פורסם על ידי: vandersister | פברואר 23, 2011

צלם אותי, כן, צלם אותי, חזק, עכשיו!!

קיץ אחד, כשהייתי בת 17, חליתי קשות. חומי הרקיע שחקים במשך שבועיים ימים, הזעתי ללא הרף ולא יכולתי לאכול דבר. ואן-דר-אמא הלעיטה אותי בתה מתוק ובמרק עוף בכפית בעודה ממלמלת פרקי תהילים. הייתי חלושה כגוזל יסעור והסוף לא נראה באופק, על כן הרופא הטוב החליט לשלוח אותי לצילום ריאות כדי לגלות אם מודלקות הן.

היות ש"צילום רנטגן דחוף" הוא מושג יחסי בקופת חולים כללית, ואן-דר-אמא נאלצה להאזין לסימפוניית השיניים הנוקשות שלי במשך כשעה וחצי בחדר ההמתנה, עד שטכנאי הרנטגן קרא לי לחדר הצילום. נכנסתי לחדר ונשכבתי על שולחן הצילום, בעוד הטכנאי מתעסק עם המצלמה מעלי.  זרועותיו החסונות החליקו את פלטות הצילום למקומן בצלצול מגרה, וקולו המלטף, המצווה "עכשיו לא לזוז", העביר בגווי צמרמורת של עונג. עוד רגע, ומצאנו את עצמנו נלפתים בחיבוק סוער שם על שולחן הצילום. קרעתי מעליו את חלוקו הלבן, שפתינו נצמדו בתשוקה, כשלפתע…

*צליל של טייפ נתקע*

לא, בעצם זה לא מה שקרה. אני הייתי עסוקה בלשכב, רועדת כעלה נידף עם חום של 39.5 מעלות צלסיוס, על פלטת המתכת הקרה, וקיוויתי שהסיוט ייגמר כבר כדי שאוכל לחזור למיטתי ולייחל למוות מהיר. הטכנאי החביב הבין למצוקתי והשתדל לשחרר אותי מהר ככל האפשר, והכל התנהל במקצועיות מופתית. הפנטזיה הזו, של סצינה אירוטית-פורנוגרפית לוהטת מתחת למכונת הרנטגן, הובאה לכם דווקא באדיבות סגן שר הבריאות של מדינת ישראל, מר יעקב ליצמן.

תפקיד שר הבריאות  – או לפחות איזה סגן שר בריאות – הוא חיוני, במיוחד בימים אלה של מצוקה ומהומה במערכת הבריאות. בתי החולים זועקים לתקנים נוספים של רופאים, אחיות, כוח עזר, מיטות אשפוז. מחלקות קורסות ונסגרות, תורים לבדיקות חיוניות מתעכבים במשך חודשים עקב עומס, אחיות ורופאים שובתים לפרקים במחאה על תנאי העסקתם העלובים. ראה סגן שר הבריאות את מצוקת בתי החולים ושמע את שוועת הרופאים, ומה עשה? נכון מאוד. החליט לערוך בדיקה מדוקדקת של נהלי ה"ייחוד" בבתי חולים. הכוונה: שלא יהא מצב שבו גבר ואישה זרים שוהים יחד באותו חדר, ולענייננו, בחדר צילום רנטגן.

וכך מספר לנו עיתון "ישראל היום": ליצמן ערך סיור בבתי חולים כדוגמת רמב"ם ושיבא, כשהוא מלווה ברב מבני ברק, במטרה "לבדוק ולתקן בעיית צניעות הלכתיות" שנוגעות לצילומי רנטגן. יודגש, כי פעמים רבות יש לסגור את חדרי הצילום כדי למנוע חשיפה לקרינה מיותרת. אלא מאי? קרינה שמינה, את כבוד סגן השר לא מעניינות סכנות הקרינה, כי אם סוגיות ההלכה, ועל פי ההלכה, אין לסגור את הדלת. עוד מגלה "ישראל היום":

"גורמים בבתי החולים מתחו ביקורת חריפה על סגן השר ואמרו: 'הוא בדק באופן מדוקדק איך נכנסים, איך יוצאים ובאיזו דלת. נשאלו שם שאלות שגרמו לרופאים להרים גבה. זאת בושה וכלימה. הוא לא שאל שאלה אחת על מחסור בתקנים או על טכנולוגיות. כל מה שעניין אותו היה אם הרנטגן נעשה בדלת פתוחה או סגורה'."

ומדוע, בעצם, סגן שר הבריאות בודק את סוגיית הייחוד בבתי חולים? ובכן, לשכתו של ליצמן מסרה כי "בעקבות פניות רבות מצד רבנים חשובים ולבקשתם, מינה סגן שר הבריאות אישיות הלכתית מוסמכת במטרה לבדוק את נוהלי סגירת הדלתות במכוני ההדמיה והרנטגן בבתי חולים ממשלתיים כדי למנוע ממטופלים להיכשל בבעיית ייחוד, האסור על פי ההלכה".

אין זו הפעם הראשונה שהבלוג הזה נדרש להלכות הצניעות המגוחכות של החרדים. אכן, הם חרדים לכל קצה מרפק ולכל בדל אוזן, רואים זימה ופריצות בילדים בכיתה ד', ועיסוקם במין ואירוטיקה כל כך כפייתי, דקדקני ובלתי פוסק, שהמנוסים שבסוטי המין היו יכולים להתקנא בהם על ההספק. מי שמסוגל לראות את העולם אך ורק דרך איספקלריה של צניעות ופריצות, ולא משנה מה הסיטואציה – מכיתת לימוד של ילדים קטנים ועד צפייה בתמונות המתעדות את קורבנות השואה – הוא אדם הזקוק לטיפול דחוף וממושך, היות שדחפיו המיניים אינם יודעים שובעה. אמנם זו פורנוגרפיה ברברס, אך זו עדיין פורנוגרפיה, וככזו היא מתועבת ומבחילה הרבה יותר מפורנוגרפיה רגילה. יו הפנר היה מסמיק מרוב בושה על הפספוס, לו היה לומד על פוטנציאל הגירוי המיני שאנשים אלה מגלים בכל כוך ופינה.

אך אפילו הנקודה הזו אינה הדבר שמטריד אותי ביותר.

מה שמטריד אותי ביותר, הוא זה: האדם שממונה על בריאות כולנו הוא אדם ששם את ההלכה לפני הבריאות. להזכירכם, מדובר באיש שביקש לקרוא לשפעת החזירים "שפעת מקסיקו", כדי לא לאזכר את שמו של בעל החיים הטמא, ולעזאזל עם העובדה שזהו שמה הרשמי והבינלאומי של המחלה. מדובר באיש שביקש ליצור בית חולים פסיכיאטרי אחד לנשים ואחד לגברים, מטעמי צניעות ובניגוד גמור לשיקולים המקצועיים. מדובר באיש שהתערב באופן בוטה בעבודת הרופאים והורה להם לא לנתק ממכונת ההנשמה תינוקת שנקבע כי מתה מוות מוחי. בקיצור נמרץ, מדובר באיש שמונע לא משיקולי רפואה ושמירה על בריאות הציבור, אלא מלחצים של רבנים.

כאשר אני נכנסת לחדר בדיקות במרפאה, מעניין אותי דבר אחד ויחיד: שכל הפעולות שנעשות בחדר זה ישמשו למטרת הבדיקה ולשמירה על הבריאות שלי ושל הבודקים. על כן אנחנו משתמשים בכפפות לייטקס, במזרקים סטריליים, באמצעי חיטוי ובידוד שונים, ובמקרה של צילומים הכרוכים בקרינה מסוכנת – הטכנאים מקפידים לשמור על מרחק ממקור הקרינה בעת הצילום ומקפידים לסגור את הדלת כדי לא לסכן שלא לצורך אנשים נוספים. כל שיקול אחר שנוגע ל"צניעות" או "ייחוד", או למגדר של הבודקים/ות והנבדקים/ות, הוא פסול, מסכן את בריאות הציבור, פוגע בעבודת מערכת הבריאות וגורם למשרד הבריאות להיראות כמו קרקס של ליצנים, שמשחקים בקקה* במקום לנהל את התחום שעליו הם ממונים.

כבוד סגן שר הבריאות צריך להחליט אם מה שהוא מחזיק בידיו הוא תיק בממשלה, או ספר תורה. אם זה ספר תורה, ייכבד נא וייצא מהממשלה. אני בטוחה שהוא כבר יודע איפה הדלת.

* אינני מנסה לרמוז שההלכה היא קקה. אני אומרת במפורש שעיסוק בהלכה במקום שבו יש לעסוק ברפואה, משול להתעסקות בקקה. אולי נמנה את יעקב ליצמן לשר לענייני קקה?**

** סליחה, טעות שלי – לסגן השר לענייני קקה.


Responses

  1. הערה כ"כ נכונה לגבי פורנוגרפיה: אם מישהו היה מצליח להפיק אנרגיה ממיניות מודחקת אז היה אפשר לספק את כל צרכי האנרגיה של מדינת ישראל משני בלוקים בבני ברק.

    • הלוואי. לא היינו זקוקים לא לפחם ולא לגז טבעי כדי להפיק חשמל.

  2. שר הבריאות. הוא שר הבריאות.
    זה שהוא מתעקש לשחק באיזה משחק ילדותי בו על כולם להוסיף את המילה "סגן" כשמדברים עליו לא אמור לעניין אותנו. הוא האחראי מטעם הממשלה על ענייני הבריאות במדינת ישראל. מכאן, הוא שר הבריאות במדינת ישראל.

    • משחקים בקקה, כבר אמרנו?… ואלה הם האנשים שבצמרת השלטון. אוי לנו ואבוי לנשמתנו.

    • ההתעקשות על "סגן שר" במקום "שר" לא קשורה לאחריות על המשרד. להיפך, בענייני משרדו, סגן השר מתפקד כאחראי העליון ממש כאילו היה שר ואין אף אחד שחולק על כך. ההתעקשות על "סגן שר" נובעת מתפקידו הנוסף של השר, מלבד האחריות על משרדו, והיא החברות בממשלה ובפרט האחריות הקיבוצית להחלטותיה. הרעיון הוא שכיוון שסגן השר לא מצביע בישיבות ממשלה ואין עליו אחריות קיבוצית להחלטותיה, הרי שבאופן פורמלי הוא אינו "משתתף בשלטון".

      בכל אופן, הנקודה שלי היא שה"משחק הילדותי" של החרדים לא כל כך קשור כאן.

  3. סליחה, אבל כבן אדם דתי, מאוד לא קיצוני שחי את כל חייו כמעט עם חילוניים – גם לי צרם שהייתי צריך לראות את אבריה של אישה מובלת אל מותה.
    האם גם לה לא מגיעה את הכבוד שיצנזרו/ישחירו/יפקסלו את איבריה האישיים?
    האם עכשיו כשאני רואה את הרזון הנוראי שלה, אני גם צריך לראות את צורת החזה שלה ואת איבר מינה????

    לגבי שאר הכתבה, יש לי רגשות מעורבים. הבן אדם נבחר ע"י קולות של בוחרים. זאת מהות הדמוקרטיה!

    מצד שני, אין ספק שהירידה לפרטי פרטים בהלכה יכולה לפעמים להיראות מוגזמת ומוזרה לצופה מהצד.

    הנחת המוצא היא שבמצב של "פיקוח נפש"-מצב של סכנת חיים, יש לעשות כל שאפשר, ללא יוצא מן הכלל, כדי לעזור לאותו בן אדם (חוץ משלושה מצוות של "יהרג ובל יעבור").

    נקודה אחרונה וחשובה ביותר: להכליל ציבור שלם זה צורת התבטאות זולה וכמעט תמיד שגויה. כנ"ל לגבי החרדים. לכל אחד יש את השגעונות שלו, ולהם יש לא מעט, אבל הלוואי שחצי מהחברה שלנו הייתה לומדת מהם על דבקות במשימה (שמירת מצוות), ערבות הדדית, גמילות חסדים ועוד כהנה וכהנה….

    • גדעון היקר, כבנאדם דתי או לא דתי, זה בכלל לא משנה – חובה עלינו לראות בני אדם כפי שהם, על כל מה שהם כוללים, ולא לפרוט אותם לפרוטות ולחלקים ולאיברים כשאין הדבר רלוונטי. אתה נמצא במוזיאון שתפקידו להראות את זוועות השואה. למה בכלל מעניין אותך איבר המין של אישה כזו או אחרת? נכון, היא עירומה, כי כך הובילו אותה הנאצים אל מותה. לא רק שלא רצוי להסתיר את גופה – חובה להראות אותו, חובה להראות בדיוק את מה שהיה שם, בדיוק כפי שהוא היה. סילוף ההיסטוריה הוא דבר בזוי ביותר, והלא אנחנו נשבענו לזכור ולא לשכוח. איך נוכל להרשות לעצמנו לקבל גירסה של "שואה לייט"? מה נזכור, בדיוק? תגיד לי בכנות, מהי התועבה האמיתית פה? העובדה שהאישה עירומה, או העובדה שהיא הורעבה ונרצחה, כמו מיליונים אחרים?

      נקודה נוספת: אין שום דבר לא מכובד או לא הגון בגוף האנושי, ואין סיבה להתבייש בו או להתבייש ממנו. צר לי שמלמדים אותנו שגוף הוא דבר שיש להסתיר בכל מחיר. כך אנו לומדים להתמקד בטפל (שדיים חשופים) במקום בעיקר (זכר השואה).

      לגבי הבחירה הדמוקרטית: אין שום קשר בין הבחירה במפלגה מסוימת באופן דמוקרטי לבין כשירותו של אדם ספציפי לתפקיד ספציפי. גם עמיר פרץ הוא נציג ציבור דמוקרטי, והוא לא ממש עשה חיל כשר ביטחון. גם אביגדור "וולדמורט" ליברמן הוא נציג ציבור דמוקרטי, והעובדה שהוא מונה לשר חוץ היא זוועה. מותר למחות במדינה דמוקרטית כאשר האדם הלא נכון נמצא בתפקיד הלא נכון. זו, מגיב יקר, היא מהות הדמוקרטיה.

      לגבי "דבקות במשימה", "ערבות הדדית", "גמילות חסדים", אכן, כל אלה ערכים נאים ביותר. כך גם "פלורליזם", "כבוד האדם וחירותו", "פמיניזם", "אנטי-גזענות" ועוד ערכים רבים שלא ממש קיימים בציבור שאתם מדבר עליו.

      • תתפלאי אבל דווקא בנושא של התמונות מהשואה אני בהחלט מסכים עם הדתיים. כשמביאים בני נוער – חילוניים או דתיים – למוזיאון השואה ומראים להם את הנשים האלו מה שהם רואים הוא קודם כל נשים עירומות. מה לעשות שכך עובד המוח (הגברי לפחות) ומה שיראו הרבה בני נוער הוא חבורה של נשים בעירום ותו לא. הם לא יכולים להרגיש את אימת המוות שהם חשות, לא את הקור הנוראי של מזרח אירופה, הם לא יודעים אם אולי בניהם של הנשים האלו נרצחו בדיוק קודם (אימא של אריאנה מלמד היא ניצולת שואה, באחד המאמרים מספרת אריאנה שאימא שלה טענה שזה היה אחד הרגעים הנוראים ביותר בכל הסבל של השואה, לא הרעב, לא הקור לא אימת המוות אלא ללכת עירומה כשקצינים נאצים בוחנים אותך כאילו היית בהמה) כל מה שהם רואים הוא את העירום.
        ישנה להקה שנקראת 'סרטן השד' , סרטן השד היא מחלה נבזית במיוחד (אישה טובה שהכרתי נפטרה ממנה בייסורים ממושכים) ואני לא רואה שום סיבה לכך שמישהו יקרא על שמה להקה אלא אם כן כמובן העובדה שמוזכר פה ציצי הופכת את העניין למגניב, פתאום כל החלק הזוועתי של המחלה הופך לחסר משמעות בגלל שהמחלה קשורה איכשהו לציצים של נשים. כפי שאמרתי – את כאישה אולי לא יכולה להבין את זה כי אם תראי תמונה של נשים עירומות בשלג זה לא יגרום לך לחשוב על מין אבל תאמיני לי שגברים – במיוחד בני נוער מחוצ'קנים בגיל המתאים יחשבו בדיוק על זה ויפספסו את כל המסר.

    • מהות הדמוקרטיה היא ריבונות העם. נהלי סגירת הדלתות מייצגים ריבונות קצת שונה.

  4. מזעזע. פשוט מזעזע.

  5. ליצמן אחראי על מערכת הבריאות, אך לא נושא באחריות לגביה.
    הוא מחזיק בידו את התקציבים וקובע לאן ילכו (מישהו רוצה לנחש?), הוא מנחה את פקידי המערכת, הוא ממנה ומפטר מנהלים. אבל אם מישהו מאיתנו נפגע כתוצאה מטיפול לקוי, אי אפשר להאשים את ליצמן בזה – החוק מגן עליו. כנ"ל אם גג של בית חולים קורס על אלפי מטופלים, האחריות תגולגל מטה עד למנהל זוטר שמונה אך ורק כדי להיות שעיר לעזאזל, וליצמן יישאר עם היד בתוך הכסף. בריאות הציבור ממש לא מעניינת אותו.

    לצערי הדבר נכון גם לגבי כל השרים האחרים, ובראשם ראש הממשלה.

    לו שר הבריאות וסגנו היו צריכים לשלם מחיר אישי – כלא, קנס כבד וכו' – על מחדלים שבתחום אחריותם, הייתי מוכן לקבל גם דוקטרינות הלכתיות כמו מה שמתואר בפוסט; השר רוצה רנטגן בדלת פתוחה? יואיל נא ויניח את אשכיו על השולחן, ונראה אם ההשגחה העליונה תשגיח שאף חולה לא ייפגע מהקרינה המיותרת. שומו שמיים, רמת התחלואה בסרטן עלתה בעקבות הוראת השר? הביאו נא את הקופיץ.

    • במדינות מתוקנות (גיחי גיחי), שרים שקורה מחדל כלשהו בתקופת כהונתם קמים ומתפטרים מיוזמתם, בין אם החוק תובע זאת ובין אם לאו. עצוב.

      ואגב, אתה מקבל 10 נקודות על השימוש במילה הנאה "קופיץ" 🙂

      • יש לציין שהמילה "מתוקנות" בביטוי "מדינות מתוקנות" לא באה מלשון "תקין" (correct), אלא מלשון "תקנות" (regulations). כלומר, "מדינה מתוקנת" היא מדינה שבה המדינה טורחת לדאוג שעל תחומים שונים ומשונים תהיה רגולציה ופיקוח ממשלתי. למעשה, ככל שמדינה יותר דיקטטורית, סביר להניח שהיא יותר מתוקנת. אי לכך, ואנדר, ה"גיחי גיחי" שלך מקבל משמעות נבזית במיוחד, כאותו צחקוק שמצחקק ליברמן כששואלים אותו "אדוני השר, מה דעתך על המושג 'דמוקרטיה'?".

  6. סליחה, נראה לי שהערכים שלי ושלך אולי לא תואמים.
    אני מאוד מכבד את הגוף, את הגוף הגברי וכל איבריו ואת הגוף הנשי ואת כל איבריו.
    אני חושב שהגוף שלנו הוא הכלי הכי משוכלל ויפה שיכול להיות.
    אני יודע שהגוף נוצר על ידי האל עצמו וככה צריך להתייחס אליו.

    מצד שני, ההלכה מחייבת אותנו לכסות את מה שדורש כיסוי. לא רוצה להיכנס לויכוח על מרפקים וברכיים, כי נראה לי ששנינו מסכימים.
    אבל איברי המין של אנשים והחזה של האישה לכל הפחות, מקודשים לאותו אדם עצמו ולבן זוגו בלבד! זאת הפריוילגיה שיש לאנשים נשואים!
    אין פה עניין של בושה, אלא עניין של קדושה!
    אני משאיר לעצמי את מה שחשוב לי באמת ומשתף עם שאר הרחוב את מה השאר.

    נגיד שאנחנו מניחים לרגע את דעותי על צניעות. האישה הזאת בטוח שמרה צניעות ולדעתי הצגת התמונה שלה באופן שמציג את כל איבריה ללא שום צינזור, פוגע ברצונותיה ובכבודה. הוספת הצינזור הקטן הזה, זה לא מה שיוריד אפילו בגרגר מגודל האסון, או מעוצמת הזעזוע!
    מספיק לראות את הצלעות שלה בולטות מעל הבטן בלי לראות את הציצי עצמו.
    אצלי אישית, זה לא סיבה להפסיק לבקר במוזיאון, אבל זה בהחלט מפריע!

    בעניין הדמוקרטיה, שוב, אתה יכול למחות עד מחר. השאלה היא כמה מהעם מרוצים ממנו. כי מספיק אנשים בחרו אותו, את ליברמן, את ליצמן או את פרץ.

    לגבי הערכים, אמרתי צד אחד. לא שיניתי את דעתי אבל אצטרף לדעתך יש לשני הצדדים המון מה ללמוד מהשני.
    מכיר את המשפט:
    "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים: לפני דרישה מאחרים הנהג עצמך כראוי באותו עניין" (בבא בתרא ס, ב)

    מאוד יפים הערכים שכתבת, אני עדיין חושב שהרבה מהציבור הכללי-חילוני או דתי, עדיין רחוקים מלהיות צדיקים בתחום הפימיניזם, כבוד האדם, שיוויון ואנטי גזענות.
    אני עובד בתנועת הצופים, אז אני מחובר טוב טוב ומכיר את השטח!
    מאוד נוח להסתכל על האחר ולהגיד שהוא לא בסדר

    • 1. ראשית כל, אני "את" ולא "אתה", כפי שאני מניחה שתוכל ללמוד משפת הטקסט.
      2. אני לא מאמינה ב"אלוהים", כך שכל טיעון שמבוסס על אלוהים לא מתקבל ולא מוכיח דבר בעיני.
      3. ממש לא בטוח שהאישה שבתמונה החזיקה באותן דעות כמוך. לא חסרו יהודים שהיו חילונים גמורים בשואה.
      4. זה לחלוטין לא רלוונטי אם האישה בצילום שמרה או לא שמרה על צניעות. הגרמנים לא שמרו על צניעותה, וזו הנקודה החשובה. כל הדיון על צניעות או לא צניעות מסיט את תשומת הלב מהעיקר, ולכן גורם לאנשים לא לחשוב על הדברים המהותיים. וזה פסול.
      5. היסטוריה היא היסטוריה. לאיש אין זכות להחליט שההיסטוריה היא אותה היסטוריה אם נכסה או נעלים חלקים ממנה. לזה קוראים "שכתוב". וזה פסול.
      6. כל האיברים שבגופי שייכים לי, ואני רשאית להקדיש אותם למי שארצה ומתי שארצה. איש לא יחליט בשבילי מתי ואיך לחשוף אותם.
      7. כנראה שנאלץ להסכים שלא להסכים.

    • גדעון – התועבה הגדולה כאן היא בעובדה שאתה ותומכי הצניעות בשם הדת מביט בתמונות האלה ומזדעזע משדיים ופות חשופים, ואילו האדם הסביר מתבונן בתמונות האלה ומזדעזע מהמעמד בו צולמו ומההשפלה עמה נאלצו להתמודד המצולמים בדרך אל מותם.

      • כתבתי את זה קודם אבל אני אחזור בקצרה – העירום הוא מה שרואים ומה שהמון בני נוער יראו קודם כל ויפנימו (ולא, אין שום הבדל בין דתיים לחילונים בעניין הזה בגיל 16) את כל הזוועה שמסביב הם לא יראו, הם לא יחשבו מה הם היו מרגישים אם זאת הייתה אימא שלהם וכן הלאה. בכל אופן כשעלה הדיון בנוגע לתמונות העירום ביד ושם אנשים חילוניים לגמרי אמרו שאם זאת הייתה סבתא שלהם שמצולמת שם הם היו הולכים אישית ליד ושם ומתיזים ספריי על התמונה כדי להפסיק את ההשפלה.

  7. גם אני לא משתגעת על העיסוק האובססיבי של החרדים ב"צניעות". הם עושים כ"כ הרבה רוח סביב הענין, עד שצניעות היא המאפיין היחיד שאין שם…

    עם זאת, אחד הזכרונות הצרובים אצלי מגיל ההתבגרות הם צילומי רנטגן. לאורך כל התיכון, פעמיים בשנה, נשלחתי לסיוט החצי שנתי: ארבע שעות של המתנה לתורי לצילום גב (כן, לא חשבו אז על "מוקד קביעת תורים") שהיתה רק ההקדמה לעונג המפוקפק של התפשטות כמעט מלאה, בפני גבר מבוגר וזר, למשך דקות ארוכות (במקרה הטוב. כשהם הצליחו).
    כל חצי שנה שאלתי בהססנות האם אי אפשר עם חלוק או אפילו חזיה (כיוון שאת הצילומים הראשונים ביצעתי בארה"ב, עם חלוק ואחות חייכנית) ונעניתי בגסות ש"לא! זה לא יצא טוב! מה הבעיה שלך?".

    היום, כמובן יש חלוקים טובים יותר, כנראה, כי הם ציוד סטנדרטי במכוני הרנטגן וכך גם שעת הקבלה המדוייקת וחוסר התורים. אבל אני עדיין מקבלת צמרמורת קלה כל פעם שהרופא שולח אותי לצילומי רנטגן כלשהם. גם כאלו של בוהן הרגל.

    כמובן שאם הדלת היתה מושארת פתוחה כשהייתי נערה, זה גם לא היה לטובתי. כל מי שהיה עובר במסדרון יכול היה "להציץ לי". תוספת נהדרת לסיוט.
    אבל תסמכו על החרדים שזה לא מה שיטריד אותם. העיקר שהאלוהים שלהם יהיה מרוצה.

    • שולה, המשפט האחרון שלך הוא לב העניין. השאלה היא לאיזה צורך משתמשים בפרוצדורה מסוימת. מותר לפציינט/ית או לנבדק/ת לבקש נוכחות של אדם נוסף בזמן הבדיקה, למשל, אם הם מרגישים לא נוח להישאר לבד עם הבודק או הרופא. זה לגיטימי, וזה חלק מזכויות החולה על גופה/ו. אבל להנהיג נוהל כזה על בסיס הלכתי, זה כבר משהו אחר לגמרי. זו הפקעה של זכות החולה על גופה/ו משיקולים לא ענייניים.

      • אל תשכחי ש"זכויות החולה" הן גם משהו מהזמן האחרון.
        כשאני הייתי נערה, מערכת הבריאות לא ראתה את המטופל ממטר. היום המצב קצת יותר טוב.
        מה שהיה חשוב לי להציג, הוא שבדיקה רפואית, גם כשהיא מתנהלת בשיא המקצועיות , יכולה להיות בעייתית מצד המטופל. הבדיקות שלי, יחסית לזמנן היו מקצועיות: לא היתה שם הטרדה מינית מודעת או יזומה או בכלל. ושהצוות הרפואי לא תמיד רואה את הצד השני כאדם (גם אם זה בגלל לוח זמנים צפוף).

        שיקוליים דתים הם שיקולים עניינים לאנשים מסויימים.
        מנקודת מבטו של סגן שר הבריאות, הוא משפר את חיי המטופל בדיוק כמו שהאדם שיזם את "חוק זכויות החולה" עשה או אפילו כמו ממציא האנטיביוטיקה (מטופל יהודי, כמובן..).

        הבעיה שלנו היא לא שאדם חרדי משתדל לשנות את "עמוד השדרה המוסרי שלנו" בהתאם להשקפת עולמו – כל נבחר ציבור מכניס את עולמו לתוך יישום תפקידו –
        הבעיה שלנו היא שזרם מיעוט מכניס נציגים שלו לתפקידים, שהיו צריכים לאייש אנשים מהזרמים המרכזיים ושצמרת השלטון מאפשרת לשיקולים שמעניינים מיעוט, לשבת גבוה מאוד בסולם העדיפויות ולקחת חלק גדול מדי מעוגת התקציב.
        הבעיה היא שסגן השר מרשה לעצמו לבזבז "תקציב בריאות" על עניינים של "מוסר יהודי", במשרד שסובל מחסרון כיס וחסרון תקנים ואיש לא מעיף אותו לכל הרוחות ודורש ממנו להחזיר את הכסף מכיסו.

      • שולה, את אומרת דברים מאוד נכונים, רק אוסיף סייג קטן: אין לי בעיה שאדם שמגיע ממגזר מסוים ושמייצג מיעוט יאייש עמדה כלשהי, כל עוד הוא מסוגל לעשות את עבודתו בצורה מקצועית ולא לשים את שיקולי המיעוט לפני טובת הכלל. המוסר היהודי, כבודו במקומו מונח, אך בדיוק כפי שאת אומרת – זה עניין לבית המדרש, לא למשרד הבריאות.

  8. אה, וכמובן…
    פחות מפריע לי הנקודה שאת/ה מעלה, אני אפילו די מזדהה עם רובה.
    מאוד מפריע לי דרך ההתבטאות שלך…

    • זו צורת הביטוי שלי, מה לעשות. אתה בהחלט מוזמן להסתייג ממנה.

  9. אני קורא בין השורות "למנוע ממטופלים להיכשל בבעיית ייחוד" ומה אני מבין?
    1. הניסוח הזה מוזר בעיני כשהוא מתייחס לכישלון של *המטופלים*. אני מניח (אבל אולי אני טועה) שרוב טכנאי הרנטגן בארץ הם גברים. והרי ידוע שהנטייה להיכשל בתחום הייחוד היא של בני המגדר המזוקן ולא להיפך. מדוע אם כן דווקא המטופלים הם אלה שנכשלים? תמוה.
    או אולי אני מסתכל על זה מהכיוון הלא נכון. אולי במקרה של התייחדות הגבר אינו נושא בכלל באשמה, שהרי הוא עבד ליצרו (בגלל זה האישה היא זו שצריכה להקפיד תמיד על צניעותה), ומטרתו הנאצלת של כב' סגן השר היא להגן על הנשים שהפרוצדורה הרפואית אינה מאפשרת להן לשמור על צניעות?
    2. אבל זה לא חלילה שכב' סגן השר מוטרד מהאפשרות שמטופלים/ות יחוו הטרדה או תקיפה מינית או סתם השפלה מיותרת. לא לא. את הסיכון לכך הוא יכול היה לצמצם משמעותית אם נניח היה דואג שכל מטופל יצולם ע"י גבר וכל מטופלת ע"י אישה.
    3. אני לא יכול שלא לתהות, באופן קונספירטיבי משהו, שמאחורי "פניות רבות מצד רבנים חשובים" עומד סיפור אמיתי של זוג אשר התייחד לו בחדר הבדיקה והשמועה עליו זיעזעה את החשובים. לא מופרך.

    והערה קטנה לסיום: שר הבריאות במדינת ישראל הוא בנימין נתניהו. הוא זה שנושא באחריות המיניסטריאלית לתפקודה של המערכת, הוא זה שצריך לזעוק את זעקתם של הרופאים, האחיות והחולים על התנאים המזעזעים שבהם ניתן הטיפול הרפואי בדמוקרטיה היחידה (בינתיים) במזרח התיכון, והוא זה ששותק כמו דג ומפקיר (גם) את המערכת הזאת שתחת אחריותו.
    סגן השר ליצמן הוא קומבינה של ג'וב לצרכים קואליציוניים. העובדה שהוא יכול להרשות לעצמו להפעיל סמכויות מבלי לשאת במלוא האחריות היא בעיני אחת השערוריות הגדולות ששיטת המשטר הישראלית ייצרה.

    • בצלאל – הכל נכון. בפרט לגבי האחריות של ראש ממשלתנו כשר בריאות. אין לי מילה נוספת.

  10. […] This post was mentioned on Twitter by Sharon Gefen, ygurvitz. ygurvitz said: פוסט חשוב של @vandersister על הפורנוגרפיה החרדית המתחזה לצניעות. https://vandersister.wordpress.com/2011/02/23/xray/ […]

  11. שתי הערות:
    ראשית, את מתייחסת לא מעט לזה שגפני 'מעדיף את ההלכה על הבריאות'. אז כדאי לדעת שבפועל, גפני הוא אולי השר שתרם הכי הרבה לבריאות אזרחי ישראל בעשור האחרון – ובמיוחד להורדת העלויות של הטיפול הרפואי (טיפולי שיניים, ביטוח סיעודי ועוד). זה לא אמור להפוך אותו לחסין מביקורת, אבל כדאי להכיר בזה. הוא לא מתעסק בדברים האלה *במקום* להתעסק בבריאות, אלא *בנוסף*.

    שנית, אני לא חושב שמיסוד של פרוצדורה שמטרתה מניעת ייחוד בעת בדיקת רנטגן הוא פסול. עובדתית, יש ציבורים שזה מפריע להם, ואני לא רואה למה אסור, באופן עקרוני, להתחשב בהם. בדיוק כמו שלא אפגע אם לא יגישו מנה צמחונית בארוחות בבית החולים, ובכל זאת אני חושב שחשוב להתחשב ברגשותיהם של הצמחונים ולהגיש מנה כזו.
    השאלה כאן היא שאלה של עלות תועלת – מה זה אומר למנוע ייחוד בעת בדיקות רפואיות, וזו שאלה שאת התשובה אליה לא הצלחתי להבין. אם תשכנעי אותי שיש פגיעה משמעותית בציבורים אחרים בגלל מניעת ייחוד – אפשר לקיים דיון, עד כמה ציבור אחד נפגע לעומת אחר. אבל כל עוד את אומרת שאסור, באופן עקרוני וגורף, להכניס שיקולים דתיים לבדיקה – אני לא רואה סיבה לכך. למה לא להתחשב במי שזה חשוב לו, כל עוד לא הוכחת פגיעה באחרים?

    ובהערת אגב קשורה – את אומרת 'אשר אני נכנסת לחדר בדיקות במרפאה, מעניין אותי דבר אחד ויחיד: שכל הפעולות שנעשות בחדר זה ישמשו למטרת הבדיקה ולשמירה על הבריאות שלי ושל הבודקים' – זה לא נכון, וטוב שזה לא נכון. שיקולים ערכיים נמצאים בכל מקום בהליך הרפואי. בחדר תלוי (או אמור להיות תלוי) תקנון למניעת הטרדה מינית. זה לא קשור לבריאותך. גם האוכל שמוגש בחדר אוכל – שמתחשב, כמו שטענתי קודם, בשיקולים ערכיים כמו צמחונות, כשרות או חלאל – מכניס שיקולים שלא קשורים לבריאותך, ואפשר להמשיך עוד ועוד ועוד. את לא מבקשת להוציא את הערכים מחדר הבדיקות, את מבקשת להוציא ערכים של קבוצה ספציפית אחת.

    • נדב,

      1. מדובר בליצמן ולא בגפני. האם זה משנה את ההתייחסות שלך?
      2. התחשבות היא דבר יפה, אלא שיש לקבוע לה גבולות. יש צמחונים, זה נכון. יש אנשים שאלרגיים לבוטנים. יש אנשים שלא אוהבים לאכול דברים בצבע אדום. כאשר אדם מנוע מלאכול דבר מסוים מטעמים אידיאולוגיים או רפואיים, חובתו למצוא דרכים כדי לעזור לעצמו, וחובת המערכת הרפואית לבוא לקראתו בגדר הסביר. צמחונות היא דבר סביר. כשרות היא דבר סביר (וגם כך מוחל באופן גורף, למרות שחלק גדול מהציבור אינו אוכל כשר). אי אכילת דברים עם שומשום אינה בגדר הסביר. ובהתאמה, הימנעות מלחיצת יד עם רופא מטעמי שמירת נגיעה היא דבר סביר בהחלט. אי סגירת דלת כשמדובר בפליטה של קרינה מסוכנת שעלולה לגרום נזק לאנשים שמחוץ לחדר אינה בגדר הסביר. אני מקווה שזה די "מוכיח פגיעה באחרים" במקרה הזה. יש סיבה לכך שהדלתות נסגרות בזמן צילום רנטגן, לא מדובר בגחמה של הרנטגנולוגים.

      3. שיקולים ערכיים כגון כבוד החולה ושמירת פרטיותו, נכון בהחלט. ברם, ליצמן והרבנים לא הגיעו לבדיקה באותם בתי חולים מפאת שמירה על כבוד החולים, אלא – וזה הניסוח שלהם – לשמור ש"לא ייכשלו" באיסור הייחוד. הייתי שמחה לתת להם את הקרדיט ולהגיד שהדבר קרה בעקבות מצוקה אמיתית של נשים ו/או גברים שעברו הטרדות מיניות, אבל ההלכה היא שעמדה לנגד עיני סגן שר הבריאות במקרה זה, ולא טובת החולים.

      4. חשוב לי להדגיש, לעניין ההטרדות המיניות: אם ליצמן היה מקים צוות שמטרתו לבדוק את נהלי הבדיקות בבתי חולים כדי לאפשר לכל איש ואישה להרגיש בטוחים בזמן הבדיקה ולמנוע אפשרות להטרדה, הייתי מוחאת לו כפיים בראש חוצות. אלא שכבר קיימים פתרונות למצבים כאלה: רשאי כל פציינט לבקש את נוכחותו של אדם נוסף בעת הבדיקה, וזה דבר ידוע המפורסם בכל קופת חולים ובית חולים. הפתרונות שמצא ליצמן? שימוש בידית מסתובבת ולא מרובעת, כדי שלכאורה תהיה אפשרות של פתיחת הדלת, וזה כביכול, מבחינה הלכתית, ימנע את אפשרות הייחוד. מה שזה לא ימנע, הוא הטרדה מינית. אז באמת שאי אפשר לדבר כאן על דאגתו של סגן השר למטופלים.

      • לא ראיתי את תשובתך זו קודם, אבל נדמה לי שאת נכשלת פה באתנוצנטריות.
        כאשר ליצמן מדבר על כך כך שמטופלים עלולים "להיכשל" בייחוד, הוא מתכוון בדיוק לדאגה לציבור הדתי. עבור הציבור הדתי ההלכה היא קודש והם חוששים מה"כישלון" הזה לא פחות מליצמן. להבדיל בין הציבור הדתי לבין ההלכה הוא דבר שמתאים לחילונים לעשות, אבל לא יהיה מופרך להניח כי עבור בחורות דתיות רבות, להיכשל במצווה הלכתית הוא דבר נורא לא פחות מלהיות מוטרדת מינית.
        ועכשיו אני רואה שליצמן גם הציע פתרון ישים שלא מסכן אף אחד. אם אפשר לפתור את הבעיה פשוט על ידי החלפת הידיות בדלתות, אז על מה יוצאת התרעומת? על זה שזה נשמע לך טיפשי?
        ניחא. תבלעי את הגלולה. יש ציבור שלם שעבורו מדובר בעניין מהותי ואם אין כאן כדי לפגוע באיש, אז ההתעקשות שלא ללכת לקראתו היא כבר לשם ההתעקשות גרידא.

      • עודד, ראה את תגובתי אליך בהמשך. כן, החלפת הידיות בבתי החולים היא בדיוק העניין שצריך לטפל בו עכשיו, באופן דחוף, אפילו. בשניה הזו, ללא דיחוי.

    • גפני וליצמן הם שני אנשים שונים, גם בזהות וגם במהות. את גפני אני מכבד, גם אם אני לא מסכים עם כל דעותיו. ליצמן תמיד היה אינטרסנט שדאג אך ורק לציבור "שלו".

      • כנ"ל. להבדיל, זה כמו שכיבדתי מאז ומעולם את עבודתו הפרלמנטרית של רחבעם זאבי ז"ל, על אף שלא הסכמתי איתו מבחינה אידיאולוגית ולו כזית. הוא ידע לעשות את מלאכתו כחבר כנסת.

    • 1. התכוונתי מראש לליצמן. סליחה על הטעות.

      2. מכיוון שאין לך ראיות הפוכות, אין סיבה להניח שלאף אחד למעט ליצמן לא אכפת מסוגיית היחוד. ואם יש קהל לא-מבוטל שמפריע לו נושא הייחוד – אני לא רואה סיבה לא לטפל בבעיה, במגבלות שהזכרתי לעיל (בעיקר – היעדרה של פגיעה מהותית בציבורים אחרים)

      3. גם ההנחה שהפתרון היחיד האפשרי הוא דלת פתוחה – שמסכנת את שאר החולים – היא, להבנתי, הנחה שלך. אם יש פתרונות אחרים, שלא פוגעים בבטיחות, יש סיבה להתנגד?

      4. ליוסי – כמו שאמרתי, ליצמן – כסגן שר בריאות – הרחיב את הכיסוי הבריאותי של הישראלים, מכל המגזרים, יותר מכל שר אחר – בדגש על טיפולי שיניים ועל ביטוח סיעוד.

      • נדב, זו תשובה נהדרת, להגיד שזה מפריע למגזר גדול, ושאין לי הראיות שמוכיחות ההיפך. חובת ההוכחה היא על מי שטוען שקיימת בעיה, לא על מי שטוען שהיא לא קיימת. הב לי הוכחות לכל אותם חולים הזועקים כי נושא הייחוד מונע מהם לקבל טיפול רפואי. אשמח לקבל אותן.

        לגבי הדלת הפתוחה, זהו הפתרון שאוזכר בכתבה, ביחד עם החלפת הידיות. על כך הסתמכתי. אינני טוענת לידע ברזי ההלכה החרדית, ולכן אין לי אפשרות להציג פתרונות אחרים.

        גם לגבי העבודה שעשה סגן שר הבריאות בהרחבת הכיסוי הבריאותי על טיפולי שיניים וביטוח סיעוד – הייתי שמחה לקבל הוכחות.

        לבסוף, צר לי, אבל איש לא יצליח לשכנע אותי שיש שמץ של היגיון, רפואי או אחר, בנהלי ה"ייחוד". במדינה שבה רבנים מעודדים ומהללים בפרהסיה איש ציבור שהורשע במעשי אינוס חוזרים ונשנים, שלא יבלבלו לי את המוח על סגירת דלת לשתיים וחצי דקות לצורכי צילום רנטגן, כפוגעת בתומתן או בצניעותן של נשים. וכן, אני יודעת שזה דמגוגי מצידי, אנטי-פלורליסטי וכל יתר האמירות הרלוונטיות.

  12. עד כמה שמדגדג לי לזעום על ליצמן כאן, שאלה: נניח שהוא לא היה ליצמן אלא שרה ממפלגה ששמה מתחיל במ' ונגמר בצ' ויש אולי עוד אותיות באמצע. והיא הייתה אומרת שהיא מוטרדת מהאפשרות שטכנאי הרנטגן יטרידו מינית את החולות מבעד לדלת הסגורה, ותגיד שהמצב הנוכחי הוא בעייתי ויש לתקנו בדרך כלשהי – האם התגובה שלך הייתה דומה?

    • גדי,

      ראה תגובתי לנדב בעניין זה. לא סוגיית ההטרדה המינית היא שעמדה לנגד עיני הבודקים, אלא הסוגייה ההלכתית. ולראייה, הפתרונות שנמצאו הם אותם פתרונות מלאכותיים שהם טריקים הלכתיים, ואין בינם לבין השכל הישר שום קשר (או בינם לבין טובת החולים). השארת דלת פתוחה בזמן צילום רנטגן לא רק שלא תמנע הטרדה מינית, אלא גם תאפשר הצצה פנימה לתוך החדר בזמן הבדיקה, בזמן שהחולים חושפים חלקי גוף שונים. איפה הצניעות בזה, לחתולו של תקרה הפתרונים. הטרדה מינית או אי נוחות פיזית, ודאי וודאי שאין זה מונע.

  13. אני חושב שאת נסחפת.
    בית חולים, בנוסף לתפקידיו הרפואיים, הוא מוסד ציבורי שמטפל בבני אדם שהם, בנוסף למכונות ביולוגיות שצריך לתקן, גם בעלי אישיות ודעות ועמדות תרבותיות.
    בתי החולים הציבוריים אמורים לספק את צורכי כלל הציבור ואם ציבור גדול במיוחד מרגיש כי בגלל אופנים מסוימים שבהם הם מתנהלים הוא אינו מרגיש בנוח לפנות אליהם לטיפול, אז יש כאן בעיה שראויה להתייחסות.
    ממש כפי שנקבעו כללים לגבי חיסיון רופא חולה, או לאופן שבו על רופא גבר להתנהג עם מטופלת אישה ולהפך, שהם כללים שאינם קשורים לשאלת איכות הטיפול הרפואי, אלא להשלכות התרבותיות והבין-אישיות שלו, כך יש גם מקום לשאול שאלות שנוגעות לדת, שהיא פן תרבותי ככל פן אחר.
    מובן שאין מקום לבוא ולהיענות לכל גחמה איזוטרית של כל קבוצה שולית באוכלוסייה, אבל הציבור הדתי רחוק מלהיות קבוצה שולית בישראל ולמרות שלפעמים דרישותיו התרבותיות נראות לנו הזויות, אין לנו ברירה אלא להכיר בקיומן ולכבד אותן.
    על פניו נשמע שהתלונות של הרופאים היו כנגד הטענות של השר, אבל אף אחד לא טען כי לי ניתן למצוא את דרך המלך בה ייענו גם הצרכים הרפואיים וגם צורכי הצניעות. למיטב הבנתי, נושא הייחוד מונע מאשה לשהות בחדר אחד עם גבר שאינו בן משפחה כאשר הדלת סגורה, אולם מאחר שהטכנאי ממילא צריך לצאת מהחדר לצורך הצילום, נדמה לי שיש כאן איזו התפלפלות טכנית שיכולה להיפתר בקלות. הרבנים בישראל הם אלופים בפתרונות יצירתיים שכאלה ואם מדובר פה בהתקנת עוד מזוזה בכל חדר רנטגן (לצורך המשל, אני לא באמת איש הלכה) נדמה לי שאין מניעה ללכת לקראת הציבור הדתי.
    לצורך העניין, פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, ומאחר שבתוך עמנו אנו חיים יש להתחשב בטענות בנושא כשהן באות מפי ציבור כה גדול, גם אם אנחנו לא מסכימים אתן.

    • אני חושבת שאתה מיתמם.
      בתי החולים בישראל לא הוקמו אתמול. במשך עשרות שנים, בתי החולים משרתים ציבור חילוני, מסורתי, דתי וחרדי, ולא היו שום בעיות. נמצאו פתרונות ונשמר הכבוד של הנוגעים בדבר. זה לא שהיתה איזו זעקה אדירה מצד נשות העדה החרדית בדבר חוסר הצניעות בבדיקות, עוול של 60 שנה שתוקן רק עכשיו. לא, ממש לא. כל מה שהיה הוא בזבוז זמן ומשאבים על סוגיה שספק אם היא קיימת בכלל, על בסיס גחמה רגעית וניסיון להשיג הון פוליטי מצד רבנים אינטרסנטיים.

      זאת ועוד: לא התייחסת לפעולות האחרות של ליצמן שציינתי, שהעידו על התמקדותו בהלכה במקום שבו יש להתמקד בשיקול דעתם של רופאים ולפעול לשיפור מצבה המידרדר של מערכת הבריאות. נורא יפה שיהיו שלוש מזוזות על כל מכונת רנטגן, אין לי ספק שזה מאוד יעזור לכולנו כשכבר לא יהיו מספיק מקומות לאשפוז אנשים חולים ומספיק אנשים לטפל בהם.

      • עצם זה שמישהו העלה בעיה דווקא עכשיו לא מבטל אותה. זו התעסקות בטפל במקום בעיקר. ייתכן שליצמן לא שם לב, לא ידע או שסתם היו לו דברים חשובים יותר על סדר היום. כדי לנהל דיון רציני ראוי להתייחס לבעיה גופא, ולא לפסול אותה רק בגלל שלא התייחסו אליה קודם.
        לא התייחסתי לשאר הטענות כי היה נראה לי שהפוסט מתייחס בעיקר לשאלת הייחוד. זו סוגיה שעומדת בפני עצמה ואין לה באמת קשר למצוקת כוח האדם והמקום בבתי החולים. זה דיון נפרד, ונדמה לי שלתלות את כל האשם בליצמן ובעמדתו הדתית זו הגזמה.

      • הפוסט מתייחס לסוגיה של אדם שאמור לבצע מלאכה מסוימת, ובמקום זאת מבצע מלאכה אחרת. אחדד: אדם שאמור להיות שר הבריאות (טוב נו, *סגן* שר), ובמקום זאת מעדיף להיות רב. לא מעניין אותי אם הוא הקדיש לעניין שלוש וחצי שנים או שלוש וחצי שניות. הוא רוצה לטפל בבעיית הייחוד? בהנחה שזו בעיה אמיתית ולא מצוצה מהאצבע בגחמה של רב כלשהו? נהדר. שימנה מישהו, רב, שזה תפקידו, כדי שיטפל בזה. אין לו שום צורך ועניין לעסוק בזה בעצמו בזמן שדברים חיוניים הרבה יותר מוטלים על הכף. לא לשם כך מינו אותו למשרד הציבורית הזו. באותה מידה, לא הייתי מצפה ממנו שיבדוק באופן אישי את הרכב המזון המותאם לחולי צליאק במטבחים של בתי החולים: בשביל זה יש תזונאים. להווי ידוע לך, כי גם ציבור הרגישים לגלוטן דורש מענה משלו.

        נראה לי שסוף פסוק בעניין הזה, נצטרך להסכים שלא להסכים.

    • עודד – אל תשכח עניין פעוט: התקנות מתירות לכל חולה שיתלווה אליו אדם נוסף, בן/בת מגדרו בעת בדיקה אצל רופא/ה מן המין השני, בדיוק לשם ההגנה מפני הטרדה מינית ו/או שמירה על צניעות/ה (ומניעת חשש ייחוד).
      במידה ואין בן משפחה הנלווה לחולה, ניתן לבקש מאחות או אסיסטנטית להתלוות לנבדק/ת לצורך זה.

      ואולי מוטב שנעבור בכלל לשיטה שהיתה נהוגה בסין העתיקה, שם החולות כלל לא נהגו להיבדק בידי הרופא, אלא היו נעזרות בפסלון של דמות האשה, על מנת להצביע על האיבר הכואב להן.

      • אני לא יודע לגבי סין העתיקה, אבל לא נראה לי שנושא המלווה רלוונטי כאן מאחר שממילא אסור למלווה לשהות בחדר הרנטגן בשעת הצילום.
        קטונתי מלחפש אחר ההיגיון שבהלכה, אבל אם באמת כל מה שנדרש הוא להחליף את הידיות בחדרי הרנטגן כדי שכולם יהיו מרוצים, אז אני באמת לא מבין על מה עולה קול הזעקה.

      • זהו, עודד, שלא רק למלווה אסור להיות בחדר הרנטגן בזמן הצילום, אלא גם לטכנאי עצמו. מטעמי קרינה וכו'.

      • הדיון כבר חורג פה לפלפולי הלכה. איך ומתי מתקיים הייחוד זו שאלה לרבנים. לא נראה לי שהבעיה שהועלתה כאן היא הלכתית (יש או אין ייחוד), אלא פוליטית: בהנחה שיש ייחוד, האם ראוי שמדינת ישראל תקצה תקציבים כדי לטפל בנושא, או שלא ראוי שיוקצו תקציבים לנושאים שבעיני הציבור החילוני נראים "הזויים", וכו'?
        דעתי בנושא כבר הובהרה בהודעות קודמות. אם את בכל זאת רוצה לדון בשאלת "יש או אין ייחוד", קטונתי מלהכריע.

  14. בתור אחת שבמסגרת מקצועית לעתים משחקת בקקה, אני מוחה על ההתייחסות הזו לקקה והמשחק בו :p

    ועכשיו ברצינות, את צודקת במאה אחוז, כל הכבוד על העירנות לדברים כאלה ועוד יותר על זה שיש לך אנרגיה לכתוב. יישר כוח!

  15. חביבתי, אני מאוד אוהב את סגנון הכתיבה שלך ואני חושב שזה יפה שבכתיבך את נוגעת גם כן בנושאי דיומה, כפי שסארטר מנחה אותנו.
    מורפיוס במטריקס אומר את המשפט הקשה והמבריק הבא:

    "יש לדעת את הדרך ויש ללכת בדרך"

    הכתיבה שלך היא בצורה כלשהי שילוב של שניהם. כשאני קורא את הכתבה אני מרגיש כאילו אני לא נוגע בעניינים כאלו באופן עמוק, אני לא נלחם נגדם, אני לא מארגן הפגנה.
    אני רוצה לשאל אותך, בתור כותבת, האם את חושבת שלכתוב או שעלייך להמשיך להניע איזשהו מאבק, ואם כן באיזה סדר גודל.

    בהחלט נהנתי לקרוא,
    מתן

    • מתן, תודה על המחמאות. עם כל הכבוד למורפיאוס קשישא, אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה שלך (בהנחה שהיתה כאן שאלה). אתה שואל אם אני מסתפקת בכתיבה או שברצוני להקים מפלגה או תנועה חברתית? התשובה היא שאני עושה כמיטב יכולתי בכל מישור שאני מוצאת לנכון. לכתיבה יש יכולת להשפיע על אנשים, ודי לי בזה לעת עתה.

  16. באופן אישי אני לא מבין מה את מלינה על ליצמן אם אימא שלך בכבודה ובעצמה ממלמלת פירקי תהילים כסגולה להחלמתך המהירה.

    • ברכותיי, עדו. זכית בפרס ה"תגובה שמתייחסת לפרט הבלתי-משמעותי ביותר בכל הפוסט". מחיאות כפיים סוערות.

      • תודה, מאד התאמצתי בשביל הפרס הזה.

  17. א
    1.. כקשת תפיסה לא הבנתי בדיוק מתי ואיך אמור להיות היחוד? כמה שלי זכור הפרוצדורה כולל הליך בו מוסרים ניירות בדלפק חיצוני, מחכים, מוכנסים לחדר והטכנאית מסבירה כיצד להתפשט ומיד יוצאת, כשהיא חוזרת היא מניחה את החלוק העופרת (((זה זמן היחוד???) ואז יוצאת מקליקה משהו ואומרת להתלבש. אז מתי בדיוק?
    2. הידית העגולה שמונעת יחוד אמורה להיות בין חדר ההמתנה לחדר הרנטגן או לחדר הפנימי?
    3. בזמן הצילום עצמו אמור מעתה להיות נוכח איתי אדם נוסף? ממילא אמורים להיות לבד בשלב זה. מה זה, יחוד עם עצמי?
    ב. כפי שכתבה שולה עצם הסיטואציה לא נעימה והאפשרות להטרדה מינית דווקא בסיטואציה של חולשה ותלות מאיימת כך שאולי יש טוב בכל רע.
    ג. אני חושבת שזה חלק ממגמה נרחבת יותר של הקפדה יתרה שנהיית פופולרית בזמן האחרון: איסור נגיעה, איסור מבט והקפדה על איסור יחוד. ההקפדות המוזרות האלה (גם בעיניים דתיות) מאפיינים לאחרונה בעיקר חוזרים בשאלה ויוצרים סיטואציות מוזרות להפליא, במיוחד בתחום הבריאות. (דמייני שיחה פרטית מאד עם גבר בחלון פתוח, דלת לא לגמרי סגורה וללא קשר עין….)

    • יעל, אני חושבת שנגעת בעצם העניין בהערה האחרונה. יש תחושה של הידוק הנהלים הללו בזמן האחרון, וזה לאו דווקא מעיד על חוסר בנהלים, אלא על התרופפות האחיזה של הרבנים בצאן מרעיתם. הדרך היחידה שלהם לחזק שוב את שלטונם היא להשליט טרור, בין היתר בתחום של שיפוט מוסרי. תודה על התגובה!

  18. אני בעד שליצמן יישאר בגבולות שכונתו ויסתפק בניהול ועד השכונה או משהו אידיוטי מעין זה, שיעזור להרחיק אותו מאיתנו.

    כזה טמטום מביך לא נצפה זמן רב.

  19. איו לי מה להוסיף לכל הגאונים שמעלי, רק זאת אומר:
    מוכח שזה וורי בד ניוז אינדיד לחיות באורח חיים חרדי כפוי, בעולם שבו הרעיון שווה יותר מהאדם הנושם.

    אבל עסקנינו יעידו שקצת קניידלעך רדיואקטיביים עוד לא הרגו אף אחד, ושוב הון-דר-פמיניסטית הזו עושה רעש.

  20. "שפעת החזירים" לא היה השם הרשמי והבינלאומי של המחלה. בארה"ב למשל היא נקראה שפעת H1N1 (בכל ההקשרים, גם בפרסומות ומודעות). לא שאני אומר שלשנות את השם משיקולים דתיים זה רצוי באיזשהו אופן.

  21. […] איך הוא שֹר? איך הוא שֹר? איזה שר מחבל בבריאות ועוזר לאוצר? איך הוא שֹר? איך הוא שֹר? תשתדלו לא לחלות בקרוב, כי זמנכם כאן קצר. Like this:אהבתיהיה הראשון שאוהב את הpost. […]

  22. את ממש טועה לצערי הרב בקשר לאובססיביות המיניות ח"ו של הרבנים שבודקים בכל מקום אם יש שמירה על צניעות.אני חושבת שאת לא מבינה את האינטרס שלהם ל'חיטוט' שלהם בנושא הרגיש הזה. כשעוברים לא עלינו על הלכות של ייחוד וצניעות לא עלינו, אז אפשר לקבל הירהורים לא צנועים חלילה כמו שתיארת,שזה מזיק לנפש וגם יוצר עלינו מזיקים ומצרים רוחניים שתפקידם לקטרג עלינו לפני הקב"ה ולהזיק לנו – וזה יכול להיות גם במגע רפואי חלילה, גם כשהוא סופר-מקצועי, כל עוד 2 הצדדים סטרייטים, וגם אם אין הרהורים כאלה זה יכול להזיק. את יכולה לצחוק עליי אבל למדתי את זה וחשוב שידעו את זה.
    אגב, אם ליצמן כסגן שר הבריאות מתעניין רק בעניין הזה ולא בדברים האחרים החשובים לא פחות מתוקף תפקידו אז כמובן שזה לא בסדר בלשון המעטה כי הוא צריך לדאוג למכלול הדברים האלה כמובן.
    תודה תמר

    • תמר היקרה,

      אני מבינה היטב את האינטרס של הרבנים לחטט ולפשפש בענייני צניעות. מה שאני לא מבינה הוא למה זה תפקידו של שר בריאות לטפל בעניינים הללו. הוא ממונה על התפקיד האדמיניסטרטיבי והביצועי של ניהול משרד הבריאות. אם מישהו רוצה להאמין בחבר דמיוני בשמיים, ברוחות ושדים, בזאוס, בחייזרים, בזינו הרשע או בדרדסבא הכל-יכול – זכותו. אבל לא זכותו לבזבז את משאבי הציבור על דברים שלא ממין העניין, ו/או לכפות את ההתנהלות הפולחנית שלו על כלל הציבור שזה ממש לא מעניין אותו.

      ואפרופו הרהורים לא צנועים? אני בעד. מאוד מאוד בעד. מיניות האדם היא דבר נפלא ומופלא שיש לחגוג ולקדש, בפירוש כך. אבל יש לעשות זאת במקום ובזמן המתאימים. חדר טיפולים אינו המקום המתאים, ואם רופא או טכנאי צילום עובר עבירה ונוגע במטופל/ת בצורה מינית, יש לדווח עליו מיידית לממונים ולדאוג שייענש. לא בגלל הקב"ה ולא בגלל שזה "מטמא את הנפש", אלא בגלל שזה פשע כנגד הנפגע/ת.

      זו, על כל פנים, דעתי.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: