פורסם על ידי: vandersister | ספטמבר 13, 2011

מיעוט זה שאיננו מיעוט

אי שם בשולי החדשות הבוקר, היתה ידיעה כלשהי על גבר שרצח את אשתו. האישה היתה מוכרת לרשויות הרווחה בעקבות תלונות קודמות, אבל איש לא צפה מראש, כמובן, את הזוועה שתתרחש. היתה גם עוד איזו ידיעה על סבא שאנס את נכדותיו במשך 15 שנים, וקיבל עונש של 4 שנות מאסר, או משהו דומה. עוד ידיעה סיפרה על קבוצת נערים בני 12, או 13, או 10, שביצעו מעשי סדום בבת כיתתם בזה אחר זה. "נערים נורמטיביים", אמרה המשטרה, "מבתים טובים". איפשהו למטה, בין מדור "ספורט" למדור "צרכנות", היתה ידיעונת על אישה שבעלה היכה אותה עם מערוך, או מחבת, או טוסטר משולשים, כי היא לא הכינה לו מרק עגבניות לארוחת הערב כפי שביקש. או לא ירדה לקיוסק לקנות לו סיגריות. או שסתם לא חייכה אליו מספיק, מי יודע. לא חשוב.

סביב הידיעות הללו, כפרחים לקישוט, מופיעים כמה זוגות שדיים של סלבריטאיות, או כוכבות קולנוע, או פליטות ריאליטי, או סטודנטיות שעובדות לפרנסתן כמלצריות או מדריכות קפוארה, או סתם נערות שאפילו לא סיימו עוד את התיכון. לא חשוב. לפעמים, כדי לגוון, מופיעים כמה זוגות ישבנים, לעיתים בשמלת ערב מפוארת מפתיחה של תערוכה או פרמיירה של סרט, ולעיתים במיני, ביקיני או חוטיני. לפעמים הסיבה לישבן היא כתבה בנושא צלוליטיס, לפעמים כתבה בנושא "כמה אנחנו אוהבים את התחת של [הכניסו כאן שם של פליטת הריאליטי דו-ז'ור]", ולפעמים כתבה בנושא הדרך הנכונה לטיגון חצילים או למילוי אוויר בצמיגי אופניים. לא חשוב.

במדור הפוליטי תופיע כתבה על נציגת מפלגה או דמות ציבורית נשית כזו או אחרת, כשהכתבה תתייחס בקריצה לצבע שיערה, לאורך מכנסיה, למכפלת שמלתה, או לכל סממן פיזי אחר שאין לו קשר לפעילותה הפוליטית. ואם בכתבה עצמה לא תופיע קריצה כזו, היא תופיע גם תופיע בתגובות. מישהו ידבר על זה שהיא בטח "קרחון במיטה". או זוללת גברים. או לא עשתה סקס מימיה. או שיש לה קורי עכביש בנרתיק. או סתם ישתמשו במונחים כמו "שמנה", "שעירה", "לסבית". לא חשוב. במדור יחסים, בסדרת כתבות שמופיעה בהדגשה בדף הראשי, מישהו יסביר למה גברים חייבים להתייחס לנשים בזלזול מחושב, כי זה חלק מה"משחק" שהוא מכנה "חיזור" או "פיתוי". צריך לרדת עליהן, להעליב אותן, יאמר האיש, לגרום להן להתרגז, וכך להשיג את תשומת ליבן. בסוף הערב, הן כבר ישמחו לרדת לך כדי להוכיח שהן שוות יותר ממה שטענת, מסביר הפתיין. או שלפחות ידביקו לך נשיקה צרפתית. או יזיזו את התחתונים ימינה, ותוכל לסמן "וי" לניצחון על זיון נוסף עם "טרף" שכזה. לא חשוב.

המבזקים הנגללים בצד הדף יודיעו על חשד לסוטה מין בפרבר עירוני כזה או אחר, שביצע מעשים מגונים בילדות בית ספר יסודי. מבזק נוסף יספר על גברים בשחור שפרצו בכוח לתוך בית ספר לנערות, במחאה על כך שהם – כלומר הגברים – נאלצים לראות מחלון ביתם את הנערות הולכות בשרוולים ארוכים וגרביונים אטומים לבית הספר ובחזרה. הם מכנים זאת "פריצות". במילים אחרות, הנערות הן סוג של זונות מפתות בעיניהם. לא חשוב.

אז אני נכנסת לטוויטר. ואני רואה שם בדיחה על הוואגינה של מישהי, מועמדת לראשות מפלגת העבודה. אני לא תומכת במועמדת הזו, מסיבותיי שלי. הן כוללות ביקורת קשה על ההתנהלות הפוליטית של אותה מועמדת. הן אינן כוללות הערות על טיב איברי המין שלה. ואני מתרגזת.

זה בסך הכל הומור, אומרים לי. תירגעי. איש לא נפגע. רק את רואה בזה סקסיזם, מיזוגניה. הומור, את מבינה?  בסך הכל הומור.

נו, ברור שאני מבינה. הרי אף אחד בארץ, או בעולם, לא מתייחס ל-51% מהאוכלוסיה כאל אנשים נחותים. פסולים. טמאים. כלים לסיפוק יצרים. לא שווי  זכויות. חומר לקישוט עיתונים. איברי מין מהלכים. אף אחד, חלילה, לא יחשוב להתייחס לאותם בני אדם ממן נקבה פחות ברצינות בגלל הומור כזה. אף אחד כבר לא טורח להתרגש כשהוא פותח את העיתון או את אתר החדשות, ורואה את האינפלציה המטורפת של ציצים ותחת של נשים מצד אחד, ואלימות כלפי נשים מצד שני. אולי אם היה מדובר באשתו של מישהו או בתו של מישהו. אולי. אבל זו דמגוגיה. זו אף פעם לא "אשתו או בתו של מישהו". סתם נשים. לא חשוב.

ואז אני חושבת על הפעם הבאה ש"אמן פיתוי" יטריד אותי ברחוב, כי עבורו אני רק "טרף" מצויד בציצים. אני חושבת על הפעם הבאה שמישהי תבקש ממני להצביע למועמדת ממין נקבה רק כי היא אישה, ו"רק ככה יתחילו להתייחס אלינו ברצינות". אני חושבת על האחייניות שלי, בנות ארבע וחצי, ועוד אחת טרייה בת פחות משבוע, ועל הפעם הראשונה שמישהו יעז – יעז!!! – לטעון שאסור להן להסתובב אצלו ברחוב, או שאסור להציג את פרצופן בשלטי חוצות, כי הן "גורמות לזימה ופריצות". אני חושבת על זה שאולי אחת מהן תגיע פעם לפוליטיקה או לעמדה בכירה, כי הן חכמות ומוכשרות. ואז אני חושבת שבמחי בדיחה תפלה אחת, כל כך קטנה, כל כך לא מזיקה, מישהו יהפוך אותן שוב לוואגינה מהלכת. כי 51% מהאוכלוסייה הן לא בני אדם. לא ממש. אף פעם לא עד הסוף. תמיד כועסות. תמיד מפחדות. תמיד לוקחות קשה מדי את ההומור. ובאמת, באמת שלא ברור למה. זה לא שיש להן ממה לפחד. לא?

כל זה קרה היום בבוקר. או אתמול בבוקר, או מחר בבוקר. לא חשוב.

*לקריאה נוספת, תיעוד נפלא ומצמרר של תרבות האונס: http://blog.astronomi.tv/


Responses

  1. כי בדיחות על זקפה לאומית לא הופכות פוליטיקאיים גברים לזין מהלך …

    • כי העובדה שאמירה אחת היא לא בסדר עושה את כל האחרות כן…

  2. יש הבדל מאוד גדול בין התייחסות למונח הכללי של "הזקפה הלאומית" לבין דיבור על איבר המין הספציפי של אדם ספציפי. הבדל ענק.

    • קודם כל מדברים על אברי מין ספציפיים . ראיתי לא פעם תאור של מאבקים בין נתניהו ללשכה שלו כ"נסיון לראות למי יש יותר גדול " וכ"תחרות השתנה " . דבר שני אין שום שום שום קורלציה בין פורנוגרפיה לאלימות נגד נשים או אונס . לראייה אני לא חושבת שיש הרבה פוסטרים פורנוגרפיים בדרום אפריקה הכפרית ואונס נפוץ שם הרבה יותר מאשר בחברה המ"חפיצה" שלנו . ודור ההורים שלי ( שגרו אומנם ברוסיה אבל במוסקווה ) ראה מקרה ספציפי של אשה שסירבה לדבר עם שכן שהתקשר למשטרה כאשר בעלה ניסה להרוג אותה במקום של שכרות . במקרה כזה גם עם במקום הקטן לא להרסיץ לאשתך ברור כבר המון זמן ברוב המקומות זה לא הייה ברור עד לא מזמן ובחלקם זה לא ברור עד אכשיו . אז כן יש אינפלציה בדיווחים יותר מאשר במעשים .
      הבעיה שלי היא שמנסים לכרוך ביחד דברים שהם בעתיים באמת כמו אלימות נגד נשים לדברים שהם רק בעיה עם מאמינים במגוון הנחות פוסט-מודרניות ופסיכואנלטיות על סימבוליות . וככה יוצא שמאבק צודק נגד אונס הופך למאבק לא לגמרי ברור נגד בחורות בביקני . ולפני שמישהוא פה יגיד שבחורות בביקני משפילות את כל הנשים יש להזכיר שאחרי מספר רעיונות עם מספק פיגורות מהספרה אני רוצה לציין שהדבר הכי טוב שכמה מהן יכלות לעשות למין הנשי זה לשתוק ולהיות יפות .

      במאמר מוסגר אני לא באותה קטגוריה כמו בר רפאלי מכל מיני סיבות ולדחוס אותנו לאותה קטגוריה כי שנינו בעלות שחלות ולתלות את הערך שלי בשלה ולהפך מזה מעליב בשבילי

      • הבעיה מורכבת. אנחנו נסכים שלא להסכים, כי גם זה מותר. אני כן רואה קשר בין החפצה בלתי פוסקת של נשים לבין תרבות אונס, והיא באה לידי ביטוי בצורה שונה במקומות שונים בעולם. מה שאצלנו זה ביקיני וציצים וריסוס פנים של נשים בשלטי חוצות, זה כיסוי של נשים בבורקות ואיסור על נהיגה או לימוד קרוא וכתוב במקומות אחרים. השורה התחתונה היא שכל עוד נשים לא זוכות להתייחסות שווה מבחינת זכויות והזדמנויות, יש כאן מערכת של כפייה, ומכאן הדרך לאונס סלולה.

  3. נפלא!

  4. אוקי, אז אם הבנתי את הפוסט שלך נכון, את אומרת שתחת המערכת הקיימת, מתייחסים לנשים כאילו הן נחותות לגברים, ואחת ההשלכות של היחס הזה, היא אלימות מינית חריפה נגד נשים (ע"ע תרבות האונס)?

    • אני אומרת שיש החפצה בלתי פוסקת של נשים בכל רובד של החיים שלנו, ושלהחפצה הזו יש השלכות, לעיתים השלכות קשות ביותר.

      • הא?

  5. אולי כי אני מבוגרת (כלומר, זקנה ונשואה ולא משחקת את המשחק הזה שבו נשים אמורות להיות טרף (במקום שותפה) וגברים אמורים להיות צייד (במקום שותף) (לא שאני מבינה את הסיפור הזה – ולא שהבנתי אי-פעם) ואולי כי אני באמת לא מבינה עניין, כבדה ורצינית מדי: לא רוצה לעקוב אחרי הצייצן ההוא.

    לא שלא ניסיתי. בחיי שניסיתי. ומדי פעם האיש ההוא מצוטט כאומר דברים חשובים או מצחיקים או נעימים או סתם מנוסחים-טוב, או שאדם קרוב לו אומר עליו דברים חביבים. אבל בכל פעם שחזרתי לעקוב – בתוך יום-יומיים הוא אמר דברים שאני לא מוכנה להקשיב להם, עלי או על נשים אחרות.

    שלוש פעמים עקבתי – וויתרתי. פעמיים נוספות ראיתי ציטוט שנון במיוחד, הלכתי לראות אם בכל זאת אפשר לעקוב – ולא. אי אפשר היה. כי בתוך היממה האחרונה של הפיד שלו, תמיד היה משהו שאמר לי שאני, כאשה, נחותה או פותה או פשוט לא זכאית להתיחסות מכובדת.

    יש מצב שהבחור עצמו נפלא. אני לא מעוניינת לברר עוד. יש מספיק אנשים נפלאים שאינם מבזים נשים כחלק מהשיח היומיומי שלהם, גברים ונשים כאחד. ללא הבדלי דת וגזע ונטייה מינית.

    ומה שהכי חשוב (או עצוב): הוא רחוק מלהיות בודד בהתהלות זו. זה לא עליו, זה על השיח שהציוצים הללו אפשריים וקבילים בו.

    תודה רבה, אשמור את הקשב שלי לאנשים שמתיחסים לאחרים בצורה שעולה בקנה אחד עם כבוד האדם. ותודה רבה שכתבת, ואנדר.

    • אחד הדברים שמייסרים אותי, בכנות, הוא הידיעה שהרבה מהאנשים שעושים זאת באמת ובתמים לא מבינים מה האסון הגדול. הם הרי לא מתכוונים לפגוע, אז מדוע אנחנו נפגעות? למה אנחנו הופכות פתאום לקיפוד קוצני, כשהם בסך הכל התבדחו?

      כפי שאומרת סבתי, "הפרונקעל תמיד כואב הרבה פחות כשהוא בתוכעס של מישהו אחר". עד שלא תהיה מצידם הבנה לעניין הזה, כנראה שלא יתאפשר המשך השיח.

      • אהבתי ומאוד אהבתי את התגובה הספציפית.
        כגבר אני מקבל את האמירה שגברים באופן כללי אכן לא מבינים את הכאבים של נשים.
        הלוואי וזה היה אחרת.

      • אה, ומה תגידי על נשים שלא מבינות?
        http://irrelevant.org.il/2010/11/30/3382

      • (תגובה לעדו):
        שפמיניסטיות לא טוענות שנשים יותר טובות מגברים? שאף מגדר איננו מושלם? שבכל קבוצת אוכלוסיה יש אנשים מקובעים, מפלים ומלאי שנאה?
        התפיסה האישית שלי היא כזו: אם מישהו/מישהי מנסה לכופף אותי כדי שאתאים לקופסה הקטנה שבה נוח לו/לה לשים אותי, אני אתנגד, לא משנה מה המאפיינים הדמוגרפיים או הפיזיולוגיים שלו/שלה. באותה מידה, לא משנה מה הסיבה להקטנה – כי אני אישה, כי אני שמאלנית, כי אני רווקה, כי אני מרוויחה פחות או כי העיניים שלי חומות כהות. אף אחד לא יחליט בשבילי מי אני ומה אני אמורה להיות.

  6. הערת צדדית: אין אינפלציה באלימות נגד נשים, יש אינפלציה בדיווח על אלימות נגד נשים ובהתייחסות אליה. עד לא מזמן זה היה לחלוטין לגיטימי להכות את אשתך ולאנוס מידי פעם, וההתייחסות התקשורתית היתה בהתאם. עכשיו זה משתנה, וזה סממן טוב.

    • אני חושב שאתה מפספס כאן משהו – ייתכן והייתה גם קודם אינפלציה כזו, עם או בלי קשר לאינפלציה בדיווחים. ולא, אני לא חושב שאצטרך לשאול את בני דור ההורים שלי כדי שיגידו לי שלא היה לגיטימי להכות את אשתך ולאנוס מדי פעם.

  7. בעיתונים זה מציק לי במיוחד כשעושים את זה באצטלה עיתונאית, כאילו מדובר בעניין חשוב ורם מעלה. לעולם לא אבין כתבים ועורכים בעניין זה.

    מקום אחר שבו זה מטריד אותי – חנויות בגדים, ובמיוחד על בובות התצוגה שמדגימות לנו איך דברים צריכים להיראות (ואגב כך: מי ראה את בובות התצוגה החדשות ב"משמין לי" ושם לב למשהו מוזר לגמרי שכבר דווח פה בעבר בהרחבה בבלוג?)

    • האמת שלא שמתי לב לבובות תצוגה חדשות ב"משמין לי", בעיקר כי כף רגלי השטוחה אינה דורכת שם עוד. אבל עכשיו שהערת את תשומת לבי, אנסה להסתכל. תודה!

      • אצלי, כף רגל אחת שטוחה והשנייה לא. בכל מקרה, בסניפים שונים של "מצחין לי" שאותם ראיתי, בפרט: קניון רמת אביב, קניון שבעת הכוכבים בהרצליה ועוד שניים ששכחתי, הבובות כבר לחלוטין לא מייצגות את המידות הגדולות שעליהן קמה הרשת, אלא את המידות שפרנסי הרשת אולי היו רוצים שהלובשות יהיו בהן – ראי בפרסומת החדשה לג'ינס המזעזע של רשת העונה לשם הדומה ל"מהשמו" וביקשה מאיתנו לצאת ולהפגין אהבה. אני לא מפגין אהבה להם כבר הרבה זמן.

  8. מסכים אתך ב 98%.

    ולמה לא מספרים מי זה הצייצן?

    • אני לא חושב שאפשר לעבור לסדר היום אחרי דבר כזה. הנה הקישורית לציוץ, למצייץ, ולקול ענות חלושה של שבריר מחאה שאחריה.

      http://bit.ly/o4Jtyv

      • כשקראתי את הציוץ הוא הגעיל אותי, כשחבר שלו הגן עליו בטענה שאם תדעי כמה הוא והצייצן מתאפקים מלהגיד את דעתם האמיתית הבנתי ששניהם יצורים שאני לעולם לא ארצה לחלוק איתם מרחב חברתי כלשהו.

        לפי הטון החברי של התגובה אלייך אני מבין שאת (ואנדר) כן חולקת איתם את המרחב החברתי שלך, לא אשפוט אותך לפי חברייך אבל אולי מומלצת להם סדרת חינוך מחדש.

        אם הם מתנהגים כך רק באינטרנט את רוב מה שיש לי להגיד עליהם אני אשמור לעצמי, אבל זה די אומלל.

    • על הקישורית שלמעלה לחצו לפחות 43 אנשים מחמש מדינות בעולם: ישראל, ארה'ב, גרמניה קנדה ומדינות נוספות. הנה הפרטים:

      http://goo.gl/j0eZE

  9. יש לי שאלה – לא לגבי תוכן הדברים, אלא לאופן ההתנגדות. מדובר הרי בתופעה מכוערת שצריך להוקיע בפומבי – שמירה על האנונימיות שלו כמוה כהגנה על הפושע. למה ביחסי קורבן-תליין הקורבן נוטה להגן על התליין, להמשיך לשחק את התפקיד הפאסיבי ולהרגיש שהוא עצמו אשם? אם הוא טרול צריך לטרלל אותו חזרה, לא לשקוע במרה שחורה, לא לנכס את תפקיד הקורבן, לסרב לקבל את התפקיד הפאסיבי שהוא כופה על האובייקט של יצריו.

    אילו נשות התנועה הסופרג'יסטית היו מסתפקות ב'חסימת' הטרולים שלהם, האם התנועה שלהן היתה זוכה להצלחה כל כך גדולה?

    • אחד הדברים שלמדתי הקיץ הוא שכשמערכת מוכנה לשינוי – היא משתנה. ולא רגע אחד לפני כן. אפילו אם ברור לחלוטין שהמערכת הולכת להשתנות בקרוב, כי היא לא מסוגלת להחזיק מעמד כפי שהיא.

      הדוגמה האולטימטיבית, בעיני, היתה הצורה (המבהילה) שבה צלבו את אלון עוזיאל, שהגיע להכרה לגבי תפקידים של הטייקונים בחיים הכלכליים של ישראל קצת לפני ההתקוממות הכללית. צלבו אותו לגמרי, הוא פוטר מעבודתו ושורה ארוכה של אנשים הודיעו שכך צריך להיות. אמרו שהוא פוגע בסדר הטוב, מפריע להלוויות, מבזה את המקום והאירוע (הלוויה של טייקון). בתוך חודש אחד השתנה השיח ודברים כאלה נחשבו סבירים.

      על פניו, המערכת לא נראית לי מוכנה להשתנות עדיין. הודות לפוסטים כמו זה (ועוד) נסללת הדרך לשינוי הכללי הנדרש.

      • מה שאני מנסה להגיד זה שהמחאה של אנשים כמו אלון עוזיאל, וצליבתם, שוב ושוב, היו נחוצים על מנת ש'המערכת' תבשיל.

      • אני חייבת להתערב כאן ולומר שבעיני צורת המחאה של אלון עוזיאל לא היתה לגיטימית בשום אופן, בשום תקופה ותחת שום רקע חברתי-כלכלי-בשל-בוסרי-וואטאבר. לוויה זה טקס של אבל, וקרובי משפחתו של טייקון הם עדיין בני אדם עם רגשות. את הביקורת על התנהלותו של הטייקון אפשר ורצוי להשמיע ברגע קצת יותר מתאים ובצורה קצת פחות פוגענית. אני לא אדם שיש לו סנטימנט כלשהו לטקסים דתיים/ ממלכתיים, אבל אני לא רואה שום תועלת או אומץ גדול בפגיעה באנשים בעת צערם בצורה כל כך מתריסה ודווקאית. מה שנקרא – סתם לעצבן.
        בתור מי שלקחה חלק במחאת הדיור ותמכה בה, אני לא רואה את המעשה של אלון עוזיאל כחלק ממנה. הרי חלק מרכזי מהרעיון של המחאה היה שמדובר בהתנגדות לא אלימה ולא פוגענית, שני דברים שאי אפשר לומר על המעשה של עוזיאל.
        (ועדיין, אני חושבת שפיטוריו לא היו מוצדקים. זה שהוא עשה מעשה מכוער ועלוב כאדם פרטי לא משליך על ההתנהלות המקצועית שלו.)

    • אני חושב שאת הופכת סיבה ומסובב. 'המערכת' לא יכולה 'להבשיל' מעצמה – היא צריכה לקבל מכות, מכה אחת אחרי השניה. בהתחלה לא רואים בכלל תגובה – אבל הדברים מתחילים להבשיל מבפנים, ולפתע פתאום, בלי שאף אחד ציפה לכך, קורה השינוי. כך קרה עם הסופרג'יסטיות בתחילת המאה הקודמת, כך עם חוקי הפרדת הגזע באמריקה, כך נפלה חומת ברלין, כך החל האביב-הערבי.

      אומרים שככה פורח עץ הדובדבן – הוא צריך לקבל כמה מכות קור… בהתחלה לא רואים שום שינוי, אבל בעצם, בפנים, מתחיל משהו לרחוש. ולפתע פתאום, בלי שאיש ציפה לכך, פורצת הפריחה כמו סימפוניה.

  10. לגמרי. תודה רבה.

  11. […] לשים לב שהרעיון של הגדרת האשה כערווה מהלכת כלל לא מוגבל לחוגים החרדיים. צריך לשים לב למאבק שמנהלים כעת […]

  12. וואו. מדהים. כלומר, איום ונורא, אבל, נו, לא חשוב.
    (((((ואנדר)))))

  13. יש לי חלום שבו בעוד 40 שנה איזה היסטוריון שיחקור את התקופה שלנו ויקרא את כל הגועל נפש הזה ירגיש כמו שאני הרגשתי כשקראתי על העבדות של השחורים ב"אוהל הדוד תום" יחשוב שטוב שהתקופה החשוכה הזאת עברה מהעולם.

  14. אין לי ספק שהמטרה של מה שכתבת רק ללבות את השנאה לגברים. ברור היום לכל בר דעת ומטה מכך שאונס ופגיעה מינית הינו דבר רע ביותר. כמעט כל הגברים בארץ יגנו תופעות שאת מתארת, אבל כאן הייתה מטרתך רק לגרום לשנאה ופגיעה במין הגברי.
    על פי התגובות כאן או שמסננים תגובות כמו שלי או שהצלחת במשימתך אצל המגיבים.

    • רפאל יקר,

      רק אגואיסט חסר תקנה יצליח לקרוא את הפוסט הזה ולטעון שהוא מלבה שנאה לגברים. ורק אדם עיוור בצורה מדהימה יצליח לכתוב משפט כמו "ברור לכל בר דעת שאונס וכו' זה דבר רע". אם כל כך טוב, וכולם יודעים שזה כל כך רע, למה זה קורה כל הזמן? בכל מקום? בלי הפסקה?

      וכן, התגובה שלך היתה העוינת הראשונה. תסיק מזה מה שאתה רוצה.

    • אין שום דבר רע בלהיות עוין כלפי תפיסות עולם מעוותות. להיפך – חובה להקיא מקרבנו כל זוהמה גזענית, סקסיסטית, הומופובית וכ'ו.
      לכתוב בעוינות נגד שנאת נשים, אין משמעותו שאדם 'מלבה את השנאה לגברים'. העובדה שאתה חושב כך מעידה על כך שאתה מאמין שכדי להיות גבר אמיתי – צריך להתיחס אל נשים כאל חפצים.
      זו בדיוק המחשבה, שכנגדה יוצא הפוסט.

    • תמיד היה ברור לכל בר דעת שאונס ופגיעה מינית הם דברים רעים. השאלה היא למה אתה קורא אונס ופגיעה מינית?
      הרי פעם היה ברור שאם בחורה הזמינה מישהו לחדרה (אולי הוא די הזמין את עצמו בצורה שהיה לה ממש לא נעים לסרב) אז כל מה שקרה שם כבר לא יכול להיחשב אונס אלא אם כן יש עצמות שבורות ושטפי דם.
      בשיר משנות החמישים יש שורה 'וכששולחים אנו ידיים אל אחוריים חביבים.. ' וזה אגב צונזר בזמנו בגלל ה'אחוריים' לא בגלל שמדובר במעשה פלילי.
      הנורמות משתנות אבל משום מה כשבכל תחום אחר השינוי הוא מבורך כשזה מגיע ליחס לנשים פתאום אף אחד לא מבין למה מה שהיה מותר אתמול הפך לאסור.
      אותו שינוי שאיפשר לכורדי להיות שר ביטחון בישראל הוא אותו שינוי שהרס לו את הקריירה. או להיפך – אם יצחק מרדכי רוצה לחזור לשנות החמישים שבהן משה דיין עשה מה שרצה עם חיילות הקריה שיזכור שבתקופה ההיא הוא מקסימום היה מגיע להיות מ"פ מפקדה בגלל המוצא שלו. משום מה ההתקדמות בתחום אחד היא מבורכת אבל בתחום השני היא נובעת משנאת גברים.

    • רפאל, אני חושב (מקווה) שאתה אינך רשע, אלא חסר ידע, קרא ולמד.
      http://israel.ihollaback.org/

  15. ואנדר יקירתי, קראתי את פוסטך. את התגובות פחות.

    אני חושב שאת צודקת. אני חושב שיש טעם לפגם בהומור דנן. וברמה היותר רחבה, ההחפצה של נשים בכל רובד של כל אוכלוסיה היא מחרידה ומטרידה.

    אני רוצה לומר עוד משהו, בלי אבל. אני רק מוסיף: שוב, ללא אבל.

    יש ז'אנרים רחבים של הומור – לא ז'אנרים גבוהים חלילה – שמתייחסים להיבטים פיזיים של אנשים, ובהם נשים. אני מודה שהם לא מהמוצלחים ביותר בעיני, אבל לפעמים הם עובדים. זאת ועוד, להומור בוטה יש ערך (הומוריסטי), כי הוא מזעזע את השומע – וכך מושך תשומת לב בתוך יער הורבליות האנושי.

    אנשים לא יפסיקו באורח פלא להתבדח באופן בוטה על אנשים אחרים – וכנראה שעל נשים אפילו עוד יותר – ובדיחות זולות ומחפיצות, של גברים ונשים כאחד (אל נשים הרבה יותר) לא ייגמרו מחר בבוקר. למרבה הצער, יש לאמר.

    אני חושב שבזה שאת מרימה לי לפעמים את הדגל הזה, את עושה את חלקך. אני מספר פחות בדיחות כאלה, אם כי אני עדיין חוטא בהן והן עדיין מצחיקות אותי לפעמים. מנגד, אני קצת מודאג ממצב שבו אשפוט כל אמירה הומוריסטית באיזה צקצוק קונפורמיסטי. המוח שלי לא עובד ככה.

    אני מחפש את דרך האמצע. עדיין מחפש. עוד לא מצאתי.

    • צוף יקר,

      תודה על התגובה השקולה והרצינית. יש לי תחושה שיום ניפגש, אתה ואני, פנים אל פנים, נחבוט זה בזו בדגי טרוטה, ואם עוד נשרוד אחרי זה, נלך לשתות ביחד כוסית משקה בפאב או משהו.

    • תאר לך שאתה מטייל בכפר בדרום גרמניה, ואתה פוגש איזה איכר גרמני זקן. מתפתחת שיחה. הוא אומר לך שהוא לפעמים מספר פחות בדיחות קצת אנטישמיות, כן, הוא לפעמים 'עדיין חוטא' בזה, מה לעשות, אלה הבדיחות שעדיין 'מצחיקות' אותו לפעמים. מנגד, הוא קצת 'מודאג' ממצב שבו ישפטו כל אמירה 'הומוריסטית' באיזה צקצוק קונפורמיסטי.

      מה לעשות, גם המוח שלו לא עובד ככה.

      • אנחנו מספרים בדיחות שואה ואנטישמיות בלי סוף. תעשה/תעשי את כל ההקבלות הפופוליסטיות שעולות על דעתך, זה לא יגרום לי להרגיש אשם. אני מוכן לקבל את ההצעה לשקול ולפעמים לעדן את דרכי הביטוי שלי, וזהו. אתה בסך הכל רוחץ בניקיון כפיים צדקני מרוצה, כדרכם של בלגים שמחביאים משהו במרתף. אין לי שיח עם הצדקנות המעייפת הזו.

      • חוק גודווין, מישהו?

  16. הייתה תקופה שבה הקשבתי לשי ודרור בתוכנית הבוקר שלהם. בתקופה ההיא ציפי לבני הייתה שרת החוץ והם תמיד ייחסו לה רומן לסבי עם קונדוליסה רייס.
    נו טוב, זאת תוכנית סאטירה והכל מותר שם נכון? טוב, אני לא זוכר שכשאובמה נבחר הם ייחסו לו רומן עם ביבי או שדמות גברית אחרת זכתה אצלם לטיפול דומה. מי שיודע אחרת מוזמן לתקן אותי.

    • שי ודרור הם צמד בריונים עם מיקרופונים, שבשם ה"הומור" מרשים לעצמם לדרוס ללא שמץ של נקיפות מצפון אנשים ברגעים הקשים ביותר של חייהם. לא שכחתי להם את השיחה ה"היתולית" לאישה שבתה נהרגה בתאונת דרכים בכביש 6, ואת השיחה ההו-כה-מצחיקה ל"דיגניטאס" בעקבות מותו של עדי טלמור. זה שהם עוד משדרים, זו תעודת עניות לתחנת הרדיו הזו. אגב, כתבתי להם על זה באריכות. כמובן שהם לא טרחו להגיב.

  17. תודה על התזכורת. את בהחלט יותר ימינה מהגבול שלי, אבל תודה שאת עומדת שם ומתריעה ומזכירה. לא רק קול באישה ערווה, גם כל האישה ערווה, ומגיל אפס. יש אנשים שבאמת חושבים כך.

    (וגם מה שצוף אמר על בדיחות לא פוליטיקלי קורקט. אני עייפה מאוד ממשטרת המחשבות של הפוליטיקלי קורקט. לפעמים זה כן מצחיק! אבל שווה לזכור גם למה עקרונית זה לא).

  18. חשוב לי לומר כאן משהו, בתגובה לתהיות של כמה אנשים. אני מאמינה גדולה במשפט "מודה ועוזב ירוחם", ואם מה שכתוב בפוסט הצליח להשפיע, ולו במעט, הרי שאין להקל בכך ראש. שני האנשים שהוזכרו בהקשר של הציוץ מאתמול, המצייץ המקורי והמרטווט, פנו אלי מיוזמתם כדי לנסות וללבן את העניין, מי אישית בטוויטר ומי דרך הבלוג. הדיאלוג הזה הוא חשוב בעיני לעין ערוך, כי הוא אומר שאפשר לנהל דו-שיח ואנחנו לא מתבצרים כל אחת ואחד בעמדתו/ה, מה שלא מביא שום תועלת. אני מאוד מעריכה את הפניה אלי ואת ההבנה לגבי הבעייתיות שבהתבטאויות כאלה.

    אני מבקשת להפסיק את המתקפה האישית על הצייצנים הנ"ל. אני רואה בה סוג של בריחה מהתמודדות עם לב הנושא. אדם אחד או שני בני אדם ספציפיים הם לא הבעיה, ותקיפה שלהם היא סוג של מירוק מצפון. הם כבר עשו כברת דרך משמעותית (ומוערכת מאוד) בניסיון להבין ולהשתדל להימנע מביטויים כאלה לעתיד. עזבו אותם. בואו נדבר על הבעיה הכוללת, כי יש עוד הרבה, הרבה מה לתקן.

  19. […] ThinkStock אלימות נגד נשים מתוך הבלוג "ואן דר גראף אחותך", של הילה בניוביץ' הופמן. אי שם בשולי החדשות הבוקר, […]

    • יופי, עכשיו עשית לעצמך אאוטינג והרסת חצי מהכיף בקריאת הבלוג. מאד נהניתי לא לדעת מי את.

      • יש לי חדשות בשבילך, גם עכשיו אתה לא יודע מי אני. רק מה השם שלי 🙂

  20. איתך בכל מילה ומילה. תודה שכתבת את זה בצורה כל כך יפה וחודרת. הלוואי שזה יעזור למישהו – אפילו אחד יהיה הרבה – לפקוח את העיניים…

    ברשותך, אני עושה share בפייסבוק.

  21. http://imashelulu.blogspot.com/2011/09/blog-post_14.html וזה מה שאני חושבת על הפארסה הזו

    • כמה דברים:

      1. אנא קראי פוסטים לפני שאת מגיבה עליהם. הפוסט הזה אינו "כולו מתקפה" על איש אחד. מוקדשת לסיפור הציוץ פיסקה אחת, והיא בכוונה תחילה לא כוללת פרטים מזהים. לציוץ הספציפי הגיעו כמה וכמה תגובות נזעמות מאנשים אחרים לפני שאני אפילו פרסמתי את הפוסט, כך שאני לא היחידה שהתרעמה. רחוק מזה.
      2. יפה שאת מדברת על תקיפה מיותרת של אנשים בפוסטים, ועושה בדיוק את אותו הדבר. טלי קורה.
      3. לגבי "ביטול דו-שיח": כפי שכבר כתבתי כאן בתגובות, שני האנשים שהיו מעורבים בעניין אתמול יצרו איתי קשר, והתנהל שיח מצוין, הוחלפו התנצלויות ואף נאמר לי שהם ישתדלו לגלות יותר רגישות בעתיד. אם זהו כישלון מהדהד בעינייך, הרי שנאלץ להסכים שלא להסכים בעניין הזה.
      4. אף אחד לא יחליט בשבילי איך להיות פמיניסטית. ביקורת היא במקום. אבל לגופו של עניין, לא לגופו של אדם. זה מה שאני עשיתי בפוסט, ולזה אני מצפה גם מאחרים שקוצים לנהל דיון ענייני.

      • ואנדר, הטעות שלך היא שקמת וכתבת את דעתך מבלי להתחשב במאבק הפמיניסטי הכללי. את לא רואה כמה נזק את מסבה לו, במתקפות הבוטות והמרושעות שלך על צייצן תמים שבסך הכל התבדח? מה יש, אפשר לחשוב ש"נרתיק צר" זו קללה- קארי ברודשאו ודאי לא היתה מסכימה; והיא, כידוע, פמיניסטית גדולה.
        ישנו גוף גדול, הקולקטיב הפמיניסטי המרכזי שמו, ועל כולנו שמחזיקים בדעות פמיניסטיות להתיישר לפי הקווים המנחים שלו; האינדיווידואליות היא סכנה! ביחד נשרוד לחוד ניפול! אלומת חיטה עוטפת גרזן! בתקיפה חסרת הבושה שלך של הצייצן הוכחת שמה שמניע אותך הוא שנאת גברים, שנאת נשים וקישורים למאקו. גם השם שלך נשמע לי קצת גרמני. תתביישי לך.

        [וסחטיין על הרפרנס לאריגיארי בכותרת. הטקסט המקורי עדיין רחוק מלהיות החביב עלי, אבל עדיין סחטיין]

    • אמא-של-לולו, קראתי בעיון את הפוסט שלך.

      הייתי אפילו מסכימה עם הרבה ממה שכתוב בו – אבל אני לא רואה שום קשר בין העקרונות הנשגבים שאת מתיימרת לייצג והבחירה שלך לייצג אותם באמצעות יריקה על ואנדר.

      לא זו בלבד שאיני מסכימה כלל עם ההתקפה על ואנדר, אני לא חושבת שהיא אמרה את מה שאת חושבת שהיא אמרה. למעשה, אחרי קריאת הפוסט שלך, נדמה לי שהחלטת לקחת את כל מה שכתוב בתגובת לפוסט ולהשליך אותו על כותבת הפוסט.

      נדמה לי שאת חייבת לואנדר את האם-אמו של ההתנצלויות.

  22. הפוסטים שלך הם עוגן כנגד עומס ההטרדות וההערות הסקסיסטיות שמצליחות קצת להכניע ולשכנע שאולי המצב לא עד כדי כך גרוע, ואנחנו רק מגזימות.
    את מזכירה שיש על מה לכעוס. תודה.

  23. אני רק להגיב לעניין אלון עוזיאל ששמו השתרבב לדיון: המחאה לא הפכה את ההתנהגות שלו בהלוויית סמי עופר ללגיטימית, ושלא ישתמע שכך הם פני הדברים. יש מקום למתוח ביקורת על הטייקונים ולפעול נגדם במידת הצורך, אבל להשמיע מוזיקה בהלוויית אדם שהלך לעולמו, ולצורך העניין לא היה איזה רוצח המונים סאדיסט או משהו כזה, בשעה שיקיריו שבורים וכואבים, זה פשוט מעשה מכוער. הוא לא תורם לשום דבר חוץ מלקבע את אנשי המחאה כשמאלנים הזויים מסוממים וקיצוניים. הגיע לו לעוזיאל שפיטרו אותו ומבחינתי הלוואי שהיו מפטרים אותו מכל המקומות שעבד בהם.

    בהרחבה, ובעיקרון, אין דבר כזה פרות קדושות. צריך רק שהפרובוקציה תגיד משהו. לא משהו ברומו של עולם, גם משהו קטן זה מספיק. סתם להגיד ואגינה או כוס, או שואה, זה לא מצחיק.

  24. שלוש הערות תכניות:
    1. עובדה: לאורך כל ההיסטוריהנשים סבלו וסובלות – ועדיין סובלות, מדיכוי, אפליה וניצול מצד גברים. האמצעי העיקרי לניצול זה היה דרך מיניות האישה. אני חושב שצריך לזכור זאת כאשר אנחנו דנים בבעיה שהפוסט מציג.
    2. יש הבדל עצום בין הפיכת גוף האישה לחפץ, לבין הפיכת גוף הגבר לחפץ (ראה הערה 1, ראה גם http://bit.ly/oog0wj ).
    3. לפי הבנתי, הפוסט יוצר קשר בין מקרה קונקרטי של אלימות מילולית לבין תופעה יותר רחבה של אלימות כלפי נשים (אלימות פיזית ואיונם מהמרחב החברתי והפוליטי). לא ראיתי הרבה תגובות המתיחסות לעניין זה.

    שתי הערות מתודיות:
    1. אחת התופעות המעניינות בדיון הזה הוא התקפות אד-הומינם, דהיינו – במקום לדון לגופו של עניין, יש התקפות אישיות על אנשים (זהותם, המוטיבציה שלהם וכ'ו).
    2. רבים מנסים להשתיק את הדיון ולהמשיך הלאה. ממה אנשים כל כך פוחדים?

  25. קורולציה לא מעידה על סיבתיות וכל זה, כידוע.
    לפעמים אני חושבת שנשים בביקיני זה בסדר, אבל זה לא בסדר מה שהחברה אומרת לנו שזה מסמל, וזה לא בסדר מבחינת הכמות. למה תמיד נשים בביקיני, בעלות טווח צורה מסויים. למה לא גברים בביקיני באותה הכמות, יחד עם גברים ונשים לבושים?
    ושמתי לב למשהו מעניין – איך זה שנשים בתנוחה מסויימת נראות לנו פרובוקטיביות, אבל גברים באותן תנוחות נראים סתם רגילים, או לכל היותר – קצת מטופשים.
    (לא בהכרח קשור, סתם אוסף מחשבות פזורות על הפוסט והתגובות).
    כתמיד – נהניתי מהקריאה ומרגישה שהחכמתי.

  26. שלום לכל המגיבים וגם להילה הופמן. אני זה שצייץ את הציוץ שבעקבותיו נכתב פוסט זה והחלה ההמולה. קראתי בעיון גם את הפוסט וגם את תגובותיכם המלומדות. הוצאתם אותי בעל כורחי מהאנונימיות שלי. אשמח להתדיין בצורה תרבותית. ורק למעם הסדר הטוב, אני לא מתנצל על סוג ההומור שבו אני משתמש גם אם יש אנשים שנפגעים ממנו ובטח ובטח שלא הייתה כוונה סקסיסטית למרות שחלקכם פירש את הציוץ הזה ככזה. וזה הקישור לציוץ שבו מדובר : http://bit.ly/qOkL3O
    יום טוב

    • רק שני דברים: הציוץ היה טריגר, אני מדגישה שהוא לא הנושא של הפוסט. דבר שני, ודי חשוב: אם אתה מעדיף פשוט למחוק את כל התגובות שעוסקות ישירות בניסיון לברר את זהות המצייץ, גם זה מקובל עלי. המטרה לא היתה "לצוד" אף אחד באופן ספציפי. מצד שני, אם אתה כן מעדיף להמשיך לדון בציוץ ו/או בסוג ההומור וכן הלאה, אני לא רוצה להשתיק את הדיון, כי גם הוא חשוב.

      • מכיוון שנהפכתי ל "סלב" בעקבות ציוץ זה אין צורך למחוק את התגובות. אשמח להתדיין על כל נושא הקושר הומור להחפצה של נשים או כל נושא אחר שקשור במישרין או בעקיפין למקרה. דונו

    • אומר לך כך, הציוץ עצמו היה פחות מיני מציוצים שאני נחשף אליהם מאנשים שאני עוקב אחריהם אבל בלי הקשר (לטענתך הוא הופנה למישהו ספציפי) הוא נראה לי מטופש ודוחה למדי.

      אם זה היה נגמר בציוץ כנראה שלא הייתי טורח בכלל להתיחס, אבל השפה שלך בהמשך היתה פוגענית במכוון (זדיין, הגם אתה…) כלפי אנשים שבבירור אכפת להם ממך וזה היה מה שהפריע לי, אתה מדבר על דיון תרבותי, כשצורת הדיון עם הקהל האוהד שלך היתה רחוקה מזה, אני לא מצפה שתתנצל או אפילו שתצנזר את עצמך בכלל ובשום צורה, אבל צורת המגננה שלך של איומים, גידופים והתקפות אישיות היתה קלוקלת בעיני.

      כשצוף צייץ על הצנזורה העצמית כבר חשבתי לעצמי פפפף מה יכול להיות שהם מסתירים מתחת לכובע הצנזורה ואין שום דבר שלדעתי הוא סר טעם יותר מאשר לתקוף אנשים שבאים לקרוא את הגיגיך,

      זהותך לא עניינה אותי מעולם, כך שאני לא שייך לקבוצה שעקרה את מעטה האנונימיות מציוציך ומקווה שתוכל למצוא אותו שוב כדי שהצנזורה העצמית לא תפגע בך.

      חוץ מזה שיהיה לך יום שמח.

      • אשמח לראות מראי מקום לשפה פוגענית שהשתמשתי בה לאחר הציוץ. לי לא זכור. אפרופו לזדיין יש קונוטציה חיובית ולא כקללה וזנ חלק מז'רגון טוויטר מקובל כמו תמותו וכו'…

  27. כמו כן כדי לא להוציא את הציוץ הספציפי שבו מדובר מקונטקסט, אני מפנה אתכם לפאבסטאר כדי להבין איך ציוץ אחד אינו יכול להיות מנותק מקונטקסט שלם של הומור ללא קשר אם אתם אוהבים או לא. זה סוג הומור מאוד ספציפי שגם לו יש קהל וגם לו יש מקום בטוויטר. מכיוון שרובכם לא עוקבים אחריי, הייתם צריכים לעשות שיעורי בית לפני זה כדי לברר האם הציוץ היחיד שבו מדובר הוא חלק מפרסונה וירטואלית בעלת התנהלות מוגדרת. הנה הלינק : http://bit.ly/qLvaCe

  28. בעבודה אין לי דרך לתת מראי מקום אבל אם את מתעקש כשאגיע הביתה אני אשתדל להעלות אותם.

    ל"זדיין" בהקשר הספציפי הזה שבו מישהו מבקר אותך ואתה אומר לו "זדיין" מובן שהכוונה שלך היא לפגוע,

    כשאתה אומר "הגם אתה" באותו הקשר זה מעלה מיידית את המקור (יוליוס קיסר) שבו יש קריאת פליאה לאחר בגידה נוראה, בשליט, באימפריה, באלים, ההקשר הזה די ברור משאר התגובות שלך באותו דיון, האם פילפילון הוא הוא קיסר של טוויטר שכל מי שמבקר אותו בוגד באלוהי חופש הביטוי הנאורים כי פעם אחת הוא בסך הכל עשה הקבלה בין ביטוי תנ"כי לוולגריות אינטרנטית סרת טעם?

    לדרוש מראי מקום ואז להזכיר של"זדיין" יש הקשר חיובי כאילו אני עברית קטן… פפפף

    • אשמח לדעת מה הניק שלך או אני אמור לפנות בלשון נקבה ? בכל מקרה כדי לעבור על הפיד שלך. אנחנו באי איזון כאן. "הגם אתה" הופנה לצייצן שהוא חבר במציאות.

      • אנחנו נשאר בחוסר איזון כי אני לא מצייץ כמעט בכלל כך שאין ממש פיד לעבור עליו, אצייץ לך משהו כשאגיע הביתה כי אני מצייץ כל כך מעט שאני אפילו לא זוכר את הכינוי שלי ונכנס רק באמצעות המייל.

        היה ברור לי שהוא חבר, אחרת הבגידה כמובן לא היתה מקבלת את תגובת "הגם אתה"…

        אם "חבר" היה מתיחס אלי כמו שאתה התיחסת אל חבריך הייתי נפגע, אם אתה ידוע כמפגע ולכן חבריך למדו לספוג את ההומור הזה זו זכותם, וזו היתה כלל הביקורת שלי כלפי הציוץ שלך… אם תחפש במעלה התגובות לפוסט בסך הכל ציינתי שהציוץ היה מגעיל ושאני לא הייתי רוצה לחלוק איתך מרחב חברתי… וזהו… לא המצאתי מצבים, לא הוצאתי את הציוץ מהקשרו כי לא התקיים אחד שכזה באותו זמן (וגם עכשיו אני לא יכול לבחון את הקישור שנתת) ולא ניסיתי לחנך אותך.. לא אז ולא עכשיו, אולי רק לומר לך שבצד השני של התגובות שלך יש גם אנשים שיש אפשרות שהם נפגעים מהתנהלות דורסנית שכזו.

  29. כאמור הציוץ והקשרו לא משוקללים פה, ההתנהלות שלך כלפי הביקורת היתה מה שהפריע לי, אני מכיר את ההקשר, מכיר את ההומור, מכיר את השפה…

    • הביקורת היתה בהומור ועובדה שאף אחד לא נפגע. חבל שאתה מנסה להמציא סיטואציה שלא קרתה ולא נבראה.

  30. נראה לי שמיצינו את הדיון. לא באמת ניסיתם לפתח את הנושא ולאתגר אותי. לסיום אפנה אתכם, לשם האיזון, לפוסט שנכתב על ידי צייצנית אחרת כתגובה לפוסט הזה בלינק : http://bit.ly/omFKqQ. דווקא עם הפוסט שלה, למרות שהוא גם הוא מעביר עליי ביקורת, אני הרבה יותר מזדהה מאשר פוסט זה. המשיכו לדון. ביי

    • פילפילון יקר, הקישור הזה כבר מופיע בתגובות. קיוויתי שאתה באמת מנסה ללבן עניינים. מסתבר שחיפשת רק לדקור בחזרה. חבל.

      ועוד אומרים שאני סותמת פיות. פששש.

      • סתמתי פיות הילה ? ניסיתי ללבן עניינים אבל קשה לי מול אנשים שמתחבאים מאחורי שמות בדויים ולא מוכנים לחשוף את שם הטוויטר שלהם.

        נראה לי שקשה לך אישית ללא קשר לנושא הזה לקבל ביקורת. זה האופי שלך וזה בסדר.

        וכמו שלא ביקשתי למחוק תגובות של אחרים המזכירים אותי מפורשות, אל תמחקי את התגובות שלי. למען ההיזון וזה. יום נעים

  31. מישהי שקשה לה לקבל ביקורת היתה מעיפה את התגובות שלך ליקום מקביל, אבל נו. אתה רוצה להמשיך לנתח את הפרופיל הפסיכולוגי שלי? לא, באמת. זה כיף. תמשיך. אבל לא כאן.

    ובנימה אופטימית זו, אני מכריזה כי כל תגובה שלא תתייחס לנושא הפוסט, כפי שאני התכוונתי אליו ולא כפי שאנשים אחרים חושבים שהוא (וטועים לחלוטין), תימחק לאלתר. ברוכים הבאים לדיקטטורת ואנדרלנדיה. Enjoy your stay.

  32. לא יודע מה קורה פה. אני אולי אואשם בחנופה קשה לבעלת הבלוג הזה אבל בוא נראה:
    מישהו כותב איזה ציוץ דבילי עם אמירה שוביניסטית דוחה. הדבר הזה מאוזכר פה בפוסט שעניינו אלימות כנגד נשים (מאוזכר, לא כל הפוסט עליו למרות שאולי הוא היה רוצה).
    הדבר הבא שקורה הוא שפמיניסטית נלהבת שמתנדבת במרכז לנפגעות אונס כותבת פוסט זועם על מי שאמורה להיות בת הברית שלה ואילו בעל הציוץ המדובר מתעקש להופיע כאן ולהסביר למה זה דווקא בסדר לכתוב גסויות בטוויטר ולמה כולם חוץ ממנו לא מבינים הומור.
    טוב אז בחרתי ציטוט אקראי : " מערוך, או מחבת, או טוסטר משולשים," ועכשיו אני מחכה לבשלן מקצועי שיצא חוצץ נגד ההזניה של המחבת שבכלל איננו עומד באותה אמת מידה כמו טוסטר.
    בערך אותו היגיון.

    • עדו, אני מאוד מעריכה את זה, אבל בבקשה – בואו נסגור את הנושא. אין לי עניין ללבות שוב את הסכסוך (המאוד מטופש ובלתי מבוסס, ממש כפי שאמרת) הזה.

  33. בעיני יש כאן שאלה עקרונית מאוד לא פשוטה – איזו צורת התבטאות נחשבת לאלימות נגד נשים/ החפצה/ זלזול/ שוביניזם ואיזו נחשבת לתמימה?
    בניגוד למעשים, שבהם קצת יותר קל להכריע (גם לא תמיד, אבל לפחות יש חוק יבש במידת הצורך), כשמדובר במילים, המצב יותר מורכב.
    אפילו שאני מגדירה את עצמי כפמיניסטית (בלי שום "אבל"), אני לפעמים תוהה – האם בכל פעם שמישהו מסנן "בן זונה" הוא חוטא בשוביניזם? הרי על פני השטח, ניסיון להעליב מישהו באמצעות תיאור אימו מולידתו כאישה שמתפרנסת ממין עם זרים הוא שיא השוביניזם. ועדיין, כשאנחנו משתמשים בקללה הכל-כך שגורה הזו (כמו גם בחברותיה "שרמוטה", "כוס אמק", "לך להזדיין בתחת" ושאר פנינים), אנחנו לא באמת מודעים למטען התרבותי והאידיאולוגי של מי שהמציא אותה, ולהבניות שעיצבו אותו. אנחנו בסך הכל רוצים להביע מורת רוח.
    (שיט, חשבתי שבשלב מסוים תצוץ לה פואנטה, וזה לא קרה. שנסכם ב"אין דין שימוש לא מודע במטבע לשון שוביניסטי שכבר נטמע כדין המצאת עלבון מיני חדש במיוחד לחברת כנסת או לכל אישה אחרת?")

    • עוד על החפצה של נשים במאמר שפורסם לאחרונה בגרדיאן http://bit.ly/prIHZ6, המאמר מאת הכותבת המוכשרת Bidisha

  34. בשבילי הפוסט בכלל לא התעסק בטוויטר הגבתי לתגובות כי היה קל יותר להתמודד איתן מאשר עם תוכן הפרסום עצמו.

    אני מסכים עם כל מילה, ההצפה הזו של חלקי גוף נשיים "אידיאליים" בכל פינה יוצרת מצד אחד הוזלה של כל מה שיש לו איזשהו הקשר נשי, מהצד השני היא יוצרת הקשרים שלעתים קרובות הזויים והרבה פעמים מחרידים, כשלצד דיווח על תאונה עם ריבוי נפגעים מופיעה פרסומת לבגדי ים התערובת הזו עושה לי רע.

    כבני אדם אנחנו מצומצמים בעולם הפרסום לסט אברים ופעולות, אבל לא ישויות עצמאיות שאולי יש לנו גם רצונות שאינם מין, פייסבוק ניסה למכור לי שיעורי טיסה דרך האפשרות לפגוש דיילות אוויר, המבליוטיאייץ' היה כל מה שיכלתי לחשוב עליו, או יאכטה כי אפשר לקחת אליה בחורות לשיט לילי… כלומר אני כאדם לא אתעניין בטיסה (כאילו שאני לא חולם על זה מגיל שלוש בערך בלי שאפילו ידעתי אז שיש דיילות אוויר או מה עושים איתן) או ביאכטה כי אני אולי אוהב לצלול… הסיבה היחידה בשבילי להתפתח כאדם היא למען "השגת" נשים, זה מעליב אותי.

  35. אני תוהה לגבי הסוגיה העקרונית, שהיא הנחת היסוד העומדת בבסיס התקינות הפוליטית: האם שינוי השפה ישנה את העולם? האם הסתייגות פומבית מסוג מסוים של הומור, הוקעת אופני ביטוי כאלה ואחרים, העלמת התמונות בביקיני – זה יפחית את החפצת הנשים? יפחית את האלימות כלפיהן? יגביר את השוויון?
    כי אם לא, אז מדובר בסתם בדיחות/אמירות/תמונות מעצבנות ומגעילות, וככאלה הן זכאיות למלוא ההגנה שמקנה חופש הביטוי.
    או בקיצור: ונדר, מה את מציעה?

    • הטיעון כאן אינו בעד תקינות פוליטית כי אם בעד העלאת מודעות לאווירה שיוצרת תרבות אונס. צריך לעשות הפרדה: חופש הביטוי הוא ערך עליון. אלחם עליו בדיוק כפי שאלחם על שוויון זכויות מגדרי. המטרה היא לא לאסור ביטוי חופשי. המטרה היא לעורר מודעות לבעייתיות שבצורות ביטוי מסוימות, ולעובדה שלאנשים יש זכות *לבחור* מה הם מבטאים ומה לא. אם לעורך של אתר או גוף תקשורת יש כמה אפשרויות להציג נושא מסוים, המטרה שלי, לצורך העניין היא להראות לו שיש צורות הצגה שגורמות נזק ומעודדות אלימות כלפי נשים.

      כך שהתשובה לשאלתך, האם העלמת התמונות בביקיני וכו' תביא להפחתת ההחפצה של נשים: העלמת התמונות בביקיני וכו' *היא* הפחתת ההחפצה של נשים. האם אני חושבת שברגע שלא יהיו יותר תמונות מיותרות וחסרות קונטקסט מוצדק של ציצים באתרים ייעלמו כל הבעיות המגדריות? ממש לא. הבעיה מאוד מורכבת ומסובכת. אבל אם תהיה מודעות לזה, אם תהיה בחירה יותר זהירה של תכנים, כבר עשינו צעד בכיוון הנכון. כל מה שאני מבקשת מאנשים הוא לקחת אחריות על סוג הביטויים התרבותיים שהם מייצרים וצורכים. יש לזה השפעה מרחיקת לכת.

      • כל הכבוד, זה בדיוק העניין – קיים קשר ישיר בין החפצת גוף האישה באופן מילולי לבין אונס פיזי. נשים סבלו וסובלות מדיכוי, השפלה ודעות קדומות – כל עוד זה המצב, צריך לדון בכל הופעה של ביטויים משפילים כלפי נשים

  36. תודה לך על הרשומה ועל הבלוג באופן כללי. הטקסט האחרון מבטא את דעותיי ותחושותיי במדוייק.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: