה איתך שיש קמפיין הפחדה. היות שהנושא הזה קרוב מאוד ללבי, אני מעדיפה שנשים יפחדו קצת יותר ויחלו קצת פחות, או שיהיו להן כמה שיותר אופציות לטיפול.

      • עם כל הכבוד לרופאה, יש נתונים ומספרים מאוד ברורים שסותרים את ההצהרה הזו. שלא לדבר על סימני השאלה בכל מה שקשור לממוגרפיה. כמו כן, כל מי שנושם נמצא בסיכון לחלות, זה לא נתון סטטיסטי בעל משמעות.

        פחד הוא דרך איומה להניע לפעולה. גם ככה אנחנו חיים באלף ואחד פחדים מאלף ושניים דברים, ברוב המקרים בלי סיבה.

    • רויטל, אין סתירה. כבר כתבתי אבל כנראה שלא ראית – הנתונים שהבאת הם *שנתיים*. האחת לשבע זה על פני החיים.

  5. גם לחץ הדם שלי עלה כשראיתי את התגובות של אנשים בכל מקום, ואכן מפתיע לגלות כמה אנשים אינטליגנטים ורגישים בד"כ מרגישים סבבה עם להעביר בדיחות ציצים על חשבון הסיפור הקשה הזה. החפצה במיטבה, חוסר אמפתיה במיטבו, קהות חושים מוחלטת של המתבדחים לעובדה שמדובר פה בפאקינג בת אנוש, שצריכה לקום כל בוקר לחרדה האיומה של לפגוש גורל דומה לזה של אימה.

  6. לא יזיק לציין שאג'לינה גם דיברה על התמיכה הרבה שקיבלה מבראד וכמה זה היה חשוב וקראה לגברים באשר הם לתמוך בנשים בחייהם בהחלטה החשובה והקשה הזו.

    רוצה לדעת איך להיות גבר? קח עצה מאישה אמיתית!

    • מה שאנג'לינה ג'ולי עשתה היה בהחלט אמיץ, למרות זאת, זה לא מצדיק זריקה לפח של תיאוריות פמיניסטיות שאין כזה דבר אישה "אמיתית" או גבר "אמיתי". אין הבדל גדול במיוחד בין קביעה איך גבר צריך להתנהג (למרות שזה למטרה טובה) אחרת הוא לא גברי לבין קביעה איך אישה צריכה להתנהג אחרת היא לא נשית. כמובן שגם בהתייחסות לאנג'לינה ג'ולי כאישה "אמיתית" יש סאבטקסט שנשים אחרות הן לא "אמיתיות", אבל יכול להיות שזה רק אני.

  7. רויטל, הסטטיסטיקות האלו שנתיות (אפילו ספציפית ל-2008. ראי את המקור שלהן כאן: http://globocan.iarc.fr/ ). אחת לשבע זה אכן הסיכוי לחלות בסרטן השד על פני החיים. לא שאין מסע הפחדה, אבל הוא יותר נוגע לאבחון מוקדם (שלא באמת עוזר כפי שהיו רוצים שנאמין) לעומת מניעה סביבתית (שאף אחד לא רוצה לדבר עליה).

  8. כל מילה

  9. […] את זה רק בשביל תשומת הלב. באנשים האלה ואנדר המופלאה טיפלה בעט מושחז, ואין לי מה להוסיף על […]

  10. הנה דעה נגדית לדוגמה.. בארף

    • האיש הזה מבחיל. הוא דוגמה מצוינת לגבר שדואג יותר לחרמנות שלו מאישה "טבעית" עם "איברים שהאל נתן לה" מאשר לסיכויי הישרדותה. ובטח שאין לו כבוד כלפי זכותה של האישה על גופה, כי הוא יודע יותר טוב מכולם מה טוב לגוף שלה… נכון? בלעעכס.

  11. חלק גדול, לדעתי, מההתייחסות המזלזלת של נבובי השכל וחובבי הציצים למיניהם (כהגדרתך) לחזה הנשי – קשור לזילות של הנשים עצמן ביחס לערכן כאדם שמתגלה בניתוחים להגדלת חזה, באופנה סקסית, בתצלומי עירום וכו' שמדגישים את משקל מיניותן על חשבון ערכים אנושיים.

    • מסכימה לגמרי. אתמול כשחיפשתי שוב את הידיעה על ג'ולי, במרחק כמה סנטימטרים ממנה באותו אתר היתה ידיעה על מישהי שמופיעה עכשיו בריאליטי על ניתוחים פלסטיים, תחת הכותרת "אמא תמיד רצתה שיהיו לי ציצים גדולים". התרבות הזו מורעלת עד זוועה.

    • ואני עברתי על טוקבקים שונים. אני לא יכול להתחייב שאם כתוב שם של אישה זו אכן אישה ולא גבר מתחזה אבל מישהי כתבה ש'רק גברים היו יכולים לחשוב על דבר כזה' וביכתה את האכזריות של הרופאים שמסוגלים לכרות לאישה את שדיה. כלומר התפיסה הזאת שאישה שווה בזכות הציצים שלה ואחרת עדיף לה למות היא לא בהכרח של גברים בלבד.
      לעצם העניין – כן אני חושב שבראד פיט מסכן וגם אנג'לינה. כל מי שעומדת בפני הברירה הזאת היא מסכנה ואם בן זוגה אוהב ותומך אז הוא סובל איתה ביחד. מה אני צריך להגיד : שכיף לו ולה עכשיו ? היא בחרה בין רע לרע יותר.

    • אריאלה, את באמת חושבת שאם נשים לא היו עושות ניתוחי הגדלת חזה, אז נשים היו נחשבות לבני אדם במלוא מובן המילה, עם תבונה, רגשות ואופי כמו גברים?
      את באמת לא רואה קשר ישיר בין התגובות שואנדר מתרעמת עליהן פה לבין ההחלטות של הבנות/ אחיות/ בנות זוג של אנשים כאלו לפעול כפי שהגברים מצפים מהן?

  12. מעשה אמיץ ואצילי (היא יכלה לא לפרסם את זה).

  13. רק תיקון קטן: אמה של ג'ולי מתה מסרטן השחלות, כך לפי הטור בעיתון, ולא מסרטן השד.

  14. פוגע בנשיות שלה? להיפך!

  15. לרוב אני לא מגיבה, אבל כמי שגילתה לאחרונה שייתכן מאוד שהיא נושאת את הגן ושמעה מרופאת הנשים שלה את המשפט ההו כה נפלא "אם כן, צריך מהר לעשות ילדים כדי שאפשר יהיה להוריד הכל" (הכל, כלומר שדיים ורחם) וקראה קצת בנושא, רק כדי לגלות שהכריתה המדוברת רק תפחית את הסיכוי לחלות בסרטן ולא בהכרח תמנע את המחלה, אני תוהה: האם הבחירה הזו באמת הכרחית? המודעות חשובה, והבדיקות התקופתיות גם הן, במיוחד אם סיכויי לחלות גדולים בהרבה מאלה של אישה שאנה נושאת את הגן, אבל מדובר במחלה שזיהוי מוקדם שלה מאפשר טיפול והחלמה באחוזים מאוד גבוהים, אז למה ממהרים הרופאים להמליץ על כריתה מקדימה והטלת מום באישה בריאה במקום להמליץ רק על מעקב הדוק יותר מגיל צעיר יותר? במה עדיפה הכריתה מראש? למה היא הכרחית?

    • גלית, כפי שאמרה ד"ר לנדסמן, שום דבר לא יכול להבטיח מניעה של המחלה ב-100%. גם גילוי מוקדם לא מבטיח החלמה במאה אחוז. כריתה מונעת יכולה להפחית מאוד את הסיכון, אבל יש עוד שיקולים. אני חושבת שהנקודה היא שחשוב להיות מודעת לאופציה הזו, וכפי שאת אומרת, להדק את המעקב במידת הצורך. הבחירה, מעצם היותה בחירה, אינה הכרחית, אבל היא אפשרית. יותר מכל, המעשה של ג'ולי גרם לנשים להיות יותר מודעות לנושא ולבדוק את עצמן, וזה כשלעצמו מבורך בעיני. מעבר לזה, כל אחת ונסיבות חייה וההחלטה האישית שלה, וזה לגיטימי לגמרי.

      רק תיקון קטן – זה שדיים ושחלות, לא שדיים ורחם.

    • אוח, הרגישות של חלק מהרופאים… כמו שד"ר לנדסמן אמרה, זו החלטה *אישית*, לא רפואית. היה ראוי אם הוא היה מתנסח בהתאם.

      אני חושבת שאני הייתי שוקלת דברים כמו: איך הייתי מתמודדת עם כל אחת מהאפשרויות (כריתה/השארה, סרטן כן/לא, בכל השילובים האפשריים), הסיכויים כרגע של אבחון מוקדם (הוא לא משהו, לצערי הרב. בעיקר אצל נשים צעירות), התכניות שלי לשנים הקרובות, הסטטיסטיקות של מחלה אצל נשאיות *לשנה* ולא רק לחיים (בהתחשב בתכניות לשנים הקרובות), ההסטוריה המשפחתית, אורח החיים שלי ועוד. מאחלת לך בהצלחה עם ההחלטה המאד לא פשוטה הזו.

  16. והנה קומיקס שמדגים יפה את הענין:
    http://adamdmurray.tumblr.com/post/50486844816/tickingtimebomb

  17. אני מסכימה איתך שהטוקבקים נוראיים ושהגישה לעניין הייתה יכולה להיות אחרת אבל אני חושבת שהוא כן מסכן, כי הוא בסיטואציה שבה אישתו סובלת פעילות כירורגית פולשנית ותצטרך להתמודד עם בעיות פיזיות ונפשיות כמו בעיות דימוי גוף וכו.
    הוא מסכן כי הוא יצטרך לספוג וסופג את הלילות ללא שינה ואת כל הדברים הלא יפים שנמצאים בצד האפל של אומץ שלא מדברים עליהם כי זה לא פוטוגני.
    הוא מסכן כמו כל קרוב משפחה של כל מאושפז בית חולים באשר הוא שאשכרה אכפת לו, ולבסוף הוא מסכן כי מה לעשות שהפעולה של כריתת שד הולכת לפגום במראה החיצוני של אישתו ובשלמות גופה. זו הטלת מום לכל דבר, אולי מוצדקת במקרה הזה, לא יודעת, אבל בכל מקרה הטלת מום. אם זו הייתה פעולה סטנדרטית כמו בדיקת דם נניח, אף אחד לא היה צריך להלל את האומץ שלה, נכון?
    אז באותה מידה יש מקום להתייחס גם לקושי שמעורב בעניין, וגם למסכנות של כל הנוגעים בדבר. אז גם אם הניסוח של הטוקבק ההוא ספציפת מעאפן, זה לא נותן לך את האפשרות לכתוב שהוא לא מסכן כי אישתו אמיצה. זה למעשה קצת מוריד מערך האומץ שלה ומערכו הוא כמי שמהווה רשת תמיכה הכרחית ובכלל לא מובנת מאיליה על חשבון משהו מעצמו, כי זה תמיד על חשבון משהו.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: