פורסם על ידי: vandersister | דצמבר 1, 2008

מעשה בעוגה ובאיש חביב

רצה המקרה, ואיתי במחלקה למכשירים קטנים שעושים ציף עובד איש חביב אחד, שנקרא לו לצורך העניין אישחביב. אישחביב הוא באמת אדם נחמד, שאומר מדי פעם דברים מעניינים אך מטרידים כגון "לשיטתו, סטאלין צדק. אני בהחלט מבין את ההיגיון שלו"; או "אנשים שמתאבדים בקפיצה ממגדל גבוה הם ממש חסרי התחשבות. הם הרי יכולים לחסום את התנועה לחצי יום, וזה הפסד של מיליוני שקלים למשק" וכדומה. אבל באמת שהוא חביב. לדוגמה, כשאישחביב הולך למטבח במשרד, הוא תמיד שואל אותי אם אני רוצה משהו. לעיתים אני מבקשת כוס מים, ואז אישחביב הולך למטבח, פוגש שם עובד אחר ופוצח בשיחה מעניינת כזו או אחרת, שבסופה הוא חוזר לחדר עם תובנות חדשות אבל בלי כוס מים. אז, כשהוא רואה אותי, הוא טופח על מצחו בתסכול ואומר "אוי, שכחתי! רגע!" ושועט שוב למטבח, רק בשביל לפגוש שם איזה עובד אחר ולהיכנס איתו שוב לשיחה, ולשכוח שוב את עניין המים. אבל, כפי שאמרו חכמינו, העיקר הכוונה, ומים זה לא הכל בחיים.

עוד רצה המקרה, שבעוד שבועיים בערך יש יום הולדת לינינה, הלא היא חברתי הגרמניה. ובכן שאלתי את אישחביב אם ירצה להתלוות אלי למסע קניות קצר אך ריחני בסניף "ללין" הקרוב למקום עבודתנו, ואישחביב, שככל הנראה לא היה לא משהו יותר חשוב לעשות באותו ערב, הסכים בנפש חפצה. שמנו פעמינו לקניון עזריאלי, ומקץ התייעצות מקיפה עם המוכרת ("אולי תקני לה גם את גרגרי הפילינג? אנשים מחו"ל מתלהבים מזה, יש בזה מלח מים המלח"), נרכשו מספר פריטים נאים ומשובבי נפש ("מה, נגמר הסבון קצפת בריח וניל-פטל? אוי") ונעטפו על פי כל כללי הטקס ("את רוצה את זה בשקית או בקופסה?" – "לא חשוב, העיקר שיהיה מרופד כי זה נשלח לגרמניה" – "אז את רוצה את זה בשקית או בקופסה?"). שילמתי את מחיר המתנה הנאה ויצאנו מהחנות שמחים וטובי לב, ואישחביב, כדי להוכיח שהוא ראוי לשמו, אף נשא עבורי את השקית עם הקניות.

בשלב זה הכה בנו הרעב, והחלטנו לא לאכול זבל מוחלט ומטוגן בשמן עמוק ממגוון האופציות בקומת המזללות – אלא לבחור באופציה האקסלוסיבית יותר, דהיינו תפסנו שולחן נאה ב"בלאק בורגר טו גו" המפורסם, זה עם ההמבורגרים והבוקששתר. וכהרגלי בקודש, מתחתי את האקספוזיציה יתר על המידה בסיפורי סבונים, כי למעשה כאן מתחיל הפוסט. ובכן, אודה ואתוודה, לא אכלתי ב"בלאק" כבר זמן רב, ולכן אני לא זוכרת במאה אחוז, אבל דומני שפעם התוספת להמבורגר היתה חלק אינטגרלי מהמנה. כלומר, רוצה הסועד ליהנות מהמבורגר משובח מעשה ידי בוקששתר, והוא זוכה עם הבורגר גם לתוספת צ'יפס נאה. אלא מאי? מבט חטוף בתפריט הבהיר לנו שעם כל הכבוד לסועדים – בוקששתר-בורגר לחוד, וצ'יפס לחוד. הרוצה לקבל צ'יפס או פירה עם המבורגרו, ייאלץ לשלם 12 עד 16 שקלים נוספים, מעבר למחיר המנה הבסיסי. אתמהה.

בטננו קרקרה כהוגן בשלב זה, ובכן הזמנו את הבורגר והתוספות וזללנו להנאתנו. בסיום הארוחה החלטנו שהיינו ילדים כל כך טובים היום שאפילו מגיע לנו קינוח. החלטנו להזמין קינוח אחד לשנינו, כי לא היינו רעבים עוד ורצינו רק לסיים את הארוחה בטון נעים. כתום דיון קצר ביני לבין אישחביב ("אני לא אוהב עוגות תפוחים, אבל אם את רוצה תזמיני" – "אבל גם אני לא ממש אוהבת עוגות תפוחים. רוצה את הסופלה שוקולד?" – "לא, אני לא אוהב את זה" – "אז מה אתה כן אוהב?" – "משהו אחר"), הוחלט ללכת על משהו שהוגדר בתור עוגת קפה ברזילאי על קראנץ' אגוזים עם שוקולד וטראפלס וקרם שכחתי-איזה, או שזה היה קראנץ' ברזילאי על קפה עם קרם שוקולד ושבבי לא-זוכרת-מה. על כל פנים, התיאור היה מפוצץ ונשמע מבטיח ביותר.

ואז, הגיע הקינוח.

כלומר, לא רק הקינוח הגיע, אלא מפעל שלם של פורצלן הגיע ביחד איתו. המלצרית שהגיעה לשולחננו עם הקינוח הברזילאי היתה מוסתרת למחצה על-ידי קערה ענקית, שבהערכה גסה אפשר היה לשכן בה בנוחות יחסית לפחות שלושה דגי זהב שמנמנים. בתוך הקערה המפלצתית, שכיסתה שליש מהשולחן, נחה לה בצנעה פרוסונת פצפונת של עוגונת ברזילאית, שהצליחה אך בקושי לכסות את מערומי הקראנץ' הפעוטים שלה עם הקרם והשוקולד מלמעלה. אמה מה, כדי שלא נרגיש מקופחים, השף דאג לבזוק על צידי הצלחת כמות נדיבה של אבקת סוכר וקצת סירופ שוקולד לנוי.

החלפתי מבטים עם אישחביב. אישחביב הרים גבה במבט שאמר בבירור "בשביל לאכול את העוגה הזו צריך קודם כל לארגן משלחת חיפוש, כדי למצוא אותה בתוך הצלחת". הרמתי גם אני גבה במבט שענה "אולי הם התכוונו שהקראנץ' זה מה שקורה כשהסועד המיואש מנסה לנגוס בפורצלן". לא אגזים אם אומר שתוך חמישה ביסים, שניים של אישחביב ושלושה שלי*, נגמרה לה החגיגה הברזילאית על שולחננו. וכל התענוג עלה לנו רק 35 שקלים. ייתכן שרק אבקת הסוכר שעל הצלחת עולה במחיר בסיס של 20 שקלים, אינני יודעת. אבל שנינו הרגשנו, איך לומר בעדינות, שדפקו אותנו לגמרי עם העוקץ הברזילאי הזה.

לסיכום, כמה מילים לתשומת ליבו של הבוקששתר: מכובדי, מסעדה נאה הגית, והאוכל בה טעים להפליא. אבל קמצנות היא מידה מגונה, ולחייב אנשים בנפרד בסכום של 12-16 שקלים על כמה אצבעות צ'יפס או תוספת דומה, בנוסף על מחיר ההמבורגר, זה קצת מוגזם. וכדי להוסיף חטא על פשע, לגבות מחיר של 35 שקלים על קינוח זערורי למדי – שאגב, גודלה האימתני של הצלחת שעליה הוא מוגש רק הופך אותו לזערורי עוד יותר והופך את הסועד למתוסכל עוד יותר – ממש מעכיר את החוויה הנעימה של המזון המשובח. אף אחד לא אוהב לקום משולחן המסעדה כשהוא מרגיש כמו פראייר. אנא, תן עוד איזה כמה מילימטרים לפרוסת העוגה, כדי שלא תלך לאיבוד בתוך הצלחת ותבכה מרה.

לחלופין, אולי "ללין" צריכים להתחיל לייצר סבון שאפשר גם לאכול, כדי שיהיה לנו גיבוי בפעם הבאה. איזה טעם יש ללבנדר-פצ'ולי?

*נו, הוא ויתר לי על הביס האחרון. אישחביב או לא?


Responses

  1. הוצאת הצ'יפס מהמנה בבלאק היא המצאה זדונית של הזמן האחרון, בבחינת הפרד ומשול. ולא רק זה, אלא שהצ'יפס החריף האהוב עלי, עולה שקל יותר. מאחר וההבדל בין צ'יפס רגיל לחריף הוא כשני גרם של פפריקה וצ'ילי, יוצא שקילוגרם פפריקה וצ'ילי עולה 500 שקל. זלזול כזה בסועד הוא שגרם לי ולחברי לסור אל המתחרים בסקטור ההמבורגר האיכותי ("המבורג" ברחובות. ויש להם עסקית לילה שחבל על הזמן).

    ואנדר: בהמשך לזה, חישוב מהיר מעלה שהעוגה שפיסונת ממנה נחתה על שולחננו עולה בסביבות 600 שקל. וואחד עוגה!

  2. ר"ש צודק – הצ'יפס באמת היה פעם חלק מהמנה בבלאק. זו אפילו היתה אחת מהסיבות שבגללן העדפתי את בלאק על פני מוזס/אגאדיר.

    הכי טוב ממילא זה וולפגנג.

    ואנדר: יוחזר הצ'יפס למנות לאלתר!!!! אני אפילו מוכנה, נניח, לפתוח קבוצה בפייסבוק בשביל זה 😛

  3. אוף עם בלאק האלה! אפילו עסקית צהריים אין להם ובסופו של דבר יוצא שאכלת ג'אנק פוד (טעים אמנם אבל עדיין, בואו נקרא לילד בשמו – המבורגר בלחמניה) במחיר של מסעדת גורמה.
    גם במוזס צריך לשלם על התוספות בנפרד אבל לפחות בצהריים אפשר לצאת משם עם קצת פחות נזק מהעיסקית שלהם ולדעתי גם ההמבורגר שלהם יותר טעים. אגאדיר החליפו את הבשר שלהם או משהו ועכשיו ההמבורגר שלהם פשוט מזעזע.
    האמת נמאס כבר מכל המסעדות שרוכבות על הטרנד הזה של ג'אנק-גורמה! יסלח לי אללה שאני אומרת את זה אבל בורגר ראנץ' הם עדיין הפייבוריטים שלי, אם כבר ג'אנק אז שיהיה זבל כמו שצריך… :mrgreen:

    ואנדר: איכשהו, רצה הגורל ופתח שמיקווה היא עדיין מעצמת בורגר-ראנץ'! 😀   ואני מסכימה שמשום מה, הקציצה שלהם יותר מוצלחת מאחיותיה במקדונלדס ובבורגר קינג. הצ'יפס, לעומת זאת…

  4. ויתרתם על הקראמבל תפוחים? איך עשיתם את זה? זה לא 'עוגת תפוחים', זה מעדן מדהים!

    ואנדר: אכלתי פעם קראמבל תפוחים מעולה בסקוטלנד, ואני חוששת שכל קראמבל ארצישראלי יחוויר לידו. חוץ מזה, רבאק, במחיר כזה?…  זה צריך להיות הקראמבל המוצלח בתבל, פחות או יותר…

  5. זה מסוג המקומות שבאים אליהם פעם אחת ולא חוזרים יותר. בדיוק מהסיבה שאמרת, הם פשוט יקרנים לאללה. והאמת…הם גם לא כאלה משהו.מעבר לעניין של הצ'יפס, אני ביקשתי תוספת פטריות על ההמבורגר (אני אוהב פטריות, תהרגי אותי!) וחוץ מזה שלקחו לי על התוספת סכום שיכולתי לקנות בו בכרמל 3 חבילות פטריות, קיבלתי על המנה 3 פרוסות של פטריה שאם תדביקי אותן יחד תקבלי 0.02 פטריה.

    ואנדר: זו בדיוק הסיבה שאני אף פעם לא מבקשת תוספות על הבורגר. זה גזל לשמו, אין מילה אחרת. אני מאוד אוהבת פטריות, גבינה ובצל, אבל תוספת משולשת כזו להמבורגר היתה מכפילה את המחיר, בערך, ובלי שום הצדקה.

  6. פייי, איזה קמצנות בפרברים.
    אכן וולפגנג נותן תמורה נאה, טעימה ומשביעה. וגם במוזס לא סובלים יותר מדי…

    ואנדר: בוולפגנג עוד לא יצא לי להיות. הממ, עשיתם לי חשק 🙂

  7. פי, אם כבר לזרוק כל כך הרבה כסף בשביל אוכל בינוני+, אז לפחות לגשת למסעדה אמיתית ולא לקוואזי-מזללה כמו בלאק. אני חושב שביק מק היה משתלם הרבה יותר וטעים לא פחות (הנזק העיקרי יגיע כשישאלו איפה אכלת והתשובה תהיה "מקדונלדס".)

    ואנדר: האוכל לא היה בינוני לטעמי בכלל, הבעיה היתה התמורה בעד הכסף. אולי הפתרון זה לקנות את הצ'יפס במקדונלדס מבעוד מועד ולצרף אותו להמבורגר בבלאק?…

  8. דווקא לפי החדשות האחרונות ("גלריה" מאתמול) מסעדות ארצנו אמורות להוריד מחירים בהמוניהן, לקראת השפל הכלכלי הקרב ובא. לידיעת הקורא צ. בוקששתר.

    ואנדר: ועם ישראל עוד ממתין למהפיכה הזו. נראה לי שזה כמו הפרסומים על "עד 60% הנחה על בשמים" ברשתות הפארם השונות. את מגיעה לשם ומגלה שעל הבושם החביב עליך יש רק הנחה של 10%, וגם זה אחרי שהעלו את המחיר שלו מראש ב- 30%, מה שאומר שאת חוסכת בדיוק כלום בריבוע. *מנופפת אגרופים*  תעשו פעם הנחה כמו שצריך, חולירות!

  9. בדיוק מה שאמרנו לעצמנו בשבוע שעבר
    שיצא שעל שני המבורגרים, מנה אחת של צ'יפס ושתיה קלה
    שילמנו 140 ש"ח
    זה מטורף

    ואנדר: נותר רק לקוות שגם המסעדנים יבינו שבתקופה של מיתון, אנשים מחפשים להוציא פחות כסף, לא יותר…

  10. וואו. מתברר שבאמת כבר לא יצאתי הרבה זמן.
    האמת היא ששמתי לב שדווקא בג'אנקיה הקינגית ליד העבודה המחירים עלו בצורה מטורפת. ארוחת דאבל בורגר, שפעם עלתה איזה 32 שקל, עולה עכשיו 10 שקלים יותר, אלא שהבורגר קטן פלאים וגם מנת הצ'יפס הפכה לשקיק עם יותר מלח מתפוחי אדמה.

    את וולפגנג אני פשוט לא מכיר.
    לכל האגאדירים למיניהם הפסקתי ללכת בגלל המחירים הלא שפויים שלהם. לשלם על ארוחת המבורגר איכותי עד 50 שקל, כשהיא כוללת תוספות ושתיה, זה דבר שאני מוכן לסבול, איכשהו. מעבר לזה – שיחפשו.

    וד"א – אכלתי פעם אחת בבלאק בורגר לפני כשנתיים, למיטב זכרוני. היה נחמד. לא יותר. בטח לא משהו ששווה את המחירים המטורפים שהם לקחו גם אז. מוזס היו טובים יותר להערכתי, עם הארט-בורגר שלהם. בקיצור – נתראה בשווארמיה הקרובה לבתיכם…

    ואנדר: סליחה על השאלה האווילית, אבל עד כמה קשה בעצם להכין המבורגר איכותי בבית? הכל עניין של לקנות בשר טחון טוב, לא? או שיש איזה סוד תיבול ייחודי ששמור רק לשפים בקליבר של בוקששתר וחבריו?

  11. לא שמעת שמיתון???????? 👿

    ואנדר: צודקת. *מרכינה ראש בבושה* מעכשיו, רק פלאפל ב- 10 שקל…

  12. אני עם דרומי.

    ואנדר: קראמבל שולתתתתת!!!11

  13. שאון הלעיסות. האמת, בפרובינציה איליה-קפיטולינה כבר התרגלנו. שתי ההמבורגריות בקאטגוריית ה-"לא מגישים סוליה בלחמניה" כאן הם הבורגר'ס בר (כשר) ואיוו (לא כשר). בשתיהן הצ'יפס הוא לא חלק מהמנה והשתיה היא בבקבוק זכוכית של 330 מיליליטר. ככה זה כאן. בלאק לא תפס אותי בהפתעה בכלל.

    ואנדר: יש בורגרס בר חדש יחסית בפתח שמיקווה עירי, שהוקם למרבה החרפה די קרוב לבורגר ראנץ' המיתולוגי. אני תוהה אם הם שווים בדיקה או שמוטב לוותר מראש.

  14. אם את מגיעה בטעות לחיפה, יש במושבה הגרמנית את "דוזאן". יש להם פרוסות עוגה גדולות, עסיסיות וממכרות!!! ואני אף חושדת שהם משתמשים רק בחומרים הטובים והעשירים ביותר!!!! (עשיתי לעמי חשק לעוגה :-(…)

  15. כלומר, לעצמי, לא לעמי… 😳

    ואנדר: ואולי לא רק לעצמך, גם לי מתחשק עכשיו 😛  אני דווקא מאוד חובבת את חיפה, באמת מזמן לא הייתי שם. עוגה נראית לי סיבה לא רעה בכלל לביקור 😉

  16. ואנדר, אם את כבר מבקרת ב"דוזאן" יש במרחק רחוב וחצי מקום בשם "נבילה" שמוכר אוכל לבנוני ביתי *מעולה* במחירים שווים לכל נפש(שתביני כמה מעולה:את אחד מימי ההולדת שלי התעקשתי שיעשו שם במקום במסעדת פאר במרחק יריקה).הקובה והחצילים בטחינה מומלצים במיוחד.

  17. נ"ב חוץ מזה, יש בצומת סגולה קפה בשם "גאיה" שידוע לי ממקורות מוסמכים שהעוגות בו נהדרות, ובגודל סביר.

  18. גם הצ'יפס של בורגר ראנץ' יותר טעים! הוא מסולסל!

  19. איכס, חיפה. 🙂
    ואנדר, בדיקה זה בטוח שווה, אבל אל תצפי להמון. הכבש שלהם לא רע.

  20. קטונתי מלהביע דעה בענייני המבורגרים (צמחונית וכאלה), אבל יצא לי להיות השבוע באגאדיר, והם דווקא העלו מחירים! השמועות על המיתון לא הגיעו למסעדות עדיין.

    ואגב, לא חובה, רק אם משעמם לך, תייגתי אותך – http://almafray.blogli.co.il/archives/115

  21. באמת בושה הקטע עם הצ'יפס !
    מקומם, מקומם מאוד…

  22. נמרוד אבישר היקר,
    של נעליך מעל רגליך כשאתה מעלה על דל שפתיך את המילה "חיפה"!!! זו עיר מדהימה ואני גאה לחיות בקירבתה! (ונראה לי שברור לנו מי האיכס האמיתי וזו לא אני או חיפה!)

  23. מור, תשאירי לנמרוד את האשליות שלו: הוא צריך לפצות איכשהו על זה שהוא גר באחת הערים המלוכלכות בארץ. 🙂

  24. א. אני לא גר בעיר. אף עיר.
    ב. במחצית השנה האחרונה העברתי כמעט כל סוף שבוע בחיפה. זו עיר מגעילה.
    ג. המושב שאני גר בו הוא דווקא מהנקיים בארץ.
    ד. כשתתפנו מנשימת חומרים מזהמים, וקצת חמצן צלול – אוויר הרים צלול כיין? – ימלא את ריאותיכם ויצלל את מחשבתכם, תראו שאני צודק.

  25. ילדים, לא לריב… יש מספיק ערים מלוכלכות ומשעממות לכולם. אני גרה באחת מהן :mrgreen:

    ולגופו של עניין – אני דווקא אוהבת את חיפה! יש לי זכרונות נעימים מאוד משם, היתה לי חברה טובה שגרה שם במשך שנים, והיינו מרבות לבלות בכל מיני מסעדות ובתי קפה חביבים. הבעסה היחידה היא הנסיעה הארוכה והמייגעת לשם באוטובוס המאסף מפתח תקווה…

  26. נסעתי פעם באוטובוס המאסף ההוא בטעות.באמת בעסה של דבר- בדקת אם נסיעה לתחנת רכבת ארלוזורוב+רכבת יוצא יותר קצר?

  27. סביר להניח שנסיעה ברכבת באמת תהיה קצרה יותר. בהנחה שהרכבת תגיע בזמן ולא תאחר, כמובן, מה שקורה לעיתים ברכבת ישראל.

  28. הו, את בוודאי מתכוונת ל 921 הידוע לשמצה, או שמא ה 947? בכל מקרה שניהם נוראיים.

  29. ה921, בדוק.947 הוא חיפה-ירושלים, וידוע לשמצה בפני עצמו.

  30. אכן, 921. אפשר להתפגר שלוש פעמים במשך הנסיעה בזוועה הזוחלת הזאת…

  31. תיכננתי לכתוב משהו בשבח הצמחונות אבל דווקא ליז הצליחה להסיט אותי, כשהזכירה את הבורגר ראנץ'..

    אגב, זה רק אני או שאישחביב נשמע כמו רוצח פסיכופט?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: