פורסם על ידי: vandersister | אוקטובר 13, 2010

בעניין סתימת פיות

בעקבות הפוסט הקודם שלי, איש המזדהה בשם "nwa" כתב תגובות מספר פעמים. התגובות האחרונות התאפיינו – לטעמי – בטון מאיים, ואף חשפו את שמי הפרטי. השם הפרטי שלי אינו סוד מדינה, ואפשר למצוא אותו בחפירות מסוימות באינטרנט. ברם, כאן בבלוג, אני ואנדר, וכך יש להתייחס אלי. האיש לא שעה לאזהרתי הראשונה, ושב ותקף אותי מילולית תוך שימוש בשמי הפרטי. על כן מחקתי את תגובותיו. זו הפריבילגיה שלי כבעלת הבלוג.

אני מביאה כאן את התגובה האחרונה שנשלחה אלי ממנו, שמופיעה גם בפוסט הקודם, לעיונכם. אבקש להבהיר כמה דברים: בשום מקום שידוע לי עליו, לא קראתי לאיש "טרוריסט". בתגובות לפוסט הקודם מופיעה ביקורת נוקבת עלי, גם אישית וגם ככותבת, כולל האשמה שלי בגזענות חשוכה, הסתה, התנשאות אליטיסטית והצעה לאיום בתביעת דיבה. התגובות מופיעות שם לעיני כל, לא נגעתי בהן. אם מתן רשות לדברים כאלה להתפרסם בבלוג שלי היא בגדר "סתימת פיות" – אתמהה. מה שאינני סובלת הוא התקפות משולחות רסן וחסרות כל רלוונטיות לנושא הפוסט, תוך חוסר התחשבות בוטה בבקשתי שלא לחשוף כאן את שמי הפרטי. ההחלטה איפה לחשוף את פרטי האישיים היא שלי, ושלי בלבד.

אם כן, ללא הקדמה נוספת, הנה דבריו של האיש, שטוען שאני סותמת את פיו:

"הבנתי שאת מתייחסת אלי כאל טרוריסט, סטוקר, ומי שהפר את האתיקה האינטרנטית בחשיפת שמך.

1. טרוריסט? אין בכל מה שכתבתי ולו מילת איום אחת. את מפליאה להתהדר בביטוי וחופש ביטוי – וככל הנראה מתכוונת לזה השמור לך. לימדי לקבל ביקורת. הפיכת "ביקורת" ל"איום" היא מעשה נחות ונאלח. אופס! "נאלח"! טרוריזם ממש!

2. סטוקר: על מנת לדעת טוב יותר מה האינטרס שלך, פניתי אל הטוויטר הפומבי שלך. אני אדם רציני הרבה יותר משחשבת, או שאולי הורגלת בו. לוקח את דבריך ברצינות. ושם נמצו הפרטים שצוטטו קודם, וככל הנראה, מביכים אותך. "סטוקר"? חשבון טוויטר הנושא אותו שם? את זו שרוצה שיראו אותך בכל מקום!

3. אתיקה אינטרנטית: שלום לך, גברת אסא כשר. היכן ומי יצר את האתיקה הזו? יש לך שם, ורבים מקוראי הבלוג מכירים אותו. ומה: אסור לכתוב אותו? האם את ענת קם? האם גילוי שמך מסכן קטינים? פוגע בסודות הגרעין?
מה זה, לך מותר לבקר אנשים המזוהים בשמם המלא – אבל את מסתתרת? זו האתיקה שלך? כשר אבל מסריח. לא: בעצם, לא כשר בכלל.

את יכולה למחוק, שוב, את התגובה הזו, ולהמשיך להגיד לקוראיך שאת "מותקפת" ע"י "סטוקר", "ברוקר" ו"שוקר". מחיקה כזו תוכיח, שוב, את עריצותך, את סתימת הפיות בה את נוקטת, תוך התהדרות באיזה מין ליברליזם מזויף.

שלך, ג'וקר."

אתם מוזמנים להגיד לג'וקר/nwa מה דעתכם בנושא. אני עצמי כבר עייפתי ממנו.

שלכם בסתימת פיות,

ואנדר


Responses

  1. אני חסיד גדול של חופש הביטוי, וכמעט לעולם לא מוחק תגובות בבלוג שלי, אבל זה רק אני. אין שום סתימת פיות במחיקת תגובות בבלוג שלך עצמך, ובוודאי שאין סתימת פיות כאשר התגובות האמורות אינן מציגות סתם עמדה שאת לא מסכימה איתה, אלא תוקפות אותך אישית. את ממש לא צריכה להתנצל על שום דבר, ולדביל את יכולה פשוט להגיד "יאללה יאללה".

  2. תסכולך מובן, אבל אני לא בטוח שהוא ראוי לתגובה, ועוד כזאת רצינית ומנומסת. ייתכן שזהו מקרה של להאכיל את הטרול.

    לא נראה לי ששווה להתרגש מטרולים, עדיף להתעלם מהם.

  3. *תגובתך נחמקה על ידי המערכת*

    • יופי, יותם 😛

    • *נמחקה, גוררמיט.

      ועכשיו ברצינות: אני מת על אנשים שדורשים חופש ביטוי מוחלט בבלוגיהם של אחרים- אני משוכנע שהם גם נותנים לזרים גמורים להשתין להם על השטיח בבית ורק שלא לדכא את חופש הביטוי.

      כמו שאמר גורביץ לא פעם- רוצים להשתלח? האינטרנט מלא פלטפורמות שמאפשרות לכם לפרסם את גיבוביכם. את לא חייבת לספק להם מקום. הבלוג שלך, כמו הטוויטר או קיר הפייסבוק שלך, הם הבית שלך- וזכותך להפגין בהם עריצות ככל שיעלה על רוחך.

      שימי עליו בטריה טעונה בהורמונים תעשייתיים ובזימה מלאכותית, אני אומר.

  4. שיילך החבר ג'וקר לחפש את החברים שלו, בהנחה המפוקפקת שיש כאלה. הבלוג שלך הוא שלך, לא שלו. לא מתאים לו, הרשת גדולה. שיפתח לעצמו בלוג משלו.

  5. נדמה לי שזה קצת מיותר, לא? האיש בריון אינטרנטי מצוי, מהסוג שאני שמח על שאני לא צריך להתמודד איתו אצלי (כבר אמרתי לך בפורום אחר: לרייטינג יש מחיר), ואני חושב שהטיפול שלך בו בפוסט שבו הוא צץ היה טיפול טוב. למה לחזור ולדוש בזה? אם עייפת ממנו, למה להרים לו ולשכמותו להנחתה ולהזמין עוד רפש מאותו הסוג?

  6. יתכן שאני טועה, אך לא זכור לי שבמקום כלשהו, התייחסה אליך הגב' ואנדראחותך כאל "טרוריסט". במפתיע, היחיד שמתייחס אליך כאל "סטוקר", הוא אתה.

    אבל אם כבר אנחנו מדברים על סטוקינג, הרי שיתכן גם שכשלת בהבנת ההבדל הדק שבין לעשות למישהו "פולו" בטוויטר, לבין לעקוב אחריו בעולם האמיתי, לחפור אודותיו מידע אישי, מהסוג שאינו אמור להיות זמין למי שאינו מחפש אחריו באופן אקטיבי. הפעולה הראשונה – סבירה ולגיטימית. השניה – תלויית כוונה. אבל אלה עניינים של סמנטיקה וכוונות, ולא אני היא זו שתנסה להיכנס אל ראשך הקטן כראש סיכה על מנת להבין את הליכי המחשבה שלך.

    מצד שני, על אאוטינג יש לי הרבה מה להגיד. היום זה נשמע כמעט קומי (גם לי), אבל ב-2003 אני והבלוג הקטן שהיה לי אז (שהיו לו בערך 50 קוראים, ושהכרתי את כולם אישית), חטפנו אחולשילינג אאוטינג בדמותה של כתבה בוויינט מחשבים. נכון, 2003 היתה שונה מאוד מ2010, לכולם היה כינוי ואיש לא חשב על להשתמש בשמו המלא, ויתרה מזאת – בלוגרים נתפשו אז כסיכון אבטחת מידע במקרה הרע, וכאקסהיביציוניסטים מטורפים במקרה הטוב, אבל זה עשה לי רע. וזה לא עשה לי רע בגלל שכתבתי חלילה דברים שהתביישתי בהם, או שהיו עשוים לפגוע בי מקצועית, או אפילו לסכסך ביני לבין חברים. זה עשה לי רע כי לא בהכרח היה לי עניין שכל מי שמכיר אותי מ"שם בחוץ", ועל אחת כמה וכמה, בקורפוריישן הטכנולוגי השמרני שעבדתי בו באותם הימים, יהיה מודע לעובדה שאני מנהלת בלוג.

    ההתמודדות שלי עם הצעד הזה היתה שונה מזו בה נוקטת ואנדר (אבל גם הבלוג שלי היה, ועודנו, שונה משמעותית מהבלוג שלה): אני החלטתי לשרוף את המועדון. קודם כל, נכנסתי באותו עיתונאי דביל בכל הכוח (וכך פצחתי בקריירה ארוכת שנים של כלבתא אינטרנטית). ואז התפניתי לבקרת נזקים. או ליתר דיוק: סיפרתי לכולם. ולהפתעתי, הם היו בסדר עם זה, למרות כל החששות שלי (נדמה לי שהדוברת של הקורפוריישן רק ביקשה שלא אכתוב על העבודה, ורוב הזמן עמדתי בכך).

    ללא אותה כתבה אידיוטית בוויינט מחשבים, אין לי מושג היכן הייתי היום עם הבלוג שלי. וזה אולי נשמע קצת מגוחך כשמישהי שיהיה לה יותר קל להחליף שם במשרד הפנים מאשר להעלים את עקבותיה מגוגל אומרת את זה, אבל עד היום עצוב לי שככה התחלתי לכתוב בשמי המלא. הייתי שמחה בהרבה לו היתה ניתנת בידיי הבחירה במקום ובזמן הנכונים כדי למזג בין זהותי האינטרנטית לזהותי אוף-ליין.

    הבחירה שלך לומר "הא! אני יודע איך קוראים לך!" היא לא סטוקינג. והאמת היא שהיא אפילו לא נסיון עלוב לעשות אאוטינג. היא נסיון לבוא מנקודה כוחנית-משהו ולומר "אני יודע עלייך את מה שאת מנסה להסתיר". זה לא אאוטינג. זו הפחדה מגעילה.
    וכשהצעד הזה מגיע ממישהו שמשתמש בכינוי לצורך כתיבת השטויות הזועמות שלו, הרי שזו גם צביעות מטומטמת.

    • אני זוכר איך ניסיתי להכנס לבלוג שלך אחרי הכתבה ההיא וכל מה שהיה שם זה גרביים.

      • כן, נו, זה כי אני אישה עם מילה. ופעם היו לה המון זוגות גרביים (עדיין, האמת)

  7. אויש, שינוח.
    אם לבחור לא מתאימה "עריצותך", ואם הוא חושב שאת לא עומדת בדרישות הליברליות שהוא מציב לך, מוזמן כבודו לחפש מקום אחר לקרוא בו.
    כמו שדורה אמרה פעם, זה כמו שיגיע אליך אורח לסלון ויתחיל לקלל, ולך מותר לשים גבולות איפה שאת רוצה שהם יעברו.

    אבל אני גם מסכימה עם רועי ואמיתי, הדרך היחידה היא להתעלם (או למחוק), לא נראה לי שהויכוח יהפוך לדיאלוג נורמלי באיזשהו שלב.

    (ואיך אתם עושים שיהיו לכם תמונות? גם אני רוצה)

    • פותחים בלוג בוורדפרס, נדמה לי. התמונה שלי היא התמונה שהגדרתי כאווטאר (או גראווטאר, אלוהים יודעת מה ההבדל) בחשבון הוורדפרס שלי.

  8. על חולי נפש יש לרחם, ובמידה והם מטרידים – להתעלם. בוודאי שלא לקחת ללב. מי שמקדיש זמן ומאמץ לא מבוטלים לתגובות פוגעניות בבלוג שלא מעוניין בו, חייב לסבול מבעיית נפשית ברמה זו או אחרת.

    בקיצר – תמחקי בלי הסבר ותתעלמי באופן מוחלט. בהתחלה הוא יתעצבן ויציף בתגובות, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהוא לא רצוי, אבל בסוף הוא ילך וימצא מוצא אחר לבעיות הנפשיות שלו.

    למטריד – אני ממליץ על פניה למומחה רפואי בתחום בריאות הנפש, שבוודאי יפנה אותך לטיפול התרופתי המתאים ביותר לך.

  9. הגר – גשי לכאן: http://gravatar.com ותירשמי עם המייל שאיתו את נוהגת להגיב בבלוגים.

  10. התגובות, זו וגם הקודמות, היו מכוערות, וראויות למחיקה וחסימה.

    למען האמת זה לא רלוונטי, זכותך למחוק כל תגובה גם את שלי, זו הפלטפורמה שלך והאינטרנט גדול. מי שחושב שזו סתימת פיות מוזמן להפסיק לבקר בבלוג של "צנזורית" כמוך. ואם מישהו חושב שלסתום לNWA את הפה זה סתימת פיות לא לגיטימית – הבלוג רק ירוויח צוסר נוכחותו.

  11. אני לא אגיד לך להתעלם ולמחוק מהסיבה הפשוטה שאצלי למשל, זה לא עובד.
    לי יש טרול אשר מאפריל עד אוקטובר זכה להתעלמות ועדיין הגיע מדי יום לבלוג והשאיר עשרות תגובות.
    מאוקטובר עברתי לנוהל מחיקה. והוא עדיין מגיע מדי יום.

    לא יודע מה להגיד לך. באמת.
    חסמי את כתובת האייפי שלו וזהו.

  12. nwa/ג'וקר יקר,
    הבלוג הזה הוא הבלוג של גב' ואנדר אחותך. אם היא לא רוצה שיקראו לה בשמות או כינויים אחרים (כאלה שנתנו לה הוריה, וגם כאלה שלא), כאן לא יקראו לה בהם. זו הפינה *שלה*, הבית *שלה*, הבלוג *שלה*. כאן *היא* קובעת את החוקים. ברור?

    אם היא רוצה למחוק את התגובות שלך בגלל שאתה חושף מידע שהיא לא רוצה שייחשף – זו זכותה המלאה, ולך אין מה להלין על כך.

    אגב, אם היא רוצה למחוק את התגובות שלך בגלל שאתה מעצבן, פוגעני, אוהב צפרדעים, דובר צרפתית או בגלל שאתה אוהב דברים בצבע בז', זו גם זכותה. היא לא צריכה להצטדק על זה, לא בפניך ולא בפני אף אחד אחר, והיא גם לא צריכה להסביר למה היא מחקה את התגובה/ות. אם היא רוצה למחוק תגובה – *ולא משנה למה* – זו זכותה המלאה.

    אני במקומך, לו היו מוחקים בעקביות הודעות שלי, הייתי מבינה כבר את המסר והולכת לבד.

    תודה.

    ואנדר, תתעלמי ממנו. אם הוא מציף בהודעות – תמחקי. זה הבית שלך פה, ואין לאף אחד זכות לעשות כאן דברים שאת לא רוצה. כאן *את* קובעת את החוקים. ואם הוא מציק בעולם האמיתי – תקראי למשטרה. יש דבר כזה, הטרדה. ויש נגדו הליכים פליליים. והטרדה באמצעות מיילים והודעות אינטרנטיות היא גם הטרדה. עם כל המשתמע מכך חוקית.

  13. יש לי הרגשה שהוא אפילו ייעלב מזה שקוראים לו טרול.

  14. כפי שאמר רועי, האיש בריון אינטרנט מצוי וככה יש להתייחס אליו.
    ההתעסקות מנציחה.
    ההתעלמות משחררת.
    אל תתני לו את היחס שהוא כל כך צמא אליו, בטח אל תקדישי לו פוסט.

    אני מאמין שבדרך סמלית הפוסט הזה (המילה הכתובה) מנציח אותו, את מעשיו ואת תחושותייך באיזשהו אופן והייתי מוחק אותו על כל תגובותיו.

    בברכת "שחררי נשמה, הוא לא שווה את זה"
    איתי

  15. מזלטוב על הטרול, ואנדר, אבל למה להאכיל אותו ועוד לכתוב פוסט לכבודו? זה כמו לאפות לו עוגה ולעשות לו מסיבה.

    מסכים עם כל העיל אבל זכרו שחוק מספר אחד עם טרולים וגרמלינים: לא להאכיל.

  16. מזלטוב על הטרול, ואנדר, אבל למה להאכיל אותו ועוד לכתוב פוסט לכבודו? זה כמו לאפות לו עוגה ולעשות לו מסיבה.

    מסכים עם כל העיל אבל זכרו שחוק מספר אחד עם טרולים וגרמלינים: לא להאכיל.

    • עירא, תגובתך נשלחה פעמיים משום מה – הייתי מוחקת אחת, אבל אני מאמינה בחופש הביטוי 😛

  17. אדם שלא מבין שללכת לחשבון הטוויטר שלך, הגם שהוא פומבי ולא נעול, לחפור בו מספיק אחורה ולדלות פרטים שברור כשמש שאף אחד סביבו לא עושה בהם שימוש, ולא מבין שיש בכך מן הסטוקריות – נו, בעיה.
    כנ"ל לגבי ההזדעקות מפני השימוש במונח שכנראה לו ברור לו גם הוא, "אתיקה", שלא מכוון לשום חוק אלא לנוהג המקום, במקרה הזה.

    ובעניין "האכלת הטרול" – בעוד שאני מבינה את העמדה הרווחת כאן בעניין, אני דווקא מוצאת את זה צעד יפה. זו אולי תגובה קצת יפת נפש להתנהגות בריונית, שלא תדע להפנים את הכוח והעוצמה שגלומים בכך, אבל זה לא עושה אותה פחות מרשימה, לפחות בעיני (מצד שני, מה אני יודעת, בטח את לא סתם מצנזרת תגובות וסותמת פיות, אלא גם שוטפת מוחות באמצעות קודים שאת שותלת פה בטקסטים, ומקימה לך צבא מגיבים-זומבים שעומדים לרשותך. אבוי).

    • *לא ברור לו גם הוא. נו, באמת.
      ממש משימה מפרכת זו הייתה להגיב פה אצלך היום!

  18. ואנדרסיסטר, 10 באוקטובר:
    "אותו אדם כבר ציטט לי את עצמי מטוויטר, כך שהוא עוקב אחרי גם כאן. סוג של סטוקר".

    ואנדרסיסטר, שם, כמעט שם:
    "אדם שזיהה את עצמו כ- NWA בלבד, ואז חשף את שמי הפרטי מספר פעמים גם לאחר שהוזהר. גם טרור וגם צביעות".

    ואנדרסיסטר, בטח שם:
    "אנשים שמאיימים עלי בבלוג שלי תוך חשיפת שמי הפרטי למרות בקשתי המפורשת שלא לעשות זאת".

    איום, טרור, סטוקינג: את אמרת. ויש עוד ועוד.

    בתור קבוצת תמיכה לחברתכם אתם עושים עבודה מצוינת. גם בתור מחפים על שקר.
    הלכתי לשלום. אינכם ראויים להתייחסות רצינית. מסתבר שאנשים אינם מוכנים לקבל ביקורת עניינית וחדה על מעשה ידיהם, ביקורת שאין בה בדל איום, סטוקינג וכו'. תהיו בריאים.

    • אני מניחה שאינך מבין את ההבדל שבין "השלטת טרור" (ואימה) לבין היות אדם "טרוריסט", כן?

      (שלא לדבר על ההבדל הדק שבין השטויות שלך לבין "התייחסות רצינית". פחחחח!)

    • לך תמות, כלב. ואנדר, פרסמי את כתובת האיי.פי. שלו. יש דרכים לברר מי זה.

      • לורד האו האו, לבקשתך הלכתי למות.
        אל תטריד אותי עוד.

  19. יש לו חוש הומור, לטרול שלך. הוא מבקש שלא להיות מוטרד. זה בהחלט משעשע (ובהקשרים של כלבים ומה שאנשים רבים מדי חושבים על עמדותיו הפוליטיות של יוסי, גם "לורד האו האו" זה די מצחיק).
    אני כותב את התגובה הזו בדחילו, כי אני עדיין מחזיק בדעה שעדיף שלא להאכיל טרולים ושעדיף שלא להקדיש להם יותר מדי תשומת לב. אני מקווה שאני לא מנסר את השטיח שעליו אני יושב.

  20. תגידו – זה רק אני שרואה את האירוניה פה?
    האיש מזדהה בשם בדוי, של תת-להקה מז'אנר נחות בדיוק כמוהו, לעזאזל!
    אם הוא כל כך בעד חופש הביטוי, יפרסם נא הטמבל את שמו המלא, ונראה איך הוא מוציא את עצמו מהארון, לפני שהוא מוציא אחרים.

    המממ…
    יוסי – אני מבקש ממך לקחת את דבריך בחזרה ולא להעליב כלבים. כלבים הם זן חביב ביותר של חיות מחמד שלא עשו רע לאיש. NWA, לעומת זאת, לא ניחן בחוכמתם של ההולכים על ארבע, למרות ניסיונו הרב להידמות להם.
    הוא היה מת להיות כלב. לצערי הוא הגיע עד כה לדרגת רמש במקרה הטוב, ותו לא.

    ואנדר – ברור לחלוטין שהאיש אידיוט. כמו עירא, אני חושב שכתביבת פוסט על אידיוטים הוא כמוה כמסיבת יומולדת לטרול המטומטם.
    לעומת זאת – ניסיונו לחשוף את שמך הפרטי, הוא משהו שאני לא מבין איך יש לו את החוצפה להחליט למי יעשה זאת וכיצד.
    היכולת שלו לצטט באמצעות קופי-פייסט את עצמך בטוויטר מרשימה למדי: הוא אשכרה למד לעשות קופי-פייסט! בפעם הבאה אני דורש שגם אותי ילמדו איך לצטט ככה! הבחור פשוט אלוף!

    NWA – עדיף שבאמת תלך מכאן. עם מושיק עפיה שלך, ועם כל כוכבי הז'אנר המתוחכם הזה.
    אה – ועוד משהו – למוסיקה הזו קוראים מוסיקה מזרחית!! שמעת, טמבל? לא ים-תיכונית ולא נעליים! נמאס לי מכל ה-PC הזה. המוסיקה היא מוסיקה מזרחית, ערבית, מטומטמת וחבל שנותנים לה במה. אוקיי? זה מספיק ברור עכשיו?! קרא לי גזען אם תרצה – אבל המוסיקה הזו לא נועדה להאזנה אצל אנשים שמבינים דבר או שניים במוסיקה!
    זו מוסיקה מ-ז-ר-ח-י-ת!!!

    • גיא, אני חייבת שלא להסכים איתך במשהו. כתבת: "המוסיקה היא מוסיקה מזרחית, ערבית, מטומטמת וחבל שנותנים לה במה. אוקיי? "
      אז לא. מוזיקה ערבית זה משהו אחר לגמרי. אום כולתום לא נשמעת כמו מושיק עפיה. בכלל. אי אפשר להכליל סגנון של מוזיקה ולהגיד שהוא רע. אני מסכימה עם וואנדר לגבי הרמה הירודה של הטקסט אצל מושיק עפיה. "תן לה בכפיים" וכ"ו. "יאללה מוטי לך הביתה" – לא יותר טוב. אבל זה לא עניין של ז'אנר. מי זוכר את השיר "איתי" מארץ נהדרת? הוא נכתב לפארודיה למוזיקה של פלס ושתי דומותיה (ברחו לי השמות) – וכן – "עננים עננים" לא יותר מעניין מ: "תראה לה מי הבוס".

      רמה ירודה של שירים היא לא תלויית ז'אנר – היא תלויה בבחירה אמנותית (מצערת מאוד לדעתי) של האמן.

      הפרח בגני הוא יצירת מופת לדעתי. והוא ממש לא היחיד.

      • אלה – תודה לאל שנשארו עוד אנשים נורמלים כמוך בארץ, זה נותן לי תקווה.

        גיא – התגובה שלך מדיפה ריח רע של גזענות ושנאה וזה לא משנה אם זה נכון שמוסיקה מזרחית כיום היא אכן לא ז'אנר מוסיקלי איכותי, זאת עדיין לא סיבה להכללה כזאת גורפת ומלאת רעל.

        יוסי גורביץ – התגובה השניה שלך עם הקללה 'כלב' ממש מיותרת ואלימה.

  21. לא ברור לי כיצד אפשר לחסום את חופש הביטוי של אדם שלא קיים. מה שמו של nwa? מה כתובתו? גילו? מינו? האם אדם אחד עומד מאחורי הכינוי? אולי זה השכן מלמטה? אולי זה בעל המכולת? כלל בסיסי: אם זה יכול להיות כל אחד, זה אף אחד. זהות זה עניין מבעס.

    • חבל שאין פה כפתור "לייק"… ובכל זאת: קבל LIKE גדול 🙂

  22. איכות הטרולים ירודה כל-כך בימינו. כש*אני* הייתי קטנה, הם היו גבוהים ומרשימים וחיו מתחת לגשרים.

    אה, והיו עשויים מבטון. ככה: http://www.roadsideamerica.com/story/2236

    איך הידרדרו הטרולים… הולך ופוחת הדור.

  23. בדרך כלל גם אני הייתי אומרת לא להאכיל את הטרול, אבל רבאק, אם בן אדם מתקיף את ואן דר ברמה שבאמת מטרידה אותה, ומשתמש בזה שהוא יודע את השם שלה כדי לאיים עליה, הגיוני שהיא תחזור ל"קהילה" הקטנה שלה כאן כדי לבקש תמיכה מוראלית. אני מבינה את העצות להתעלם ולא לקחת ללב וכו', אבל זה גם קצת להשתיק את הצד הצודק בסיפור ולהגיד לו שזה לא בסדר שכשפוגעים בו הוא נפגע, ו/או שהוא צריך לטפל בזה לבד מאחורי הקלעים ולא להטריח את שאר האינטרנט.

    כמו שלילדים בבית הספר תמיד אומרים להתעלם מילדים שמאיימים עליהם ומשפילים אותם, למרות שזה 1. בלתי אפשרי ו-2. לחלוטין לא עובד, כי bullies נשארים bullies עד שנותנים להם בעיטה טובה באשכים. נקווה רק שהבעיטה הנוכחית עבדה.

    • זה לא בהכרח נכון. אני שרדתי את הילדות באמצעות כישורי ההתעלמות שלי. לבולי'ז היה משעמם להתעסק איתי כשבמקום לקבל את התגובה של בכי וכעס, שמסעירה ומעודדת אותם, הם קיבלו גלגול עיניים ומשיכה בכתף. אני חושבת שזאת ההתנהגות היעילה ביותר גם עם טרולים.
      ההתעסקות בטרול בוודאי לא מטריחה אותי, זאת פשוט דרך התמודדות פחות אפקטיבית, והמלצה על דרך יותר אפקטיבית גם נחשבת לתמיכה.

  24. הנה פוסט מעולה בבלוג הפמיניסטי/שמאלניסטי טייגר ביטדאון על הטרדת נשים באינטרנט.
    http://bit.ly/abm58a

  25. חבל שאת צריכה לבזבז את כוחותייך על רפי שכל.
    אני קוראת באופן קבוע את הבלוג שלך ונהנית מאוד מכתיבתך המצוינת. ולא – אין לי מושג מה שמך וזה גם ממש לא משנה לי .
    אני לא נוהגת להגיב כי זו פשוט לא אני, אבל הפעם הייתי חייבת. אנשים כמוהו לא שווים את הטרחה או את האוויר אותו הם נושמים.
    בלוגך=זכותך

  26. קשה לי להזדהות עם הסבל של נשים, אני חושב שהן נהנות להתקרבן יותר מדי והן עצמן שובניסטיות גדולות.

    • קשה לי להזדהות עם האגרסיות של גברים. אני חושב שהם נהנים להתעלל יותר מדי והם עצמם שוביניסטים גדולים.

      במיוחד טרולים שמחפשים מישהיא מוטרדת ושופכים לה מלח לפצעים.

  27. היחיד שמשחרר כאן אגרסיות עירא זה אתה ולא אף אחד אחר, שווה לך לבדוק למה אתה עושה את זה ולמה אתה משליך את זה עליי.

    • עידו, זכותך לחשוב מה שאתה רוצה, וזכותו של עירא לחשוב שהתגובה שלך מבחילה. אגב, אני מסכימה איתו. האשמת הקורבן היא מעשה מכוער להפליא, בנוסח האמירות "היא הביאה את זה על עצמה" – אחת הטענות האיומות שנשמעות לגבי נאנסות.

      • הטענה שלי שלי היא אחרת: אני מרחם ומזדהה עם כול נאנסת ומצר על סבלה, מצד שני הכתרים שקושרים לנשים לא מקובלים עליי, נשים לא רק שהן לא יותר רגישות מגברים אלא להיפך הרבה פעמים הן יותר אגרסיביות ומתנהגות בצורה תוקפנית מגברים, זה מאוד מערער אצלי את הדיכוטומיה שהייתה לי לגבי התנהגותן הכביכול מוסרית יותר של נשים מגברים, בכול מקרה נשים לא אשמות בתקיפות מיניות גם אם הן מעצבנות ומאוסות בטירוף.

      • עידו, אני תוהה למה אתה טורח בכלל לקרוא את הבלוג הזה. ברצינות.

  28. בקשר לפוסט: אני חושב שזכותה המלאה של הכותבת להרגיש מאויימת שמתחילים לפזר עליהמ ידע בפרטי באינטרנט, רצונו של אדם כבודו.

  29. האינטרנט מלא בכאלו, אין טעם להתרגש.
    המשיכי לכתוב =)

    • קראתי בעיון נייטרלי את הקורספונדנס המדובר. אני מוצא טעם רב בדברי NWA (ובנימוקיו העבים) ולא רואה בהם התנגחות אישית כי אם ביקורת על העמדה שכותבת הבלוג מייצגת.
      הפוסט אכן מכיל גזענות מובלעת באצטלה ליברלית 'נאורה'.
      ולמרות "המשלב" החינני, הסאבטקסט עורר בי חוסר נוחות- בדיוק עקב אותן הנקודות ש NWA העלה.

      • מיכאל, את ההתנגחות האישית לא ראית, מהסיבה הפשוטה שמחקתי את התגובות שבהן זה קרה. התגובות הראשונות של NWA הושארו, כיוון שביקורת היא דבר לגיטימי. אני לא מסכימה עם עמדתו, אבל זכותו להביע עמדה. יחד עם זאת, אין לו זכות לתקוף אותי אישית, וזה מה שהוא עשה בתגובות שנמחקו, שאותן לא ראית.

        וכמובן, זכותך לחשוב שהפוסט מכיל גזענות מובלעת. חבל רק שלא התייחסת לטיעון שמועלה בפוסט, לגבי הפוטנציאל המזיק בטקסטים של השירים הללו.

  30. מיכאל צודק ברמה מסויימת, הכללתה של המוזיקה המזרחית היא מקוממת, במה מותרת הקרן פלס ושאר השיט ממושיק עפיה וחבר מרעיו?

  31. איזה נאורות ותרבות דיון נפלאה, מאד מרשים.חלק מהתגובות כאן מרגשות עד כדי דמעות.
    האינטלקט משפריץ כאן כמו ממורסה מוגלתית.
    כל הכבוד לכולכם.

  32. אני מבין ואנדר שהקריטריון לקריאת הבלוג שלך הוא הסכמה טוטלית, אם אני קורא ולא מסכים ב 100 אחוז אז זה כבר לא כשר?

    • עידו, יש לך בעיות בהבנת הנקרא. לאור תגובתך הקודמת לי, אני חושש שאתה אפילו לא מבין את מה שאתה עצמך כותב.

      אני מציע שתנסה לתרגל גווני אפור, כי דיכוטומיות מלאבותיות שכאלו לא יעזרו לך להבין את העולם יותר טוב או להתקדם בו.

    • יש הבדל בין לא להסכים לדברי, שזה דבר לגיטימי לחלוטין, לבין להגיד שנשים פמיניסטיות הן "מעצבנות ומאוסות בטירוף". אני אחת מהנשים הללו, לידיעתך. מה הטעם שתקרא את דברי אם הם מאוסים ומעצבנים בעיניך? אגב, בשום מקום בפוסטים לא נקשרו לנשים שום כתרים, כך שהתגובות שלך בלתי רלוונטיות להפליא.

      • אני מניח שאם לא קשרת כתרים לנשים אז אנחנו די קרובים בדעותינו, מעולם לא התנגדתי לפמיניזם אלא לקלישאות והכללות לגבי נשים טובות כרעות.

  33. עירא הקשה הבנה היחיד פה זה אתה, והדיכוטומיות האלה משמשות לא פעם פמיניסטיות ונשים באופן כללי כדי להציג את עצמן כיותר מוסריות, מצטער אני לא קונה את כנראה שזה מעבר להבנתך העניין הזה, כלומר שאפשר להזדעזע מאלימות גברים נגד נשים ועדיין לא לקשור לנשים כתרים אבל זה בסדר תחשוב על זה קצת יותר לעומק אולי זה יחלחל לך בסוף לראש.

  34. מעבר לכך הפוסטים של ואנדר מענייינים גם אם אני לא תמיד מסכים איתם.

  35. אחות פלאית

    האני שואל את עצמי, האם העובדה שהתעלמת מתגובתי בפוסט הקודם קשורה להמולת הטרוריסט ההוא,
    או שמא בגיני אני?

    • צבי,

      חלילה וחס. הדיון שם פשוט הסתעף והסלים והקצין והגיע לרמות כאלה, שהייתי עסוקה בכיבוי שריפות ולא הצלחתי להשיב לכל התגובות. הסר דאגה מלבך.

      • תודה, אחות פלאית, הסרתי….
        צר לי על האנדרלמוסיה שהצליח ההוא להכניס
        לאתרך, למיצער בחוסר נימוס.
        שמא נזכיר לעצמנו את דבריו החכמים של אבן-גבירול:
        "הלב חלש ושלטון האהבה העצמית חזק והמבוא של לחישת השטן כמוס".
        אני בעד חסימתו. הוא הרוויח זאת בעמלו המהותי.

  36. ראשית אותו ג'וקר אכן מעצבן. מישהו שבא לתוך הבלוג שלך ומתחיל להעלות דרישות כאילו זה שייך לאבא שלו. אכן מעצבן וילדותי, אבל עם נקודה אחת מנקודותיו הסכמתי (אהיה כנה ואומר שזו פעם ראשונה שאני בבלוג, לא מכיר את ההיסטוריה, וייתכן שהג'וקר שיקר?).
    אבל בעלת הבלוג הנכבדת אם אכן מבקרת אנשים בשמם צריכה להזדהות בשמה. עם כך אני מסכים.
    אני למשל חושב שישראל ישראלי הוא בן אדם רע ואזדהה כישראל כהן. תפסיקו להסתתר מאחורי האינטרנט כשאתם משמיצים אנשים. כל עוד לא פוגעים באף אחד שמורה לכם החשאיות. ביום בו אתם פוגעים במישהו עדיף שתזדהו, זה גם משדר רצינות ומראה שאתם עומדים מאחורי מה שכתבתם.

    • זכותך לחשוב כרצונך.

      וזכותי לנהל את הבלוג כרצוני. לא חסרות דוגמאות לאנשים שכותבים תחת שם עט, וזה המקרה מבחינתי בבלוג הזה. ראשית, הבלוג קיים כבר מספר שנים ושם העט של הכותבת כבר מספיק מבוסס כדי להיות לגיטימי. שנית, לחיצה פשוטה על קישור שסיפקתי פה בבלוג יכולה להביא אותך למקום שיגלה לך עוד אודות שמי האמיתי. בנוסף,סיפקתי גם כתובת ליצירת קשר בדף "אודות". מעולם לא סירבתי לחשוף את זהותי בפני מי שפנה אלי בדיסקרטיות, ואני לא מסתתרת מאחורי שום דבר. מה שאני כן מתעקשת לעשות, וזו זכותי המלאה, הוא לשמר את זהות הבלוג כפי שהיא.

      לבסוף, וזו נקודה חשובה בעיני, לא "השמצתי" אף אחד בפוסט על השירים של עפייה. ביקורת תרבות איננה השמצה. יכול אדם לומר שסרט, או שז'אנר מסוים של סרטים – נניח, סרטים של קווינטין טרנטינו – הם מחורבנים בעיניו, מבלי שהדבר ייחשב להשמצה. באותה מטבע, יכול אדם לומר שהפוסטים שלי מחורבנים בעיניו, זה לגיטימי. זה לא אומר שהוא חושב שאני בנאדם רע, או שהוא משמיץ אותי. זה הכל. ואף אחד לא חייב לקרוא את הבלוג אם הבלוג וסגנונו אינם לרוחו.

  37. למה את קודם תוקפת ורק אח"כ חושבת? בואי ואסביר בשנית.

    ראשית, כתבתי במפורש שחור ע"ג HTML שאני לא יודע אם אותו ג'וקר אמר אמת ויתכן ששיקר. סה"כ אמרתי את דעתי האישית לגבי נושא רחב ואמרתי שלדעתי מי שמשמיץ אנשים צריך לעשות זאת תוך חשיפת זהותו.

    שנית, לגבי כן מזדהה / לא מזדהה זה בכלל לא רלוונטי ברגע שטענת שלא השמצת. אז למה את קופצת בראש?

  38. אגב אין שום ויכוח לגבי זה שאת יכולה וצריכה לנהל את הבלוג כמו שבא לך, הרי זה הבלוג שלך.
    את דעתי הבעתי כי חשבתי ששאלת שאלה, לא ניסיתי לשכנע מישהו או לפתוח דיון משעמם בנושא עקר.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: