בעל הבית שלי הוא איש נחמד. שנתיים ימים לא שמעתי ממנו כמעט אף מילה, להבדיל מבעלת הבית הקודמת שלי, שהיתה פסיכית ברמות מבעיתות (מה שואן-דר-אמא נוהגת לכנות "מפחידה ילדים קטנים בחושך"). אני מאוד מחבבת את הדירה הנוכחית שלי: היא קטנה, נוחה ונעימה, נחבאת אל הכלים ברחוב חביב בפתח תקווה (רחוב השטינקמוביל, כמובן), וסיפקה לי שעות רבות של הנאה, רביצה ובליסה, בהתאם לנסיבות. שלא לדבר על האורגיות המטורפות עם המגפיים המחודדים והשלשלאות והעיזים היתומות, אבל נעזוב את זה.*
וזו הסיבה שנחמץ לבי עד מאוד, כשבעל הבית התקשר אלי, התנצל נרגשות ואמר שהוא לא יכול לחדש את חוזה השכירות איתי לשנה נוספת, יען כי הבן שלו מעוניין לעבור לגור בדירה. אחרי שסגרתי את הטלפון וקיללתי נמרצות את הבן אוכל-החינם בשלל שפות מזרח אירופאיות, שאלתי את אמי-הורתי אם יש לה מספיק קשרים במערכת הביטחון בשביל ש, נגיד, מישהו מהמוסד יוכל להעלים את הבחור לאיזה שנה-שנתיים, ולחלופין, להפעיל עליו לחץ פיזי מתון עד שישתכנע להעתיק את מקום מגוריו למוזמביק. הורתי הרהרה בעניין בכובד-ראש, ולמגינת לבי, השיבה בשלילה. השורה התחתונה: אני נאלצת לעבור, שוב, לדירה אחרת.
כמו כל אדם מן היישוב, הדבר הראשון שעשיתי לאחר שחלחלה הבשורה המרה, היה לפנות לחברי הנאמנים והלא-כל-כך נאמנים, ולבשר להם בעצב שאני מחפשת דירה חדשה בעיר הולדתי, הלא היא פתח שמיקווה. התגובה המנחמת, האמפתית והתומכת לא איחרה לבוא: "פתח שמיקווה??? השתגעת??? מה לך ולבור השופכין המצחין הזה, שאינו ראוי למגורי עז יתומה??? עברי מיד לגור ב'רחוב החצול' המגניב וההו-כה-טרנדי בתל אביבה, שם נמצאים כל אנשי הרוח, הרעש והצלצולים, ותיהני מאיכות חיים אמיתית!" אבל טוב לי בפתח שמיקווה, הקשיתי, מדוע שאעבור? נחמד ושקט כאן, שכר הדירה אמנם לא נמוך אבל לא מנופח כספינת אוויר כפי שהוא בתל אביבה, ובמקרה של מצוקה הורית, כפי שכבר נרשם בעבר, אני יכולה לשעוט לכיוון בית אבאמא ברגל קלה. "אבל", כך אנשים בעקימת-אף ובזלזול תהומי, "זו פתח שמיקווה. כאילו, עדיף כבר לגור בחבית זפת רותחת בתל-עדשים מאשר בפתח-שמיקווה, לא?"
אז זהו, שלא. צר לי לאכזב את האנשים הטובים הללו, אבל פתח שמיקווה איננה כה גרועה כפי שחושבים. מדוע היא איננה גרועה כפי שחושבים, אתם שואלים? הרשו לי להציג בפניכם את חמשת הפלאים של אם המושבות:
1. נתחיל מזה שאם המושבות כלל איננה אם המושבות אלא רק בזכות טעות היסטורית. וויקיפדיה הנאמנה מספרת בערך של פתח שמיקווה כי "המושבה 'גיא אוני' (ראש פינה) הוקמה מספר שבועות לפניה, אולם מאחר שהידיעות על הקמת 'גיא אוני' הגיעו באיחור ומתיישבי אומלבס היו בעלי קשרים רבים יותר, קיבלה פתח תקווה את הכינוי 'אם המושבות'". פלא שאנשים חושבים שפתח שמיקווה לא קיימת?
2. פתח שמיקווה מתהדרת בהישג שאין שביעי לו: זו אחת משש הערים היחידות בישראל שבהן קיימת קבוצת בייסבול במסגרת ליגת הבייסבול הישראלית. תחשבו על זה: כדורגל יש כמו זבל, כדורסל יש כמו… כמו עוד זבל, אבל בייסבול? איפה תמצאו בייסבול אם לא בפתח שמיקווה? רק בתל אביב, רעננה, מודיעין, נתניה ובית שמש. אבל זהו!
3. בפתח שמיקווה יש לא אחד, לא שניים, לא שלושה, אלא שישה בתי חולים! כולל בית חולים פסיכיאטרי ובית חולים גריאטרי! בזמן שערים כמו אשדוד נאבקות להקמת בית חולים אחד ויחיד – כל חולי, גוססי ומתפגרי פתח שמיקווה נהנים משפע של הזדמנויות לשכב במיטה לא נוחה להפליא ולהרגיש חרא בעודם מחוברים לשלל צינורות, אינפוזיות וזונדות כיד המלך. גן-עדן להיפוכונדרים, גבירותיי ורבותיי. לא שווה?
4. פתח שמיקווה היא העיר הראשונה, לא רק בארץ אלא בעולם כולו, שפיתחה פרוייקט ייחודי לזיהוי צואת כלבים בעזרת DNA, במטרה לאתר את הבעלים ולקנוס אותם על אי איסוף הגללים. בדיוק כך: ישב ראש העיר שלנו וחשב, איך נהפוך את פתח שמיקווה לעיר ייחודית ומעוררת-עניין, הצועדת אל העתיד ומבשרת על הקידמה? כמובן! זה כל כך פשוט! הבה נוציא את כספי משלם המיסים על פרוייקט זיהוי קקי של כלבים! אנשים יקרים, בשום מקום בעולם לא יזכה פרי-ישבנו של כלבכם לטיפול נאמן ומסור כל כך, כפי שיזכה בפתח שמיקווה!
5. טוב, אין בעצם סעיף 5. אבל האם כל הסיבות שהצגתי עד עתה לא מספיקות בשביל לאמץ בשתי ידיים ובארבע רגליים את העיר המופלאה הזו? בוודאי שכן!
לסיכום, תוך חודשיים ימים הנני מתכבדת לעזוב את רחוב השטינקמוביל ולעבור לרחוב אחר, בתקווה שהדירה החדשה תהיה נחמדה, נעימה ומסבירה פנים לא פחות משכיית החמדה הקטנה הנוכחית שלי.אני מקבלת עלי בהכנעה את גזירת הגורל הלזו. יחד עם זאת, אם בין קוראי יש במקרה איש שב"כ או מוסד לשעבר שמתמחה בהעלמת בנים של בעלי בית שחומסים דירות קטנות מואנדריות תמימות, נא צרו קשר דרך המדור. הסיסמה: עז יתומה נובחת בחצות. תודה!
*כן, כמובן שאני צוחקת. העיזים היתומות בכלל לא אוהבות שלשלאות.
פתח תקוה תמיד נשמע לי כמו סוף של בדיחה. ובדרך כלל לא מי יודע כמה מוצלחת. יש לי רק דבר אחד להגיד לשבחה: מודיעין.
By: tsoof on מאי 26, 2010
at 1:52 pm
טוב, מודיעין זו לא סתם בדיחה, אלא בדיחת קרש.
By: vandersister on מאי 26, 2010
at 2:58 pm
הי, לא להעליב
By: זאתי, משם on מאי 27, 2010
at 10:55 am
מה פתח תקווה? עזבת את פתח שמיקווה???
By: שמוליק on מאי 26, 2010
at 1:56 pm
ובקשר לסעיף 5, השמועה אומרת שזו העיר היחידה בעולם שבה אש כילתה כליל את תחנת מכבי האש.
פעמיים.
By: שמוליק on מאי 26, 2010
at 1:59 pm
זו לא שמועה אמת לאמיתה!!!
By: גלית on מאי 26, 2010
at 2:43 pm
האמת שלא ידעתי זאת, אבל משום מה זה לא מפליא אותי 🙂
By: vandersister on מאי 26, 2010
at 2:59 pm
תיפח רוחי עם פלישתים! אם את צריכה מביר טוב אני אשמח להמליץ.
By: עירא on מאי 26, 2010
at 2:03 pm
* מעביר (את מוזמנת לתקן ולמחוק)
ואם לא תמחקי, הרי לינק לסדרת סיפורים מאת ידידתי לישה, "סיפורים מהעיר הדמיונית":
http://creative.alwayssababa.com/taxonomy/term/76
By: עירא on מאי 26, 2010
at 2:30 pm
לא מוחקת, אני בעד תעויות 🙂 ותודה על ההמלצה לעזרה. קודם נמצא מקום…
By: vandersister on מאי 26, 2010
at 2:59 pm
שכחת גם לציין שיש בפתח תקווה כור גרעיני.
ובכלל
ולא מוצא חן בעיניי שאת יורדת ככה על רחוב החמוצים אקא רחוב החצולים. מי בכלל הזמין אותך לגור פה? גרים כאן כבר ארבעה בלוגרים, ועוד אחד אמור לעבור לגור פה בסתיו. זה מספיק, תודה רבה. לא צריך עוד.
By: שרון on מאי 26, 2010
at 2:17 pm
האמת היא שלא חשבתי על החמוצים, השימוש ב"חצול" היה אוטומטי. התכוונתי לפלורנטין. הציעו לי בטוויטר לעבור לשם.
By: vandersister on מאי 26, 2010
at 3:01 pm
אם אין לך להקת רוק, אין לך מה לגוד בפלורנטין
By: מודי תולשששש on מאי 27, 2010
at 9:22 am
ואם יש לי סתם רוק בלי להקה? *חחחחחחפפפפ-טוי*
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 9:53 am
הייתי מציעה לך את דירתם המתפנה של אחי ואשתו, אבל יש סיבה טובה לכך שהיא מתפנה. ערב אחד כמעט עתה החורבה, סליחה, דירה, באש מקצר חשמלי…
ישנם כמה אזורים חביבים בפ"ת, למרות המאמצים הנואשים של פרנסי העיר להחריב אותם עד אחד.
לגבי סיבה 5: לכמה ערים שאת מכירה יש סטארגייט משלהן?
http://www.facebook.com/#!/photo.php?pid=1088513&op=6&o=global&view=global&subj=47970131347&id=690628369
(התמונה לא עדכנית – הציפור הלכה בעקבות החתול לעולמות אחרים ובמקומם צצו אנשי ענק צבעוניים, עצי תפוז ננסיים ואקווריום מלא בסרטים ירוקים – רק בפ"ת!).
By: ולנסיה on מאי 26, 2010
at 3:19 pm
הלינק שלי יצא שבור. למשתמשי פייסבוק – חפשו את "כיכרות בפתח תקווה".
By: ולנסיה on מאי 26, 2010
at 3:21 pm
זה פשוט טראגי, מה שקרה לסטארגייט שלנו. אני עוברת שם בכל בוקר עם השטינקמוביל ונחרדת למראה הזוועה המעוצבת הזו. אגב, הכיכר שבהמשך הרחוב, עם הפסל של האסטרונאוט וספל הקפה והעין המפחידה, עוד יותר לא ברור לי. בכלל, אני מאוד רוצה לעשות פרוייקט תיעוד של פסלי הכיכרות ההזויים של פתח תקווה. בקרוב, כשיהיה קצת זמן 🙂
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 9:55 am
קולונל ג'ון שפרד יש? אם לא – לא השתכנעתי.
By: kitty on יולי 5, 2010
at 5:23 pm
מה בחורה כמוך עושה בעיר כמו פתח שמיקווה.
אני בכלל לא מוכנה לגור במקום שלא עובר שם קו ארבע או חמש.
By: רוזה מרציפן on מאי 26, 2010
at 4:07 pm
פויה. אותך למקסי פיכלשטיינר P:
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 9:58 am
אני רוצה להקדיש לך שיר.
ולסיים בווידוי אישי מרגש: אשתי מפתח תקווה, לכן יש לי פינה חמה בלב למקום (לה אין)
By: נתאי on מאי 26, 2010
at 8:14 pm
אה, ובשם איגוד מגדלי העיזים היתומות אודה לך אם תעיפי את הקטע המעצבן הזה שאתה עומד על לינק והוא מראה לך אותו.
By: נתאי on מאי 26, 2010
at 8:15 pm
קודם כל, תודה רבה על השיר 🙂
לגבי התצוגה המקדימה של לינקים – יש מצב שזה דיפולט. היות שאני טכנוצילית, אין לי מושג איך להעיף את זה… אני אנסה לברר.
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 9:59 am
קודם כל, תנחומי ואנדר, דירה טובה ואהובה היא ללא ספק אבידה…
חמישה בתי חולים ואחד פסיכיאטרי? אני חושדת שאת מסתירה מכולנו את האמת לגבי כרי המרעה המשתרעים שם את משוטטת בלילות ללא ירח בחיפוש אחרי עיזים יתומות, כן, כן, זה לא שלא היה סעיף חמש, כמו שלפתע הבנת שאם תחשפי את העובדה הזו כולנו נרצה גם.
By: whisper on מאי 27, 2010
at 1:08 am
הי, העיזים באו אלי קודם. בי נשבעתי. אני אשמה שמעלי-גירה ומפריסי-פרסה מוצאים אותי מושכת במיוחד?… 😉
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 10:01 am
בתור אחת שגרה בעיר העורות פתח תקווה יותר מחצי עשור, אני יכולה למנות עוד עשרות סיבות נפלאות למה היא-היא העיר לגור בה:
1. יש בה שוק (ואם מסתובבים בו בביגוד המתאים יש מצב לאינספור הטרדות מיניות מהעוברים ושבים!)
2. כל משרדי הממשלה וגופי העיריה מרוכזים באותו איזור, כמו גם חנויות החזיות הזולות והמאפיות הריחניות. את יכולה ללכת לשלם מע"מ ותיכף אח"כ לנחם את עצמך בשישית תחתונים בעשרה שקלים ולנסות לעשות איתם טרייד אין תמורת שני סמבוסק.
3. זו העיר היחידה בארץ שבה לא משנה באיזו שפה תצעקי ברחוב, תמיד יענו לך ברוסית.
4. חניה. זה משהו שאין בתל אביב.
By: הדס on מאי 27, 2010
at 4:22 am
יישר כוח! צודקת לגמרי. לא הייתי בשוק כבר שנים, עקב טראומה מסוימת עם דגים מפרפרים באיזה דוכן, כמדומני; אבל זה מקום שבהחלט שווה ביקור. ותיעוד בנשיונל ג'יאוגרפיק.
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 10:04 am
מה הקטע שלך עם עיזים יתומות ?
By: עדו on מאי 27, 2010
at 7:39 am
אתה מכיר את הסרט המופתי The Three Amigos? אחת הקללות שמוחלפות שם היא "You son of a motherless goat". זו קללה מופלאה, ואימצתי מאז את הקונספט. חוץ מזה, מה יש לך *נגד* עיזים יתומות?
By: vandersister on מאי 27, 2010
at 10:07 am
את מכירה את הסרט המופתי "גברים בוהים בכבשים? לא? טוב, גם אני לא.
By: kitty on יולי 5, 2010
at 5:25 pm
מארה על ראשם של בנים שחוזרים לארץ ורוצים להשתמש בדירה של ההורים.
זו בדיוק הסיבה שאנחנו נזרקנו מדירתנו הלפני-קודמת לפני כשנה וחצי.
היתרון שצמח מזה הוא שאז קנינו דירה משלנו.
לא כדאי אולי לבחון את המיקום החדש של הדירה לאור קירבה לעבודה (ומיעוט השימוש בשטינקמוביל עד כמה שניתן), ובהתחשב בעתידה של המחלקה למכשירים קטנים שעושים ציף?
By: שיר-דמע on מאי 27, 2010
at 11:14 am
אז זהו, שמהמחלקה לציף קיבלנו זריקת עידוד מסוימת בשבוע האחרון. העתיד עדיין לא ברור לגמרי, אבל נראה שהציף ממשיכים לעבוד כרגיל. גם זה משהו.
לגבי קניית דירה – הלוואי ויכולתי. לו היה לי סכום ראשוני מספיק, הייתי מזמן פורשת ממחול השדים של חיפושי הדירות ומוצאת לי משכן קבוע קטן משלי. *אנחה כבדה*
By: vandersister on מאי 28, 2010
at 9:33 am
מצחיק מאד, בעיקר סעיפים 3 ו-4.
יחי הפרברים והלאה ההתנשאות התל-אביבית נוסח "פתח תקווה לא קיימת". יש לי מה לומר על זה ואת יודעת מה – אני אגיד.
ההתייחסות המזלזלת של תל-אביבים לפרברים ולפריפריה היא:
א. לא תמיד אבל לעתים קרובות, באה לידי ביטוי בצורה שאמורה להיות מצחיקה אבל היא לא.
ב. לעתים קרובות, עדרית ולא אותנטית – כולם מתלהבים מרחוב החצול וכולם בזים לפתח-תקווה, אז גם אני אזרום עם זה. ובעצם, העדריות הזו (כולם פה! הכל קורה כאן!) מוצגת בריש גלי כאחד מיתרונות העיר הגדולה. מי רוצה לגור בעיר שכולם גרים בה? היכן שאיפתו של האדם לביטוי עצמי, ייחודיות, ושכר דירה שאינו עולה על 20 אחוז מההכנסה אחרי מס?
ג. (לעתים…) מבטאת קיבעון, סגירות, אטימות, ההיפך מאותו פלורליזם, שחרוט כביכול על דגלה של העיר העברית הראשונה; ממש תמונת ראי של ההתייחסות בקרב אנשי פריפריה מסוימים לתל אביב כעיר חטאה ומטופשת שכל דריה אומואים שרק יושבים בבתי קפה בין הפגנת שמאל אחת לשנייה וכן הלאה.
כמסוייג, יש גם תל-אביבים שכן מצחיקים כשהם יורדים על ערים אחרות, שכן משכילים לרדת באמת לנבכי אופיין, יתרונותיהן וחסרונותיהן של הערים, ושאכן גיבשו את דעתם, ופיתחו את נטיית לבם, מתוך תוכם ולא מלחץ חיצוני. אשריהם.
By: דודי on מאי 28, 2010
at 9:06 am
איזו חוצפה טוקבקיסטית, הקדשתי שורה אחת למשוב, וספר קטן לפרישת משנתי. מן הראוי היה לציין שמאד אהבתי את הכתיבה כאן ואת הבלוג בכלל, ממה שהספיקותי.
By: דודי on מאי 28, 2010
at 9:08 am
בכלל לא חוצפה, נהפוך הוא. זכותך להתבטא ככל שתרצה, והתגובה המפורטת כמוה כמשוב חיובי ממילא 🙂 אז תודה רבה, ואתה מוזמן להמשיך ולפרוש את משנתך בתגובות בכל עת.
By: vandersister on מאי 28, 2010
at 9:34 am
נתונים השוואתיים מעניינים:

שימו לב איפה פתח תקווה יחסית לתל אביב ורמת גן.
ולמרות זאת, אני עדיין מאמין שפתח תקווה לא קיימת ונשאר ברמת גן 🙂
By: יאיר on מאי 28, 2010
at 10:15 am
אכן, טוב לדעת שפחות אנשים נרצחים, נשדדים ונאנסים כאן בפתח שמיקווה. עם זאת, אני מאמינה שברבות הימים נגיע למקום גבוה יותר בדירוג הארצי. יש תקווה!
By: vandersister on מאי 30, 2010
at 11:55 am
מצחיק, כשהתחלתי לקרוא את הפוסט מייד הגבתי ב"חחח, היא גרה בפתח שמיקווה" ואז המשכתי לקרוא והבנתי שהפוסט וה-חחח הם עליי, אף שאני גרה בעיר אפורה לא פחות, אם לא יותר.
אני תוהה אם, נניח, אני מתגנבת באישון ליל לרחוב בפתח תקווה ומחרבנת שם על מדרכה, בדיוק באמצע, האם העירייה תוכל למצוא אותי בעזרת המאגר הביומטרי?
By: ציונה on מאי 29, 2010
at 6:11 pm
ציונה בבקשה אל תבדקי את זה..
By: עדו on מאי 30, 2010
at 5:20 am
ודאי שלא. אני ליידי, וליידי מחרבנת רק באסלות מרופדות ומבושמות בניחוח לבנדר.
By: ציונה on מאי 30, 2010
at 11:18 am
מהיכרותי עם העירייה, גם אם תבצעי את המעשה השפל הזה ברחבת בניין העירייה ולאור יום מלא, מול קהל צופים נרגש, הם יתקשו לאתר אותך. הדבר היחיד שהעירייה מצליחה לאתר בהצלחה רבה הוא פיגור בתשלומי הארנונה (אם כי הבנתי שזו לא סגולה המיוחדת לפתח שמיקווה דווקא)
By: vandersister on מאי 30, 2010
at 11:57 am
ואנדר היקרה,
בגלל שהצחקת אותי כל כך (ובקול רם! זה נדיר), הנה טיפ קטן:
כדי להוריד את הפיצ'ר ה(אכן) מעצבן של תצוגה מקדימה של לינקים, יש להיכנס ללוח הבקרה של הבלוג, משם ללכת ל"מראה הבלוג", שם לבחור "תוספות", ולהסיר את הסימון מ – "לאפשר תצוגה מקדימה של קישורים בבלוג הזה".
זהו.
[מתה על הבלוג שלך. ועל התמונה החדשה והמצוינת בראשו]
By: מ.שאילתא on מאי 30, 2010
at 11:41 am
תודה רבה! יבוצע מיד 🙂 באמת לא היה לי מושג איך לטפל בזוועה המוקפצת. תבורכי, ומקווה להצחיקך רבות גם בעתיד.
By: vandersister on מאי 30, 2010
at 11:58 am
פשוט מעולה!!!
אנחנו עכשיו עוברים לפתח תקווה – עכשיו!!!!!
אלה
(-:
By: גיא on יוני 1, 2010
at 11:10 am
מה זה, תגידי לי? לא באתי כמה שבועות ופתאום יש לך עוד בלוג, ושם אי אפשר להגיב, ופה עד שהבנתי מי נגד מי, וכולה באתי להגיד לך שביום שלישי הזה (ה-22 ליוני) יש ב"יס דוקו" בעשר בערב סרט תעודה על ג'וני וויר.
איי וויל בי באק.
By: קיטי on יוני 20, 2010
at 4:14 pm
אויש, ואין לי יס 😦 מה לעשות. עם זאת, אני בטוחה שכבר ראיתי את סרט התעודה (Be Good Johnny Weir), יען כי חברה טובה מארצות הברית שלחה לי עותק 🙂 ברוכה הבאה לבלוג החדש, יקירתי!
By: vandersister on יוני 22, 2010
at 12:39 pm
בעברית קוראים לזה "כוכב פופ על הקרח"
By: קיטי on יוני 22, 2010
at 2:56 pm
נכון, צודקת. לסרט קראו Pop Star on Ice, לסידרת הריאליטי קראו Be Good Johnny Weir (כן, עשו עליו סידרת ריאליטי. אללה ירחמו)
By: vandersister on יוני 22, 2010
at 2:59 pm