פורסם על ידי: vandersister | יוני 22, 2010

הטרגדיה הגדולה ביותר של הספורט הישראלי שלא מעניינת לכם את התחת

פעם אחת, לפני הרבה שנים, גרו בארץ רחוקה אח ואחות. האח, הבכור מבין השניים, היה כשרוני מאין כמותו, ואחותו מוכשרה היתה כמוהו ומלאת שמחת חיים. שניהם גילו עניין מיוחד בענף ספורט אצילי ויפהפה, וכבר מגיל צעיר מאוד, מצאו כי הם מיטיבים להצליח בו ביחד. על כן שילבו השניים את כוחם, והתאמנו יום יום במשך שעות ארוכות כדי ללטש את כשרונם בתקווה לזכות, יום אחד, להציגו לראווה בפני העולם כולו.

רצה הגורל, והשניים עזבו את ארצם הרחוקה במסגרת חוק שבות כזה או אחר, ובאו למצוא את מזלם במדינת ישראל הקטנה והחמה אשר במזרח התיכון (פרט לשבוע שבו מתקיים האירוויזיון, כמובן, שבו ישראל הקטנה שייכת באורח פלא דווקא ליבשת אירופה). ובמזרח התיכון, אנשים אינם אוהבים ענפי ספורט אציליים ויפהפיים, אלא דווקא ענפי ספורט שדורשים כדורים בגדלים שונים, חבטות, בעיטות, יריקות, קללות, פיצוח גרעינים והשלכת חזיזים. נתברר כי ענף הספורט שהאח ואחותו התמחו בו לא כלל אף אחד מהאלמנטים שנזכרו לעיל, ובכן נדחק הענף המבויש לקרן זווית נסתרת בספורט הישראלי. תקציבו הסתכם בסכום כסף זעום, המספיק בערך לקניית פתיתים למאכל למשך שבוע במשפחה ממוצעת; תמיכה מהגופים הרשמיים לא נשמעה, אף לא מילת עידוד אחת; אפילו מתקנים יאים לאימונים לא עמדו לרשות האח והאחות בכל הארץ ההיא. והעיתונים, המתהדרים ב"מוספי ספורט" לכאורה, על אף שהם מוקדשים ב- 99.9999% לענף ספורט אחד בלבד, התעלמו ממקור גאוותם וכשרונם של האח והאחות בהפגנתיות, והרעיפו את כל אהבתם ותשוקתם על מפצחי הגרעינים ומשליכי החזיזים בלבד*.

העולם חשב אחרת. העולם – כלומר כל מה שנמצא מחוץ לגבולות המדינה המזרח-תיכונית/אירופאית העונה לשם "ישראל" – סבר שהאח והאחות נתברכו בכישרון שאין לבזבזו. על כן מצאו להם השניים מקום להתאמן בו בארצות הברית של אמריקה, ושם עשו חיל. בתחרויות בינלאומיות יוקרתיות זכה הצמד המוכשר לשבחים, פרסים ומדליות. באולימפיאדה האחרונה הצליחו השניים להגיע למקום העשירי, ובאליפות העולם האחרונה למקום השישי, מתוך עשרות רבות של מתחרים באותו ענף – הישג שבענף ששמו מתחרז עם "כדור-עגל" היה זוכה לכותרות זועקות השמיימה באדום ושחור ולסימני קריאה רבים בזה אחר זה בכל עיתוני הארץ האירו-מזרח-תיכונית.

והנה הגיעו מים עד נפש, ונקעה נפשם של האח והאחות מהיחס המזלזל ומכפיות הטובה, ומקטנות-הראש של ראשי ההתאחדות של ענפם האצילי בארץ, והם החליטו לפרוש מתחרויות. פרישתם הכתה הדים באתרים המוקדשים לענף ברחבי העולם, ועוררה צער רב אצל חובבי הספורט האצילי והיפהפה. בארץ האירו-מזרח-תיכונית, לעומת זאת, נדחקה הידיעה לקרן זווית והוזכרה במלמולים ספורים בלבד, בין זמזום וובוזלה אחד למשנהו. ההתאחדות של אותו ענף ספורט, שלא זכתה שנים רבות לצמד ספורטאים מוכשר ברמה גבוהה כל כך וככל הנראה גם לא תזכה לכך עוד שנים רבות בעתיד, לא השכילה לשמר את ההישגים ולתמוך בטובי נציגיה בעולם.

והנה יושבת אני כאן וחושבת. על כל אותם אנשים שטוענים ש"החלקה על הקרח זה לא ספורט", על אף שאין להם שביב קלוש של מושג לגבי המאמץ הפיזי האדיר והכישרון הבלתי רגיל שדרושים כדי לבצע ולו צעד אחד פשוט של החלקה. על כל אותן נשמות טובות שטענו ברוע לב ש"הם בכלל לא ישראלים, הם רוסים, מה פתאום הם מייצגים את ישראל?" – ובאותה נשימה לא היססו לקרקר ולקשקש השכם והערב על שחקנים ומאמנים זרים בכדור-עגל וכדורסל, שמשום מה, אין שום בעיה שהם ייצגו את ישראל. על צרות האופקים של המדינה העיוורת והמתסכלת הזו, שלא מסוגלת להבין שכישרון יש לטפח ולעודד, לא לרמוס ולחנוק. על רומן וסאשה, שהקדישו את מרבית חייהם לספורט, הקריבו קורבנות שרובנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו, נגעו בפיסגה, ונאלצים כעת לוותר על המשך מימוש החלום.

וזה עצוב.

זהו, כולם מוזמנים לחזור לוובוזלות. אל תשכחו לגרבץ מדי פעם, זה חשוב.

* כן, אני שונאת כדורגל. שקו לי.


Responses

  1. זה נכון, לצערנו, לא רק לספורט, אלא גם לכל תחום שלא מעניין את העדר.

    • אכן. אין לי בעיה עם תופעות תרבות פופולריות, יש לי בעיה עם הטענה שפופולריות היא חזות הכל ושרייטינג חשוב יותר מהישגים ועידוד מצוינות.

  2. אני אקדים ואומר שאני לא שונא כדורגל ולמרות זאת, כל מילה בסלע. זה נראה כאילו רמת החשיפה עומדת ביחס הפוך לרמת ההצלחה. פשוט נורא.

    • משום מה, עד שמישהו במדינה הזו לא זוכה במדליה אולימפית, הוא/היא לא זוכה לתשומת לב. גם ככה, אפילו לזוכי המדליות שלנו לא נותנים רבע מכמות תשומת . הלב שמקבל שחקן זוטר בליגה ג' כלשהי. אני לא אומרת שלא מגיעה לשחקני כדורגל תשומת לב, אני רק לא מבינה למה זה אומר שלאף ספורטאי אחר זה לא מגיע.

  3. דווקא הלינק שנתת והסיפור שמאחורי הפרישה הזו מזכירים את ההתנהלות בכל ענפי הספורט בארץ (וגם בפוליטיקה ועוד כמה תחומים): שחיתות, מאפיה, איומים, לכלוכים, נפוטיזם וחוסר מקצועיות משווע. אם זו האינדיקציה, אז דווקא נראה שההחלקה על הקרח התקדמה יפה בשנים האחרונות.

    וכשיגדל פה כשרון כמו סרגיי סחנובסקי, אז תהיה תקווה. אחריו כולם נראים חוורים.

    • טוב, סרגיי היה הסיבה שבגללה התחלתי לעקוב אחרי החלקה על הקרח מלכתחילה. יש לי חיבה עצומה לאיש, אז אני מסכימה לגמרי בנקודה הזו.

      אבל לגבי ההתנהלות של ענפי הספורט, נכון שזה מזעזע בכל הענפים, אבל בהחלקה בישראל, הבעיה חמורה שבעתיים: הענף כל כך פעוט ומצומצם, שאפשרויות הפעולה הן מעטות מאוד. מספיק סכסוך אחד כזה, וכבר אין למי לפנות ואין מנוס אלא לשבור את הכלים.

  4. רגע, לא הבנתי: למה הם נשארו בישראל?

    • כלומר, השאלה היא למה הם לא עברו להתחרות בשביל מדינה אחרת? אני לא יודעת, אבל אני מניחה שהם רצו לייצג את ישראל. למרות כל מה שאומרים המלעיזים, הם ישראלים לכל דבר.

  5. בתור מי שהתאמן שנים רבות בטקואנדו (לא הייתי אפילו אלוף המועדון אבל היתה תקופה שהכרתי את כולם בענף) אני מסכים איתך אבל בכל זאת חייבים להבין, מדובר בסופו של דבר בשאלת הפופולריות.
    אם משיכת חבל היתה ספורט פופולרי בישראל ואנשים היו באים מרחוק ומקרוב כדי לראות תחרויות משיכת חבל הרי שהתקציבים והמשאבים היו מופנים גם לשם בסופו של דבר.
    מה לעשות שכדורגל וכדורסל הם פופולריים וכדוריד הרבה פחות?
    החלקה על הקרח זו בכלל דוגמה טובה כי כמו סקי היא לא מתאימה כל כך לאקלים המיוזע שלנו (נדמה לי שיש זירת החלקה אחת בעפולה או משהו שעומדת בסטנדרטים מינימליים).
    בקיצור , נכון שצריך להשקיע משאבים בענפי ספורט לא פופולריים אבל גם להבין שהיחס תמיד יהיה לטובת אלו שאהובים על רוב העם בצדק או שלא , אני הייתי מסתפק ביחס של 90:10 במקום 99.9 :0.1
    בין הכדורעגל לבין ענפים כמו חתירה בקאייק, קפיצה לרוחק או רכיבה על אופניים.

    • זירת ההחלקה היא במטולה, לא בעפולה. אני מסכימה שענפי ספורט חורף לא הכי מתאימים לאקלים כאן. אבל אתה יודע מה? גם לאקלים במקומות אחרים בעולם זה לא מתאים, ובכל זאת יש להם אלופי החלקה להתפאר.

      לגבי היחס, מסכימה איתך לגמרי. תראה למשל את המקרה של אירה ריסנזון, המתעמלת האמנותית המופלאה שלנו. בחורה עם הישגים לא נורמליים והצלחה בינלאומית מרשימה. שמעו עליה למשך יומייים וחצי בזמן האולימפיאדה, וזהו. זה פשוט לא הגון ולא צודק.

  6. יש כשל בסיסי בפוסט הזה – את משווה בין הרעש שעושה פרישתם של האחים המוכשרים "באתרים המוקדשים לענף ברחבי העולם, ועוררה צער רב אצל חובבי הספורט האצילי והיפהפה" ובין ההתעלמות של תקשורת המיינסטרים בארץ מהסיפור. ההשוואה הנכונה היא בין התהודה שהסיפור זכה לה בקרב חובבי הענץ בעולם לבין זו שהוא זכה לה בקרב חובבי הענף בארץ, וכן בין התהודה בתקשורת הספורט המיינסטרימית בעולם לזו בארץ.

    אני חושב שרוב האנשים שמעדיפים באופן מובהק צפיה בכדורגל על פני צפיה בהחלקה על הקרח (ואודה: אני ביניהם) לא חולקים על היותו של ספורט החורף "ספורט". יותר מזה, ברור לי שהחלקה על הקרח היא ספורט במובנו הקלאסי ביותר, זה ששם במרכז את היכולת הפיזית. אם אני מוכן לקבל מירי מכוניות או טורנירי פוקר כ"ספורט" (ואין לי ברירה – משדרים אותם ב-ESPN), אז ברור שהחלקה על הקרח היא גם ספורט. אני לא חושב שהאמירה האידיוטית של כמה טמבלים כאילו החלקה על הקרח אינה ספורט שונה במשהו מהאמירה הטפשית של ישעיהו לייבוביץ' על הכדור ו-22 החוליגנים שרודפים אחריו. אמירות מטומטמות כאלה יש ביחס לכל ספורט.

    ואת סוגיית הפתיתים כבר פתרנו 🙂

    • רועי, תאמין לי שיש יותר תהודה בתקשורת הספורט המיינסטרימית העולמית לגבי העניין הזה מאשר בתקשורת הספורט המיינסטרימית בארץ. שתבין: על החדשות האלה שמעתי לראשונה מידידה שגרה בניו-ג'רזי, רק אחרי זה ראיתי שפורסמה כתבה בוויינט.

      לגבי אנשים אדיוטים והאמירות האדיוטיות שלהם לגבי סוגים של ספורט, ובכן, שמעתי את זה כבר מכל כך הרבה אנשים – אפילו אנשים שדי סמכתי על שיקול הדעת שלהם באופן כללי – שאני נאלצת לחשוד שבכל זאת יש די והותר חולקים על ההגדרה של החלקה כספורט. עצוב, אבל נכון 😦

  7. זה באמת מצער מאוד 😦

    • לגמרי. פשוט חבל 😦

  8. לכל ענף ספורט יש צופים ואוהדים, שמשלמים ממיטב כספם עבור מוצרים הקשורים לספורט: כרטיסים לתחרויות, מינוי לערוצי טלוויזיה, סחורות שונות – ואני כולל בתוך הרשימה גם חסויות מסחריות. כל אלה מייצרים כסף שחלק ממנו מגיע לספורטאים, למאמנים וכו'. אפשר להסתכל על כל אלה כעל ההכנסות של הענף, שללא תקצוב ממשלתי אמורות לאפשר לו להתקיים מבחינה כלכלית.

    במקרים מסויימים יש מי שנהנה מפירות ענף הספורט, גם בלי להוציא שקל מהכיס; כאן נכללים בעיקר הפוליטיקאים שמתענגים על כל מדליה ומתעלמים מכל הפסד, אבל גם צופי הטלוויזיה בתקופת אולימפיאדה. במובן מסויים, תקצוב ממשלתי הוא חיוב כל הציבור לשלם עבור הספורט – בגלל האפקט הזה של הנאה מבלי לקנות כרטיס.

    השאלה שאותה צריכים מקבלי ההחלטות לשאול היא, האם יש הצדקה לחייב את כלל הציבור, כולל אנשים שממש לא מתעניינים בענף המדובר – ובמיוחד מה צריך להיות המשקל של תקצוב הענף לעומת ענפים אחרים.

    • יאיר, הכל טוב ויפה, רק שאם מכריחים אותי כלא-חובבת כדורגל וכדורסל לממן את הפעילויות האלה, ולא מממנים בתמורה את הענפים שכן מעניינים אותי, הרי שיש כאן אפליה. אם משרד החינוך, התרבות והספורט אמור לקדם את הספורט באופן כללי, הרי שמחובתו לקדם את המצטיינים בתחומם, בין אם הענף שלהם זוכה בתחרות הפופולריות ובין אם לאו.

      דבר שני, לו היו תומכים כמו שצריך בכישרונות שיש לנו בענפי ספורט אחרים, הספורטאים שלנו היו יכולים לקבל חסויות מסחריות ובעיית הכסף היתה מצטמצמת בהרבה. העובדה הפשוטה היא שרומן וסאשה הרבה יותר פופולריים בארצות אחרות מאשר בישראל. זה לא נראה לך כמו טמטום?

      • קודם כל אני לא יודע עד כמה מתקצבים את כנפי הכדורגל והכדורסל. קחי בחשבון שרוב התקציב שם לא מגיע מהמדינה אלא מהכנסות ומגופים פרטיים; לפני שקובעים שיש אפליה צריך לבדוק את המספרים, ולא בדקתי. אם מתקצבים את ההחלקה האומנותית ב-X ש"ח ואת הכדורגל ב-1000X, וזה מסתדר עם כמות הספורטאים והאוהדים – אז יהיה קשה לומר שיש אפליה.

        משרד הספורט איננו יותר מבנין עם משרדים שבהם יושבים אנשים שמונו על ידי פוליטיקאים. הוא לא מקדם את הספורט אלא מספק ג'ובים למקורבים אוכלי-חינם, כמו כל יתר הממשל. אל תצפי מהם ליותר מדי חוכמה, ובנושא התקצוב בוודאי הם ינסו להיצמד לנוסחאות פשטניות כמו מה שרשמתי למעלה.

        לגבי חסויות מסחריות – לא יהיו חסויות לענף ספורט שאין לו אוהדים, שהרי הגוף שנותן את החסות מעוניין ברווח שיווקי – ולא משנה כמה טובים הספורטאים או כמה המדינה מתקצבת אותם. אם רומן וסאשה פופולאריים בבלגיה הם יכולים לנסות לקבל חסות מחברות בלגיות; המפרסמים הישראליים לא יממנו אותם, אלא אם כן נצפה בשטף של עולים חדשים מבלגיה שיבואו לכאן רק כדי לראות אותם.

  9. בתגובה מאוחרת לפוסט הקודם – אם אדם שומע 'ציף' במשך 11 שנה ברציפות, האם אין חשש שזה ישפיע על צלילות דעתו?

    • הו, על הצלילות ויתרתי כבר מזמן. זה לא יכול להזיק לי עוד 🙂 ציף.

  10. ברור שזה ספורט לכל דבר, אבל גם במדינות אחרות ומפותחות יותר, כמו ארצות הברית או אנגליה, הוא לא פופולרי כמו ענפי ספורט אחרים. זו המציאות

    • מסכימה איתך. אבל לפחות במדינות אחרות יש דיון בנושא, ומנסים למצוא דרכים לשפר את הפופולריות של הענף. אין התעלמות מוחלטת. שוב, אין לי בעיה עם ענפי ספורט פופולריים יותר ופחות. יש לי בעיה עם הדיכוטומיה הטוטאלית של "כדורגל/כדורסל – 99.9%, כל השאר – 0.01%".

      אני מקבלת רק למחצה את הטענה ש"הטלוויזיה/עיתונים מראים רק מה שפופולרי". התקשורת לא רק משקפת מציאות אלא גם יוצרת אותה. קצת יותר חשיפה לענפים פחות מוכרים לא היתה גורמת לזה שהם יחליפו את הכדורגל במירוץ על לב הציבור, אבל לפחות אנשים היו נפתחים לאפשרויות אחרות ואולי מגלים עניין מסוים.

  11. אפשר תגובה אמפתית?

    באמת שאני לא מבינה כלום בהחלקה על הקרח וגם לא ממש מתעניינת, אבל זה לא אומר שכוווולם צריכים להתעלם ממנו.

    הכדורגל בארץ נהנה מבולטות לא הוגנת בסיקור החדשותי (במיוחד לאור הרמה שלו) שלא בטוח שהיא מגובה בהכנסות אמיתיות מהמשחקים. רבים מהם משוחקים ללא צופים.

    אז אני משתתפת בצערך וחבל באמת שספורטאים מוצלחים ומצליחים בקנה מידה כזה נאלצים לפרוש ובטח בנסיבות כאלו. מקווה שימצא פיתרון.

    • תודה רבה רבה. גם אני עדיין מקווה שיימצא פתרון כלשהו 😦

  12. אוי.. זה נושא שכאוב אצלי כבר שנים רבות.. עוד מימי הטניס, שעוד איכשהו בארץ מקבל טיפה יחס, דרך ימי הכדוריד שלי מכתה ז' ועד היום.
    כדי לקבל תנאים והערכה מקצועית של ספורטאי צריך לעבור לאירופה.
    בחלק מהענפים גם ארה"ב תעזור.

    ככה זה במדינה ששמה את התנ"ך והכסף מעל התרבות (וכנגזרת – החינוך, או להיפך, עוד לא החלטתי), ככה גם סופרים כאן לא סוגרים את החודש.
    But.. Don't get me started on THAT… 😉

    • אהבתי את הצירוף של "התנ"ך והכסף מעל התרבות". איכשהו, הם תמיד הולכים פה יד ביד, מה?… 😉

      • לא בדיוק, הם שניהם פשוט דוגמאות נהדרות למבנה ערכים לקוי.
        אלו שהרבי הוא נותן המלה מטעם האמונה, ואלו החלולים כבר שרודפים אחרי הכסף. את אלו לא תמיד התנ"ך מעניין הרי..
        עולמות די נפרדים אפשר אולי לומר, אבל ההשפעה שלהם היא די זהה 🙂

        וחוץ מזה – כן, התנ"ך הוא המקור, והגורם לרוב העיוותים באוכלוסיה, לפחות לטעמי. הוא המקור להיררכיית ערכים לקויה, שממנה נובעים כל הרעים למיניהם.

    • התנ"ך הוא יופי של ספר, מכיל הרבה תיאורים שהיום היו מצונזרים כנועזים מדי ולא מתבייש לספר על שקרים ורמאויות, בגידות ונבזויות של אבותינו הקדושים. כך למשל מסתבר שאבי האומה אברהם אבינו עשה מסחר באישתו (פעמיים) ויצא ברכוש גדול , שבנותיו של לוט שכבו עם אביהן כדי להיכנס להריון (זה טבעי אם קודם הוא הציע אותן להמון שבסדום כדי שלא יזיינו את האורחים שלו בתחת, משום מה האפשרות הזאת הטרידה אותו יותר) ועוד ועוד.
      תבדקי כמה ישראלים היום באמת מכירים את התנ"ך ותבדקי כמה בחורי ישיבה חרדיים יודעים משהו על התנ"ך ותופתעי מהבורות. בעקרון החינוך הדתי מלמד גמרא ,ש"ס ופוסקים ומרחיק את התלמיד מהתנ"ך, הרב יואל בן נון למשל עשה מהפכה של ממש בחינוך הדתי לאומי בכך שהתחיל ללמד אותם תנ"ך מזוקק בלי פילטרים של פרשנים שחיו בבבל או פולין ועורר עליו לא מעט זעם בשל כך.

      • זה בפירוש אחד הפרדוקסים המדהימים ביותר אצל מי שמכנים את עצמם "אולטרא-אורתודוכסים". הם מוכנים להרוג וליהרג בעבור ספר שהם לא ממש טורחים לקרוא אותו. בלתי נתפס.

  13. ההלחם המוצלח "כדורעגל" מובא אליכם מאת יצרנית ההלחם המעולה "שטינקמוביל". ואנדראחותך, מייצרת הלחמים מובילים מאז מרץ 2007.

  14. דווקא ענפים מסוג זה וגם אתלטיקה.. אוי זה באמת עצוב. הרבה דברים עצובים פה.

    גם לזה שמתי לינק בפייסבוק , ברשותך , כן?

    • ואם אני גם רוצה תמונה נחמדה משמאל לתגובה? אני יכולה?

      • את צריכה גראווטר http://www.gravatar.com/

      • בשמחה, לגבי הלינק – ולגבי התמונה, אכן צריך גראווטר כפי שיובל אמר 🙂

  15. lem וואנדר , לא בכל דבר התנ"ך אשם ובחלק מן הדברים אפילו לא הדתיים. לגבי הכסף, אני לא בטוחה שהוא אשם (כסף זה טוב, מארקס רע), ברוסיה ענף ההחלקה על הקרח מגלגל מיליונים ובארץ יש המוני רוסים (ביניהם אני) שיוציאו את מיטב כספם על החלקה על הקרח. הבעיה היא שמי שמחליט הוא מקובע מחשבתית עד כדי כך שאפילו תחומים ריווחים מפוספסים אצלו עקב חוסר יכולת לחשב 2+2 (כנראה עקב פגיעות כדור מרובות בראש).

    • אביגיל, את יודעת שחצי-התבדחנו לגבי עניין התנ"ך. נראה לי שכולנו מסכימות שסדרי העדיפויות התרבותיים בארץ קלוקלים למדי, ושאנשים עיוורים, כפי שציינת, אפילו לאפשרויות של הפקת רווחים בגלל סדרי העדיפויות הדפוקים הללו.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: