פורסם על ידי: vandersister | מרץ 13, 2012

דלתות לשומקום

בבוידעמקלוץ, הבניין שבו אני עובדת חתום בדלת זכוכית גדולה וכבדה. לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש יצא לי להיכנס לבניין אחרי מישהו או מישהי, שפתחו את הדלת, ראו שאני צועדת אחריהם, ופשוט עזבו את הדלת כך שנסגרה בפרצופי. רגזתי, אך לא התפלאתי. אחרי הכל, הם ישראלים.

ומדוע נזכרתי בישראלים ובחוסר הנימוס התהומי שלהם? מישהו, איש יקר לכל הדעות – בלי ציניות – כתב היום בטוויטר שהוא מקפיד לפתוח דלתות לנשים, ושהוא לא רואה בכך ביטוי לשוביניזם. כמה מאיתנו הזכירו לו שזהו מנהג עתיק שנובע מהיחס לנשים כאל חלושות ועדינות, וכאל לא מסוגלות לבצע מטלות גופניות בעצמן. הזכרנו לו שבתקופה שנשים זכו ל"כבוד" בצורה כזו, הן לא זכו לכבוד בצורה של, נניח, הזכות להצביע, הזכות להיות בעלות רכוש, הזכות לרשת את ההון המשפחתי ושאר זוטות. כך שיש מטען היסטורי כבד ובעייתי למנהג הזה.

"נו באמת", טען צייצן אחר, "אתן הרי מצפות שישלמו עליכן בדייט ראשון". אמממ, לא ממש. כלומר לא כולנו. אני מאמינה שיש נשים שעדיין מצפות לזה. זה עצוב בעיני. יצא לי להיות מוזמנת לארוחה על ידי חברים וחברות, ויצא לי להזמין לארוחה חברים וחברות. מתוך נימוס, מתוך אדיבות, מתוך אכפתיות. לא מתוך תחושת חובה. אף אחד לא חייב לי ארוחה כתשלום על דייט איתו. הפעם היחידה בחיי שבה מישהו שילם עלי בדייט, היתה הדייט הטראומטי והכואב ביותר של חיי: הבחור השמיע נאום ארוך על כך שאיני מטפחת את עצמי מספיק ואני שמנה מדי לטעמו, והוא מצפה מהנשים שלו שיהיו לפחות ברמה של הרכב שלו (מכונית אדומה נוצצת כזו או אחרת, לא ממש הקשבתי לפרטים), כי הוא רוצה שיהיו לו "דברים ברמה הכי גבוהה בכל התחומים, גם בזוגיות". אחר כך קם, ובעודי נאבקת בדמעות, שלף מארנקו שטר כסף, הניח אותו על השולחן, ועזב. מוסר השכל: אנשים שמשלמים על דייט ראשון עשויים גם הם להיות בהמות גסות רוח.

אבל נחזור לרגע לעניין הדלתות. "מה רע באדיבות?", שאלה אותי צייצנית אחרת, "אני דווקא אוהבת שפותחים לי דלתות". גם אני. הבעיה היא הבידול בין היחס לנשים והיחס לגברים, שדורש הצדקה או לפחות מעורר סימן שאלה. חסכו ממני את התשובות בנוסח "טוב, אז לך נטיח את הדלת בפרצוף, כדי שלא תיעלבי, פמיניסטית שעירה שכמותך". לא, אני לא רוצה הטחת דלת בפרצוף. אין לי בעיה עם אנשים שאדיבים כלפי.

אבל אני רוצה את האדיבות הזו כאדם. אני לא מבינה למה היותי אישה מצדיקה התחשבות ואדיבות יותר מכל אדם אחר, נניח ממין זכר, בנושא של פתיחת דלתות. גם אני מחזיקה דלתות לאנשים אחרים במידת הצורך. רוצים לכבד אותי כאישה? בבקשה. תנו לי שכר שווה לזה של גברים. נפצו את תקרת הזכוכית והעיפו אותה לכל הרוחות. פעלו למען החמרת הענישה לאנסים, תוקפים ומטרידים מינית. תנו לי ללכת, לשבת, לשיר, ללבוש כל מה שאני רוצה בלי טענות ומענות על זה שאני "גורמת למישהו להתנהג בצורה אגרסיבית" כלפי בעצם קיומי. אל תפתחו לי דלת כי אני "ליידי". לא זכור לי שקיבלתי תואר אצולה*. פתחו אותה כי אתם אנשים אדיבים ומנומסים שפותחים דלת לאנשים אחרים.

הערה אחרונה ולא אישית בשום צורה: מניסיוני**, הרבה מאוד גברים שנוקטים בגינונים כאלה עושים את זה כדי לפלרטט או לזכות בהזדמנות לשזוף את גופה של החולפת מבעד לדלת. עבדתי פעם עם מישהו כזה, שהיה מקפיד להחזיק את הדלת פתוחה על ידי הישענות עליה, ולחייך באדיבות מעושה לבחורה שהיתה חולפת על פניו, כשהיא נאלצת – בלית ברירה – להתחכך בגופו כשהיא עוברת בדלת. אנשים כאלה, אני מעדיפה שלא יפתחו לי לי דלת. גם לא חלון. ואפילו לא חבילת מסטיקים.

*ואם כבר הייתי מקבלת, לא הייתי מסתפקת בפחות מ"הוד מעלתה ירום-הודה, הקיסרית ואנדר".

**מניסיוני, כלומר, ברור לי שלא כל הגברים הם כאלה. אני מעלה כאן נקודות למחשבה. רוצים ללגלג עלי, ולהאשים אותי בפרנויה פמינאצית טיפוסית? לכו על זה. רוצים לנסות לחשוב ברצינות ולראות את הדברים מנקודת מבטי? אולי תצליחו להזדהות ולהבין משהו.


Responses

  1. כגבר די גדול, רחב ושעיר ששהה תקופות מסויימות בחייו בחו"ל, אני יכול להעיד שבמדינות תרבות תמיד הקפידו להחזיק לי את הדלת אם נכנסתי אליה אחרי אדם אחר (ובדרך כלל גם חייכו לי, ולא הרגשתי שזה נסיון פיתוי). החזקת הדלת לאדם שנכנס אחריך היא ממש לא עניין של סיוע לאישה חלשה או שובניזם, אני לא יודע מי שלף את השטות הזו ומאיפה.

    • אני חושב שאתה לא מבין את ההקשר, הדיון התחיל בעקבות הציוץ הזה:
      "גברים שלא פותחים לנשים את הדלת, או לא נותנים להן להיכנס/לצאת לפניהם מהמעלית הם אידיוטים. הם לא מבינים כמה קארמה מרוויחים ממחוות פשוטות כל כך"

      שים לב, הציוץ מדבר אל גברים, שמתנהגים בנימוס לנשים. יש הבדל עצום בין זה ובין אנשים שמתנהגים בנימוס לאנשים.

  2. אז את סו את ואני מכיר אישה משכילה (פיזיקה, לא פחות) , חתיכה ומתוחכמת שתהתה באזני למה כל הגברים קמצנים ולמה היא צריכה לשלם על הפלאפל שלה.
    ועומד לו הגבר הנבוך ותוהה: האם הגברת תעלב כי הזמנתי אותה או כי נתתי לשלם? נשיקה עכשיו תהפוך אותי לחזיר שרק רוצה דבר אחד או שאם לא אתן נשיקה זה כי אני נחנח וכמוני היא לא.צריכה בחיים? הבחור הזה שקרא לה קריאה חצופה- להרביץ חו מכות ואז היא תעזוב אותי כי אני אלים או לא להרביץ ואז היא תעזוב כי אני פחדן?
    או במילים אחרות : איפה ספר ההוראות???

    • אתה מעונין בבהמה משכילה וחתיכה שלא רוצה לשלם על פלאפל? אתה מעונין במישהי שרוצה גבר אלים?
      תחליט מה אתה רוצה ותתנהג בהתאם.

      • +1

    • מי אמר לך שיש ספר הוראות ליחסים בין בני אדם בכלל, ובין המינים בפרט? כל אדם הוא אינדיבידואל שונה. ככה זה עובד.

      ואם אתה בכל זאת משוכנע שאמורים להיות חוקים ברורים, יש לי גשר למכור לך.

      • אני אקנה ממך בשמחה את ספר ההוראות של אשתי, עד היום אני עושה טעויות בהפעלה.

      • ניסית פשוט לעשות לה ריסט?
        אולי היא רצה על ווינדוס.

  3. לא נותר לי אלא להסכים.

  4. הטענה הגברית ש"אתן פמיניסטיות עד שצריך לשלם על הקפה בדייט" מרתיחה אותי. על זה באמת המחלוקת, על 10 שקלים שעולה הפוך? אנחנו מרוויחות חצי מהם ונושאות בכל נטל הטיפול בילדים ותחזוקת הבית. אני מוכנה לשלם על ההפוך שלי אם ישוו את השכר שלי לזה של הכתב ממין זכר שעבד לצידי במשרד.

    לגבי ההוא ש"רוצה שיהיו לו דברים ברמה הכי גבוהה בכל התחומים, גם בזוגיות" – מה זה 'יהיו לו'? מה את, מכונית, רהיט? איזו מין צורת ביטוי זו ומאיפה שלפת את היצור המגעיל וכנראה חסר-החברים הזה? אני חושבת שיש כאן בעיה מאוד רצינית בסינון טרום הדייט.

  5. אין קשר לנשים או גברים – כשרואים שעוד אדם נכנס מייד אחריכם, פשוט מחזיקים את הדלת עוד שנייה.

    אני דיי בטוח שמי שמחזיק דלתות לא עושה זאת רק לנשים

  6. רגע, שאלת "תמה". אנשים באמת לא מבינים את ההבדל בין להחזיק את הדלת למישהו בגלל שיש לו פות ובין להחזיק את הדלת למישהו בגלל שזה לא נעים לחטוף אותה בפרצוף?
    למה אני לא מופתעת?

    אה, כי עזבתי את החור ההוא, כן. עברתי למקום השני, זה שאלה מהמקום הראשון לועגים על עודף ה"נימוס" ה"מעושה" שבו. זה באמת ראוי ללעג שמתנצלים אם מפריעים בטעות למישהו לעבור במעבר בסופר, הרבה יותר הגיוני לדרוס אותו בכוונה תחילה. יותר נעים גם. אלא אם זו אישה, כמובן, שאז צריך לדרוס אותה כמו כולם, אבל לתת לה פרחים אח"כ.

    ובכן, באופן אישי, ומנסיוני, ירום הודי, אני לוקחת כל יום נימוס, אדיבות, אמפתיה, התחשבות ו*התייחסות בסיסית לקיומי שווה הערך* על פני בהמיות לעגנית ודלתות בפרצוף.

    נעים בקליפורניה.

    • בדיוק אותו הנעים גם בברלין. אני איתך.

  7. הקטע האמיתי של החזקת דלתות הוא לא העניין של גברים / נשים, אלא הקטע של "לא לצאת פראייר". אם אני מחזיק למישהו את הדלת, אני לא אעשה את זה סתם מתוך נחמדות. אני צריך שיצא לי מזה משהו.
    אם מדובר בגבר, מה כבר יכול לצאת לי? מקסימום הוא יגיד לי "תודה", וגם זה רוב הסיכויים שלא.
    נשים, לעומת זאת, הם יצורים רגשניים – ולכן לנוכח מחווה כזו אין אישה שלא תתאהב בי עד כלות הנשמה בו במקום. שווה לי, לא?
    אז את רואה? בסך הכל חשיבה הגיונית, קרה ותועלתנית מצידם של גברים. אבל את, בתור אישה, לא יכולה להבין את זה. אז בגלל זה אני מסביר לך.

    • מצפים מגברים להיות יותר נחמדים כשמדובר באישה מאשר כשמדובר בגבר. עכשיו יכולות להיות לזה שתי סיבות – האחת כי נשים חלשות יותר ולכן צריך להתחשב בהן, השנייה כי יכול לצאת לך מזה משהו.
      פעם עשו ניסוי כזה, לקחו אישה זקנה ובחורה צעירה והעמידו כל אחת מהן ליד אוטו מפונצ'ר. אתה יכול לנחש לבד למי עצרו יותר אנשים לעזור עם הגלגל. כך שכנראה זה בעיקר האפשרות השנייה. מצד שני היו כאלו שעזרו גם לזקנה אז יש גם מי שנחמד לנשים לא מהסיבה שכתבת.

  8. פה אני דווקא חולקת עלייך. כן, אני מצפה שגבר ישלם עלי ולא רק בדייט הראשון. בשביל לצאת איתו אני מגיעה אל הספר אחת לחודש? משקיעה בבגדים ונעליים משל היו נדל"ן? קונה איפור, קרמים ושלל מוצרי קוסמטיקה ושטויות שגבר לא שמע עליהם מעולם? עושה שעווה או שקר כלשהו שמתייחס לטיפול כואב ויקר? ובנוסף, גם לפי כל הסקרים מרוויחה פחות ממנו. כדאי מאד לבחור שיראה קצת נכונות להשקיע כמה מעות בקשר בינינו. אין על מה לדבר אחרת. וכן, זה מסנן יפה את מי שאינם רגישים מספיק כדי להכיר במה שכתבתי, או שסתם לא אכפת להם מספיק ממני. וזה לא אומר שמי שכן שולף את הארנק הוא חומר לדייט הבא. ממש לא.

    • בקיצור, את מתאמצת להיות חפץ יפה והוא בתמורה צריך לפזר עליך מזומנים?
      בהחלט נשמע כמו השקעה בקשר אנושי, ולא, חלילה, כמו מסע לקניית רהיטי מעצבים.

      ומה אם לא היה לך כסף לנעליים ותספורת ואיפור? ואם היית חולה או נכה, או שהיתה עוברת עליך תקופה לא טובה? ומה אם את סתם מכוערת?
      אז זה מוגזם לצפות שמישהו יעשה מחווה כלפייך וישלם עליך בדייט?

      ומה אם הדייט שלך מבלה 10 שעות בחד"כ כל שבוע, שילם אלפי שקלים על טיפולי ליזר בשביל ששום דבר לא יסתיר לך את הקוביות בבטן שלו, וקנה מעיל עור ומשקפי מעצבים כדי להרשים אותך?
      אז מותר לו לצפות שתשלמי עליו?

      ואם, סתם ככה, בא לו שתפנקי אותו מידי פעם באיזו ארוחה?
      ואולי דווקא יותר חשוב לו שתבלי איתו זמן איכות ותעשי כמה מחוות נחמדות כלפיו על פני זה שתשני את הצבע של השיער שלך בפעם החמישית בשנה?

      ומה אם בן הזוג שלך אולי מרוויח יותר ממך, אבל העול הכלכלי קצת מעיק עליו והוא דווקא היה שמח אם היית מוציאה פחות כסף על נעלי מעצבים ותספורות משוגעות, ועוזרת לו למשוך את העגלה?

      ומה אם את יוצאת עם מישהו שנמצא במקצוע דווקא פחות מרוויח? זהו, הוא פסול בתור בן זוג?

      ואיך השקעה בטיפוח, או לחילופין, מוכנות לפזר כספים, מהווים מדד להשקעה בקשר זוגי? את לא יכולה להיות מאד מטופחת, אבל להזדיין עם כל החברים שלו? הוא לא יכול לפזר עליך הררים של כסף אבל להיות לא זמין רגשית?

      את לא אמורה להיות קישוט בחיים של בן הזוג שלך, והוא לא אמור להיות כספומט. יחסי אנוש בריאים הם לא טרנזקציה כלכלית. איפה המקום של כל המורכבות הזו בתמונה הפשטנית שאת מציעה לנו?

      • זה נכון שהאישי פוליטי, ועדיין כשאני עוסקת באישי אני משתדלת להיות חכמה יותר וכשאני עוסקת בפוליטי אני מתעקשת להיות צודקת יותר. אם הבחור לחוץ כלכלית (וממש אין לי בעיה עם זה) ניקח בקבוק יין בעשרים שקל ונלך לים או נלך לשתות קפה בעשרה שקלים. מה שחשוב זו ההשקעה (וההשקעה בד"כ הדדית). ואנחנו גם לא מדברים על בני זוג, אנחנו מדברים על דייטים. אני לא חושבת שיש מישהו שחושד בי ברצינות שאני מנסה להיות קישוט בחיים של בני הזוג שלי או שאני מנסה להפוך אותם לכספומטים, לו זה היה המצב כנראה שלא הייתי רווקה 🙂

  9. במקום העבודה שלי אנחנו כל הזמן מחזיקים דלתות אחד לשני. גברים, נשים, מה שבא. וגם מעליות (לפעמים).

    כנראה שיש לי מזל יותר ממך במציאת מקום עבודה עם אנשים קצת יותר איכותיים…

    ומי שמחזיק דלתות רק לנשים הוא אידיוט, אבל גם מי שלא מחזיק דלתות בכלל הוא אידיוט. אולי מסוג אחר.
    אם מישהו יחזיק לי דלת אבל יעמוד ככה שאני אצטרך לעבור יותר מידי קרוב אליו אני מאוד מקווה שתהיה לי תגובה מהירה מספיק – לעצור. מרחב אישי זה חשוב.

  10. שורש העניין, כפי שאני רואה אותו, הוא בעשיית X עבור "נשים" ולא עבור "אנשים", בין אם מדובר בלהחזיק דלתות, לומר "תודה רבה" על שירות או עזרה שניתנה, להזמין לארוחה או כל דבר אחר.

    שלא להתחיל לדבר על איך כל התפיסה הזאת מדגימה את חוק אוזי: http://noseriouslywhatabouttehmenz.wordpress.com/2011/09/05/ozys-law/

  11. פתיחת דלת בפני מישהי – בפרט בסיטואציה של היכרות/דייט – היא אלמנט של חיזור. לא ברור לי למה מישהי תהיה עסוקה במהלך פגישה עם אדם אחר בחשיבה על המקור ההיסטורי שלו במקום על הקונטקסט המיידי שלו – קרי, יש כאן אדם שמעוניין בך ומנסה להראות התחשבות ועניין. כן, גם בדרך כזו. (וגם מחמיא לך אולי על המראה החיצוני, על הדרך). לא דופק לך נבוט בראש וגורר אותך למערה. אם מישהי בוחרת להיעלב מזה, הבעיה היא לא אצלי. במעשי אני לא באתי להעליב אף אחד.

    וזה נכון גם בסיטואציה שאינה בהקשר של פגישה (רומנטית או אחרת). גברים הם יצורים מיניים. הם מפלרטטים. בכל מיני צורות. במבט, בדיבור, בשפת גוף, במחוות. בגלל זה "היחס המועדף". אם הייתי מפרש את זה איכשהו, זה אולי בתור התאמה כבן זוג – כלומר "כבן זוג, את יכולה לסמוך עלי שאתייחס אלייך בכבוד". לשלם בדייט הסבטקסט הוא "כבן זוג, אני אשקיע בך מעצמי מעבר למה שצריך". ההיפך מכך מרמז על אנוכיות, קמצנות, אפילו על חוסר יכולת – או רצון – לתת מעצמי, אלא רק לקבל. בעיני אין פה עניין של שוויון או חוסר שוויון, אלא על הצהרת כוונה חיובית.

    • פתיחת דלת בפני מישהו או מישהי, בפרט בסיטואציה של היכרות – היא אלמנט של הצהרת כוונות חברתית חיובית. יש לי כבוד בסיסי לבני אדם ואני לא מתעלם מקיומך אפילו אם אני ממהר ובטח שזה לא קשור לעוצמת המשיכה המינית שלי אליך. לא ברור לי למה מישהו יהיה עסוק במהלך פגישה, או בכניסה לבניין במחשבה "האם אני גיי מגנט? למה הוא החזיק לי את הדלת? הוא לא נשוי +3?". יש כאן אדם שמפגין ערנות לצרכיך, נימוס בסיסי, ומנסה להראות התחשבות ועניין. לא מביך אותך, לא משתחווה בפניך, לא מציע להיות העבד שלך, סתם, מנומס. אם אתה בוחר לראות בזה חיזור, הבעיה היא לא אצלי, לא באתי להטריד אף אחד. וזה נכון בכל סיטואציה חברתית. אנשים הם יצורים חברתיים. הם מתייחסים לקיום אחד של השני, בכל מיני צורות. נותנים לך להשתלב בכביש, מחייכים אם הם רואים אותך במקום מסוים על בסיס קבוע, שפת גוף, מחוות. בגלל זה זה בכלל לא יחס מועדף. אם הייתי מפרש את זה איכשהו, זה אולי בתור להיות בנאדם – כלומר "כבנאדם, אתה יכול לסמוך עלי שאתייחס אליך בכבוד". לשלם על חבר בפגישה הסבטקסט הוא "כחבר, אני אשקיע בך מעצמי מעבר למה שצריך". ההיפך מכך מרמז על אנוכיות, קמצנות, אפילו על חוסר יכולת – או רצון – לתת מעצמי ללא תמורה, אלא רק לקבל סקס. בעיני אין פה עניין של חיזור, אלא הצהרת כוונות חיובית.

  12. כן, יש יחס שונה כשמדובר בגברים ונשים. ולא, לא תמיד. אני פותח דלת לכולם כשאני יכול. עניין של אותנטיות. באיזשהו מקום אתה לוקח את זה למקום של חישובים שפשוט לא קיימים ("גיי מגנט?" וואטדפאק. אני התייחסתי לחלק בו וואנדר כתבה שטרחו להזכיר למישהו בטוויטר על המקור ההיסטורי של פתיחת הדלת. למה שמישהו יחשוב על זה בכלל כשהוא בא להיות נחמד למישהי?) אז כמו זה, גם החישוב הזה לא אמור להיות באינטרקציה בין בני אדם. רגשות הם ממש לא עניין מחושב.

    כל העסק הזה של לחשוב אם אתה פוגע במישהו או לא כשבתכלס אתה עושה מעשה חיובי ביסודו, כל ההתייחסות הזו שלך לסקס, הטרדות, מבוכה, עבדות(?) כשאני דיברתי על משיכה וחיזור – למה זה קשור בדיוק?

    • שכנעת אותי. יותר אני לא קם לזקנות באוטובוס ולא מחזיק להן דלתות, רק חסר לי שאיזו קשישה תחליט שניסיתי לחזר אחריה ותרצה להמשיך עם זה…

      • עדו, אם זה אותנטי עבורך, לך על זה. (ואם היא תרצה להמשיך עם זה, אז מה? אם כי נדמה לי שקשישות יודעות מאיזו סיבה אתה מחזיק להן דלת, כך שאתה מחוץ ל"איזור הסכנה":)).

        בעיקרון, התנהגות אנושית ויחסים בין בני אדם זה עניין המורכב מהרבה מאוד גורמים ומנגנונים. חלקם מחושבים/רציונליים, חלקם נפשיים/רגשיים או תת-הכרתיים, חלקם גופניים/ביולוגיים, חלקם רוחניים, חלקם תלויים בגיל או במאפיינים גנטיים או אפילו בחברה. והתמהיל הזה משתנה ממצב למצב. לכן אני לא רואה טעם רב בלנסות למדוד את אותו המעשה באותו הסרגל. העזרה לזקנה ולצעירה שסיפרת עליה היא דוגמא מצויינת לכך (ואני תוהה האם נשים עצרו לעזור לגבר להחליף פנצ'ר, ומה זה בדיוק אומר על החברה בה בוצע הניסוי, אבל עדיף אולי להשאיר את זה כתרגיל מחשבתי לקוראים). למגע גופני לבדו יש ריבוא משמעויות – בין בני משפחה, בין זרים, בין גילאים שונים, בין מינים/מגדרים שונים/זהים, ואני עוד לא מדבר על מאפייני המגע עצמו (משך, עוצמה, מקום, סיטואציה, ועוד אלמנטים נוספים). אני לא מחבק באותו האופן את הילדים שלי ואת החברים שלי. אני לא מסתכל באותה הצורה על גבר יפה או אשה יפה שעוברים מולי ברחוב. בעבודה אני פותח דלתות לכל מי שהולך אחרי, ללא הבדל דת גזע מין או צבע עור – אבל כשאני בא עם מישהי לדייט אני פותח לה את הדלת במיוחד. למה? לא יודע מאיזה מנגנון אצלי זה מגיע (אני מנחש, כפי שבוודאי הבנת, שהמנגנון הביולוגי משחק תפקיד יותר חשוב בסצנה הזו, ובאמת שבחוויה שלי הוא עושה עבודתו נאמנה וממש אין טעם שאכפיף אותו כל הזמן למנגנון הרציונלי. בפתיחת הדלת בעבודה, המעשה שלי נובע ממנגנון אחר בתוכי, כנראה רגשי/חברתי או רציונלי/חברתי). בכל מקרה, זה לא מתוך רוע או זדון.

      • כשאני נכנס למקום ואחרי ישנו אדם (או כל בעל\ת חיים נחמד\ה), אני אשאיר לו\ה את הדלת פתוחה. אם אני לא ממהר.
        כשאני נכנס ואחרי חבר, אחזיק את הדלת. תמיד (אלא אם הוא עצבן אותי או סתם תימני).
        אבל כשאני נכנס ואחרי בחורה, אשאיר את הדלת פתוחה בסבירות גבוהה יותר מגבר.
        למה? כי אצל גבר זה נימוס בסיסי. אצל אשה זה נימוס בסיסי+סיכוי למשהו מעניין בהמשך.
        אז מלבד הסיבה הנוספת שלרוב אשה מצפה לזה (ולכן אשלם גם על הדייט הראשון למרות שאני לא חושב שזה פייר) ישנה הסיבה הפשוטה לרווח אפשרי.
        אם הייתי גיי, השיקול היה הפוך.
        זה לא אומר שזה אקט מיני כמו שלשלם על דייט זה לא אקט מיני.
        או שזה גם?

        ובכלל, אני לא חושב שזה קשור לפמיניזם למרות ההקשר ההיסטורי.
        לא תראה גם חרדי מחזיק את הדלת לאשה. לרוב..

  13. […] דלתות לשומקום (ואן דר גראף אחותך) […]

  14. בניגוד למה שנוח להרבה גברים ונשים בעלי תפיסה סקסיסטית להאמין בו, לא כל הנשים רוצות שבן זוגן יפרנס ויכלכל אותן מהדייט הראשון ועד הקבר.
    איך שאני רואה את זה, יש שתי דרכים הגיוניות לחלק את המטלות המשפחתיות בין בני הזוג: או שצד אחד לוקח תחומי אחריות מסוימים (פרנסה בעיקר) והצד השני אחרים (גידול הילדים ותחזוקת הבית למשל), או שמתחלקים בהכל – שניהם מפרנסים ושניהם דואגים לבית ולילדים.
    עד כאן, הכל בסדר.
    הבעיה מתחילה כשתחום אחריות אחד נחשב לטריטוריה גברית, ועל כן הוא נחשב יותר, והאחר הוא נחות ונשי. כמובן שנכנס כאן גם כל העניין של "בעל המאה הוא בעל הדעה", כולל התפיסה שגרושות "עושקות" את האקסים שלהן (כי כל השנים שהן השקיעו בבית ובמשפחה, ואפשרו לו לעבוד במשרה מלאה ולחסוך על מטפלת ומנקה ומבשלת וכובסת זה כלום).
    ואז גם ברור שהגבר צריך לשלם על הדייט, והאישה בתמורה צריכה להיות רזה ומאופרת וחלקה ומגונדרת – הרי יש טריטוריה גברית וטריטוריה נשית.

    לדעתי, לחשוב שזה לא בסדר זה לא מספיק. צריך גם לנהוג בהתאם. אני לא מוכנה שישלמו עליי בדייטים, וגם לא מוכנה לעטות תחפושת מעבר ללבוש יפה בסיסי. זו מבחינתי הצהרת כוונות על כך שאני לא מחפשת מי שיממן לי מניקור-פדיקור-שעווה-גבות-מסאז'. גם כי אני לא נהנית מההתגנדרות המוגזמת, וגם כי אני מעדיפה לחיות בהתאם להכנסתי מאשר להתפשר על האופי של בן הזוג רק כי הוא מסוגל לממן לי שמלות מעצבים ומתנות קיטשיות.
    בן הזוג הנוכחי שלי ואני מרוויחים סכומים דומים ומתחלקים שווה בשווה בהוצאות ה"דייטינג". בתקופה שאחד מאיתנו לחוץ בכסף, השני משלם עליו, ולהיפך. זה בא ביחד עם זה שלאף אחד מאיתנו אין מנדט לדרוש מהשני דברים כמו הסרת שיער במקומות כואבים, אקטים מיניים לא נעימים או הפחתת שעות עבודה. ואני יכולה לומר בוודאות שזה שווה את ה"מחיר" של "להתפשר" על גבר עם הכנסה לא גבוהה, כולל ה"ויתור" על פן-גוונים-קצוות-פתיחת תלתלים – מדובר במערכת יחסים הרבה יותר מספקת וטובה ממה שחוויתי עם גברים שהרוויחו יותר ממני וחשבו שזה מקנה להם זכויות יתר.

  15. במקום שבו אני חי (המרוחק כ-3,000 ק"מ ממישור החוף), החזקת דלת פתיחה כאשר מישהו או מישהי צועדים אחריך היא דרך חיים, שקשה להשתחרר ממנה גם בעת שאני מבקר בשמורות שבהן חיים שבטים פראיים (למשל, במישור החוף). אני נתקל במבטי תמיהה מצד אלה שאני מחזיק את הדלת פתוחה כדי שלא תיטרק בפרצופם, ולעולם – אבל לעולם! – איני זוכה לשמוע "תודה." מסקנה: בני השבט המישור-חופי הם אילמים.

    • כל מילה. זבוב בלי רגליים ובלי כנפיים – לא שומע.

  16. די בפשטות, אני מחזיק או למחזיק לנשים או לגברים לפי הסיטואציה ובעיקר מה המצב רוח שלי באותו רגע. (:


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: