פורסם על ידי: vandersister | אוגוסט 29, 2011

פוסט עם תמונות חושפניות בעירום מלא!

אומרים שעירום מביא רייטינג ויוצר באזז, וחשוב לי שאנשים יקראו את הפוסט הזה, אז החלטתי לנקוט בתכסיס המלוכלך ביותר כדי למשוך קוראים. המשיכו לקרוא, התמונות בהמשך.

כבר הרבה זמן שלא היה לי פנאי לכתוב בבלוג, מהסיבה הפשוטה שאני תל אביבית מפונקת שמעשנת סושי ואוכלת נרגילות ומוצפת במותרות מכף רגל ועד ראש. אה, לא, רגע: בעצם אני פתח שמיקוואית שעובדת 11 שעות ביום כי אני חייבת לממן זוטות כגון שכר דירה, מיסים, מזון, תרופות וטיפולים רפואיים שונים. הפוסט הזה הוא למעשה סוג של המשך או הרחבה לקודם, מאחר שהיו כמה תגובות לפוסט הקודם שמילאו אותי במפח נפש. מסתבר שיש לא מעטים מאיתנו שיושבים ופורטים לפרוטות את חשבון הבנק של אחרים, כדי להגיד להם בטון סמכותי ובוטח שהם בעצם לא ממש זקוקים לרכב פרטי/עגלה איכותית לתינוק/משקפיים ביפוקליות/מלפפונים אורגניים, במקום להסתכל על התמונה בגדול ולהבין, שהבעיה היא לא המלפפון האקסקלוסיבי שאנו מרשים לעצמנו לרכוש בכספנו שהרווחנו בעמל.

לא זו הבעיה.

הבעיה היא שתאגידי ענק ומגה-טייקונים מרשים לעצמם לזיין אותנו בתחת ולמצוץ את מעותינו האחרונות בשיתוף פעולה מלא של השלטונות, וכשאנו קמים ומתרעמים, אומרים לנו "נו נו נו, לא הייתם צריכים לקנות מלפפונים אורגניים, בזבזנים שכמותכם".

קאפיש?*

(אגב, באמת יש תמונות חושפניות להפליא בהמשך הפוסט, לא שיקרתי. החזיקו מעמד. זה יגיע. )

ביום שישי שעבר סרתי אל המכון האורטופדי עם הפניה שקיבלתי מהרופא, וביקשתי לעשות לי מדרסים. חתולו של תקרה עדי שאני מרבה לקטר על כאבי הרגליים שלי בזמן האחרון, על כן שמחתי מאוד לשמוע מהאיש החביב במכון שמדרסים יכולים לשפר משמעותית את היציבה שלי ולהקל על הכאבים. האיש הראה לי במה מדובר – מדרס שאינו רק רפידה, אלא כולל חלק משמעותי מחומר קשיח שיגביה את הרגל וימנע את החיכוך המוגזם של מפרק הברך – והודיע לי כי מחיר התענוג הוא 1800 ש"ח. כשראה את לסתי נשמטת ארצה אין-אונים, העניק לי הנחה והוריד את המחיר ל-1500 ש"ח (מה שמאוד יפה מצדו). רגע, אני שומעת אתכם אומרים, אין לך ביטוח משלים מקופת החולים? יש גם יש, אני משיבה. "מושלם", קוראים לו. סליחה, לא סתם "מושלם" – "מושלם פלטינום". כי סתם "מושלם" זה לחלשים.

אז מה מעניק לי הביטוח המושלם? ובכן, פעם היתה השתתפות של הביטוח ב-40% ממחיר המדרסים. היום נותנים 100 שקלים בלבד, לא משנה מה מחיר המדרסים. 100 שקלים. על 1800 ש"ח. התקשרתי נזעמת אל מוקד "המושלם". הנציג המושלם אמר לי בנימוס מושלם ש"כבר שנים לא משתתפים במדרסים, כי כל הרופאים (כולם? בלי יוצא מן הכלל?) החליטו שאין טעם במדרס וזה לא ממש יעיל (בניגוד לטיפולים הומיאופתיים, שהמושלם ממשיך לתת עקב יעילותם המחקרית המוכחת?) ולכן זה לא דבר חיוני שחשוב להשתתף בו (אבל את הניתוחים הקוסמטיים של "כללית אסתטיקה" אתם ממשיכים לדחוף כמו משוגעים, כי ידוע שאין דבר חיוני יותר מסיליקון בשדיים)".

בקיצור, אני אממן במו כספי ובמו משכורתי את המדרסים. מדוע? כי נמאס לי לכאוב ולקטר כל הזמן, ויש אמצעי פשוט שיכול להקל (ומניסיון העבר, אכן מקל). ומיד יקום החוכמולוג התורן ויגיד לי "אבל תראי, ברור שלא מתכוונים לדברים בריאותיים… מלפפונים אורגניים זה לא חיוני לבריאות… ועגלת תינוק זה לא חיוני… אפשר לחסוך את ההוצאה הזו… לא?"

אפשר? כן. צריך? ממש לא.

אנשים לא יוצאים בהמוניהם לרחובות כי הם לא יודעים איך לחסוך. אנשים יוצאים בהמוניהם לרחובות כי הם נאלצים לחסוך יותר ויותר ויותר, ובקרוב, כבר לא יהיה ממה לחסוך. צריך לוותר על הרכב, כי הדלק יקר מדי? טוב. צריך לוותר על העגלה המשוכללת לתינוק? בסדר, נחזיק אותו על הידיים. צריך לוותר על התינוק, כי יקר מדי לגדל פה ילדים? עד כאן. עד פאקינג כאן.

כן, אני יכולה לוותר על המדרסים. זה לא יהרוג אותי. כן, אני יכולה לוותר על המסז' לשחרור הגב שאני מרשה לעצמי פעם בשלושה חודשים. כן, אני יכולה לוותר על בילוי נעים בבית קפה מדי פעם עם חברה או שתיים. מי צריך קפה ועוגה, אפשר לאכול קצת פריכיות אורז בבית. אני אשרוד.

אבל אני לא רוצה רק לשרוד. אני רוצה לחיות. ומגיע לי לחיות. ולכן אצא בשבת הזו ואצעד ביחד עם כל מי שיצטרף, ואדרוש צדק. לא מותרות. לא מעל ומעבר. רק את מה שמגיע לי. רק את מה שהממשלה נותנת ביד רחבה למי שכבר יש לו, ומונעת, יותר ויותר, ממי שאין לו. צדק. אם לא נדרוש, לא יהיה. ומי שלא מבין זאת, ועוד ממשיך להאשים את הנעשקים במקום את העושקים, מוזמן לתחוב לעצמו מלפפון אורגני בחור התחת. אם הממשלה והטייקונים עוד השאירו לו שם מקום.

הבטחתי תמונות חושפניות, ובכן, הנה. יותר עירום מזה לא יכול להיות: ***

הקליקו כאן. אני מזהירה מראש, התמונה אינה מיועדת לרכי הלבב.

להתראות בשבת בערב.

* "קאפיש" פירושו "להבין" באיטלקית. בהונגרית, פירוש המילה הוא "שולחן קטן לחיתוך גבינה מסריחה".**

** אבל לא באמת.

*** נראה את "פינת הציצי היומית" של טמקא מציגה משהו יותר חושפני מזה. I dare you.


Responses

  1. חתולו של תקרה הוא במקרה רפרנס להוד חתוליותו סילינג קאט?

    • כמובן, כמובן 🙂 חתולו של תקרה הוא מלכינו האחד והיחיד לעולם ועד. מי שמאמין לא מפחד, את כדור הצמר לאבד!

  2. התכוונתי להוסיף תמונות מ-CT שלי (שהרי אין פורנוגרפיה גדולה מזאת שהשכל מסוגל לייצר…), אבל במחשבה שניה, לא.

    • בקרוב יהיה לי גם סיטי ראש. אני תוהה אם להעניק לקוראי הבלוג הצצה אל נבכי המוח שלי. מצד שני, אתם כבר יודעים היטב עד כמה הוא מעוות 😛

  3. לא השתכנעתי, אבל את עדיין כותבת נהדר וזה מה שחשוב כרגע 🙂

    • או קי , אז אולי עכשיו תשתכנעי :

    • גלית – תודה 🙂 מותר לא להשתכנע, אבל אני שמחה שיש עדיין דיון בעניין. מפחידים אותי אלה שלא רוצים בכלל לשמוע את הצד השני.

  4. הכותרת שלך לא עובדת על מי שכבר מכיר את האייקון של הבלוג 🙂

    בכל אופן, חוץ מזה שהמדינה עוזרת מדי לכל מני מקורבים, היא גם מעבירה המון המון כסף ממעמד הביניים לעניים, ובמיוחד לחרדים. למה המחאה לא דורשת את ביטול קצבאות הילדים והפיכתן להקלה במס או את התמיכה ב"חינוך" החרדי, למשל? זה נכון שלוקחים מהציבור יותר ממה שצריך, אבל כל עוד לא נבטל את עושר תשלומי ההעברה למי שלא עובד מרצון, ולא נילחם בוועדים החזקים, לא נתקדם באמת – שם רוב הכסף. וזה עוד לפני שהזכרנו את ההתנחלויות.

    ולמי שיגיד שהחרדים רוצים לעבוד ואין עבודה: פועל סודני שעובד באיזור עשיר לוקח 30 ש"ח לשעה – יותר משכר מינימום!

    • אה, בשבילך יש לי קישור אחר של אותו מרצה (לא שמאלני כן ממושקף, איש של נתניהו) שמסביר למה הירידה על חרדים /ערבים/ נשים וכלבים זה שטויות. קצת ארוך אבל שווה כל רגע.

    • יוסף,
      אני די נגד ה"עליהום" על החרדים. נכון שצריך לדאוג לשוויון בנטל, אבל הפיכת מגזר אחד ספציפי לשעיר לעזאזל לא ממש תורמת למאבק. שם המשחק הוא סולידריות: אם ננקוט בשיטות של "הפרד ומשול", הרי שאחנו לא יותר טובים מהשלטון המסואב שעושה בדיוק את אותו הדבר.

      כלומר, כן מסכימה שצריך להפנות תקציבים מנופחים למגזרים אחרים, אבל בוא ננסה להימנע מרטוריקה של שנאה כלפי ציבורים ספציפיים. ה"אויב", או לפחות היריב שלנו כרגע, זו הממשלה, לא האזרחים.

      • אני לא מנסה להפריד ולמשול, רק להפריד את אלה שלוקחים את הכסף שלי מאלה שלא – וזה לא רק החרדים, אני יכול להוסיף פה עוד רשימה, אבל אין טעם. כולנו יודעים מי הם. כמו כן, האוייב שלי זה מי שמצביע עבור מפלגות סקטוריאליות (או ממלכתיות) שכל מטרתן היא השגת הכסף שלי בכוח, ולא רק הממשלה שמורכבת מהמפלגות האלה, ומי שרוצה לשדוד אותי הרוויח את השנאה שלי. אני לא מבין את הרומנטיקה פעורת העיניים הזו, "בואו כולם נאהב אחד את השני" – לא לכולם מגיע שיאהבו אותם ולא כולם משיבים באהבה על אהבה.

        לגבי ההרצאה של זליכה, נחמיה שטרסלר הגיב על זה היום טוב יותר ממני:
        http://www.themarker.com/opinion/1.1135490

      • אין פה שום עניין של רומנטיקה, לא צריך לאהוב בכוח כפי שלא צריך לשנוא בכוח, אהבה ושנאה הם לא חלק מהמשוואה בכלל. יש מערכת קלוקלת שצריך לתקן. נראה לי לא מעשי, אפילו אנטי-פרודוקטיבי, לתקוף את מי שניזון מהמערכת, במקום את המערכת שמזינה אותו. מלחמות בין האזרחים לבין עצמם יגרמו לקריסת המחאה, וזה בדיוק מה שהשלטון רוצה. אין לי שום כוונה להעניק להם את המתנה הזו. הממשלה אחראית, והממשלה היא זו שצריכה לתקן.

        לגבי נחמיה שטרסלר: האיש הוא כפסע מלהיות מלחך פנכה של הטייקונים, אז אין לי כוונה לתת למשנתו כובד משקל משמעותי.

  5. מה זה השטויות האלה? שום דבר לא יקרה אם לא תהיי מעמד הביניים, אם לא יהיו לך מדרסים, עגלות, ילדים או קוטג' פעמיים בשבוע. אם לא טוב לך להיות מעמד הפועלים הנסחט, את מוזמנת ללכת מכאן למקום בו יד הגלובליזציה הארוכה לא תגיע. אם תמצאי מקום כזה תתקשרי אלי מטלפון חסוי שאוכל להגיע לשם אחרי הסיבוב הבא, כשכבר לא אהיה שבע וכשגם כשהכיס שלי ואיכות החיים שלי ילכו פייפן.

    וגם שם אמשיך להגיד לך שאת בכלל לא צריכה לחיות, אלא רק לשרוד. קאפיש?*

    * ברוסופרנזינית פירושו "ממש לא". **

    ** בתור מישהו שלמד אורתופדיה אני יכול לומר לך שהמדרסים האלו יכולים למנוע את בעיות הגב, כאבי השכמות והצוואר, ולאחר מכן כאבי הראש שיהיו לך עוד כמה שנים במורד הדרך. זה שהקופות לא משתתפות בזה גובל בהזנחה פושעת.

    • דרדס יקר,

      זה שאין מקום מושלם שבו יש צדק חברתי ב-100%, השמיים ממטירים סוכריות והציפורים מצייצות נעימות של באך, לא אומר שצריך לוותר מראש על המאבק ולדרוש חלוקה הוגנת יותר של המשאבים. האמירה "זה מה יש ואין ברירה" היא רטוריקה תבוסתנית שכבר לא מקובלת על הציבור. שום מהפכה חברתית לא היתה מצליחה להתקיים אם אנשים היו נוקטים בגישה כזו מלכתחילה.

      • קודם כל מי אמר שאין כזה מקום?

        דבר שני, אירוניה.

        נתראה בהפגנה בשבת 🙂

  6. מכבי זהב נותנים מדרסים בתשלום של כ 70 ש'ח בלבד, אולי הגיע הזמן לעבור.

    • קשה לי להאמין שאני אעבור, כי כל קופה והתחלואים שלה, אבל תודה 😦

  7. פורנוגרפיה זולה, בכיינות מתייפייפת וסמולניות מרוכזת בעצמה. אם הייתי עירית לינור, הייתי מבטל את המנוי שלי. מזל שאני לא עירית לינור (כלומר, המזל שלי. אני לא יודע עד כמה זה משליך עלייך).
    ויש לי משהו להוסיף לעניין ה"אל תביאו ילד", שמתקשר יופי לביטוח המושלם-מושלמי. כשאחת שיודעת היתה בהיריון, היא נדרשה לעבור כל מיני בדיקות סטנדרטיות. מעקב הריון שוטף, חלבון עוברי, סקירת מערכות, בדיקת מי שפיר (ולכל הקופצים: כן, היא *נדרשה* לעבור את הבדיקה הזו. זו לא היתה גחמה, וזה לא עניינכם למה). אז פנינו לקופת החולים המאוד לא ספציפית שלנו, וביקשנו שקצת יעזרו. מסתבר שהם לא יכולים לעזור לנו. הם יכולים לעזור רק לאחת שיודעת, ורק עד גבול מסויים. שהרי, כידוע, העובדה שיש לעובר גם אבא, ושהאבא הזה מקיים תא משפחתי עם אמו של העובר, לא משנה דבר. זה לא הגוף שלו, אלא רק חשבון הבנק שהוא חולק עם אשתו. העובדה שגם הוא משלם ביטוח בריאות יקר אין משמעה שהוא זכאי להשתתפותו של הביטוח הזה בהוצאות הבריאות שהוא מוציא כדי להבטיח את שלומן ובריאותן של אשתו ובתו שטרם נולדה.
    (וכן, אני יודע. לא בבטן שלי תקעו מחט ושאבו מי שפיר. לא אני עברתי בדיקות גינקולוגיות לא נעימות. זו לא הזרוע שלי שנדקרה ונשאב מתוכה דם. ועדיין. זו הבת שלי שהיתה שם בפנים).

    • ואם היית עירית לינור, היית גם מתגרש מאלון בן דוד?

    • אני לא יודעת מה בדיוק מתחולל בחברות שמעניקות ביטוח בריאות, אבל אני די בטוחה שהם רוצים לעזור יותר לבעלי המניות מאשר לפציינטים. כפי שאומרת ואן דר סבתא, "לעזאזל שילכו".

  8. 1. פוסט גאוני בהחלט.

    2. בעניין המדרסים, תרשי לעצמך לשמוח, יצאת בזול.. נסי לקנות תרופות שאינן בסל התרופות, אותו סל מפורסם שרולטה רוסית מתפקדת באופן אמין ממנו.

    3. סחתיין על הפורנוגרפיה, אין ספק שהיא קידמה את הפוסט וגם את המחאה,
    בזכותה נצא גם אנחנו אל הרחובות, בשם כל מי שזקוק לסיטי או MRI והמתין 3 חודשים ארוכים ולכל מי שאינו יכול להרשות לעצמו מלפפון אורגני, ובעיקר למי שכן.

    4. 11 שעות ביום? את במקצוע הנכון?

    • הי אמיליה,

      1. תודה!
      2. אני יודעת. יש אנשים במצב גרוע בהרבה, וזה טראגי.
      3. אפרופו המתנה לבדיקות: אני רוצה לראות ח"כ אחד אמיץ שיוותר על רכב השרד החדש שלו לטובת מכשיר סיטי או MRI חדש. מי מרים את הכפפה?
      4. אני במקצוע מאוד נכון, רק שהחברה מנסה להצטמצם ככל האפשר מבחינת הוצאות על כוח אדם. התוצאה, אני עושה עבודה של 3 אנשים. אבל כבר שוחחתי עם ההנהלה ותגיע לי עזרה. מתישהו. בסוף 🙂

  9. תמונות מגניבות. הן צולמו בארון שלך?

    • יוסי, אתה לא רוצה לדעת מה יש בארון שלי 😉

  10. איטלו-ניטפוק : Capire זה להבין, ?Capisci (קאפישי ?) זה "מבין ?" קאפיש זה בשפה של מהגרים מאיטליה לארה"ב שלא יודעים את שפת אמם

    • ניטפוק באיטלקית! לכבוד הוא לי 🙂

  11. בטח ובטח, והם ימשיכו ויגידו לנו לוותר ולוותר ולוותר. יש לי כמה וכמה חברים כאלה, שאומרים לי את אותם הדברים באופן ממש נחמד ומתנחמד. הבנתי את זה – הם לא בעשירון שלי (לפי כל המדדים, כי הבנו כבר שכסף זה לא העניין), הם בחיים לא יחוו את המצב הזה, ולא פלא שזה מה שיגידו. אני ממליץ להם לקרוא את הספר החשוב והקשה "כלכלה בגרוש" של ברברה ארנרייך, ואולי אף לנסות לעשות ולו בקטנה את מה שעשתה – להעמיד את עצמך לגמרי במקום אלו שאתה מבקר.

    ויתרנו מספיק. אני במצב של הישרדות. אני לא רוצה לשרוד. שמחתי באמצע יולי לגלות שאני לא לבד, למרות שכבר ידעתי את זה קודם, אבל עכשיו גמרנו להתבייש.

    • מהנהנת בהסכמה. פשוט כך.

  12. והכי חשוב – אל תתייחסי לאלו שעושים את חשבון הבנק שלך. אם הם אוהבים להתעסק במספרים, הם מוזמנים לשלוח פירוט חשבון בנק וכרטיסי אשראי להנאת הקוראים.

    המחאה הזו היא בדיוק המקום שבו כל אחד מאיתנו מפסיק להיאבק לבד מול חשבון הבנק, ולהפסיד. בזמן שאנחנו מוותרים על איכות החיים שלנו, יש מי שבונה ווילות על חשבוננו. הגיע הזמן לחלוקה צודקת יותר של ההון.

    • בדיוק. להסתכל על התמונה בגדול, ולהפסיק עם הקטנוניות.

  13. פעם ראשונה בבלוג שלך , סיסי , ומאוד אהבתי את מה שכתבת , למרות שסגנון הכתיבה הלינוריסטי כבר עושה לי כאב ראש.
    המממ,
    הבעיה של מעמד הביניים ,
    טוב , נעזוב את מעמד הביניים כי אני לא ממש יודע מה זה .
    הבעיה של האנשים בארץ , זה שהם לא יודעים , הם לא תופסים עד כמה דופקים אותם.
    כשאני מסתכל סביבי , אני רואה המון אנשים משכילים , מצליחים , שנונים , אורבאניים , פוסט מודרניסטים וליבראליים שחושבים שהם מבינים בכל דבר חוץ מבניתוחים פלאסטיים והאמת אין להם מושג עד כמה דופקים אותם כל יום וכל שעה.
    מספרים להם שהכל הולך לחרדים , אבל החרדים מקבלים טיפה בים והסיפורים הם חלק מתהליך הדפיקה.
    מדינת ישראל היא גן עדן לפרוטקציונרים , גנגסטרים ובעלי באסטות וגהנום לכל היתר.
    צאי לצעוד , סיסי , צאי לדרך.

    • דרול יקר,

      אין לי מושג מדוע אתה קורא לי סיסי, אבל מעבר לזה, תודה על התגובה.

  14. זה בדיוק מה שהרגשתי שהיה חסר בפוסט הקודם: ההגדרה של "טעם החיים". כלומר, מהו טעם החיים? ואם "טעם החיים" משמעותו לעבוד כל היום, לחזור הביתה, לישון וחוזר חלילה, האם עדיין כדאי לחיות אותם?

  15. פוסט מצויין – כרגיל.

    ישבתי וחשבתי וכתבתי תגובה – ואז פשוט נתקלתי בזה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4115665,00.html

    מי אמר "מדינה מושחתת"?
    למה בכלל צריך צינון?
    אז מה עם יש חוק – זה מיותר!
    כולכם ממילא סתם מפונקים!

    ותחשבו על זה.

  16. ואו, אחלה פורנו, גמרתי עליו פעמיים.

    פעם הבאה, בבקשה עם שפתיים חושניות יותר!

    • אשתדל. רוצה סיגריה?

      • אחח… תודה על הסיגריה

        מחכה בכיליון עיניים להיפגש איתך במוצ"ש.

  17. אני חייבת לציין, אני מתה על השכמות שלך.
    האמת, שיכנעת אותי, אני אנסה ללכת לצעוד. יש מצב לצעדה קל"ב בראשון?

    • יש כמה וכמה מוקדים של הפגנות, אני די בטוחה שיש אחד גם בראשון. והשכמות שלי מודות לך 🙂

  18. אני חוששת שכותבת הבלוג עדיין לא הבינה את הנתונים המספריים: היא נמצאת באחד העשירונים העליונים, ולכן צעדים להגברת השיוויון צפויים לפגוע בה באופן אישי.
    מה שיכול לעזור לה מול "הטייקונים" זה בדיוק מה שנתניהו אומר – הסרת חסמים והגברת תחרות. זאת כיוון שמיסוי נוסף על הטייקונים המונופוליסטים יגולגל מייד על הצרכנים.

    לגבי הומאופטיה וניתוחים פלסטיים: הם לא באמת כל כך מסובסדים. הם ניתנים פחות-או-יותר במחירי עלות.

    • א' יקרה,

      כותבת הבלוג אינה טייקון ואינה יצחק תשובה. צעדים להגברת השיוויון יאפשרו לה וליתר החברה בישראל לחיות בצורה שוויונית וראויה יותר, ואם זה אומר מעט יותר מס ישיר לעומת הרבה פחות מס עקיף ועושק, יהי כן. אותי לימדו שמי שיש לו יותר צריך לתת למי שיש לו פחות, כדי שאף אחד לא יהיה מקופח. מה לימדו אותך? שעשירים חייבים לשמור על ההון שצברו על חשבון העניים ויהי מה?

      לגבי "הגברת התחרות": אנחנו לא קונים יותר את הבלוף הזה. כל גוף שביבי נגע בו בשרביט הקסמים הכושל שנקרא "הפרטה" הפך למסואב, מסורבל, בלתי יעיל, ומה שהכי גרוע, גם לא ממש "מופרט". ההון-שלטון עדיין מחזיק ברוב המוחץ של משאבי המדינה, ולא תיתכן שום הפרטה במצב כזה.

      בצרפת, העשירים ביותר קראו בגלוי לממשלה להגדיל את המס עליהם לטובת השכבות החלשות. אצלנו, השלטון נמצא בכיס של הטייקונים ורועד להם הפופיק. די עם הבלופים. די עם השקרים. נמאס.

      • עוד מעט מס ישיר – נניח 150 ש"ח בחודש? – זה בדיוק עוד 1800 ש"ח בשנה. אני חושבת שמדרסים יעזרו לך יותר.

      • בניגוד למאות השקלים בחודש שמוצצים ממני בדרכים אחרות? כן, זה בהחלט עדיף.

      • א' יקרה.
        מדבריך על הסרת חסמים ועל הגברת תחרות, אני מבין שלא ראית את הרצאתו של י' (שם למעלה, י' זליכה, היה החשב הראשי…)
        אמליץ לך מאוד שתעשי כן.

        אבל, בקיצור – העיקרון מאחורי שוק חופשי הוא שהגברת התחרות ממקסמת את הרווחה ומקטינה את העוני, בתנאי – אבל אך ורק בתנאי! – שכל המתחרים שווים.

        יש פה מישהו ששוה בכוחו לטייקונים? – לא.
        וזו הבעיה.

      • צנטרו באוגוסט, כמה השם מתאים לך 🙂
        מה שאני הבנתי מזליכה ומאחרים: אם יש מונופול, הוא יכול להרוויח ע"י השפעה על רגולטורים (לזה בד"כ קוראים שחיתות). לכן עדיף ליצור תחרות מאשר לפקח על מונופולים.

      • שני הענפים עליהם מדובר – מוצרי חלב מצד אחד ודירות מצד שני – הם מאוד שונים בסיבות שגרמו למחירים לעלות.
        מצד אחד שוק החלב סגור לתחרות עפ"י חוק מכמה כיוונים.
        מצד שני שוק הדירות להשכרה וליד-שניה הוא לכאורה חופשי לחלוטין, כי יש הרבה מוכרים קטנים ואין שום מונופול, אבל למעשה הוא מושפע חזק מאוד מגורמים כמו "בועות הנדל"ן" וכו'.
        לא מאמינה לסיסמאות כלליות שקושרות את שני אלה יחד…..

      • א'
        נכון שעדיף לעודד תחרות מאשר לפקח על מונופולים – אבל אני מרגיש שאת מפסספסת את הנקודה החשובה –
        "בתנאי שכל המתחרים הפועלים בשוק שווים בכוחם"

        בשוק של היום יש שני סוגים של מתחרים –
        קטנים (המכולת השכונתית, היבואן המקביל הקטן, בעל המקצוע החופשי) שלהם כח מוגבל והם "נאלצים" לציית לחוק (תיכף תביני למה אני כותב "נאלצים")
        וגדולים – (רשתות השיווק, היבואנים הראשיים, הפירמות הגדולות של רו"ח/עו"ד וכו( להם כוח כמעט בילתי מוגבל והשפעה בילתי מוגבלת על המחוקקים והרגולטורים, והם יכולים פשוט לצפצף על החוק (או לשנות אותו) באמצעות הלחץ המתאים.

        ובאופן טיבעי יש קצת גדולים והרבה קטנים, ובכוח שלהם לא שווה, והגדולים דורכים על הקטנים והקטנים או פושטים רגל, או שורדים בקושי. בכל מקרה, שוק תחרותי חופשי אמיתי אין פה, ואנחנו הצרכנים סובלים. על זה מדבר זליכה.

        ספציפית בנוגע לשווקי החלב והדירות:
        שוק החלב הוא שוק בעייתי – זהו שוק סגור ומפוקח בכל מדינות העולם. אני לא מנסה להצדיק את תנובה (היא מונופול) אבל הבעיה שלה היא שהיא חייבת לרכוש את כל החלב המיוצר, הרבה מעבר לדרוש לייצור קוטג' – וכשהיא באה לתמחר את הקוטג', המחיר כולל את החלב העודף הזה שכביכול אין לתנובה מה לעשות איתו. אם היה שכר חופשי עם מצרים למשל (מדינה שמייבאת את כל החלב שלה מאירופה) היה אפשר למכור להם את עודפי החלב, הם היו נהנים ממחיר זול יחסית ואנחנו לא היינו צריכים לשלם על חלב עודף.

        שוק הדירות הוא שוק "רגיל" – למשל בת"א יש עודף ביקוש לדירות סטודנטים, אבל הקבלנים בונים עוד ועוד מגדלי יוקרה, והמדינה לא דואגת שיהיו חלופות בפריפריה (לא דירות ולא תחבורה ציבורית מספקת). ככה יש 20 איש על כל דירת חדר וחצי בת"א, ובעל הדירה מרשה לעצמו לגבות 3500 שקל בחודש.
        אבל אם מחר מדינת ישראל תחליט, לשם הדוגמא בלבד, לקחת את שטח הדרייב-אין הישן ולבנות עליו קומפלקס מעונות סטודנטים עם 1000 דירות חדר וחצי להשכרה ב-1500 שקל בחודש, ותחליט שהיא מוסיפה תחבורה ציבורית ישירה מלוד לאוניברסיטת ת"א (למשל), פתאום על כל דירת חדר וחצי בת"א יהיו במקום 20 איש, 4 או 6 שוכרים, ופתאום בעל הדירה יבין שאם הוא דורש יותר מ-2500 לא יהיה לו אף שוכר, ופתאום מחרי השכירות ירדו.

        עכשיו יקפצו כל ה"ביביסטים" ויצעקו "בולשביזם!" – לא, זה לא. זה בדיוק מה שכחלון עושה עם חברות הסלולר. יש כשל שוק בשוק הדירות לסטודנטים וזה מאמץ לתקן את כשל השוק – זה התפקידה הבסיסי ביותר של ממשלה בשוק חופשי.
        בלועזית קוראים לזה "כלכלה 101".

        ואגב, זה רק רעיון אחד, לא חייבים לקבל דווקא אותו, יש עוד אלף דברים אחרים לעשות – אבל חייבים לעשות!

      • אגב, אם אתם רוצים דוגמא לשוק יחסית חופשי, תסתכלו על שוק חנויות הספרים – סטימצקי וצומת ספרים.

        יש בשוק שני מתחרים עקריים, שווים בכוחם פחות או יותר, שנאבקים על כל לקוח, עם מבצעים אגרסיביים והנחות ומוצרים משלימים ומה לא.
        אנחנו הלקוחות מרוויחים, אבל התחרות כ"כ חריפה שיש זילות של היוצרים על ידי החנויות (מורידים להם עוד ועוד את התמלוגים שלהם) כי רשתות הספרים חזקות (הרבה) יותר מהיוצרים עצמם…

    • אני אגב רחוק מלהיות חסיד של זליכה, אבל יש נקודה אחת שבה אני מוחא לו כפיים.
      כל אלו ששואלים 'אז ממי ניקח? מהביטחון? מהדתיים? מהמתנחלים? ' וכן הלאה מטעים ביודעין או טועים ומשחקים על המגרש הלא נכון.
      השאלה היא לא איך לחלק את העוגה אחרת השאלה היא קודם כל למה העוגה כל כך קטנה.
      העוגה קטנה כי כשיש מעט עוגה אפשר להעלות את המחיר (ולפטר יותר עובדי מאפיה). כלומר אם יש מונופול של יצרני קוטג' אז מייצרים פ-ח-ו-ת קוטג' ואז אפשר להעלות מחירים וגם לא צריך הרבה עובדי ייצור במפעלי שטראוס ותנובה. לא ניכנס כרגע לפתרונות שהוא מציע – העיקר הוא שלא צריך להעלות מיסים בשביל לגרום לתחרותיות בענף מוצרי החלב, הדיור או כל ענף אחר ושלומה של גברת ואן דר גראף לא ייפגע חס וחלילה.

  19. אהבתי את ההרצאה הזו של זליכה, אפילו שהבנתי שהוא בעצמו לא ממש נקי כפיים. בכל מקרה, לפני שהוא נכנס לפתרונות הכלכליים הוא הצביע על סכומי עתק שאין יודע מה עלה בגורלם… וכמו שהוא אמר כך גם אני מאמינה – יש מי שלוקח אותם. ואני לא חושבת שמדובר בסקטור ציבורי, אלא אולי באנשי ציבור ספציפיים.

    איכשהו – לדעתי השחיתות היא אם כל הרע כאן. ולא יהיו פתרונות כלכליים יותר טובים מלהחליף לחלוטין את כל המאפיה הממשלתית…
    כשאני אצעד, אני אפגין נגד אותם נכבדים המכהנים להם בכנסת שלנו ולא בוחלים בשיחוד, מתן וקבלת טובות הנאה פרטיות, נהנתנות (אני לא מדברת על קוטג' פעמיים בשבוע – אני מדברת על בניית ווילה בקיסריה ושהיה בחו"ל במלונות של לא פחות מחמישה כוכבים וכן הלאה…), מעילות בכספים ושקרים במצח נחושה.

    אה… וגם נגד נשים שמכות את העובדות שלהן ואז מכריחות את בעלן לשחרר הודעה ש"לעובדת יש התפרצויות זעם" ושהיא נפלה ונחבטה… והנסיכה כועסת גם שהעובדת החוצפנית העזה לאכול. לאכול!!! תארו לעצמכם…

    כן, אני מפגינה נגד שחיתות.

    • אני חייבת לציין לגבי שרה נתניהו, שאני לא זוכרת מקרה אחר שבו התקשורת כל כך שמחה להיטפל למשפחתו של ראש ממשלה. אם היא אכן פגעה בעובדת שלה, צריך להגיש נגדה תלונה שתתברר בבית משפט וזה הכל. אני באמת לא חושבת שיש עניין ציבורי בסיפור המשונה הזה, לדעתי מדובר בספין ובחציית עוד קו אדום של התקשורת אל עבר חייו הפרטיים של נבחר ציבור. וזה בטח לא "שחיתות".

      וזאת בניגוד, למשל, להעסקת העובדת הלא-חוקית בביתו של אהוד ברק.

  20. יקירתי, כל מילה בסלע!!!תומכת בכל מילה.
    והקשר למדרסים, אני עשיתי ב1400 ש"ח וקיבלתי החזר ממכבי של 75% מגובה התשלום.
    כללית על הפנים נדהמתי מכך שהייתה מוכנה להשתתף רק ב100 ש"ח. וכן זה בהחלט עניין בריאותי כי אחרי שעשיתי אותם הכאבים שהיו לי בברכיים פחתו.ובגלל זה מכבי משתתפת.
    נראה לי שהגיע הזמן לעבור…

  21. המגמה הזו, של "נו, אז תוותרי על זה" נמשכת כבר הרבה זמן, והיא מובילה בקו ישר ומטריד אל 1984 של אורוול. אני לא רוצה ולא מוכנה לחזור הביתה מהעבודה, לבושה בבגד האפור הסטנדרטי (כי באמת, למה אני צריכה יותר?) ולשתות ג'ין הנצחון (כי אני לא חברת מפלגה, אז למה שיהיה לי אלכוהול משובח? זה גם לא חיוני ומזיק לבריאות) אל מול תמונתו של נתניהו על הקיר. אלו לא חיים ששווה לחיותם, ואם לא נתחיל לצעוק ולשבור כלים כבר עכשיו, אנחנו פשוט נסתגל בכל פעם להרעה קטנה נוספת בחיינו. סליחה שאני מפרה את חוק גודווין, אבל כולנו יודעים שקל להסתגל לחרא במנות קטנות.
    ולגבי ביטוח בריאות – זה אכן גועל נפש, אבל כנראה שלכל קופה יש את הדרעק שלה. גם אם תעברי, יש לרוב "תקופת אכשרה", שבה את משלמת, אבל לא זכאית לבערך שום דבר כי את עוד לא מבוטחת מספיק זמן. פויה.

  22. גם אם היו תמונות עירום, המדרסים היו מוציאים את כל החשק. זה נושא כל כך לא סקסי…


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: