פורסם על ידי: vandersister | נובמבר 20, 2008

איבוד הראש הוא הכרחי

הבה ונקדיש כמה דקות כדי לדון בבולשיט המוחלט הזה, בחנטריש הצרוף הזה, באיוולת הטהורה הזו שמכונה "פגיעה ברגשות דת". אינני מכירה היטב את לשון החוק בעניין, אבל אם אכן זהו הניסוח הקבוע בחוק, הרי שאני סבורה שאין דבר כזה "פגיעה ברגשות דת", מן הטעם הפשוט שלדת אין רגשות. לדתיים, לעומת זאת, יש רגשות, ולפי הדברים שחלקם אומרים לעיתים נדמה כי רק להם שמורה הפריווילגיה הזו. כלומר, של הכלת רגשות שעלולים להיפגע. 

למעלה מכך, מסתבר שהפגיעה ברגשות של אנשים דתיים (ואני מסייגת – מסוימים, לא כולם מלהגים בעניין זה ללא הרף, אבל יש לא מעט שעושים זאת, למרבה הצער) חמורה פי כמה וכמה מפגיעה ברגשות של אנשים אחרים. כאלה שאינם דתיים, למשל. למעשה, עבור אנשים דתיים (מסוימים) שכל כך שקועים בציוויי דתם, פגיעה בחילונים לא נרשמת כלל כפגיעה, כי היא שקופה עבורם לחלוטין. הם לא מסוגלים להבחין בה, לא כל שכן לנסות להימנע ממנה. זוהי ככל הנראה העמדה שהובילה את הכותבת טלי פרקש מ- Ynet לכתוב השבוע את הדברים הבאים תחת הכותרת "לחילונים מותר, לחרדים אסור":

"בזכות הבחירות המוניציפליות לראשות עיריית ירושלים, החרדים הפכו לידועים בציבוריות הישראלית כמגזר שתלטן. רבות דובר על היעדר יכולתם של אלה, לפנות מקום לטובת קבוצות מיעוט החיות לצידם. חוסר סובלנותם לצרכיו של "האחר", אי כיבוד רגשותיו של הזולת הרוצה לחיות את חייו החילונים ללא הפרעה. כל אלו אכן בקשות לגיטימיות, דמוקרטיות, סיפרו לנו, אך קצת גדולות על "הפרימיטיבים השחורים". גם אני כמעט והשתכנעתי. לאור הנ"ל, תוכלו ודאי לשער קוראים יקרים, את גודל התדהמה שאחזה בי למראה מאבקם ה"דוידי" של תושבי קיריית "הרי"מ לוין" החרדית-תל אביבית, בגוליית "חסר הטעם". על מה המהומה אתם שואלים? חברת "טיב טעם" בחרה לפתוח בצמוד לשכונה (באזור נווה שרת) "סופר" גדול. ולא שיש למישהו שם משהו נגד "סופרים", אלא רק נגד מוצר ספציפי שכבר קנה לרשת את המוניטין שלה. בשר לבן, חזיר, שינקן, נו איך שאתם קוראים לזה […] מרתיח לראות איך בכל פעם מחדש פגיעה ברגשות "האחר", ביחסי חרדים-חילונים פועלת בצורה חד כיוונית בלבד".

אכן מרתיח, מרת פרקש. נעזוב לרגע את הצביעות וההיתממות הארסית ואת העובדה – סליחה, את ה"עובדה" שה"כותבת" משתמשת ב"מרכאות" כמעט כל "שלוש מילים" – ונתייחס לתוכן. רשת "טיב טעם" היא אכן רשת שמשווקת, בין אלפי מוצרי מזון אחרים, גם בשר לא כשר; או כלשונה המקסימה של הכותבת, "שינקן, נו, איך שאתם קוראים לזה". אנחנו בדרך כלל קוראים לזה "טעים", מרת פרקש. אבל לענייננו: מה שמפריע לכותבת, לפי כל הסימנים, הוא העובדה שהחילונים המשוקצים הללו העזו להקים חנות שמוכרת בשר חזיר סמוך לשכונה שהיא דתית-חרדית באופייה. אינני מכירה את האזור די הצורך כדי לחוות דעה, אבל לפי מה שנאמר בתגובות לכתבה על-ידי תושבי המקום, לא מדובר בחנות שממוקמת ממש בלב השכונה החרדית והיא די מרוחקת ממנה, כלומר החרדים לא נאלצים אפילו בהכרח לעבור על ידה, לא כל שכן להיכנס אליה. ברם, עצם המחשבה על בשר חזירי שנמצא אי-שם בקרבתם הכללית – דהיינו, על אדמת כדור הארץ – מפריעה לתושבים החרדים ומהווה חוסר התחשבות ברגשותיהם עד כדי פניה לבג"צ. שקלו לרגע את הפיסקה הבאה מתוך דבריה של הכותבת, במטותא:  

"תושבי השכונה הקטנה, מובלעת חרדית בלב תל אביב החילונית, מתקשים משום מה לזכות באותה הבנה, סובלנות והתחשבות ברגשותיו של "האחר" מאנשי העיר המתקדמים והנאורים. הם מיעוט קטן. כולה שלוש מאות בתי אב, ועוד כמה מסורתיים מנווה שרת הסמוכה, שמשהו מנסה להצר את צעדיהם ולפגוע במרקם החיים בשכונתם. הם אנשים חרדים שפתחו להם "חנות חזירית" מול הבית. לא יכעסו? לא יתרעמו?"

מרת פרקש הנכבדה, הבה ואספר לך סיפור קטן. אני נוסעת למקום עבודתי אשר ברמת גן דרך כביש ז'בוטינסקי המהולל, שחוצה מספר ערים, החל מפתח שמיקווה מכורתי, דרך פרדס כץ, בני ברק ורמת גן וכלה בתל אביב. מדי יום ביומו אני עוברת את הנתיב הלז פעמיים, בדרך למשרד המחלקה למכשירים קטנים שעושים ציף, ובחזרה. ולנגד עיני חולפים מדי יום ביומו, פעמיים ביום, בזה אחר זה, שלטי חוצות עם פרסומות לרוב. אלא מאי? משום מה, בקטע הכביש של פרדס כץ-בני ברק, רבים מאותם שלטי פרסומת מושחרים, חתוכים או סובלים ממעשה ונדליזם כלשהו. קחי לדוגמה את הפרסומת שהחלה להופיע לא מזמן, לסידרת בשמים של חברת GAP. בשלט הפרסומת, מצדו האחד של השלט מופיע צילום של גבר, ומצידו השני – אישה. לא אישה ערומה. לא ציצים. לא תחת. ראש וכתפיים, זה הכל. ובכל זאת, בקטע הכביש של פרדס כץ-בני ברק, צדו הימני של שלט הפרסומת חתוך. מושחת. הטילו בו מום, כדי לעקור מתוכו את תמונת האישה. ואני צופה בשלטים הללו יום יום, פעמיים ביום, ותמהה אל ליבי עד מאוד.

ניקח דוגמה נוספת. סרט שיצא לא מזמן לאקרנים, "אביב 41" שמו, בכיכובו של ג'וזף פיינס, בין היתר, פורסם על גבי שלטי החוצות כמקובל. הסרט עוסק בזוג יהודים בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה. התמונה שעל שלטי הפרסומת הציגה את פיינס והשחקנית שלצידו. לא ערומים. פשוט איש ואישה, בתצלום יחד. התרצי לנחש, מרת פרקש, מה קרה לדמותה של האישה בפרסומות לסרט בקטע הכביש שבין גבול פתח שמיקווה לגבול רמת-גן? נכון מאוד. החור השחור של הנשיות בלע אותה. מן הסתם, חוקי הפיסיקה אינם מאפשרים קיום צלם-אנוש של נשים בפרהסיה באותו קטע כביש. והדבר חוזר על עצמו שוב ושוב, בפרסומות לכל דבר ולכל עניין, החל ממכונות כביסה, דרך אופנה וביגוד וכלה בסרטים שעוסקים בשואה. כדברייך – התוכלי לשער, מרת פרקש, את גודל התדהמה שאוחזת בי בכל פעם מחדש, כשהן שוב ושוב צועדות בסך לפני פרצופי? נשים בלי ראש ובלי גוף, בלי כבוד עצמי ובלי צלם אנוש, אל מול עיניי המשתאות? את מדברת איתי על פגיעה חד-כיוונית ברגשות, מרת פרקש? יום יום ושעה שעה פוגעים שם ברגשותיי, מטילים מום בגופי, משדרים לי שעלי להתבייש בהיותי נקבה. ואני אפילו לא "מיעוט" ולא "מובלעת". אני שייכת למגזר שמהווה למעלה מ- 50% מהאוכלוסייה (51%, כמדומני). כדבריך – אני אישה שמורידים לה את הראש ואת הגוף מול העיניים מדי יום ביומו. אני אישה שאונסים את דמותה וחותכים בבשרה ללא הרף. לא אכעס? לא אתרעם?

ומי מגן עלי, גברת פרקש? עם מה אלך לבג"ץ? איזה חוק חוקקו בשבילי? אילו פתרונות יש לי ולך במצבים כאלו? אם את לא רוצה לקנות בשר חזיר, אל תיכנסי לטיב טעם. סתם רעיון. הם לא מציגים תמונות-ענק של חזירים בפתח החנות, כך שניתן לעבור ליד הפתח בלי להיאחז חיל ורעדה. אבל מה אני אעשה? אפסיק ללכת ברחובות? אפסיק לנסוע בז'בוטינסקי? אקבל בהכנעה את הדין שאומר שכאישה חילונית ש"מתחשבת ברגשות הדתיים", אסור לי לפצות פה ולצפצף כנגד הפגיעה הקשה והחמורה הזו? שאני חייבת לקבל את העובדה שאני, כל כולי, כל גופי ודמותי וכל אשר לי, הם טומאה ותועבה?  

דוגמה אחת אחרונה יש לי בשבילך, מרת פרקש, והיא עצובה ביותר. לא מזמן פצחה יו"ר מפלגת "קדימה" ציפי לבני בקמפיין לקראת הבחירות הממשמשות ובאות. האם ראית את שלטי החוצות הללו? הם מציגים את הסלוגן הנבחר ואת פרצופה של לבני – תמונת ראש בלבד. כאשר ראיתי לראשונה את הפרסומת הנ"ל לא יכולתי שלא לתהות כיצד יגיבו אותם ונדליסטים פורעי-חוק לעניין (מדובר, בכל זאת, בעבירה על החוק, מרת פרקש. השחתת רכוש, קוראים לזה. ולו גם בשם הדת). האם יעזו לחתוך את פרצופה של לבני מהשלטים? ובכן, התברר לי שאין צורך בכך. לפי מה שהצלחתי לראות, ישנם שני סוגים של שלטים לאורך ציר ז'בוטינסקי: עם תמונה ובלי תמונה. באזור בני ברק, לפחות בקטע של ז'בו שבו אני נוסעת, יש רק סלוגן, בלי תמונת הראש. מסתבר שלמען הדתיים, מסוגלת ומוכנה מי שמבקשת להיות ראש ממשלה במדינה הזו לאבד את ראשה.

אז אני את הראש שלי עוד לא איבדתי לגמרי, יש לקוות,  ובכוונתי להצביע למישהו או מישהי שמעדיפים לשמור את ראשם ברשותם. ובפעם הבאה שמישהו ידבר איתי על "פגיעה חד-כיוונית ברגשות דת", אני אצחק בקול גדול. או שאבכה.


Responses

  1. אין ספק – הדתיים עושים דברים מחפירים בשם הדת. אני נתקל בזה יותר ויותר בשנים האחרונות. אני מניח שפוסט בנושא הזה, כפי שאמרתי לך אמש, הוא רק עניין של זמן…

    הדבר שמשגע אותי בעיקר הוא הקטע שכתבת על נווה שרת. ברוב עוונותיי, גרתי בשכונה הזו כמעט שנה תמימה, וזאת בגלל שכר הדירה הנמוך במיוחד (בכל זאת – שכונה "חרדית").
    הקטע המצחיק הוא, שלא ברור לי על מה הצעקה: בלב שכונת נווה שרת היתה במשך שנים מעדנייה רוסית, עם כל השיקוצים האפשריים, כולל בשר לבן. אני אישית קניתי בה בשר כזה לא אחת. אין לי מושג מה קורה איתה היום, אבל אני חייב לציין שזה נשמע לי צבוע במיוחד לצעוק על "טיב טעם". נראה לי שפה דווקא פוליטיקה קטנה וקטנונית משחקת תפקיד.

    ואנדר:אכן, בפרט בתקופה של לקראת-בחירות. אם אפשר לעשות קצת רעש לטובת החרדים תוך נפנוף ב"פגיעה ברגשות" ודמעות מזויפות, למה לא?…

  2. מה שטלי פרקש לא מסוגלת להבין, כמו גם רבים מחבריה, שאין כ קשר הגיוני בין הדרישות שלהם מהחילונים ובין הדרישות של החילונים מהם. אם להתייחס לדוגמת ה"טיב טעם", לא תמצאי אף חילוני שפוי שימחה ויזעק כנגד פתיחת חנויות תשמישי קדושה, ישיבה או כולל. בניגוד לחרדים, הדבר היחיד שמפריע לחילונים הוא ניסיון חרדי *לכפות* על הזולת חוקים ומנהגים שלא נוגעים לו. מנגד, לחרדים דווקא יש מאניה שגורמת להם לנסות להכריח את זולתם לנהוג כמנהגיהם שלהם. אולי כי מראהו של מישהו שבוחר לנהוג אחרת מהם וברק אלוהי לא פוגע בו במקום פוגעת ברגשות שלהם.

    בקיצור, ההשוואה שלה בין ההתנגדות לכפייה דתית, לבין פתיחת חנות טיב טעם שלא כופה על החרדים ולו כלום, היא חסרת בסיס ומגוחכת.

    ואנדר: מסכימה לגמרי, ואני חייבת להודות שלא חשבתי עד כדי כך על ההיבט של "היעלבות" מהעובדה שאלוהים לא מעניש את הכופרים. בהחלט ייתכן שזה גורם לאנשים מסוימים לרצות למלא את תפקידו של אלוהים. או סתם לרצות להיות קוץ בתחת של אנשים שחושבים אחרת מהם.

  3. במקרה נסעתי אתמול בציר הזה בדיוק.
    ראיתי את השלטים של לבני ותמהתי.
    תודה שהארת את עיניי.

    ואנדר: ממש משעשע לראות איך דווקא בימים אלה, מרת לבני מרבה לדבר על "אי-כניעה לתכתיבי החרדים", מה?…

  4. היר היר!!

    ואנדר: *קדה עמוקות*

  5. יפה אמרת, ויפה כתבת.

    רק הערה אחת, מעט קטנונית: הטענה שלך בדבר השלטים קצת חלשה בעיני. כלומר, את צודקת, אבל העיירה בוערת ואת מתלוננת שהחנויות סגורות בין 2 ל-4 (נניח 🙂 ). באופן ספיציפי: יש סגרגציה באוטובוסים (אוטובוסי "מהדרין" — אה, אילו מרכאות מוצדקות), אין נישואין אזרחיים בישראל, יש נשים עגונות, חיילים מחפשים אצבעות תחת אש, ירושליים בוערת כל פעם שפותחים את כביש בר-אילן, ילדות בנות 10 רוקדות בשקים חומים, ואת מתלוננת על דמות האישה כפי שהיא משתקפת בונדליזם של פרסומות. דווקא פרסומות? כאלה שגם אנחנו אוהבים להשחית, אבל במקרה שלנו אנחנו משנים אותן בדרכים מצחיקות. דווקא מזה, מפגיעה-מיד-שלישית הזאת, לא הייתי מתרגש. מי שמשחית את פגעי התרבות המודרנית האלה, מבחינתי פטור מעונש. מצד שני, אני קטנוני. מה שמפריע לך, מפריע לך. אני מבין למה זה מפריע.

  6. אלעד, החטאת החטא-היטב את הנקודה. הנקודה היא לא שהפרסומות הושחתו. הנקודה היא האופן בו הן הושחתו, כך שנשים הודרו מהן. שים לב לרשימת הפגעים שמנית:
    אוטובוסי "מהדרין"[1]: הדרה של נשים אל חלקו הלא נראה של האוטובוס והרחקתן מהעין, נובעת מתפישה דימונית של האישה כמפתה שמשחיתה את לבו של האיש תמים-ההליכות.
    אין נישואין אזרחיים: זוג הרוצה להתחתן חייב לעבור את טכס רכישת האישה היהודי.
    ילדות בנות 10 בשקים חומים: אני צריך להרחיב על הדמוניזציה?
    אז אני מצטער, אני לא רואה למה לא להוסיף: נשים מודרות במרחב הציבורי הדתי גם בפרסומות. אין להן מקום בציבור, לפי הדת היהודית (ושוב נזכיר את "אישה חמת מלא צואה ופיה נוטף דם והכול רצין אחריה", את "מרבה נשים מרבה כשפים" וכו'). העניין כאן הוא לא שלטי הפרסומת. העניין כאן הוא גזירתן החוצה של הנשים. ואת הנקודה הזו פספסת בקילומטרים.

    [1] האתגר שהצבתי בזמנו קיים: שמישהו יראה לי צידוק הלכתי לעניין הזה.

  7. בימים היותר קיצוניים שלי חשבתי לעצמי שאולי צריך פעם לתפוס קבוצה של הפיגווינים ולהכריח אותם להביט על אישה במשך כמה שעות. על סתם אישה, לא משהו יוצא מגדר הרגיל. אישה נורמלית, לבושה וכו'.
    אולי כך יבינו שאין בזה שום דבר נורא…

    (אלא שבדיעבד הבנתי שזו צביעות אחת גדולה, ובשביל להביט על נשים, לא כל-כך לבושות, החברים האלה אוהבים מאוד להשתמש בחוות המחשבים של אוניברסיטת בר-אילן והעברית. אפילו אצלנו בספריה הרפואית אפשר למצוא פה ושם איזה דוס, המשקיף בחדווה על איברים אינטימיים באחד ממחשבי הקטלוג).

    ואנדר: כבר אמרתי בעבר (אפילו בבלוג זה, אם אינני טועה) שצניעות-יתר שווה בעיני לפורנוגרפיה, כי היא מעלה על נס את נושא העירום והמיניות. שני צדדים של אותו מטבע, מבחינתי. כך שבכלל לא מפתיע אותי שחרדים נאלצים לפשפש בספרי אנטומיה כדי להתוודע לגוף הנשי/גברי. אולי זה הזמן להוציא מהדורה אנטומית מיוחדת של פלייבוי, לחובבי הז'אנר?…

  8. סתם אנקדוטה,
    במהלך הקמפיין של התעוררות-ירושלמים בירושלים,
    ביקשנו לתלות פרסומות של שלושת המועמדים הראשונים ברשימה על גבי אוטובוסים של 'אגד', דרך מפעילת הזיכיון, 'כנען'.
    המועמדים הראשון והשלישי, הינם בעצם, מועמדות.
    בשביל לקצר, כנען לא הסכימו לשים תמונה של נקבה על האוטובוסים (בכוונה נקבה: לא בת שמונה ולא בת שמונים, לדבריהם).
    מכאן לבג"צ, לערוץ 2 וכו'.

    הפסיקה: להדפיס ולתלות, ללא תשלום, את הפרסום של הרשימה, על כל אוטובוסי אגד בירושלים, בהקדם האפשרי.
    בסוף נתלו על חמישה בערך, ביום הבחירות עצמו.
    שיהיה.

    לתשומת הלב,
    במאבק הזה של הדת, חילוניים-דתיים, מי יצא מפסיד?
    אגד וכנען.

    ואנדר: מה שמוציא אותי מדעתי הוא שלוות הנפש שבה הדרישות הללו מתקבלות בדרך כלל, כביכול מדובר באיזו מוסכמה מובנת מאליה. אם מישהו היה מציע – או נגיד, אם מישהי היתה מציעה שמעתה והלאה לא ייראה פרצופו של גבר בחוצות הארץ, על גבי אוטובוסים, שלטי פרסומת וכו' – הרי שאף אחד לא היה מסכים לזה. אתה יכול לתאר לך את ביבי נתניהו פוצח בקמפיין מבלי להראות את פרצופו? את ש"ס לא מעזים לפרסם את תמונתו של הרב עובדיה? אבל כשזה בא לנשים, משום מה זה בסדר מטעמי "צניעות" ו"התחשבות בדתיים". חרפה, כלימה ובושה.

  9. מצדיעה לפוסט הזה

    ואנדר: תודה, יקירתי!

  10. כמו שאמר פעם איש חכם: לחילונים אין רגשות.

    ואנדר: אנחנו בכלל תינוקות שנשבו או משהו, לא?..

  11. נמרוד: לא החטאתי. לא הבנת את טענתי. בכוונה הבאתי את הדוגמאות שהבאתי. אני אומר שחשוב מאד להפסיק את הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, אבל שלהתלונן על השחתת פרסומות זה לנבוח על העץ הלא נכון. הרי פרסומות בעצמן הן השחתת המרחב הציבורי ע"י בעלי הממון.

  12. אבל אלעד, התלונה היא לא על השחתת הפרסומות, אלא על האופן בו הן הושחתו.

  13. אני מבין אותך, ואני גם חושב שבעצם הבנת אותי. הטענה שלי היתה ניטפוק מראש, בוא נעזוב את זה. כל מה שאמרתי זה שצריך להילחם במיזוגניה כאילו אין תעשיית פרסום, ולהילחם בתעשיית הפרסום כאילו אין מיזוגניה.

    ואנדר: אלעד, נמרוד – אני חושבת שהבנתי את שניכם ושבעצם אתם גם מבינים האחד את השני… אני מסכימה שתעשיית הפרסום היא שוביניסטית ודוחה כלפי נשים במגוון דרכים, וגם זה עניין לענות בו; אבל הוא לא היה נושא הפוסט הפעם. נסכים בינינו שלא צריכה להיות שום מניעה להציג תמונות של נשים על גבי שלטי חוצות, ולא משנה מה התירוץ ההלכתי. אחר כך נתחיל להתווכח לגבי חוסר הטעםהמשווע והאובייקטיפיקציה הבלתי פוסקת של נשים בתעשיית הפרסום 😉

  14. כל מילה בסלע. אני מסכימה בכל לבי.

    (מותר להגיד משהו לא קשור? האישה שלצדו בפוסטר של אביב 41 היא השחקנית הנפלאה והיפיפיה[והסקוטית) ניב מקינטוש. סתם שתדעו. "הכרתי אותה" בסדרה Bodies הבריטית שמשודרת מדי פעם בש"ח ב-BBC פריים. זו סדרה שמביעה ביקורת חריפה על מערכת הבריאות באנגליה)

    ואנדר: מותר ואף רצוי 😀  אין כמו שחקנים בריטיים, ויש לי חיבה מיוחדת ליוצאי סקוטלנד. אולי בכל זאת אלך לצפות בסרט הזה בקולנוע?…

  15. הו, מה כבר ההבדל הגדול?
    דמוניזציה היא תמיד העצמה. באיזו חברה עוד יתייחסו אל נשים בכל כך הרבה יראה (יראה, כמו "יראת כבוד" או "יראת ה'". יראה, angst, היא הבסיס של האמונה הדתית) עד כדי ייחוס תכונות מאגיות לצלמן בלבד, בלי קשר לזהותן?
    אתן יצור מיתולוגי. סוגדים לכן. אבישר אמר את זה: "אישה חמת מלא צואה פיה נוטף דם והכול רצין אחריה". לקחת את זה מהמשנה? תראו איזה פסוק יפה. בכלל לא משנה תוכה של האישה, ואם היא במקרה, ובמחילה מכבודכם, שק של קקי יורק דם. עדיין הכול רצים אחריה. בת אלים ממש. אם אני מבין נכון את הטענות של רובכם פה, אתם לא חושבים שדת צריכה להיעשות בפומבי, אלא בביתו הפרטי של כל אחד. אז למה אתם תולים תמונות של אלילות בראש חוצות?

    ואנדר: אקסטטיקוס, ברכותיי. זה עתה זכית בפרס "התגובה ההזויה ביותר לשנת 2008", ואתה מקבל לאות תודה פסלון של קקי מוזהב. אגב, שקלת פעם לשנות את הכינוי שלך ל"אקס-קקיקוס"?

  16. ecstaticus, יופי, הרגת את הדיון

  17. ecstaticus יקירי. קודם כל, פסוק מגעיל ביותר. תודה על הגראפיות.
    רציתי לכתוב יותר אבל נזכרתי שאסור להאכיל טרולים.

  18. אוי, כתבתי כאן תגובה שלמה לאקסטטיקוס ונאלצתי למחוק אותה כי האסימון פתאום נפל לי. נבדוק משהו:
    אקסטטיקוס,
    Belua multorum es capitum, תן מספר.

  19. לא היתה דמות כזו של שד בבאפי?

  20. נמרוד, מה פספסתי? אם תוכל, שתף.

  21. אני מבטיח להסביר, אחרי שאני אוודא שמה שאני חושב הוא באמת נכון. התרגום של המשפט הוא: "העם (האנשים) הוא מפלצת רב-ראשית". נדמה לי – אני מקווה שאינני טועה – שהבחור (?) לובש דמות.

  22. אה, טוב, אם זה ענייני באפי אני זז הצידה ומביט בתמהון

  23. קיטי, עד כמה שאני זוכרת, בבאפי היה "קקיסטוס", שזה די דומה. מצד שני, היו כל כך הרבה שדים בבאפי, שבהחלט ייתכן שהיה גם "אקסטטיקוס". ואפשר גם לשלב – "קקיסטיקוס". הממ, יש לזה צלצול מעניין, נראה לי שאציע את זה לאקדמיה ללשון עברית.

  24. עלית עליי. ארבעה, אבל אתה בטח מתכוון לשבעה. מה הסגיר אותי, או שזה ידע כללי?
    אה, ובטוב מכל העולמות האפשריים, הייתי מעדיף שלא תגיד כלום.

  25. הא. שבעה. לא חשבתי על זה אפילו. מרשים. אני מניח שהורדת את הד"ר במתכוון, נאמן לאסכולת ה"כבר לא עוד לא".
    מה שהסגיר אותך זה האיות הלטיני. היה מתבקש extaticus.
    בזמן שאני רוצה לכבד את בקשתך, צריך לתת הסבר כלשהו לאנשים האחרים.
    אז ככה:
    לא, זו לא דמות מבאפי. אקסטטיקוס הוא… הדרך הקלה הייתה להסביר מאיפה לקוח השם, אבל זה יגלה מעט יותר מדי, אני חושב. הוא דמותה הגברית של המלנכוליה הפאסיבית, במובן מסוים. זה מורכב. תנסו להיזכר רגע במעשה שעשיתם, מעשה גדול. משהו שהייתה לו משמעות כבירה וגם קצת פחד עבורכם, משהו שידעתם שידרוש מכם מאמץ ויוציא אתכם מאזור הנוחות שלכם, יותר מאחור את החיים שהיו לכם. תחילת לימודים, שינוי קריירה, עזרה להורים חולים, חתונה, ילד, אימוץ כלב, דברים כאלה.
    תנסו להיזכר ברגע שבו החלטתם לעשות את המעשה הזה, והתחלתם לפעול כדי להגשים את ההחלטה. ברגע הזה ממש, יש צביטה קלה של מלנכוליה על ה"אני" הישן שלכם, שאתם נאלצים (או יותר נכון, מאלצים את עצמכם) לעזוב מאחור. פרידה חטופה, לפני שאתם מניחים עליכם את כובד משקלה של האחריות. אקסטיקוס הוא מה שאתם משאירים מאחור. הדבר שממנו אתם נפרדים. קיום חסר אחריות ופאסיבי של אנוש, אולי צל של אדם א-חברתי וחסר מחויבות, וזה באמת ההסבר הטוב ביותר שאני יכול לספק.
    כך צריך לקרוא אותו. אקסטטיקוס הוא מה שמניע אותנו לאין ברירה שבפעולה משנת גורל. לא צריך לקרוא את המילים שלו, שלעד ינסו לשלול (כי במובן מסוים, ואם ירדתם לסוף דעתי זה בוודאי יהיה ברור לכם, אקסטטיקוס הוא שלילה), אלא את הרגשות שהם מעוררים בנו, הקיומים החברתיים, האחראים, בעידוד שלנו לצאת לפעולה.
    זה מורכב, אבל בגדול, אם אתם לא מסכימים אתו, סימן שהוא אמר דברי טעם. 😆
    אני מקווה שזה היה מספיק ברור מחד ולא חושף מדי מאידך. לילה טוב.

  26. נמרוד, אני מודה לך על ההסבר הארוך והמאלף. יחד עם זאת, היות שאתה ואקסטקטיקוסקוס, או איך שלא קוראים לו, מדברים אחד עם השני בשפת סתרים, עדיין אין לי מושג מה הסוד הגדול ששניכם מרמזים אליו. אני גם תוהה מה הקשר של כל זה לפוסט שכתבתי. במטותא משניכם, אם יש פה עניין של חיסול חשבונות או כיסוח הדדי, שמרו זאת בבקשה לשיחות פרטיות. או שתשתפו את יתר האנשים שעסוקים כרגע בלמצמץ ולגרד בפדחתם בחוסר הבנה (ולא בגלל שהם אידיוטים).

  27. התנצלות כנה. זה באמת לא המקום. אין פה ממש סוד גדול. בכל מקרה, אין טעם להתרגז עליו. "לא להאכיל את הטרול"? לא שונה נורא. זה מה שרציתי לומר.

  28. אני באמת לא יודעת מה קרה פה כרגע. אבל כן, זכור לי רגע כזה של ייאוש גדול ואפלה (גם פיזית) שלאחריהם החלטתי לזרוק הכל, אפילו לשרוף את הגשרים מאחוריי מבחינה מסוימת, וללכת הלאה, להעז, לנפנף לשלום לקיטי שכבר לא הביאה לי תועלת. הלילות הראשונים היו כאב פיזי טהור של הלב וגעגועים שיכולתי להרגיש אותם בשרירים, כמו בשפעת.
    אבל לא הצטערתי. זכיתי בהמון דברים טובים. אני שמחה. 🙂

  29. לא קשור אבל לKitty
    Bodies משודר שוב בשידור חוזר בערוץ 23 יום חמישי ב23:00 אני חושב שהם רק בסביבות הפרקים הראשונים. אני חייב לציין שיש סצנות שאינך מצפה לראות בטלויזיה. (אולי מתאים יותר לתלמידי הרפואה)

  30. פשוט פוסט מעולה. לא שהיו לי כוונות להצביע ללבני עד עתה, אבל עכשיו בהחלט לא מתכוון. היא ודאי הייתה מודעה למחווה המשפילה והסקסיסטית הזו כלפי החרדים והטקטיקה הפוליטית הזולה הזו פשוט מגעילה אותי.

    אני חושב שיש יחס ישר בין האבסורד והחולשה של אמונות מסוימות ובין כמות האלימות המופעלת על מנת להשתיק את הביקורת עליהן. זה פשוט עלוב, פתטי, כמה שעצם נוכחותו של צלם של אישה גורם לציבור החרדי לשקשק ולהתחלחל. הם כל כך מפחדים מהמיניות שלהם, מהאימפוטנציה שלהם להחזיק בנשותיהם מרצונם, שהם בוחרים להשמיד כל צורה של אישה שאיננה כנועה לחלוטין. זה פשיסטי, פחדני ודוחה.

    הייתי רוצה לדעת מה העבדקנים היו עושים אם הייתי מסתובב לי ברחובותיהם ומרסס את תער אוקהם או ציטוטים של סאם האריס או ריצ'רד דוקינס. אני בטוח שהם היו צדים אותי ומכריחים אותי לשלם ביוקר על כך ש"השחתתי רכוש ציבור", כאשר למעשה, מה שעשיתי זה פגעתי ברגשות הענוגים והמושתנים שלהם.

    ואנדר: לא שאני מעודדת מעשי ואנדליזם, אבל באמת היה מעניין מה היה קורה לו מישהו היה מעז לרסס על תמונתו של הרבבודיה משפטים נבחרים של ניטשה וכדומה. המממ.

  31. לכליל, כן אני יודעת. ראיתי כבר באדיקות את כל העונות (שתיים + ספיישל).
    אני מוכנה להישבע שהלידות שרואים שם הן אמיתיות. 😯
    ובכ"ז, זה לא הפריע לי לנשנש מול הטלוויזיה.

  32. אוף, אני לא מוצא עכשיו את הלינק, אבל לפני כמה ימים הייתה כתבה בווינט (או אולי בהארץ?) בדיוק על עניין הפרצוף הנעלם של לבני על השלטים. לפי הנאמר בכתבה, העניין נעשה בלי ידיעתה (יה רייט) והיא "הנחתה" להשיב לשלטים את הפוטורצח.
    .
    אני מניח שהסיכוי שבאמת ישנו את השלטים תואם את הסיכוי שאני אתמנה במפתיע למלך אנגליה.

    ואנדר: לפחות לפי מה שראיתי בז'בו, לא שינו אותם, אלא פשוט הורידו. ביזיון. מה עוד אפשר לומר?

  33. אוף, כמה יפה כתבת.

    מאוד נהנתי לקרוא והסכמתי רבות ואף בקול רם, למרות שרק אני פה עם הדברים.

    ואנדר: רב תודות! גם אני נוהגת לדבר עם עצמי מדי פעם. זה לא אנחנו שמשונים, באמת – זה כל היתר.

  34. […] אף רמז לאישה בשלטי חוצות, תופעה שאנו מכירים כבר היטב, ולאו דווקא בירושלים. עוד ראש של המפלצת, קולני ואלים, הוא "קווי המהדרין" […]

  35. […] אף רמז לאישה בשלטי חוצות, תופעה שאנו מכירים כבר היטב, ולאו דווקא בירושלים. עוד ראש של המפלצת, קולני ואלים, הוא "קווי המהדרין" […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: