פורסם על ידי: vandersister | דצמבר 21, 2010

סיפור מעט אירוטי עם מוסר השכל (או: למה גברים אמיתיים לא צריכים לשמוע "לא")

היה היתה פעם, לפני לא כל כך הרבה שנים, בחורה צעירה ושמה "מישהי". כרבות מבנות מינה, מישהי עברה אי-אילו חוויות בחייה, שגרמו לה לחשוש מבני המין הגברי. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, נאמר רק שמישהי התקשתה מאוד ליצור מערכות יחסים עם גברים: לא רק קשרי זוגיות ואינטימיות, אלא גם קשרי ידידות. היא פגשה בלא מעט גברים מניפולטיביים, שקרנים, רמאים, נצלנים, אגרסיביים ומתעללים, והגיעה למסקנה שגברים זה פויה. לא באופן אישי, בהכרח, כל גבר לעצמו, אלא כמין: גברים זה פויה. היא החליטה לשמור מהם מרחק כדי להגן על עצמה, ובמשך שנים, פרט להטרדות אקראיות שהפכו לדבר שבשגרה, הצליחה להימנע ממגע עם בני המין הפויה.

נקפו השנים, ומישהי בכל זאת הצליחה להכיר כמה דוגמאות לגברים טובי-לב, עדיני-נפש, כנים ונעימים, שחלקם אף דנו באומץ לב בפוטנציאל האלימות של החיברות הגברי וחששו מפניו, בדיוק כמוה. בשלב מסוים מישהי רכשה לה כמה ידידים מקרב אותם גברים טובי-לב; אלא שלא משנה כמה קרובים היו וכמה טובים היו יחסי הידידות ביניהם – תמיד עמדה ביניהם לבין מישהי חומה בלתי-נראית של חשש, של רתיעה ושל זהירות יתירה, שמישהי לא הרגישה שהיא נזקקת לה עם חברותיה הנשים. ומישהי הצטערה על כך שלא יכלה להפסיק לפחד מפגיעתם הרעה של בני המין הפויה.

יום אחד פגשה מישהי באדם ושמו "מישהו". מישהו היה בחור נחמד וידידותי, ותוך זמן לא ארוך במיוחד נוצרו יחסי קרבה מסוימים בין מישהי למישהו. מישהי הרגישה, לראשונה בחייה, שהיא מצליחה לסמוך על מישהו מעט יותר מאשר על שאר הפויות שהכירה. ולמה הכוונה ב"לסמוך מעט יותר"? בסיומו של מפגש ביניהם, כשמישהו ביקש בנימוס להעניק לה חיבוק, היא נעתרה ולא התכווצה וחשה צורך לברוח, כפי שקרה לה בדרך כלל עם יצורים מהמין הפויה (שרבים מהם הרשו לעצמם לגעת מתי שרצו ואיפה שרצו, למגינת ליבה, מבלי לחכות לאישור). כשמישהו החמיא לה על מראיה או על חוש ההומור שלה, היא לא הרגישה שהוא מניפולטור ושקרן שחפץ לסגור איתה איזה FC או BJC או OCD או CCCP. היא הרגישה שהוא דובר אמת, ומעשיו הוכיחו שהאמון שנתנה בו היה מוצדק.

על כן שמה מישהי את נפשה בכפה, והציעה למישהו שיקחו את הקשר ביניהם לרמה מעט הדוקה יותר של אינטימיות. בשיחה מלב אל לב היא נחשפה, בחשש רב, בפני מישהו, וסיפרה לו על פחדיה ועל ניסיונות העבר המרים שגרמו לה להירתע ולהיזהר עד מאוד כשהמדובר בבני המין הפויה. מישהו התנהג בעדינות רבה, אמר שהוא מבין לגמרי ושהיא תקבע את הקצב, לפי מה שנוח ומתאים לה.

אל הלילה הראשון עם מישהו, מישהי הגיעה עם דפיקות לב מואצות וברכיים שנקשו זו בזו כצמד קסטנייטות. היא פחדה שלא תצליח לומר "לא", כי לא יהיה לה נעים, אחרי שכבר הסכימה מראש, כביכול, למגע אינטימי; היא פחדה שגם אם תצליח לומר "לא", מישהו לא ממש יקשיב לה; והיא פחדה שאם תעז לומר "לא", מישהו יכעס עליה, יצעק עליה, או יתקוף אותה בדרך כלשהי, פיזית או מילולית. היו לה סיבות טובות לחשוש, שלא ניכנס אליהן כרגע, רק נאמר שמישהי אינה המישהי היחידה שמרגישה כך.

מישהו – על אף שהיה מעוניין במגע לא פחות ממנה – גילה אורך רוח ועדינות רבה. מישהי הופתעה, ושמחה מאוד, לגלות שלא היה שום צורך במילה "לא". מישהו לא חיכה שהיא תגיד "לא", הוא פשוט היה קשוב מאוד לתגובות שלה, וחש מיד כשהיא הרגישה לא נעים, או רצתה להאט, או לעצור, או לסגת מעט. יתרה מזאת, כשהיא כבר הרגישה מספיק נוח בשביל לנסות ללכת עוד צעד אחד קדימה, היה זה מישהו שעצר אותה, ואמר בפשטות: "זה מוקדם מדי. חכי, לא יהיה לך נוח עם זה". מישהי למדה שאינטימיות אין פירושה בהכרח כיבוש, או השתלטות בכוח של צד אחד על הצד השני. היא למדה שמדובר במעשה משותף, שכרוך בהקשבה והתחשבות משני הצדדים, ושמידת ההתחשבות והנכונות של כל צד לבוא לקראת האחר היא שהופכת את האינטימיות למוצלחת כל כך. בפעמים הבאות שמישהי בילתה את הלילה עם מישהו, תחושת הביטחון שלה הלכה והתחזקה. מישהי ידעה שהיא יכולה לסמוך על מישהו, ושהוא לעולם לא יפגע בה או ידרוש ממנה משהו שהיא לא מסוגלת לעשות. הפחדים, כמו הצורך לומר "לא", נשארו הרחק מאחור.

מישהי ומישהו נפרדו מסיבות שאין צורך לפרט כרגע, אך נשארו ידידים. בזכות מישהו, מישהי השתכנעה שלא כל הגברים הם פויה, ושיש ביניהם כאלה שאפשר לבטוח בהם ואף ליהנות מקרבתם. ואז, יום אחד, קרה משהו שערער את תפיסת עולמה החדשה (של גילוי אמון רב יותר בבני המין הפויה): מישהי נתקלה בהצהרות של כל מיני שוביניסטים עם אגו נפוח שניסו לשכנע אחרים שנשים הן יצורים רגשניים ונחותים שיש לאלף, להשפיל ולהכניע כדי להשביע את תאוותו של הגבר, והשתמשו בכל מיני מונחים לא רלוונטיים לחלוטין כגון "פיתוי" ו"רומנטיקה" כדי להצדיק את הרדיפה חסרת הבושה שלהם אחרי זיונים בכל מחיר. מישהי קראה בפוסטים שונים באינטרנטים את הטענה של גברים רבים – וגם כמה נשים, למרבה הצער – לפיה "סקס פמיניסטי/שוויוני הוא משעמם", ושעל מנת שהאירוטיקה והריגוש המיני יהיו שלמים, נדרש אקט של כיבוש והכנעה. מישהי גירדה בפדחתה בבלבול: לא חסרו לה לא ריגוש ולא אירוטיקה, ומעולם לא חשבה שסקס חייב לשלב אלמנטים של כפייה והשפלה כדי שיהיה מהנה ומספק.*

מישהי החליטה לבדוק את העניין עם מישהו, שהיווה דוגמה מצוינת לאינטימיות שעל פי ההגדרות הללו, אפשר לקרוא לה "פמיניסטית".  לצורך הדיון, "פמיניסטית" פירושו "ברוח השוויון בין המינים, כאשר צד אחד אינו נתפס כנעלה על הצד השני ואינו נדרש לכבוש, לאלף או להכניע את הצד השני". היא פנתה למישהו וסיפרה לו על האנדרלמוסיה ששטפה את האינטרנטים בעקבות הגילויים לגבי "המרכז לאומנות הפיתוי". היא הציגה בפניו את הסרטונים ואת העדויות. ואז שאלה מישהי את מישהו, מה דעתו.

מישהו צחק בקול.

ואז הוא צחק עוד יותר.

ואז הוא אמר שהוא לא מאמין שהאנשים האלה יצרו לעצמם "בית ספר" ללימוד ההבלים הללו.

ואז הוא הרצין, קרא בתשומת לב את התיאורים, התרגז ואמר שיש להפגיז את הסדנאות הללו עם טנקים, כי מדובר ב"חוות גידול לאנסים".

ואז הוא אמר שיבוא בשמחה להפגנות נגד האנשים האלה ונגד פעילותם, ושמישהי תודיע לו מתי הן מתקיימות. מישהי שאלה: "האנשים האלה טוענים שאישה עם יותר שליטה בסקס היא אישה מסרסת שגוזלת מהגבר את גבריותו. מה דעתך?" מישהו השיב בגיחוך "שיגידו מה שהם רוצים. מדובר באוסף של ערסים פאתטיים שנותנים לעצמם תירוצים כדי להצדיק הטרדה של נשים, ושלא מסוגלים לקבל זיקפה בלי להשפיל מישהי". – "אז אתה לא רואה באמירת 'לא' סוג של 'התנגדות' שהיא מעין 'מבחן נחישות' עבור הגבר, כלומר שהוא צריך להמשיך במעשיו בכל מקרה ולא להקשיב לה?" הקשתה מישהי. מישהו ענה בכובד ראש: "זה נשמע לי מטורלל. אם משהו מפריע לבת הזוג שלי, הרי שזה מפריע גם לי. זה עד כדי כך פשוט".

מישהי נשמה לרווחה. בכל זאת לא כל העולם ירד מהפסים.

מישהי ומישהו המשיכו לדסקס בעליצות שאר עניינים ברומו של עולם, כגון מוסיקה, אוכל, חתולים וכמה שיו ג'קמן נראה נהדר בתפקיד וולברין**, ושוב נפרדו כידידים. מישהי הצליחה שוב לאשש את בטחונה שיש גם גברים שחושבים אחרת – אפילו באינטרנטים! – והדבר נתן לה תקווה יקרה מפז שאולי המאבק כולו לא ירד לטמיון ויש עוד סיכוי לשפיות, כבוד הדדי וחיבה אמיתית בקרב אנשים.

וכך, ברוח הידידות, הסובלנות והאחווה, היא החלה לחפש באינטרנטים מבצעים על טנקים במצב טוב.

 

 * למען הסר ספק: אין למישהי שום בעיה עם התחום שנקרא BDSM. לא לזה הכוונה. יש אנשים שמשלבים בשמחה סוגים של כאב וקשירות ביחסים האינטימיים, אך הם תמיד נוקטים בכללי זהירות חמורים מאוד כדי שהכל ייעשה בהסכמה מלאה ושאף צד לא יעבור את הגבול. להיפך, מישהי חושבת שהלוואי והיתה "מילת ביטחון" בכל סוג של יחסים אינטימיים, שהיתה גורמת גם לאלה שאינם מוכנים לקבל "לא" לחדול ממעשיהם.

** אכן, מישהו בטוח מספיק בגבריותו בשביל להחמיא בפה מלא לצורתו החיצונית של גבר אחר. חוץ מזה, וולברין שולתתתתתסימןקריאהאחדאחתעשרה


Responses

  1. כרגיל, אתייחס לטפל:
    בוודאי שמעת על הניסוי שעתיד לקיים מחר צה"ל במערכת חדשה למיגון טנקים מפני טילי נ"ט. במהלך הניסוי ישימו באיזה אי-שם טנק, ימלאו אותו בחיילים וירו עליו טיל, כדי לראות אם המערכת עומדת באתגר. בתחילה, אמור היה הטיל להיות טיל אמיתי לכל דבר ועניין, אלא שכל מיני יפי נפש החליטו שזה לא מתאים להם, הרימו קול זעקה, וצה"ל החליט לרדת מהעניין, לוותר על הסיכוי לזכות בפרס האיגנובל לשנה זו, ולירות טיל נטול ראש נפץ.
    ואת כל זה אני מספר לך כדי שתדעי שמחר, באיזה אי-שם, יהיה טנק במצב טוב שרק מחכה שישתמשו בו.

    • באיזה אופן, לדעתך, מהווה ההחפצה המלאה של אותם אנשים שהיו אמורים להיות בתוך הטנק הבדל או טפל לסיפור על ההחפצה המלאה של נשים (כז'אנר)?

      אותו. סיפור. בדיוק.

      והדבר היחיד שעוצר את זה הוא שמישהו עם שכל מחזיר את המציאות למסגרת של בני-אדם: האיש שבטנק בנאדם, ויורה הטיל בנאדם, ויפה-הנפש שהתקשר אל המפקד של יורה הטיל והסביר לו את הפרט הראשון, גם הוא בנאדם ולא רק מייצג של הז'אנר יפי-נפש. ובעוד שאין סיבה מיוחדת להימנע מנזק למייצגי ז'אנר, לא תהרוג בנאדם (ממש בנאדם אמיתי, עם רגשות ומחשבות ואמא) (או בלי אמא, גם ליתומים יש זכות קיום).

      פוסט מעולה, ואנדר. תודה שכתבת ופרסמת.

      • אני מודה, דינה, שלא ציפיתי לקבל תגובה רצינית לתגובתי 🙂

    • ניסיתי לבדוק מחירים של טנקים ב"זאפ", אבל מסתבר שאין להם מחירים של טנקים. שערוריה!

      • אולי אפשר להשיג מעודפי הצבא הרוסי? ממה ששמעתי, הם מוכנים למכור הכל, כולל פצצות אטום קטנות (אבל זה כבר יהיה overkill).

    • אוקי, אני מתנצלת על האסרטיביות (או שמא אני צריכה לקרוא לזה 'פיתוי מהיר'?), אבל לך עכשיו וחפש סרט בשם The Pentagon Wars, וצפה בו. סרט מצוין, ומצחיק להפליא, ואחרי שתראה אותו תבין למה הסיפור שבתגובה שלך הצחיק אותי כ"כ.

  2. המישהו הזה היה יכול באותה מידה להיות אני. בחיי שהוא נשמע בדיוק כמוני.
    נחמד לדעת שאתה לא לבד [:

  3. […] This post was mentioned on Twitter by Nimrod Avissar. Nimrod Avissar said: RT @vandersister: סיפור מעט אירוטי עם מוסר השכל (או: למה גברים אמיתיים לא צריכים לשמוע "לא"): פוסט חדש http://bit.ly/e7adkg […]

  4. פוסט חזק, כבוד.
    (דמייני שאני עושה מחווה כזאת של ראפרים שבה אני מכה על החזה פעמיים באגרוף קפוץ ואז שולח אותו לכיוונך הכללי תוך הטייה קלה של הראש ועצימת עיניים מפרגנת).

    לגמרי לא תוספת מיותרת לדיון.

    ורק שתדעי שאני הייתי בעד וולברין עוד מהקומיקס!

    • Respect, dawg! *fist bump* Peace y'all

    • סנדי,
      טעם לשונך עדיין בפי מאז שנת 2006 (אז החלטת שאין צורך לשאול אותי לפני שאתה בודק איזה טעם יש לי בחדר מלא אנשים).
      ואני כולה רציתי לקנות ממך מגזין.
      תתבייש לך, צבוע.

  5. נהדר!
    אני מקווה ששמרת דגימת DNA של הספסימן הגברי המופלא הזה!

    • לא, אבל אפשר להשיג איזו קווצת שיער… את רוצה לשבט? 😉

    • ראיתי די הרבה מן הזן המופלא הנ"ל בהפגנה:) יש צורך לשבט את כולם, ויפה שעה אחת קודם. בכל מקרה, מישהו נשמע בחור נהדר.

      • למה לשבט? תתרבו איתם!

  6. מענין אותי מה דעתך על הפוסט הקלאסי הזה –
    http://www.bananot.co.il/articles/313?print_this=y&PHPSESSID=55e06ee2fa0707b9968e07baf51898bd

    • *קופצת ומנדבת דעה שלא התבקשה לנדב*

      אם להגיד את זה בצורה הכי בוטה בעולם – מטופש למדי.
      הפוסט הזה קושר ביחד שני דברים שהם לא בהכרח קשורים – הרגשות שיש לך כלפי הפרטנר שלך וההתנהגות המינית שלכם.
      הבחורה מדברת על כמה שסקס אגרסיבי (ואני בכוונה לא כותבת BDSM) עושה לה את זה ואז, מתוך ההנחה שסקס אגרסיבי לא יכול להתקיים במסגרת מערכת יחסים אינטימית, היא טוענת שהסקס במערכות יחסים הוא "משעמם".

      ובכן, יכול להיות שהסקס שהיא חוותה במערכות היחסים שלה היה משעמם, אבל אני ממש לא חושבת שאת התופעה המצערת הזאת צריך לזקוף לחובת הרגשות שהיו לבני הזוג שלה כלפיה.

      זה פשוט – לאנשים שונים העדפות שונות במין. אם רצה המקרה ומצאת בן זוג שנהנה לכפכף אותך במהלך האקט כפי שאת אוהבת להתכפכף – הידד! רבים מהזוגות העוסקים באופן פעיל ב BDSM (שזה עולם שבו האלמנטים של ה ה *אהם* כפכוף והשפלה הם הרבה יותר קיצוניים ממה שמתארת הכותבת), הם זוגות אינטימיים ואוהבים ביום יום.
      מעבר לזה – יש הרבה אנשים שאפשר לפגוש ללילה והם יהיו עדינים ורכים – פשוט כי זה מה שעושה להם את זה. עבור רוב הגברים שאני מכירה, חוסר האינטימיות או החיבה כלפי מישהי הוא לא הדבר שיגרום להם לרצות להפליק לה בטוסיק. רק העובדה שמדליק אותם להפליק למישהי בטוסיק גורמת להם לרצות להפליק לה בטוסיק.

      בקיצור – נראה לי שזו תפיסה בעייתית וחבל כי היא כופה על הכותבת לבחור בין סקס כלבבה לבין אינטימיות, וממש אין סתירה בין הדברים.

    • להבין, תרשה לי לצטט פוסט של אותה כותבת באותו אתר –
      http://bananot.co.il/articles/388

      • וזה כמובן, הצד השני של העניין.
        כשלצד השני לא אכפת ממך, יכול להיות שלא אכפת לו ממך מספיק בשביל לכבד את הגבולות שלך.

    • להבין היקר,

      מה שהילהנוגה ויאיר אמרו. חוץ מזה, מילת המפתח היא "הסכמה": גם מין פחות "עדין" ויותר "קשוח" מבוסס על הסכמה הדדית. אתה לא יכול להחליט בשביל הצד השני איזה סוג של יחסים היא או הוא רוצים. אחרת, זו כפייה.

      • הענין הוא שדברים הם יותר מורכבים בחיים ולפעמים כשאני קורא אותך אני מרגיש שאת קצת משטיחה אותם (אפילו כשאת מנסה לסייג את הדברים שאת כותבת בכוכביות) אני אנסה לקרב את הדברים למציאות (כמו שאני רואה אותה), נתחיל מ5 נקודות –

        1. יש גברים ונשים שנהנים מכיבוש והשפלה בסקס משני צידי המשוואה. אבל צריכים תחושת בטחון כדי להנות מהם.

        2. יש גברים ונשים שלא רק שנהנים בסקס מכיבוש והשפלה, אלא שחייבים גם את עצם התחושה של אי הודאות, חוסר הבטחון, וטשטוש הגבולות כדי באמת להנות מסקס.

        3. יש גברים ונשים שנהנים מסקס פמיניסטי ועדין ושתחושת הבטחון היא הכרחית בשבילם כדי להנות.

        4. יש נשים שבאמת רוצות סקס, אבל יש כל מיני עכבות חברתיות שגורמות להן להרגיש שזה לא בסדר ("אני לא אמורה לשכב עם מישהו בדייט ראשון, אפילו אם אני ממש רוצה אותו") יש נשים שזה יגרום להן להגיד לא בהתחלה, אבל כשהגבר ממשיך לנסות (או כשמספיק אלכוהול מעורב) הן מצליחות להתגבר על העכבות, הלא הופך לכן, והן מאוד ישמחו ש"הלכו על זה" בסוף.

        5. יש גם נשים שבאמת לא רוצות לשכב עם מישהו ברגע נתון, כי זה לא מתאים להן מכל סיבה שהיא, הוא יתעקש, והן ישכבו איתו רק כי לא נעים להן/רוצות שהוא יגמור ויעוף להן מהבית, הן ירגישו אחר כך הרגשה של חצי אונס.

        נעבור ל3 גישות לאינטימיות עם נשים –

        1. הגישה של "מישהו" – אם נאמץ אותה ונהיה הכי עדינים בעולם ונוודא תמיד הסכמה אולי נפסיד כל מיני חוויות, כל מיני נשים יתאכזבו מאיתנו כי הן מצפות מאיתנו למשהו אחר ונפספס לפעמים קשרים שיכולים לעשות לשני הצדדים טוב. אבל כנראה שאף פעם לא נפגע באף אחד (אולי יש נשים שיפגעו מזה שלא היינו אסרטיביים מספיק, אבל סביר שברוב המקרים זאת פגיעה זניחה בהשוואה לפגיעה במישהי שלא רוצה וכפינו את עצמנו עליה בלי להרגיש).

        2. הגישה של אומנות הפיתוי –
        אם נאמץ אותה ונחשוב שכל אישה היא סוג של אויב שצריך לכבוש, ואם יש לנו טיפת מצפון והוא נוקף נרגיע אותו במחשבה שזה גם בטוח מה שכל אישה רוצה וזה תמיד בסדר. בגישה הזאת בוודאות נפגע בנשים ונצא חלאות.

        3. גישת ביניים –
        ננסה להרגיש את הסיטואציה, להיות רגישים למי הצד השני, ומה הסיפור שלו, אם הוא באמת מישהו שצריך בטחון כדי להנות מאינטימיות, או שהוא להיפך צריך אי וודאות וחוסר בטחון, אם הלא שלו הוא לגמרי לא, הוא שאולי הוא רוצה ולא נעים לו, אז אם אנחנו ממש טובים בזה אף פעם לא נפגע באף אחד, אבל תמיד יכול להיות שנטעה ונצא פוגעים.

        לגיטימי לטעון בעד גישה 1, להגיד שעדיף אף פעם לא לצאת פוגע ולהזהר כמה שיותר.

        אבל התחושה שלי שלא רק שאת טוענת בעד גישה 1, בשבילך פשוט רק גישה 1 ו2 קיימות במציאות.

        גישה 3 לא קיימת מבחינתך, מי שטוען בעדה הוא בעצם גישה 2 בתחפושת.

        גם נקודות 2 ו4 לא קיימות במציאות, כשמישהו טוען שהן קיימות את אוטומטית מסווגת אותו כגישה 2 ( "גבר פויה").

        לדעתי המציאות והפסיכולוגיה האנושית קצת יותר מורכבות מזה, זה מה שניסיתי להראות כאן.

      • להבין: בעוד החיים הם אכן אוסף של גווני ביניים, יש עדיין דברים שהם בבחינת שחור או לבן באופן מוחלט. למשל: "לא" פירושו "לא". כשאתה שומע "לא", אתה עוצר. נקודה. אין בכלל ויכוח כאן.

        אם אתה סבור שבת זוגך מעוניינת בסקס יותר קשוח ו/או שמשלב אלמנטים של BDSM – חשוב לנהל על זה שיחה מעמיקה, לקבוע גבולות, ורק אז להמשיך הלאה. כל הדוגמאות למערכות יחסים BDSMיות שאני הכרתי מחברות כללו דו-שיח מפורט לגבי גבולות. כי גם כשמחליטים ללכת על מערכת יחסים כזו, מדובר בהחלטה משותפת.

        שורה תחתונה – רוצה להימנע מפגיעה במישהי? שאל אותה. שאל אותה מה היא רוצה. קבע גבולות ברורים. אל תחליט מראש שאתה יודע מה היא כן או לא רוצה. זה באמת עד כדי כך פשוט.

      • להבין:
        כתבת שאם נאמץ ה-"הגישה של "מישהו" ונהיה הכי עדינים בעולם ונוודא תמיד הסכמה, אולי נפסיד כל מיני חוויות, כל מיני נשים יתאכזבו מאיתנו כי הן מצפות מאיתנו למשהו אחר ונפספס לפעמים קשרים (no pun intended, yeh? 🙂 שיכולים לעשות לשני הצדדים טוב.

        א' – אין Turn-off יותר גרוע בעיניי מלעשות 'מעשים' עם מישהי שלא רוצה אותי, ורוצה בזה כמוני (!)

        ב'-אני מאמין שהכוונה (לפחות לפי דעתי), היא שאם תאמץ את ה-'גישה של מישהו', תהיה מסוגל להיות מאהב קשוב מספיק כדי שלא יצטרכו להגיד לך רק "לא", אלא גם דברים כמו "חזק יותר", או "אני אוהבת X או Y" או 'פחות Z'….. פשוט כי אתה קשוב, ואתה שם, ויש איתך עוד מישהי 🙂
        וכך אתה הולך עם הפרטנרית, ואף לומד דברים מעניינים, לפעמים על ערכם שלרוך ועדנה ולפעמים על מגע קשה, הארדקור, ולעתים לפלרטט עם אובדן שליטה (יותר כמו 'ויתור שליטה זמני', אבל כל איש והטרמינולוגיה שלו).

      • להבין: נקודה 2 שלך אולי קיימת, אבל לי נראה שאנשים שזקוקים לחוסר בטחון כדי להנות מסקס זקוקים יותר מכל לטיפול.
        ונקודה 4 לא קיימת. מעולם לא שמעתי על אשה שאמרה "לא", ואחרי שכנועים אמרה "כן", ומרגישה טוב עם עצמה.

  7. זה מטא סיפור בעיני. במובן שכמעט כל אשה מגיעה בסופו של דבר למפגש עם גבר כשהיא מצולקת מהשקרים ומהמניפולציות ומניסיונות הכפייה ומההטרדות של קודמיו, והיכולת שלה לבטוח בו מעורערת מלכתחילה, ואולי אפילו יש לה צורך להעמידו במבחנים שונים כדי לוודא שהוא באמת אחד מהמישהואים האלה שתיארת. נדירים המישהואים האלה, אגב. והסכנה האמיתית לא נובעת, לטעמי, מבוגרי המרכז לאומנות האינוס הגמלוניים והתוקפניים. הסכנה מגיעה דווקא מהגברים הנאורים לכאורה, הפמיניסטיים בכאילו, שנותנים לך את התחושה הבטוחה שאותו מישהו נתן לך – אבל בסופו של דבר, מה שהם רוצים ממך לא שונה בהרבה ממה שרוצים ממך בוגרי המרכז. הם לא מתעניינים בך אלא מעמידים פני מתעניינים בך. האינטימיות שהם יוצרים מזויפת. ואת כל זה את מגלה כמובן אחרי ה-FC.
    ומגיעה למפגש הבא שלך עם בני המין הזה אפילו יותר זהירה וקיפודית.

    והכי עצוב – כמה מעטים הם המישהואים האמיתיים, אלה שבאמת קשובים ואכפתיים, אלה שהזין שלהם נוכח אבל לא מכתיב את כל התנהגותם.

    • אחד הדברים הטובים שקרו בעקבות סערת "אמנות הפיתוי", הוא שמישהואים כאלה – לא בהמוניהם, אבל במספרים לא מעטים – החלו לצאת מהצללים ולהוכיח שהם קיימים. היה נפלא לראות די הרבה גברים בהפגנה מול כנס בוגרי המרכז לאומנות הפיתוי. כך שיש מקום לאופטימיות, גם אם זהירה 🙂

  8. יש הרבה מאד כמונו בסביבה, חלקנו מצליח יותר עם נשים וחלקנו פחות, אלא מה? מי שהוא טיפוס עדין ומתחשב מטבע הדברים לא עובר מאחת לשניה כי הוא מתייחס אליהן מראש כבני אדם ולא כבשר ציד. מעבר לזה מי שהוא מצליחן עם נשים אבל לא טיפוס שפל לא מנפנף בהצלחות שלו אלא נהנה מהן בלי לרוץ לספר לחבר'ה (לא נודניקים, אני לא טוען שזה אני). כך שמי שכן עומד ומנפנף בהצלחותיו עם נשים הוא המאנייק שחשוב לו להפוך כל אחת לגביע על המדף והוא זה שממנו אמורים השאר ללמוד איך מתנהל גבר אמיתי – עובדה, הולך לו עם בחורות נכון?

    • בדיוק כפי שאמרת – תלוי איך אתה מגדיר "הצלחות" עם נשים. אם "הולך לו עם בחורות" פירושו "אני מצליח לבלבל ולהטריד נשים במידה מספקת כדי שירגישו לא נעים ויתנו לי לעשות ככל העולה על רוחי", אני מעדיפה את הבחורים שלא מצליחים עם נשים.

    • מה זה לדעתך "מצליחן עם נשים"? בחור שמצליח להשכיב כמה שיותר בחורות? אם כן, אני רוצה לערער על ההגדרה הזו, ולספר לך על ביל, חבר טוב שלי. ביל הכיר את ברטה בגיל 16, והבין די מהר שהיא אהבת חייו. לברטה לקח יותר זמן להבין את זה, אבל בסופו של דבר הם נישאו, אחרי כעשר שנות מערכת יחסים, וחיים באושר בינתיים. ביל שכב רק עם אישה אחת בכמעט שלושים שנותיו. מצד שני – ביל עשה יותר סקס בחייו מכל בחור אחר שאני מכירה – למעט מילואים, לא היה בחייו הבוגרים שבוע בלי סקס. הסקס בחייו של ביל תמיד טוב – בת זוגו יודעת מה הוא אוהב, מוכנה לנסות להגשים לו פנטזיות, מתנהגת לידו בחופשיות מוחלטת ובלי שום עכבות. ביל לא צריך לארוב במועדונים או בפאבים בתקווה להצליח לסיים את הערב במיטתה של בחורה. הוא מסיים כל ערב במיטתה של אישה יפה וסקסית. הוא לא צריך לחשוש שלא יעמוד לו או שמשהו ישתבש – זה לא קורה, וגם אם זה יקרה, הוא יודע שלא יצחקו עליו. הסקס בחייו של ביל לא כרוך בשום לחץ או חשש, רק בהנאה ואהבה.
      ביל וברטה ביחד כבר הרבה שנים, מה שמאפשר להם לנסות דברים שאף אחד לא עושה בסטוץ, או במערכת יחסים קצרה – תנוחות, צעצועים, משחקי תפקידים ושאר דברים שעדיף שלא להרחיב אודותיהם (ואני גם לא באמת יודעת אותם). זה מאפשר להם גם, בסופו של יום, לוותר על הבולשיט, ולהחליט שאם מה שהם אוהבים דווקא לא כולל גימיקים, אז זה מה שיהיה, ולא צריך לנסות ולהרשים אף אחד.
      ועוד פרט שולי – חוץ מסקס, יש במערכת היחסים שלהם גם רגש.
      ובכן, האם ביל הוא מצליחן עם נשים?

    • עדו –
      are you saying i dont get around? 😉

  9. ראשית אאחל למישהי למצוא את המישהו הנכון, ומה שאת מספרת נשמע פשוט אדם אמפתי ורגיש, וזה לא קשור דווקא לפמיניזם (למרות שזו תופעת לוואי נפוצה). בתור אחד שרגיל להיות כזה (לפעמים יתר על המידה ההגיונית) ועד היום היה הניצוד ולא הצייד, אני יכול להגיד לך שהזן הזה בהחלט קיים, אף אם במסורה, ואפילו יש מקומות בהם אפשר למצוא ריכוזים יותר גבוהים של אנשים כאלו מאשר באוכלוסיה הממוצעת – פאקולטות מסוימות באוניברסיטה אולי, או הפגנות חברתיות/ירוקות/פמיניסטיות, או בגרסאות אחרות – בכנסי פנטסיה ומד"ב 🙂

    קבלי חיבוק וירטואלי בלי שום כוונות מלבד חיבוק…

    • מישהי מודה לך מקרב לב 🙂

  10. "מישהו" פנוי? נשמע לי ממש אוצר.

    • יש מצב. האם לפתוח פינת שידוכים?… 😉

  11. אני לא יודע מה להגיד.
    אני ורוב חבריי בני 25 מעולם לא היינו מעלים בדעתנו יחס מזלזל כזה בכל שנותינו ביסודי/תיכון/צבא/אוניברסיטה
    עם זאת, כולנו רחוקים מקשר. יש לכולנו הרבה ידידות טובות, לאף אחד לא הייתה באמת חברה.
    כל הבנות שהתחלתי איתן היו תפוסות או שאמרו שלא מתאים להן ובאותו רגע עזבתי אותן ולא ניסיתי שוב.
    לא הייתה לי את המישהי שתבוא אליי.
    בקשרים המעטים שהיו לי את הבנות שהתחילו איתי (למרות שהייתה אקטיביות של יוזמה מצידי ברגע שהיה ברור שהן בעניין),
    לא הוניתי ואם ראיתי שאין לי רגשות כלפיה לא זייפתי אותם בשביל "טובות הנאה" אלא נפרדתי יפה ואולי מהר מדי.
    אני נחמד מדי ולבד יותר מדי.

  12. שירה צרופה. כרגיל אמרת וכתבת בדיוק את מה שגם אני חשבתי והרגשתי. תודה 🙂

  13. אני רוצה לנסות לתת מבט מעט שונה, מתוך הנסיון האישי שלי.
    קודם כל, ולמען הסר ספק, כוחניות באינטראקציה בין אנשים, גם אם האיטראקציה אינה מינית וגם אם האנשים הם בני אותו מין, פסולה. לחלוטין, ללא עוררין, וכוחניות מכל צורה וסוג.

    עכשיו בואו נדבר על נושא הפוסט – יחס של גבר אל אישה בסיטואציה מינית.
    האמירה ממנה אני רוצה להסתייג היא זו שאומרת שהאישה לא צריכה להגיד לא, על הגבר להיות רגיש לתגובותיה. למה? למה אני אמור להיות טלפת? בהחלט היו מקרים בהם הרגשתי שלזוגתי למיטה לא נוח, עצרתי ושאלתי מה קרה, אבל היו גם מקרים שלא. כלומר, שלא שמתי לב. בין אם זה בגלל שכרות, או בגלל להט יצרים, או סתם כי פיספסתי איזה מסר לא מילולי שהיה או לא היה שם, ואז זוגתי הייתה צריכה להגיד לא. עד-כאן. ואז הפסקתי. ומה בכך? אני מצפה מאישה בוגרת בעלת יכולות מנטליות ממוצעות ומעלה שתדע להגיד לא כשלא נעים לה. כמובן שאת הלא הזה אכבד, אבל לא תמיד אני יכול לנחש אותו, ואני לא חושב שזה עושה אותי לגבר שמכבד נשים פחות.
    זאת ועוד. נכתב שכאשר משהי רצתה ללכת צעד קדימה מישהו אמר שזה מוקדם מידי בעבורה. לדעתי, זו אמירה מזלזלת. מי אתה, מישהו יקר, שתדע את נפשה של מישהי טוב יותר ממנה עצמה? בתור אדם שהיה בצד המקבל של אמירות כאלה, אני מוצא אותן פוגעניות ומקוממות. אולי יש מקום להגיד, אם מישהו חושש שרצונה של מישהי אינו אמיתי, אמירה כגון "את בטוחה שזה מה שאת רוצה? את לא צריכה לעשות את זה רק כדי לרצות אותי." אבל להגיד זה עוד לא בשבילך? מישהי היא אדם בוגר (אני מקווה) ויכולה לקבל את ההחלטות על גופה. אם מצפים ממני להחליט בשביל אישה מתי היא עוד לא מוכנה לסקס, אני מאוד בקלות (שלא בצדק, אבל בקלות) יכול לחשוב שאני יכול להחליט בשבילה מתי כן, ואז אנא אנו באים?
    לא, אני חושב שהטלת האחריות על הגבר להיות מודע לגבולות האישה גם אם היא לא מציינת אותם במפורש אינה סבירה, מזלזלת בנשים ואף מסוכנת.
    אני אכתוב דבר נוסף. בוודאי שזוהי זכותה המלאה של האישה (גם של הגבר, אבל לא בו אנו עוסקים כרגע) לשנות את דעתה בכל רגע גם לאחר שהביעה הסכמה לאינטימיות. וזהי זכותו של הגבר להיות ממורמר מכך שציפיותיו לא התמלאו. אין בדבר כדי להצדיק מימוש כוחני של הציפיות, אבל אם אני נפגש אם מישהי לצורך סקס, כשלשנינו ברור שזה מה שהולך להיות, ואז הפרטנרית לי אומרת שבעצם לא, למה אסור לי להתמרמר על זה שהיא חזרה בה מהסכמתה? שוב, לא לנסות לעשות משהוא בכוח, ואפילו לא לגרום לה לרגשות אשמה שיובילו אותה לעשות משהוא שהיא לא רוצה, סתם להיות ממורמר, ואפילו לכעוס, מכך שהבטחה שהובטחה לי לא קויימה?

  14. וואנדרסיסטר, אני מנסה להסכים עם הפוסט שלך, אבל יש לי כמה דברים שמאוד מפריעים בו כמו "מין הפויה" וההתיחסות לכל הגברים כיצור אחד.

    אנחנו אנשים אינדיבידואלים ממש כמו הנשים. חלק מטומטמים וחלק חכמים. חלק אנשים טובים וחלק באמצע, וחלק רעים. אין כזה יצור בודד שנקרא גבר. חלק אוהבים סקס "יתר על המידה", חלק אוהבים "בדיוק במידה" וחלק בכלל לא אוהבים סקס (יש לי חברים גברים, שלא מעניין אותם סקס בכלל).

    גם לנו לא תמיד מתאים סקס בזמן שלבת הזוג מאוד בא להגיע למצבים האינטימיים האלו (ואני רואה בסקס כסקס טוב רק אם לבת הזוג שלי טוב בסקס והיא נהנהת ממנו, אחרת אני לא יכול להנות מזה). וקרה לי עם בת זוג שכמעט הייתי צריך להיות אלים כי ה"לא" שלי שלא הייתי מעוניין לא קיבל התייחסות והיא המשיכה בשלה. ואני נפרדתי ממנה קצת אחרי זה בין הייתר בגלל זה.

    אני נפגעתי מהרבה נשים שיצאתי איתן, או ניסיתי לצאת, ועדיין מעולם לא ראיתי במשחקים והמניפולציות ה"נשיות", וזה בנוסף לבגידות (כל הנשים שאני מכיר בלי יוצא מן הכלל בגדו לפחות פעם אחת בבן זוגם, בעוד שרוב החברים שלי [גברים] מעולם לא עשו או חשבו על לעשות את זה), וכמו שאמרתי למעלה אפילו ניסיון של "אונס" (הרי אי אפשר לאנוס גברים לפי החוק, כך גם אי אפשר לנסות לעשות את זה) עדיין לא גרמו לי לגרום למצב שאני מאמין שכל הנשים אותו הדבר, אלא מכיר בעובדה שכל אדם הוא אינדבידואל.

    יותר מזה, הרבה תכונות "גבריות" כביכול שמיוחסות רק לגברים, קיים בבני אדם ללא קשר למין האדם. ואחד הדברים שאני מגלה פעם אחר פעם, זה שנשים מאוד לא מעוניינות לשפוט את עצמן ואת ההתנהגות שלהן (הן כאינדבידואל והן כ"מין"), אלא רואות רק את הצד השני ומאשימות אותו בחוסר הקשבה להן ללא ניסיון להקשיב לצד השני.

    עוד דבר שמאוד מפריע לי כאן בפוסט, הוא גישה מאוד מעצבנת שנשים הן תמיד קורבן ולא מסוגלות לקחת שליטה על החיים שלהן, ותמיד גברים הם ציידים שרק מחפשים איך לצוד את הנשים. זה משהו שמאוד מפריע לי. נשים הן לא קורבן, הן לא ציד, והן מסוגלות לחשוב להבין ולהחליט בעצמן ללא קשר לזה שהן נשים אלא בזכות זה שהן שייכות למין האנושי.

    מה שקורה עם "אומנות הפיתוי", זה שהרבה גברים טובים, אשר מקבלים יותר מידי מכות מנשים (ולא רק הפן הגופני של העניין, אלא גם בפן הנפשי), הופכים מרצון של למצוא איך לא לקבל מכות, לשונאי נשים וזזה כי הם מתחילים לראות את כל הנשים אות והדבר (מוכר לכן מאיפשהו ?). כאשר הציעו לי ללכת ל"מכון" הזה בעקבות מצב שהכרזתי שאני לא מוכן יותר לנסות קשר עם נשים (לקח לי כמה שנים לצאת מזה ולהבין את התובה שכל אישה היא אדם בפני עצמו ולא משהו כללי), והתחלתי לחקור אנשים שהלכו לשם, ומה זה אומר, הבנתי שבחיים אין לי מה לחפש שם, אבל אני מבין את אלו שהולכים, אני רק לא מוכן לקבל כפייה של צד אחד מול הצד השני, בלי קשר למין של הכופה (וכן גם נשים כופות על גברים לפעמים דברים שהם לא רוצים, ומשום זה זה זוכה להתעלמות).

    אני מנסה להיות רגיש לבת הזוג, וממש הרגשתי כאילו אני ה"מישהו" בפוסט, למרות שמעולם פגשתי את ה"משהי" בסיפור (האדם האמיתי). ולמרות כל מה שכתבתי, אני כאמור עדיין מחפש בת זוג שתתאים לי, ולרוב מתקשה בזה בגלל שאני פחות "דומיננטי" בגישה שלי. מה הכוונה ? למשל כשאני מנסה להסתכל לבחורה בעיניים, ואני מנסה להבין את הסיטואציה, ומנסה להבין גם דברים שלא נאמרים, לפעמים לוקח לי גם כמה דקות לפרש אותם. למשל יוצא לי לראות משהי יושבת בבר לבד או עם חברה וקצת עצובה, ואני יודע שהדבר האחרון שהיא צריכה שאנסה לדבר איתה אפילו לא מנסה להגיע למצב שיגידו לי לא. וגם לא אנסה עם החברה שלה, כי זה פשוט לא לעניין.
    אני מוצא יותר מידי מצבים בהם אנשים חארות מצליחים להגיע לנשים שיודעות מראש שהם לא מתאימים להם, אבל הם יותר דומיננטים בגישה שלהם, ולכן רואים אותם טוב יותר.
    ואני לא מדבר על דומיננטיות של BDSM, אלא על העובדה שאני מאמין שאני לא יכול לכפות על בת זוג שום דבר, אבל גם היא לא יכולה לכפות עלי. שאני צריך להקשיב להתנהגות שלה וגם למילים שלה, ושאם אני לא בטוח שהיא מעוניינת בניסיון הקטן של מבט בודד אפילו, כלומר מנסה איך להתחמק עוד ממבט, אני לא אמשיך משם אפילו, גם אם יסתבר שהיא כן היתה מעוניינת בסוף. אני רואה נשים וגברים כבני אדם שווים ושונא משחקי כוח של "המין החזק" (כלומר רק צד אחד במשוואה מסוגל לעשות משהו והצד השני לא, וזה נכון גם למשחקים של המין הנשי בנושא, ולא לתואר המטופש של "המין החזק"). זו הגישה שלי, וחלק מדרך החיים שאני מאמין בו ולרוב לא מצליח לי בגישה הזו,
    ולמרות זאת אני לא להגיע למצב שאהיה יותר "דומיננטי" בנושא כמו הגברים "מאומנות הפיתוי"

    ד"א אני לא רואה את עצמי כפמיניסט או שובניסט, אני פשוט רואה את עצמי עם אדם שמנסה בד"כ להוריד את המצב של קיטלוג ללא צורך של דברים שיש או שחור או לבן. מפריע לי התקיפה שעושים בני מיני, ומפריע לי התקיפה שעושים על בני מיני באותה מידה.

    ואסיים בזה, שחשבתי הרבה מאוד אם לשלוח הודעה בצורה גלויה או כאנונימי, ואתם רואים מה ההחלטה שלי בסוף

    • אתה מוזמן לקחת מהפוסט את מה שבא לך. עייפתי מהניסיון להסביר לאנשים שהם מתווכחים עם דברים שלא קיימים בפוסט, ומעולם לא היו קיימים.

      • התגובה שלי היא הרבה מעבר לפוסט שלך, היא מאוד דומה למה שדובי מנסה להגיד לך. שאולי הוא לקח חלק מהתגובה שלי ושינה אותה למטרה הזו, אבל נראה שלנו אסור להיפגע ולהגיד שכל הנשים הן "פויות".

        רובכן משתמשות במיניות שלכן להשיג דברים, וכשזה לא מתפרש נכון (הפלירטוט, נגיעה רנדומלית ב"טעות" וכו'), אתן מייד תוקפות.

        לגברים אסור לעשות כלום עם נשים אלא אם האישה בוחרת שכן. ד"א היוטיוב של הבחור מהמרכז אומר בדיוק את זה, אבל קל יותר לתקוף מאשר להקשיב נכון ?

        הרי אחרת היה קל יותר שתתיחסי למה שאני כתבתי בתגובה ולא להגיד "אתה מתייחס לדברים שלא אמרתי".

        אה שכחתי אסור לי לתקוף חזרה זה שמור רק לכן.

    • אני מסכימה שלא כל הגברים אותו הדבר (אגב, זה גם הופיע בפוסט של ואנדרסיסטר), רק הערה קטנה
      עד עכשיו, כל הפעמים שדחיתי חיזורים, השתדלתי לעשות את זה עדין ככל האפשר, כדי לא לפגוע בנפשו של המחזר, כי גם הוא אדם ודחיה זה דבר פוגע.
      רק שיש תת קבוצה, ובזכות הלימודים של אומנויות הפיתוי למיניהם הולכת וגדלה, שלמדה שהדרך היחידה לדחות אדם היא בעיטה במפשעה (בפוסט של אחרי ההפגנה נגדם, ציטטה מישהי שיחה עם אחד התלמידים, וזו היתה התשובה שלו לשאלה של איך להבהיר את הלא), כלומר, להיות הכי לא נחמדה שרק אפשר. הקבוצה הזאת מגדילה את קבוצת הנשים שלמדו שרק לא אגרסיבי וההפך מנחמד מעביר את המסר, ופוגעות בגברים, שמצידם הולכים ללמוד "אומנויות פיתוי" כדי לא להפגע יותר ונכנסים לקבוצת הגברים שפוגעים וכתוצאה קבוצת הנשים הפוגעות גדלה וחוזר חלילה (vicious cycle).
      שבירת הלולאה לא תבוא מצד הנשים, כי יש להן יותר מה להפסיד מלהפסיק להיות לא נחמדות לעומת הגברים במשוואה (אונס והטרדה מינית).

  15. אני חושבת שהדבר החשוב בפוסט שלך, שלא ממש הופיע בכל הפולמוסים הקודמים על המרכז לאמנות הבולשיט, הוא הדיון בסוגיית ההתייחסות לכל הגברים כמקשה אחת.
    אנחנו נוטים לשכוח שהצד השני של "כל הנשים הן יצורים מבולבלים שמונעים רק על ידי אמוציות ורוצים שיגידו להן מה לעשות" הוא "כל הגברים הם חארות שוביניסטים ומטרידנים שלא רואים מעבר לקצה הזין שלהם". ובכן, כמו שהראשון לא נכון, כך גם השני.
    כשהתפוצצה פרשיית מאפ"י בקול תרועה רמה, התבוננתי בבן זוגי וחשבתי לעצמי: "ואו, איזה מזל נדיר יש לי. בעולם שבו גברים לא מסוגלים להתייחס לאישה כאדם, ומתנהגים כמו חלאות, מצאתי פיל לבן עם נקודות טורקיז – גבר שאכפת לו ממה שאני חושבת, שדואג לי כשאני חולה או עצובה, שחשוב לו שאהנה מסקס, ושבחיים לא יכפה עליי דבר."
    ואז נזכרתי בחבר הקודם שלי, שהיה יוצא איתי למועדוני גייז, ותמיד רצה לדעת מה אני אוהבת במיטה.
    ואז נזכרתי בחבר שלפניו, שהיה מכין לשנינו ארוחות גורמה, ושחיכה שלושה שבועות עד הנשיקה הראשונה שלנו, כי הואלא היה בטוח אם אני רוצה או לא.
    ואז נזכרתי בידיד הכי טוב שלי, שהדבר האהוב עליו הוא להתכרבל במיטה עם אשתו אחרי הסקס.
    ואז נזכרתי באחי, שהשקיע המון בחיזור אחרי בחורה פלונית, ולמרות זאת, ברגע שהיה ברור שהיא לא רוצה, הוא הניח לה לנפשה.
    ואז נזכרתי בחבר לספסל הלימודים, שהוא בחור עדין וביישן, וארוסתו מספרת שהיא היתה צריכה להתחיל איתו בשיא הזהירות כדי להשיג אותו.
    ואז בעצם נזכרתי שרוב הגברים שאני מכירה הם בני אדם, ולא גושי קקי. אפילו בני אדם די מוצלחים. רוב הגברים שאני מכירה לא הולכים לקורסים של מאפ"י, לא אונסים ולא מטרידים, יודעים לאיית את המילה "לא" ומעדיפים מערכת יחסים על פני סטוצים (טוב, ברור למה. הרבה יותר סקס בהרבה פחות מאמץ).
    כמו שאני מעדיפה לחשוב שלרוב הנשים יש דעה ואישיות, שהן לא אומרות "לא" בתור טיזינג, ושהן כן אומרות "לא" נחרץ לאפסים כמו בוגרי מאפ"י, כך אני גם מעדיפה להאמין שרוב הגברים הם אנשים טובים ומתחשבים בבסיסם, ושחוץ מאיבר מינם יש להם עוד דברים להסתמך עליהם בקבלת החלטות.
    ומי יודע, אולי בסוף, למרות כל מי שמנסה לשכנע אותנו שגברים מגיעים ממרקורי ונשים מכוכבית ב-162, נגלה שגם גברים וגם נשים הם קודם כל בני אדם, ולכן הם לא כל כך שונים.

  16. ואנדר זה הענין שכל הדוגמאות למערכות יחסים שהכרת מחברות, הן לא כל הדוגמאות למערכות יחסים בעולם, ואפילו לא אחוז או מדגם מייצג שלהן. ויש גם מערכות יחסים, בהן עצם השיחה על גבולות והגדרתם, תהרוס ל2 הצדדים.

    יש גם פעמים שאישה אומרת לא ואפשר לשכנע אותה שכן והיא לא תרגיש שכפו עליה שום דבר.

    אני לא מצליח להבין אם את מכירה בקיום של הדברים האלו או לא.

    והאמת שלשאלה שלך רוצה להימנע מפגיעה במישהי? יש רק תשובה אחת פשוטה – אל תהיה בקשר איתה, בכל קשר יש פוטנציאל לפגוע גם כשהכי עדינים ולא מתכוונים בעולם, אז זה לא עד כדי כך פשוט.

    צריך להכיר בזה קודם כל – ואז לחשוב איך להתנהל בעולם הזה בצורה האופטימלית, את מגדירה את התנהלות האופטימלית של גברים במערכת יחסים איתך ונניח עם כל החברות שלך שאת מכירה, וזה מצוין, וגבר ששומע אותך מגדירה את זה ומנסה להתנהל איתך בצורה אחרת כי הוא חושב שהוא יודע יותר טוב ממך איך צריך להתנהל איתך הוא בזוי בעיני.

    אבל את לוקחת את זה צעד קדימה ואומרת שההתנהלות האופטימלית במערכת יחסים איתך אישית היא האופטימלית עם כל אישה באשר היא, וזה מאוד בעייתי.

    • אני רוצה להתערב ולשאול משהו:
      אתה כותב
      "יש גם פעמים שאישה אומרת לא ואפשר לשכנע אותה שכן והיא לא תרגיש שכפו עליה שום דבר."
      טוב ויפה. אבל האם אתה מסכים גם לאמירה שיש גם פעמים שגבר אומר לא ואפשר לשכנע אותו שכן והוא לא ירגיש שכפו עליו שום דבר? שיש גם פעמים שאדם באשר הוא אדם אומר לא ואפשר לשכנע אותו שכן והוא לא ירגיש שכפו עליו שום דבר?
      אם כן, אז דעתך לגיטימית ומובנת, ולמרות שאני אישית לא מסכימה איתה וחושבת שיש כאן מניפולטיביות, אני מקבלת אותה כדעה שונה משלי.
      אם לא, ברכותיי, כרגע הצטרפת למועדון "החזיר השוביניסט הגאה". במקרה כזה, אין לי מה להתווכח איתך, שהרי אני אישה, ונשים,נכידוע לכל, אינם בני אדם, אלא זן פרימיטיבי ונחות שניתן לשכנע אותו לעשות כל דבר ולקבל כל דעה.

      • העובדה שאחרי שקראת את התגובה שלי את חושבת שיש מצב שאני אגיד שאני לא מסכים שאפשר לשכנע גבר שאומר לא והוא לא ירגיש שכפו עליו שום דבר, מדגימה מצוין את הנקודה שלי.

        כמובן שאני מסכים, האם את חושבת ששכנוע לעשות כל דבר בעולם הוא תמיד מניפולטיבי ופסול? לעולם אסור לנסות לשכנע בן אדם לשנות את דעתו? או שזה תקף רק במיטה?

      • קצת הבנת הנקרא בבקשה.
        "יש כאן מניפולטיביות" ממש לא אומר ש"ששכנוע לעשות כל דבר בעולם הוא תמיד מניפולטיבי ופסול".
        גם בתפוח שרציתי לאכול היום יש תולעת. האם זה אומר שכל תפוחי העולם מורכבים ממאה אחוז בשר תולעת?

      • תמר – זאת היתה שאלה, והשאלה המתבקשת עכשיו היא באיזה מקרים יש מניפולטיביות בשכנוע ולכן הוא פסול בעיניך? (בכל פעם שמישהי אומרת לך לא? כשהיא לא בטוחה שהיא רוצה לצאת איתך? כשהיא חושבת שזה אולי מוקדם מדי לשכב איתך? כשהיא קצת נרתעת לנסות משהו חדש במיטה?)

      • "להבין", ההנחה היסודית שלך היא שכל אשה חושקת בכל גבר וכל גבר חושק בכל אשה, ובגלל זה כל המטרה של חיזור היא לגרום לה להודות בזה. אם הפגישה לא מסתיימת בזיון, *כל* הסיבה היא שהזכר מבין השניים לא הצליח לנטרל את ההתנגדויות הלא-הגיוניות של האשה.

        ההנחה היסודית שלי היא שלעיתים מסוימות (נדירות ונפלאות) נפגשים שני אנשים שמגלים (לאחר תהליכי גישוש מילוליים ובלתי-מילוליים כאחד) ששניהם עשויים לחשוק זה בזה. וגם אז, לאו דווקא יממשו זאת. העובדה שפגישה כזו לא מסתיימת בזיון היא הדבר הצפוי ביותר.

        השווה את שני המודלים עם המציאות ותגלה מי מאיתנו יוצא אידיוט עם נטייה קריפית ביותר להשטיח גברים ונשים לרמה של אברי-מין מהלכים. (רמז למתקשים בחשיבה למרחקים ארוכים: זו לא אני.)

      • dena – אשמח אם תראי לי איפה הנחתי את ההנחה היסודית שאת מייחסת לי, כדי שאלמד לכתוב ברור יותר פעם הבאה.

    • להבין, תפסיק לייחס לי ציטוטים של דברים שמעולם לא אמרתי. אולי אז אוכל להתייחס לדברים שאתה אומר. אין לי כוונה להביע על עמדה שמעולם לא הבעתי כאן.

      רק לגבי דבר אחד, ש"יש פעמים שאישה אומרת לא ואפשר לשכנע אותה", השאלה היא *למה* אתה בכלל מנסה לשכנע אותה. זה אומר שאתה שם את הרצון שלך לפני שלה. נראה לי שבזה סיימתי את הוויכוח הנוכחי, אין לי כוונות להיכנס לפינות רלטיביסטיות-סופיסטיות. לא משנה באילו להטוטים רטוריים תנקוט, לא תצליח לשכנע אותי שלפעמים מותר להחליט מתי הלא של אישה הוא בעצם כן במסווה.

      • ואנדר, האמת שגרמת לי לחשוב, ואם תרצי אשמח לשלוח לך מייל ולהתכתב בצורה קצת פחות תוקפנית, הנושא נוגע לי ואני לא רוצה להתנצח, אני רוצה לבחון את עצמי ואת איך שאני מתנהל/נותן לאנשים להתנהל מולי. רק שפה זה באמת לא כל כך הולך.

      • להבין, לא נראה לי שיש משהו שאני יכולה להגיד לך במייל שיהיה טוב יותר מאשר אם תקרא ותתרשם בעצמך ממה שמתחולל בבלוגוספירה. קרא, למשל, כאן:

        http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=191077

        וכאן:

        http://attcoil.wordpress.com/

        וכאן:

        http://lafem.wordpress.com/2010/12/21/gullibles-centre/

        לדעתי, ניתן ללמוד הרבה מהפוסטים האלה וממה שיש ל(א)נשים להגיד.

  17. http://highlydubious.livejournal.com/132451.html

    • דובי,

      זה השלב שבו אני אמורה לטפוח על כתפך הווירטואלית ולומר "אוי, מסכן שלי". לא אעשה זאת. אתה יודע למה? (כלומר, מעבר להיותי פמינאצית מגעילה כפי שאמרת?) בגלל הסיבות הבאות:

      1. אם אתה כבר טורח לחקות את הסגנון שלי אחד לאחד (סוג של גניבה ספרותית, אבל מילא), לפחות תתקן את שגיאות התחביר והניסוח שמופיעות אצלך בשפע.

      2. לא תצליח לקבל ממני תשובה רצינית כל עוד תייחס לי דברים שמעולם לא אמרתי. המטרה של הפוסט הזה לא היתה לטעון לקיומו של איזה אביר על סוס לבן, או לטעון שנשים אוהבות רק את הפרדיגמה של אביר על סוס לבן. מטרת הפוסט היתה להאיר את שורשי הפחד והרתיעה של נשים מפני גברים, ואת הדרך האפשרית שבה גברים יכולים לסייע לנשים להתגבר על הפחד במצבים אינטימיים. כל דבר אחר שאתה קורא בטקסט הוא פרשנות שלך, ולמרבה הצער, פרשנות מעוותת.

      3. לא מעט בחורים צעירים, כמשתמע מהתגובות כאן ובמקומות אחרים, כועסים ונעלבים נורא משום מה מכך שהם נחמדים – ובכל זאת לא מקבלים סקס. כביכול על הנחמדות ודרך הארץ שבה אתם נוקטים, אתם אמורים לקבל "פרס" כלשהו. צר לי. אין הדבר כך. אתה יודע כמה אנשים אמרו לי "לא" בחיי? אתה יודע עם כמה אנשים רציתי מערכת יחסים, והצד השני לא רצה באותו הדבר? אתה חושב שהנחמדות שלי היתה אמורה לזכות אותי בסקס מצידם? אם כן, הרי שבאמת אין לנו על מה לדבר. נחמדות לא שווה קבלת סקס. נקודה. ולכל אחד יש זכות לרצות או לא לרצות מערכת יחסים אינטימית עם כל אדם אחר. נקודה.

      4. ספציפית לגבי ההפגנה: אני חייבת לומר שגם אני הופתעתי מהאינטנסיביות של ההפגנה. לא חשבתי שיהיו אנשים שממש יפוצצו את הכנס. בדיעבד, אני שמחה שזה קרה. העניין מספיק חמור, לגבי, בשביל להצדיק התנהגות מתלהמת – וכן, אפילו סתימת פיות בתוך ההקשר של ההפגנה עצמה – כדי להעביר נקודה חשובה: קיום הקורסים הללו הוא בלתי נסבל. אין דרך להעביר את הנקודה הזו בצורה "עדינה" לאנשים שמתמחים במניפולציות, מילוליות ואחרות. אם הם נעלבו ונפגעו, אדרבא, שייעלבו וייפגעו. הם נפגעו הרבה פחות מהמספר הגדול של נשים שהוטרדו על-ידי חניכי המרכז, והרבה פחות מהנשים שנאנסו על-ידם.

      חוץ מזה, אני מצטערת שאתה לא מצליח למצוא בת זוג. להווי ידוע לך, גם אני בודדה כבר שנים ארוכות. לא, זו לא הזמנה ליציאה. אני רק אומרת שזה שאתה לבד לא נותן לך לגיטימציה להאשים את כל העולם. העולם לא חייב לך כלום, הוא היה כאן קודם (כפי שאמר מארק טווין).

      • לא ביקשתי, לא מחכה ולא רוצה ממך שום דבר. לא רחמים (לא וירטואלים, לא לא-וירטואלית ולא בטיח), לא הבנה ולא בטיח. ואם את כבר ייחוס של דברים שלא נאמרו – לא אמרתי, וגם לא אשתמש במילה "פמינאצית". ובנוסף, לטפוח על שכם, וירטואלית או לא, זו חדירה למרחב האישי, לא?

        1. הבחירה בסגנון היא בכוונה. זו לא גניבה ספרותית ולא כלום, זה בדיוק מה שזה – התייחסות ספציפית לפוסט הזה. בקשר לשגיאות תחביר ושאר ירקות – זוהי הטיוטה הראשונה. אין לי סבלנות ו/או סיבה לסגנן בצורה סופית מחשבות שרצות לי בראש. ואגב, טוב לדעת. אולי פעם הבאה שארצה עורכת לשונית, אפנה אליך. לא הייתי מחכה ליד הטלפון, במקומך.

        2. הסיפור שלך כולו הוא איך "מישהי" מפחדת מכל "מישהו" עד שמגיע "מישהו" יותר עדין ומבין וחרטא וברטה. זוהי בדיוק הפרדיגמה של האביר, ושל happily ever after, ותמוה שאת לא רואה את זה. אני, לעומתך אגב, לא ביקשתי להאיר שום דבר שכולל את "שורשי הפחד אצל נשים", אני לא יהיר מספיק כדי לחשוב שמה שכן או לא עבר עלי נכון לגבי המין שלי בגדול.

        3. ההתעקשות שלך של להכניס סקס בתור issue למה שאמרתי היא כאמור, התעקשות שלך. זהו אינו הדגש, זוהי אינה נקודה ששווה התייחסות. לא מזיז לי אם בחורה אוהבת להרגיש נשלטת או אוהבת את תנוחת ה- reverse cowgirl. אנשים לא נעלבים שתמורת נחמדות הם לא מקבלים סקס. הם נעלבים, אולי, אני יכול רק לנחש, שתמורת נחמדות הם מקבלים יריקה בפרצוף, סטירת לחי, או התעלמות גורפת. תלוי במקרה.

        4. הייתי מצטט את בן פרנקלין בהקשר הזה (יותר שווה ממארק טווין), אבל אני לא רואה טעם. שינוי נעשה בדיאלוג, ולא בדיכוי של הצד השני. הצורה הזו השיגה ותשיג מעט מאוד. כל צד יתבצר בעמדתו, וכלום לא יקרה. אני לא חושב שקיום קורסים שיעזרו לגברים לפתח בטחון עצמי וכלים על מנת להשתמש באותו בטחון עצמי הוא פסול בפני עצמו. עם כמה מהטקטיקות יש לי בעיה מוסרית, כידוע, אבל זה לא פוסל.

        5. אם חשבת שכל מה שכתבתי זה כדי להראות איך אני מסכן ו- misunderstood, פספסת (שוב) את הכוונה. קראי שוב. אני לא מדבר על עצמי, וכאמור לא ביקשתי ואני לא רוצה את הרחמים שלך או של מי מהקוראים שלך. את ממשיכה להתעלם מכל הדברים שלא נוח לך להתייחס אליהם, את עדיין מתעלמת מהצד השני, או בוחרת לפסול בצורה סלקטיבית דברים שלא תמיד בהקשרם, אז שיהיה לך לבריאות. (אני בטוח שמארק טווין אמר גם את זה פעם בחיים שלו)

    • דובי, רק מילה אחת: קלונקס.

      • אני מתאפק שלא לאחל לך רק שתי אותיות.

      • מת לדעת לאילו שתי אותיות אתה מתכוון…
        (אלא אם שתיהן ז')

    • סליחה שאני נדחף אבל אם כבר שמת את הקישור הזה אז תרשה לי להגיד את התובנות שלי בעניין. נכון, זה לא קו ברור ומובחן בין בחור טוב שרק רוצה להיות ידיד ובין מחזר שהוא לא אגרסיבי והולך לאט עם הקצב של האישה, מה שאולי היה חסר לנשים שאתה מתאר בבלוג שלך הוא 'הצהרת כוונות'. כלומר זה בסדר 'לזרום' להיות איטי לא ללחוץ על סקס בכל הזדמנות אבל מה שלדעתי קרה הוא בלבול מסויים, כלומר הבחורות האלו קיבלו ממך הצהרת כוונות שאתה רק מתכוון להיות ידיד, לא מעוניין בכלל בסקס ולכן התנהגו איתך כמו שמתנהגים עם חברה טובה שמספרים לה דברים אישיים. כדי להמשיך את האנלוגיה תאר לעצמך שהחבר הטוב שלך הוא בעצם הומו ומעוניין בך מינית, די מרגיז לא? כלומר אתה הכנסת אותו לחייך כי חשבת שהוא סטרייט כמוך ואין לו שום כוונות כאלו ועכשיו מסתבר שכן היו לו תוכניות לגביך והוא לא סתם בחור נחמד שנכנס איתך לשיחה על חוף הים. אז נכון, כשאתה מצהיר על כוונות מיניות מההתחלה אתה צריך להיות קצת ישיר וזה לא הולך בקלות עם מתחשב ורגיש ואין לי מושג איפה בדיוק עובר שביל הזהב, אני רק רוצה להסתכל על הסיפור שלך מנקודת המבט של הנשים ולהבין למה הן הופתעו מכך שבכלל הייתה לך כוונה כזאת אחרי כל הזמן שהייתם ביחד.

  18. פוסט מעולה, אני מתארת לעצמי את הקושי בלהחליט להתיחס לנושא כל כך אינטימי למען הדורות – הקשובים – הבאים (וטפיחה על השכם לקוראים המצוינים הקיימים :)).
    אני חושבת שהנקודה המשמעותית ביותר שהעלית היא ההקשבה לאדם השני והדיאלוג איתו, לא במובן של מו"מ או נסיונות שכנוע, כמו שניסו להגדיר מגיבים מעלי, אלא היכולת לזהות צרכים ורצונות, לתת לך מקום להביע אותם ולאפשר לך לא להגרר בניגוד לרצונך.

  19. Oish, it kills me how people (ok, men) feel like they have to undermine a post with all these "but what about X? and what of Y? and how about Z? how can you say Z never happens?" bullshit.

    It's easy: when it's not about you, it's not about you.

    If you're not that kind of guy, great, fantastic, have a cookie (note: "cookie" is not a stand in for "IOU Sexytimes").

    If you feel an irresistible urge to defend that kind of guy as misunderstood, lost, confused, misrepresented, blahdy blah blah, then you're better have a serious think about possible being that kind of guy after all and just making excuses for yourself.

    • זה נראה תמיד כמו ניסיונות ליצור "יכולת הכחשה" ו"ספק סביר". אם אפשר לתקוע טריז בטיעון או לטשטש מעט את גבולות האי-מוסריות שלו, אולי אפשר למוטט את כולו כמגדל קלפים? לא ממש, אבל משם נובעים התירוצים.

      תודה על התגובה.

      • הנה הסבר אלטרנטיבי ופחות שטני: הזדהות עם חוויות וזהות שמשותפות לרבים בקבוצה.
        כמו שנשים רבות קוראות את הרשומה שלך, או (חמור מזה) קוראות ב"הכצעקתה" ומהנהנות בהסכמה. כמו שהן מרגישות מייד את ההזדהות האוטומטית, ומתוסכלות מכמה שגברים לא מבינים את העולם השונה הזה. לא כל-כך קשה להניח שגם לקבוצות אחרות, למשל גברים, יש הזדהות אוטומטית שנובעת מחוויות וזהות דומים ושקשה להסביר אותה למי שלא "היתה שם".

    • אסףר, חוויה של דחייה כואבת היא משהו שמשותף לגברים ולנשים כאחד. תסכים איתי שההקבלה בין חוויה של דחייה לבין חוויה של הטרדה/תקיפה/אונס היא קצת בעייתית, בלשון המעטה. מערכות יחסים בין בני אדם הן תמיד פוטנציאל לפגיעה, וכל אחד מאיתנו נפגע/ה פעם אחת לפחות מדחייה או בגידה של בן/בת זוג. זה חלק מניהול מערכות יחסים, ולב שבור הוא לפעמים דבר בלתי נמנע.

      ברם – תקיפה ואונס זה לא חלק לגיטימי ובלתי נמנע. לפחות כך הייתי רוצה להאמין. יש דברים שחובה למנוע אותם, לעשות את מיטב ומירב המאמצים כדי שזה לא יקרה.

      וראה עוד בעניין זה את הפוסט הבא:

      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=191077

  20. ואנדר, יש לך מייל שאת יכולה לתת ב"פורום" הזה?

    • גשי נא לקישור "אודות", ותמצאי את מבוקשך.

  21. לגמרי איתך בעניין של וולברין. וגם כל השאר:) כתיבה מעולה ומשעשעת, כמו תמיד.

  22. לגבי מילת בטחון, אני ממליץ על "FLÜGGÅƎNK∂€ČHIŒβØL∫ÊN".

    לגבי יו ג'קמן, אין ספק שמדובר בגבר חתיכי בהחלט ואני מפרגן לו מאד. לצערי סצינת ההאקינג בזמן עינוג אוראלי ב- "שם קוד: דג-חרב" לא מוסיפה לו, ובעצם זה תקף לגבי הסרט בכללותו, אבל אני בטוח שמתישהו אנשים יישכחו את זה.

    • נדמה לי שראיתי פעם שביב מהסרט הזה. הוא היה מגוחך למדי, אם זכרוני אינו מטעני…

      • כדאי לראות את כולו (ובדיוק עשיתי זאת שוב לפני כמה שבועות). קומדיה מטופשת אבל איכשהו התסריט והבימוי שלה עובדים הרבה יותר טוב מרוב הז'אנר.

  23. טוב שאת ישנך. ובבקשה אל תאנפלי אותי. גם ככה קשה לי לישון. ובנות המין השני מפחדות ממני פחד מוות בגלל אשתי הפולניה. אבל עזבי, זה יופי של טקסט, כרגיל אצלך.

    • תודה. אתה הפמיניסט במסווה של שוביניסט הכי מוצלח שאני מכירה 🙂

  24. […] בבלוגוספירה, ויש לא מעט פוסטים שקראתי: ואנדר כותבת בפוסט שלה, שהוא מוצדק בפני עצמו, שגבר צריך להיות רגיש מספיק […]

  25. ואנדר, אני חושב שהניסיון להגיב על הפוסט מזווית אחרת אינו בהכרח טשטוש של אמיתותו או פסילת נכונותם של דברים מסוימים שכתבת, אלא מחאה על סתירות מסוימות שנמצאות בגוף הטקסט. להתייחס לכל אי הסכמה כ-"אתה בטח אחד מהגברים האלו אם אתה מעלה שאלות בנוגע לפוסט" כמו שציינה הבחורה עם האנגלית הקלוקלת, מראה על חוסר התמודדות עם השאלות שהועלו בתגובות. המרכזית ביניהן, שכתב duck, מתייחסת למשפט שמצפה מהגבר להבהיר לאישה שהיא עוד לא מוכנה – זוהי צורת מחשבה שתופסת את האישה כנחותה מהגבר, שאמור להחליט בשבילה מה היא רוצה מבחינה מינית, בדיוק מה שיצאת נגדו בפוסט שלך. אני חושב שמשפטים מסוג זה מחזקים בדיוק את התפיסה ההפוכה לתפיסה שאת מחזיקה בה, ומייצבים את מעמדה של האישה כנחות מזה של הגבר.
    מעבר לכך, הדיון אודות הנחמדות של הגברים הועלה על ידך – ההתנייה של קשר בנחמדות ובהבנה. אלו דברים טבעיים לחלוטין, אך יחסיים זוגיים אינם מושתתים בהכרח על נחמדות וקשב, אלא על דברים רבים נוספים – מניפולציות, כעסים, ריבים, וכיוצא בזה. גבר או אישה שמסרבים להתמודד עם האלמנטים הללו בקשר יפסידו אותו בוודאות, ולכן הדרישה מאחד הצדדים להיות קשוב ומבין תמיד היא אבסורדית, והיא מחזקת בשנית את התפיסה ההפוכה לזו הקוראת לשוויון – הגבר הוא החזק, האישה היא החלשה, ולכן הוא תמיד צריך לאפשר לה יותר ספייס מאשר לו עצמו (אני מתייחס כאן לתגובות שלך לפוסט ולא רק לפוסט עצמו).
    ההפרדה הבוטה בין גברים כ"פויה" לכל שאר בני האדם משטיחה את המציאות ולא מאפשרת את התיקון של הדברים שחורים לך ולי (כמו שכתב duck). גברים אינם פויה כפי שנשים אינן פוי. כל גבר הוא אדם בפני עצמו, בעל רצונות ופחדים וחוסר ביטחון. קל מאוד לזלוג למיליטריזם של "כמעט כל גבר הוא רע", אבל אין בכך התקדמות לקראת שיפור המצב כפי שהוא היום, מפני שאף אדם אינו פויה – אלא מארג שלם של תכונות, בלי קשר למינו.
    חנן

    • תגובה מצויינת ומאוזנת – אולי המאוזנת ביותר בעמוד הזה.

      צר לי על הטראומות שאנשים חווים מיחסים, וצר לי לא פחות על כך שהטראומות הללו מעוותות במידה רבה את תפישתם את בני המין השני.
      בד"כ שימוש במלים חריגות ('פויה') ודימויים חזקים, מעידים על הרקע הזה. אין ספק שצריך מרכז לתראפיה לנפגעי מערכות יחסים, יותר מאשר מרכז לאומנויות הפיתוי.

      האמת שגם אני לא הייתי מודע לטקסטים שלהם, עד לפוסט של דורה שהוזכר לעיל – http://dorawrites.com/omg/?p=345, שאני בטוח שהיה משנה את דעתה של אושרת קוטלר-בנגל, בדברי הסיום שלה בסוף הכתבה על מרכז הפיתוי, ב'מגזין' של מוצ"ש שעברה בערוץ 10. חשבתי כמוה עד שקראתי.

      מהבחינה הזו זה מרכז למניפולציה נטו (חלק מהשיטות לקוחות מתורת ה-NLP, שנעזרת בהיפנוט עצמי, או מה שנקרא פעם 'שטיפת מוח').
      כדאי לזכור שהבחור שהמציא את כל התחום הזה באמצע שנות השבעים, ושהתראיין פעם אצל ד"ר פיל ושם הדגים את מחשבתו האמיתית, נהג לכתוב בסלוגן של ה'מוסד' שלו משהו כמו 'fuck or your money back'. זו המטרה תמיד.

  26. ריגשת אותי עם הפוסט הזה. מאד.
    ותשאלי את בעלי, הוא יספר לך כמה נהנה גבר שנותן לאשה שליטה… (זה הדדי אצלנו, סליחה על הפרוט).


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: