פורסם על ידי: vandersister | ינואר 24, 2010

רק לשים אותי על מגש עם תפוח בפה

שעת ערב מאוחרת, השמיים ממררים בבכי והרוח נושבת קרירה. מכנסיי וגרביי רטובים, ואוזניי קפואות. אני מחליטה לבזבז כמה מעות ולהרשות לעצמי את המותרות שבמונית ספיישל הביתה. השטינקמוביל הלח והמצחין יסתדר בלעדי הערב.

אני מתיישבת במונית, נהג מבוגר למדי וממושקף קלות שואל אותי לאן נוסעים. "פתח שמיקווה", כך אני. "בכיף, מאמי", כך הנהג החביב-למראה, ואנו יוצאים לדרך. לא יוצא לי לנסוע יותר מדי פעמים במוניות, אבל עקב טראומות עבר, אני נוקטת דרך קבע במדיניות של שתיקה בזמן הנסיעה. אחרי שנהג אחד ניסה לשדך לי את בנו ("לא טוב להיות אישה לא נשואה, את צריכה להתחתן, לא חבל?" ) ונהג אחר הבהיר לי שאני משתייכת לקבוצה לא רצויה בתכלית ("השמאלנים האלה, בני-זונות, חולירות, צריך לתלות את כווווולם, תאמיני לי"), גמרתי אומר שאין טעם לנסות ולפתח שיחת חולין עם נהג המונית הממוצע. זה לא הם, באמת שזה לא הם. זו אני.

אולי הרוח הקרה שיבשה עלי את דעתי, אבל מצאתי את עצמי פוצחת בפטפוט קליל עם הנהג החביב-למראה. אמרתי משהו לגבי מזג האוויר, כמדומני, וציינתי שכאשר יצאתי מהעבודה, הרוח כמעט והעיפה אותי במורד הרחוב. "ואני לא כל כך קלה", גחגכתי להנאתי.

את מה שהתגלגל מאותו רגע והלאה לא יכולתי לצפות מראש. הנהג שלח מבט אחורה במראה, סקר בחטף את ממדי גופי, ואז…

"איפה!!" צעק פתאום האיש בהתלהבות אין-קץ, "אני מת על נשים כמוך! עם הרבה בשר, זה מה שאני אוהב. יש מה לתפוס, זה כיף, כיף חיים, תענוג!"

"אה, כן…" ניסיתי לשמור על הנימה הקלילה, "באמת חבל שיותר אנשים לא חושבים כמוך היום, הא הא".

"מה איתך", הפטיר הנהג בבוז תהומי, "גברים היום, הם לא יודעים מה טוב. אני, תראי אותי – אני גבר שאוהב בשר, את מבינה? יש בשר, יש מה לתפוס, יש מה לנשק, יש מה לאכול… כזה אני, קניבל!" כאן פרץ הנהג בצחוק לבבי, "אני קניבל, בכל המובנים!"

בלעתי את רוקי. בכל המובנים?…

"אישה עם בשר, צריך לדעת מה לעשות איתה, את מבינה? נשים אוהבות אותי, תאמיני לי, יש לי מלא נשים, באמת! את יודעת מה זה, שהרבה נשים רוצות אותך?" 

"אה… לא ממש…"

"אח, פעם היתה לי אישה אחת", ריחף הנהג על גלי הנוסטלגיה, "היו לה ציצים כאלה" – החווה בידיו על חיקו – "עד לפה, משהו-משהו, תענוג. אבל מה? היתה מטומטמת. לא ידעה לבשל, לא ידעה לארח, אסון. אי אפשר לקבל הכל, מה? האהאהאהא!"

"כן… הא הא."

"תגידי, את קונה בשוק?"

"מה?…"

"ירקות, פירות, אוכל, את קונה בשוק?"

"אה… לא. "

"אז מה, בסופר? זה יכול להיות נחמד פעם, ללכת לשוק, לבשל משהו."

"כן… בטח…"

"אני, אני אוהב לאכול, את מבינה? אוהב לאכול ואוהב נשים…"

החילותי לתהות אם האיש מדמיין אותי על צלחת עם רוטב עגבניות וקצת חריף בצד.

"את מבשלת לבד?"

"כן. זאת אומרת, לא! זאת אומרת, לפעמים… אה… "

"יש נשים", קימט האיש את מצחו בהרהור פילוסופי, "שאוהבות גבר שיהיה כמו… גור כלבים, את יודעת מה זה? רק שירוץ אחריה וילקק אותה כל הזמן. את מבינה? כל היום לרוץ אחריה בליקוקים".

מדוע פתח שמיקווה כל כך רחוקה, שאלתי את עצמי בייאוש, ומדוע בחרתי נושא בעל פוטנציאל כל כך סקסואלי, כמו מזג האוויר? מה אני, סתומה?

"אולי נעשה איזה דרך קיצור, מה את אומרת, מאמי? ניסע בדרך אחרת?"

"לא! אי אפשר…. יש שם פקקים… עבודות בכביש… דינוזאורים… סע ישר!!"

"בסדר, מאמי, מה שתגידי."

היתה שתיקה מבורכת לכמה דקות.

"איזה מספר את?"

"מה?" אני נבעתת. מה מספר, מי מספר, מה הוא רוצה עכשיו? מספר חזיה? מספר תחתונים? מספר אורגזמות בשרשרת?

"מספר הבית, מאמי. זה לא הרחוב?"

בחיי, אמרתי בלבי, הייתי כל כך בלחץ מכל הדיבורים על אכילת ציצים שלא שמתי לב שזה הרחוב שלי.

"אז באיזה מספר לעצור לך?"

"חמ… שבע עשרה!" אלתרתי בזריזות, "מספר שבע עשרה".

"בטח, מאמי."

שילמתי ויצאתי, והלכתי חצי רחוב עד שהגעתי לבניין מגוריי ולדירתי הקטנה, ונעלתי אחרי את הדלת נעול היטב. אולי בכל זאת השטינקמוביל הוא לא אפשרות גרועה כל כך.


Responses

  1. גם נהג מונית, גם מבין בפוליטיקה, גם קניבל, גם אוהב נשים, גם יודע לפנק, גם בעל דעות פמיניסטיות מוצקות, וככל הנראה גם גבר שיודע לתת עבודה.

    אני אומר, למה לא זרמת?

    אני הייתי חושב פעמיים אם לפספס כזאת הזדמנות.

    ואנדר: צ'ולנט, לנסות להשיג לך את הטלפון שלו? מי יודע, אולי הוא גם בקטע של גברים. רוצה? :mrgreen:

  2. מעולה!
    את גומרת אותי…

    ואנדר: I aim to please 🙂

  3. אכן תמונות קשות 🙂

    ואנדר: אוי ויי! זה עוד יותר גרוע ממה שדמיינתי… החפצה (אובייקטיביזציה) נשית במיטבה, כפי שהיו אומרים אצלנו בלימודי מגדר.

  4. הממ. אם זה לא בהסדר תן ביס, זה לא מעניין אותי. 🙂

    ואנדר: אולי לאנשים האלה יש איזה הסדר קיבוצי או משהו? או לפחות קבוצת תמיכה? "קניבלים אנונימיים"?…

  5. זה יפה ככה, לגרום לאנשים תמימים לפרוץ בצחוק פרוע בשש בבוקר שמעיר את השכנים שלהם? תתביישי לך.

    😆

    ואנדר: אני בושה ונכלמת 😉  לא אעשה זאת שוב. כלומר, אני מקווה שכן.

  6. LOL

  7. אבא שלי פעם נסע במונית עם נהג בשם נועם כהן, שטרח לציין שהוא זמר מזרחי מקופח שלא משמיעים את השירים שלו ברדיו. אז אולי ברדיו לא, אבל אצלו במונית השמיעו גם השמיעו את להיטיו הגדולים, ואבי אפילו קיבל דיסק מתנה. עד היום הדיסק אצלי בבית, וכל פעם שמספרים על נהגי מוניות פמיניסטיים במיוחד אני נזכר במילות השיר הראשון:

    יש לו אשה מטומטמת, יש לו אשה מפגרת
    יש לו אשה, רק צרות עושה
    היא לא יודעת לבשל, היא לא יודעת לכבס
    היא לא יודעת להכין כוס תה כשצריך
    היא לא יודעת לדבר, היא לא יודעת להקשיב
    היא לא יודעת לפנק, לצעוק היא יודעת היטב
    יש לי אשה מטומטמת
    (וכן הלאה, ad nauseum)

    ואנדר: איך, איך שיר המופת הזה לא הפך ללהיט ענק שכבש את כל המצעדים? לחתולו של תקרה הפתרונים. הרי זה שם את "בלבלי אותו" בכיס הקטן, ביחד עם "יאללה לך הביתה מוטי" והסימפוניה התשיעית לבטהובן. חרפה וכלימה!

  8. אני בעד שתמשיכי לקחת מוניות ספיישל ולו בשביל הסיפורים הנהדרים שאת מביאה משם.התמכרתי קשות לבלוג שלך.

    ואנדר: ג'וליאנה, תודה 🙂  אבל מוניות עולות כסף רב… בכל זאת האוטובוס זול יותר.

  9. השם ירחם. כבר עדיף היה ללכת ברגל :S

     ואנדר: מתל אביב לפתח תקווה? *gulp* קצת רחוק…

  10. עלם חמודות! את בטח מתעוררת מחלומות הפז שהוא חושב שאת חולמת עליו שטופת זיעה קרה…

    😯

    ואנדר: *בורחת בצווחות לעבר הרי החושך*

  11. יאיר, השיר הזה דווקא הפך ללהיט ענק.


    ואנדר: נמרוד, אלים אדירים, אין רחמים בליבך? גם ככה קשה לי לישון בלילה… 😯

  12. ציטוט מאת נהג מונית חמוד במיוחד "את נראית בחורה חכמה ויפה, את בטח לבד.
    איך ידעתי שאת לבד?
    כי את חכמה ויפה, גברים לא אוהבים את זה."
    לגזור ולשמור למקרי שברון לב, תזכרי שהכל בגלל יופייך המסנוור בשילוב גאונותך.

    ואנדר: ברור. אנשים נופלים שדודים ברחובות כשהם רואים אותי 😉  לא בהכרח בגלל המראה החיצוני, אבל נו, גם משהו.

  13. אני באמת שלא מבין את הבעיה פה.
    הבעיה של נשים היום היא, שהן ממש בררניות 😉
    הוא נהג מונית, ואנדר! עם מקצוע מכובד והכל! והוא אוהב בשר! אז מה אם הוא אוהב אותו במובנים שונים, שלא נהירים לכולנו? אוף.. לך תבין נשים..

    אני כבר רואה אותו בעיני רוחי מחכה עם זר פרחים וסיר לבישול (ריק, כמובן שריק!) מתחת לבית מס' 17…

    ואנדר: אין מנוס. אאלץ לצבוע את שערי בכחול-בוהק, ללבוש משקפיים כהים ולדבר פורטוגזית בלבד בכל פעם שאעבור ליד מס' 17, כדי להימנע מזיהוי. הצילו!

  14. אין מה לעשות, הרעב בישראל גובה קורבנות.
    באמת מוזר יהיה אם בקרוב נשמע שבבית מס' 17 בפתח-שמיקווה התגלו עצמות אדם וראיות מחשידות נוספות.

    ואנדר: אני כבר רואה את הכותרות בעיתון: "גופה נתגלתה באם המושבות בנסיבות תמוהות – נהג מונית מקומי נעצר בחשד למעורבות – נהג המונית בתגובה: היו לה אחלה ציצים"

  15. המשפט "יש/אין מה לתפוס" משום מה מיוחס רק לנשים, אולי אנחנו אלו שצריכות לשאול שאלה כזו בחזרה.

  16. אני בשוק, אני בהלם, אני ה-מו-מה!
    אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי במקומך בסיטואציה הזו. 😐

    @לימור: לפחות אם אצל נשים אין מה לתפוס, לא סביר שהגבר שאיתן יפרוץ בהתקף צחקוקים בלתי נשלט 🙂

  17. אחלה ציצים זאת סיבה קבילה בהחלט בבית משפט.
    אני חושב שהשאלה היא איזו מונית היתה לו:סקודה פארשית או מרצדס.
    אם מרצדס,אז אני אומר לכי על זה.
    וחוץ מזה חשבתי שהחלטנו שאת זקוקה לחובב ספורט אתגרי,ציד במקרה הזה,לא?

  18. ואוו השיר 'אישה מטומטמת' כ'כ נהדר.
    והסיפור גם, לול וחצי.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: