האקדמיה למדעי האונס

ישנו איש אחד, חביב למדי בדרך כלל, ששולח לי מדי פעם כתבות ומאמרים שהוא חושב שעשויים לעניין אותי. לפני יומיים שלח לי האיש כתבה בנושא "השורשים האבולוציוניים לאונס ותקיפה מינית". אותו איש חביב הוא לא בדיוק שווארצנגר או צ'אק נוריס, אבל הוא חזק מספיק בשביל להתגונן ואפילו להפליא בי את מכותיו, ולכן העדפתי להחניק את התגובה הראשונית שלי – הרצון העז להרביץ בו מכות נאמנות על שהוא שולח לי רפש פסאודו-מתוחכם שכזה.

"הי", אני שומעת אתכם אומרים, "למה רפש? אולי המחקר הזה שווה משהו? למה את ישר משמיצה?" ובכן, אנשים טובים, אני משמיצה כי המחקר הזה לא רק מחורר כגבינה שוויצרית משובחת מבחינה לוגית טהורה, אלא גם מסוכן לבריות בצורה אנושה. קשה לתאר במילים את החלחלה שאחזה בי למקרא משפטים (מבוססי מחקר קפדני ואקדמי עד אין קץ, כמובן) בנוסח:

"ההסברים נמצאים בתחומי הדחף המיני, הצורך במין, שהוא חלק מהאינסטינקט הבסיסי להעברת הגנים לדור הבא. המבחן האבולוציוני החשוב ביותר אינו הדרך אלא התוצאה, ובמבחן התוצאה (שהיא כמובן צאצאים) אסטרטגיית האונס, לפחות סטטיסטית, התבררה לאורך ההסטוריה כאסטרטגיה מוצלחת בתנאים מסוימים ולכן גם המשיכה להתקיים עד ימינו."

"המאמץ והיצירתיות שמשקיע הזכר בנסיון להשיג מין זמין הוא אדיר. הפעלת כוח ואונס הם חלק מהמאמץ הזה, חלק שאינו מתחשב ברצון האישה."

בהמשך המאמר אנו למדים ולמדות שאנסים – כך לפי הניתוח האבולוציוני – הם ברוב המקרים גברים שמתקשים למצוא פרטנריות לקיום יחסי מין, אשר הדחף הבלתי נשלט להתרבות ולהפיק צאצאים גורם להם לקחת בכוח את מה שאינם יכולים לקבל מרצון. זוהי בפשטות "אסטרטגיה", לפי דבר המאמר: "במצבים בהם הסיכוי להתפס או להפגע נמוכים, יש יותר גברים שבוחרים לבצע מעשי אונס […] מבחינה זו, האונס מהווה אסטרטגיה רבייתית מזדמנת".

זה נשמע כמעט מכובד, נכון? "אסטרטגיה רבייתית מזדמנת"?* הרבה חורים יש בהסבר הפסאודו-מדעי הזה, ואפילו כותב המאמר מתייחס אליהם בחצי-פה. אחסוך לכם ולעצמי את הטרחה לדוג את כולם, אבל הנה כמה נקודות למחשבה:

1.      אם הבסיס לפעולה הזו הוא הרצון לעבר נשים ולייצר ילדים, מה ההסבר לאונס אנאלי? אוראלי?

2.     לאונס או התעללות מינית שמבצעות נשים (נדיר יותר, אבל קורה)?

3.    לאונס של גברים על-ידי גברים? לאונס של ילדים (בנים) קטנים על-ידי גברים?

4.    לאונס של ילדות קטנות או תינוקות שאינם יכולים להתעבר?

5.    לאונס של נשים זקנות שעברו את גיל הבלות?

6.   לאונס שמבצעים כמויות אינספור של גברים נאים לכל הדעות, שהיו מצליחים להשיג פרטנריות למין ללא כל קושי?   

7.    לאונס שמלווה ברצח? אישה מתה יכולה ללדת?

המאמר הזה הוא ממן הדברים שבגללם אני נכנסת למוד "זהבי עצבני", ותוהה איך זה שהטיפשות האנושית עוד לא הביאה את המין הביולוגי שלנו לידי הכחדה מוחלטת. פרשנות אנושית לתופעות שמתרחשות בטבע – גם בטבע האנושי – מבוססת על קוצר-רואי, על אפולוגטיקה ועל ניסיון לנקות את הפרטים שמשתייכים למין האנושי מאשמה, בכל מה שנוגע לאחת מהתכונות הבסיסיות ביותר שלנו: היותנו מנוולים. אנחנו לא יצורים תמימים שעושים מעשים שלעיתים "אינם מתחשבים ברצונם של אחרים" כי הדחף הבסיסי (וה"בלתי נשלט", עאלק) שלנו הוא לייצר צאצאים. אנחנו עושים מעשי זוועה מסיבה אחת עיקרית, שאפילו המאמר המחורר-גבינתי מרמז עליה: כי אנחנו יכולים. כי הצד השני לא חזק מספיק בשביל לעצור אותנו. ומה ההוכחה שלי לזה? גם היא, למרבה ההפתעה, אבולוציונית.

אנחנו לא אוהבים להודות בזה, אבל בדיוק כפי שהאבולוציה נתנה לנו רחם, נרתיק, אשכים, שחלות, דגדגן, זין ושאר צעצועים, היא גם נתנה לנו מוח. מוח שהתפתח במשך מאות אלפי שנים והצליח להתעלות על המוחות של כל יתר היצורים עלי-אדמות.** הבעיה היא שיש רבים מאיתנו שבוחרים לעשות שימוש לרעה באיבר המפותח הזה, ולטעון שאיברי הרבייה שלהם חזקים ממנו. במילים אחרות, הם מנצלים את המוח ההו-כה-משוכלל ואת יכולות הניתוח שלו כדי להסביר לכל יתר האנשים למה בעצם המוח מיותר. או לפחות, למה כשהזין עומד, המוח אמור להפסיק לעבוד. צר לי, מעולם לא קניתי את התירוץ הזה, ולעולם גם לא אקנה אותו. גם אם יוצע בהנחה מיוחדת לחברי מועדון.

חוץ מזה, למה אנשים כל כך מתקשים להודות שהסיבה העיקרית לקיום יחסי מין היא לא הולדת צאצאים, אלא הנאה? ברוב המוחץ של המקרים, אנשים לא מזדיינים בשביל להיכנס להיריון. הם עושים את זה כי זה כיף. גבר שגומר בנקב כלשהו של האדם שאנס, יהא זה גבר או אישה, צעיר או מבוגר, עושה את זה משתי סיבות: 1. כי הוא נהנה מזה ו- 2. כי הוא יכול. וזו כל התורה כולה על זיקפה אחת.

אבל אז באים כל מיני אנשים חסרי אחריות עם מחקרים "אבולוציוניים" ומוכיחים לאותו גבר, שקיבל החלטה מודעת לכפות את עצמו על אדם אחר, שבעצם הוא לא ב- 100% אחראי למעשיו. כי אי-שם בתוך הגנים שלו, מתחבא ההסבר, הצידוק, הדחף הבלתי נשלט, אותו גורם המניע אותו קדימה וגורם לו לעשות את מה שהוא עושה. אז אולי הוא לא כזה מנוול, נכון? אולי הוא לא כזה פושע? אולי הטבע אפילו אוהב את מה שהוא עושה?

זו, אנשים יקרים שלי ואיש חביב אחד, הסיבה שמחקרים מהסוג הזה מעבירים צמרמורת בגווי וגורמים לי להתפוצץ מרוב תסכול. גם ככה יש מספיק אנשים שטוענים כי "לא עמדו בפיתוי", "היצר גבר עליהם" ושאר תירוצים רקובים. אם יהא בידם אפילו שמץ של נימוק "מדעי" להתנהגות ה"טבעית" שלהם, כולנו נלך כמה צעדים ארוכים ועצובים אחורה במאבק למניעת מקרי אונס והתעללות מינית, בניסיון להוכיח מקרי אונס בבתי משפט וביכולת להעניש את האנסים על מעשיהם. לא יעזור לנו, אנחנו חייבים להחליט: או שאנחנו עדר של בבונים פראיים וחסרי מודעות שנשלטים על-ידי דחפים בלבד ולא אחראים למעשינו, או שאנחנו יצורים תבוניים המודעים למעשינו ויכולים לבחור בין טוב לרע, ולהימנע מפגיעה בזולת. ואם כבר החלטנו שאנחנו משתייכים למשפחת האדם ובעלי מוח ויכולת חשיבה, אין לנו זכות לבוא ולטעון את טיעון הבבון הפרימיטיבי אם החלטנו להרע למישהו.***

לסיכומו של סיפור, שלחתי תגובה נזעמת קצרצרה לכיוון האיש החביב ששלח אלי את המאמר, ברוח הדברים שכתבתי כאן. למרבה הזוועה, האיש ענה לי כי "יש מצבים שבהם באמת אפשר להבין את זה" וכי "אם בנאדם מונע ע"י דחפים ולא בדיוק צלול, קשה לי לקרוא לזה 'החלטה מודעת'". זו תמצית מזוקקת של עיקרון "המדרון החלקלק": קחו בנאדם שטוען שהוא מונע על-ידי דחפים בלתי נשלטים ואינו מודע למעשיו, צרפו הוכחה מדעית לקיומם של הדחפים הבלתי נשלטים ותיאוריה מדעית המסבירה את ההיגיון הביולוגי – והתועלת הביולוגית! – שמאחורי האקט, ולא תהיה אפשרות שוב להעמיד לדין אף אדם באשמת אונס. הוא לא היה יכול להתגבר על זה, מכאן שהוא לא אחראי למעשיו ואי אפשר להאשים אותו. הוא לא אנס אף אחת ואף אחד: הוא פשוט "נקט באסטרטגייה רבייתית" במסגרת ה"דחף הבלתי נשלט" שלו. מה חבל שאני לא יכולה להשתמש בתירוץ הזה בשביל לגנוב דברי מזון ממכולות ומסופרמרקטים בכל הזדמנות. גם הצורך לאכול הוא דחף ביולוגי בלתי נשלט, לא?

עם זאת, ייתכן שכל הפוסט המבולבל הזה נועד כדי להסביר לכמה חברות טובות שלי, שקוראות את הבלוג, מדוע אני חוזרת ומתנגדת לניסיונות שלהן לשכנע אותי להירשם לאתרי היכרויות באינטרנט ולחזור למעגל הדייטים. תגידו לי, השתגעתן??? אתן לא יודעות שגברים הם יצורים פראיים עם דחפים בלתי נשלטים שעלולים לנקוט כלפי באסטרטגיה רבייתית מזדמנת??? אני מעדיפה לשבת בבית ולנקוט באסטרטגיה תזונתית מזדמנת, יענו לאכול שוקולד. תאמינו או לא, זה אפילו יותר טוב מסקס בכפייה.

* "לא אנסתי אותה, כבוד השופטת: פשוט נקטתי באסטרטגיה רבייתית מזדמנת".

** לפחות כך היינו רוצים להאמין.

*** אני מתנצלת רשמית בפני גזעי הבבונים השונים על ההשמצה, אני בטוחה שמהיבטים רבים הם הרבה יותר מתקדמים מבני אדם.