פורסם על ידי: vandersister | נובמבר 14, 2008

זהו. אני מרימה ידיים

כבר שבועות מספר שואן-דר-אמא מנהלת קמפיין עיקש במטרה לשכנע אותי לקבל חיסון נגד שפעת. "ככה תהיי מוגנת יותר", כך ואן-דר-אמא בשכנוע עמוק, "תקפצי כמה שיותר מהר לקופת חולים כדי שלא תאחרי את המועד ותחלי. גל השפעת הראשון כבר כאן!" – "אבל אמא", כך אני, "בשנה שעברה גם את וגם אבא התחסנתם, שניכם הייתם חולים במשך שבועיים, ואני לעומת זאת לא קיבלתי חיסון ולא הייתי חולה". – "פפפפט… זה היה במקרה", כך ואן-דר-אמא בביטול, "עדיף לקבל חיסון. תאמיני לי – לכי להתחסן בהזדמנות הראשונה!" – "טוב, אמא", השבתי בהכנעה, ולא הלכתי לקבל חיסון. עם כל הכבוד, אני נוסעת מדי יום לעבודה ובחזרה בחממת חיידקים מהבילה על גלגלים, מלאה וגדושה בהמוני ב. ישראל המכחכחים, מזוררים, מחרחרים ומקנחים עם מיטב הרפרטואר של מחלות העונה. אם זה לא מחסן אותי, למזרקון הצנוע של חיידקי השפעת המוחלשים בחסות קופ"ח בהחלט אין סיכוי.

ובכן, חלף לו שבוע וחצי מהרגע שבו קיבלה ואן-דר-אמא את החיסון המיוחל; והנה אני מתקשרת ערב אחד לבית הורי כדי לשמוע מה קורה, ואת השפופרת מן הצד השני מרימה לה צפרדע צרודה, בעלת קול דומה במקצת לזה של אמא שלי:

"האאלו?…. כחחחח…"
"אמא??" אני נבהלת. "מה קרה?"
"אני קצת חולה…" כך ואן-דר-אמא בנשימה כבדה, "יש לי קצת חום…"
"כמה קצת?" אני מקשה.
"שלושים ושמונה משהו… כחחחחוחחוחו… וכואב לי כל הגוף…"
"אמא, יש לך שפעת".
"מה פתאום שפעת!!…כחחחחהקהקחחח… הרי קיבלתי חיסון".
"נכון", כך אני בעצבים, "ומסתבר שגם השנה החיסון הזה שווה לתחת".
"לא נכון", מתעקשת הצפרדע שפעם היתה אמא שלי בקול צרוד, "הרופאה אמרה שאם לוקחים את החיסון, גם אם מקבלים את המחלה, זה עובר יותר מהר… כחחחווווהההחחחחממממ".

ובכן, מקץ שבוע של חום, כאבים, נאחס כללי ושיעול שהלך והתחזק, הלכה ואן-דר-אמא לרופאת המשפחה עם שפעת "מוחלשת" וחזרה עם שפעת מוצקה ואיתנה, ותוספת נאה של ברונכיטיס. על כן קיבלה מיד אנטיביוטיקה בכמויות אסטרונומיות, אינהלציות, משאפים ושאר דברים שאנשים שבכלל לא חולים כי הם עשו חיסון נגד שפעת לא אמורים לקחת. בשיחה שהתנהלה בינינו אתמול, אומללותה המפוארת של אמא לא ידעה גבולות:

"הי אמא, מה המצב?"
"מה המצב? כחכככחחחוקק, איך יכול להיות המצב, לדעתך? כחוווו!!"
"אני מנחשת שלא כל כך טוב…"
"איך יהיה טוב??? אני משתעלת כל היום, לא מצליחה לישון בלילה כי אני נחנקת, כל הגוף כואב לי, כחחחהמממ!!!"
"אוי", כך אני בצער, "והמשאף לא עוזר לך לנשום?"
"משאף?…" קולה של ואן-דר-אמא נעשה חומקני משהו, "עוד לא ניסיתי אותו".
"מה זאת אומרת?" אני מרימה גבה, "הרי הרופאה נתנה לך את זה בשביל שיהיה לך יותר קל לנשום, לא?"
"זה לא נראה לי טוב", טענה הצפרדע האימהית שלי בחשדנות, "אני לא בטוחה מה זה יעשה לי".
"זה יעשה לך שיהיה יותר קל לנשום ותוכלי לישון בלילה. את לא רוצה לישון בלילה?"
"עזבי אותי", נהמה ואן-דר-אמא בתגובה, "כבר אין לי חיים. כל היום אני יושבת פה כמו סמרטוט, משתעלת, לא יכולה לנוח רגע… כל הלילה אני מחרחרת…"
"נו, אז בשביל זה יש משאף!", אני כמעט יוצאת מהכלים, "למה שתיחנקי כל הלילה? למה את לא רוצה לעזור לעצמך לנשום כמו שצריך ולישון?"
"חחחרררררר", כך ואן-דר-אמא, "אני לא צריכה שום דבר… אני כבר אנוח בקבר… כחחחהוווממממ… השיעולים האלה הורגים אותי…"
"אז למה… למה לא לנסות את המשאף?…." דמעות חונקות את גרוני, "תנסי… אולי זה יעזור…"
"שום דבר לא יעזור… אני כבר אשב פה ואיחנק, אל תדאגי לי… חרררר…"

האם מישהו מכם, קוראים חביבים, יכול לנחש מהי ארץ מוצאם של הוריה של ואן-דר-אמא? בין הפותרים נכונה יוגרל ברונכיט במצב טוב וישיבה בחושך. לבד.


Responses

  1. השאלה היחידה היא האם אבותיכם התלוננו בפני ילדיהם בהברה וורשאית או ביידיש בסגנון לודג'… 🙂
    איחולי בריאות ואושר!

    ואנדר: בעגה הפשמישלנאית, כמדומני 😛  תודה רבה!

  2. אני מניחה שאת יודעת שאת מספרת רק את הצד הקליל יותר של המטען הגנטי הכבד…
    הבעיה האמיתית היא כשהזכר הפולני נופל למשכב, ולא הנקבה. מחקרים אנתרופולוגים רבים לא טועים!
    ובעיה חמורה אף יותר, לפחות בחלקת האלוהים הפולניה שלי, היא שזה מחמיר מדור לדור, כלומר בינתים המקרים הקשים ביותר של מסכנות חשכה ולבדיות, מעורבים בגסיסה עמוקה הופיעו אצל אחי…

    רק בריאות!

    ואנדר: למרבה השמחה (?), ואן-דר-אבא הוא דווקא ממוצא הונגרי, כך שהאנחות שלו בדרך כלל משולבות לא במרטיריות פולנית אלא באגרסיביות יורה אש, גופרית ופפריקה חריפה במיטב מסורת המדיארים. אם כי יש להודות שפולניות היא דבר מידבק, ולכן הצד של אמא הוא הדומיננטי יותר במשפחתנו 😉

  3. אולי אני טועה פה במשהו, אבל החיסון לא כולל חיידקים מוחלשים אלא מומתים.
    (יכול באמת להיות שאני טועה, הקורס חובשים שלי היה לפני למעלה מ-4 שנים)

    ואנדר: אני לא יודעת אם החיידקים האלה היו מוחלשים, מתים או בתרדמת, אבל איכשהו בהשפעת הדם הפולני של אמא, הם קמו לתחייה 😦  וייתכן שאף הקימו קואליציה זערורית ומרושעת עם חיידקים אחרים שהיו בסביבה. פויה.

  4. קלאסי! זה צריך להיכנס להגדרת הארץ בויקיפדיה.
    וכרובית צודקת, אני מפחדת לדמיין את השיחה עם אבא…

    ואנדר: כאמור, אבא היה רועם בקולו בנוסח "יואי אישטנם!!" ומזעיף פרצופו למשך שבועות רבים… ההונגרים הם כמו הספרטנים, אוהבים לסבול בשקט אבל רק אם כל העולם יידע מזה :mrgreen:

  5. לכל המעוניין- שיחה עם אבא תכלול הגיגים כגון "שישים? מה אני אגיע בכלל לגיל 60? עם כל המחלות שיש לי?…. ככה מתנהגים לאבא שלך?! ללוויה שלי אל תבואי! שומעת! לא רוצה אותך בלוויה שלי!…. לא אני לא רוצה ללכת לבית חולים. אני בסדר. יעבור. אשכב לנוח, לבד, בחושך ואסבול עד שזה יעבור או עד שזה יעביר אותי לעולם הבא." (יש להגיד שאחרי ש"זה" עבר, בדיקה שגרתית אצל רופא גילתה ש"זה" היה התקף לב)

    ואנדר: אבוי 😦  רק בריאות לאבא. גם אצלי יש אב חולה לב, לא סימפטי בכלל.

  6. האופי הזה הדביק כבר את כל האימהות היהודיות, כבר אין כל כך קשר למוצא, בקרוב אצלך 🙂 לגבי האבות- נראה לי שמלאכת ההדבקה בנסיגה כבר מראשיתה…

    ואנדר: אני נזכרת בספרו האלמותי של יאיר גרבוז על הפולנים 🙂  זה הזמן לקרוא אותו מחדש…

  7. ד"א, זו השנה השלישית ברציפות שבה אני מקבל את החיסון (כחולה סכרת אני מקבל אותו חינם, ואפילו מתקשרים אליי כל יומיים במשך שבועיים כדי לתזכר אותי על זה שעוד לא עשיתי חיסון).

    את החיסון השנה קיבלתי מיד אחרי ראש השנה.
    השבוע שכבתי בבית עם חום של 39 מעלות, רעידות, הקאות ועוד.

    אפילו סבתא שלי כבר מסרבת לקחת את החיסון המגוחך הזה. משום מה, דווקא כשהיא לא מקבלת אותו, היא באמת לא נעשית חולה. עם החיסון, לעומת זאת.. נראה לי שמישהו בקופות החולים עושה ניסויים בבני אדם כל שנה. בינתיים, אני חייב לציין – הניסויים יכולים להיות מוגדרים תחת הקטגוריה: FAIL.
    כיף חיים ממש.

    ואנדר: הא! הוכחה ניצחת. I rest my case. אני אומרת לך, הדרך הטובה ביותר להתחסן היא לנסוע באוטובוסים. אבל על זה לא צריך לשלם לקופת חולים, כמובן… רפואה שלמה! פויה שפעת!

  8. האמת שהציעו לי לעשות את החיסון דרך מקום העבודה שלי. מה שמנע ממני לעשות אותו זה הפחד ההיסטרי שלי ממחטים. עכשיו כשאני קוראת את הפוסט שלך, זה רק נותן לי עוד סיבות לא לעשות אותו. מחטים הן האויב, תראו מה הם עושים לכולם!
    הורים פולנים, אם זה לא היה מצחיק כל כך זה היה חייב להיות עצוב :mrgreen:

    ואנדר: אמרי לא לחיסון! די לניסויים בבני אדם (ובחיידקי שפעת חסרי ישע)!

  9. נשמע שהם מאותו מוצא של ההורים שלי. :mrgreen: ואם יש עיתונאי חוקר סביר שמוכר למישהו פה, אני חושב ששווה לבדוק אם הנגיפים האלה באמת מומתים או שרק עושים להם "בכאילו"- הסיפורים שאני שומע על החיסון הזה מעוררים בי חשד עמוק.

    ואנדר: אני בעד. הצטברו יותר מדי סיפורים על אנשים מחוסנים שחלו בשפעת… איפה רפי גינת כשצריך אותו? והאם צריך למרוח את חולי השפעת בחומוס כדי שהוא יסכים לבדוק את העניין?

  10. הנקודה שהכי צורמת לי בפוסט היא שפספסת את ההזמנות להגיד לה "אמרתי לך", עכשיו תאלצי לחכות עוד כמה שנים.

    ואנדר: אתה צוחק עלי??? אם הייתי מעזה לומר דבר כזה, היו נשפכים עלי כאלה קיתונות של רותחין פולניים, שלא הייתי יוצאת מזה בחיים… ונראה לי שלא אאלץ לחכות שנים, אלא רק עד השנה הבאה, כשימציאו את ה"חיסון" המוצלח הבא בתור.

  11. כמה צחקתי, ואחר כך התביישתי שאני צוחק כשונדראמא מסכנה.

    דרך אגב, אמא שלי לוקחת את החיסון כבר כמה שנים ומאז לא חלתה אף פעם אחת בשפעת (אבל שברה את היד פעמיים)

    ואנדר: נו, משהו רע תמיד חייב לקרות עם החיסון הזה 😦  לא נורא. עוד כמה ימים ונצא גם מהזיפת הנוכחי.

  12. תימן? 😯

    סתם. גם אני בת לחצי נצר פולני וחצי הונגרי (ליתר דיוק, מטרנסילבניה. אבא של אבא של אבא של אבא של אבא שלי היה בן דוד של דרקולה, כמדומני). ואת יודעת מה? פולניות היא לעולם, אבל לעולם איננה תכונה רצסיבית. את מכירה את התבלינים האלה שאת שמה באוכל והם משתלטים? ואח"כ את מריחה וטועמת אותם שבוע? זהו זה.

    נורא מוזר לי מה שאמרת על השפעת.
    יש לי שתי אחייניות שהן אוטוטו בנות שנתיים. משחר פריצתן הדפוס היה קבוע. הייתי באה ביום שישי לעזור לאמא הממוטטת שלהן, אחת מהן היתה מקיאה עלי/מנגבת בי את הנזלת שלה/משתעלת עלי וכיוצ"ב דברים כייפים. ביום שני הייתי חולה, וכך שואלת את נפשי למות בואכה יום חמישי. ביום חמישי הייתי מרגישה סבבה. ביום שישי הייתי הולכת לאחותי ושם נזלת/קיא/שיעול. ביום שני הייתי חולה, וכך חוזר חלילה.
    עד שיום אחד מעונן נקעה רגלי.
    עשיתי חיסון נגד שפעת כבר בשנה שעברה ומאז טפו טפו מלח שום בצל בזיליקום, אני לא חולה אפילו בצננת. טפו.

    ואנדר: אשרייך וטוב לך! נשמע שאת במיעוט מבחינת אחוזי ההצלחה של החיסון. לפעמים טוב להיות מיעוט 😉

  13. אגב, גיא – השנה בכללית החיסון היה חינם לכולם. קיבלנו קבלה ש"כאילו" שילמנו 12 ש"ח.

    ואוי, יאיר גרבוז. כמה צחקתי להסבר שלו למה פרקי הידיים של הילדים הפולניים כה רזים. 😆

  14. זה ברור – בוקינה פאסו.

    ואגב מישהו סיפר לי שההמנון הפולני מורכב מסיפורים על איך כבשו אותם וחילקו אותם והתעללו בהם וכו'. אם זה נכון זה ממש הולם.

  15. אחת התמונות האבסורדיות שראיתי בחיי הייתה שורה של אנשים מבוגרים עומדים בארה"ב בתור של כמאתיים מטרים, בקור, ומחכים לתורם לחיסון. הנה דרך לא לקבל שפעת: אל תעמדו שעתיים בחוץ בקור.
    אח, אם סבתא לא מכירה תרופות סבתא, מה יגידו אזובי הטישיו?

  16. ההמנון הפולני ידוע בשמו "פולין עוד לא אבדה", על שם השורה הראשונה בו. אתה מוזמן לבחון את ה ששמעת בעצמך: http://www.nationalanthems.info/pl.txt

  17. אולי אני קטנוני, אבל אני רוצה לציין שהחיידקים האלו, בין אם מוחלשים או מתים (מוחלשים אגב, המשמעות היא רק חלבונים שמזהים אותם, בלי היכולת ההתקפית) הם בכלל וירוסים.

    'צטערת.

    ואנדר: צודק. אכן וירוסים. מבחינתי חיידקים, וירוסים, בקטריות וכו' –  כולם משתייכים למשפחת ה"דברים קטנטנטנטנטנים שעושים הרבה צרות", אז אני לא בקיאה כל כך בהבדלים. אבל מה שנכון נכון.

  18. טוב, סיקרנתם אותי עם ההמנון הפולני… אז קפצתי לרגע לוויקיפדיה ובדקתי את העניין. נראה ש- Orbar צודק! זה אכן המנון פולני במלוא מובן המילה. כבשו אותנו והתעללו בנו וחילקו אותנו ועשו לנו ואכלו לנו ושתו לנו – ולמרות זאת אנו ממשיכים לשבת כאן, עם גאה, לבד, בחושך. ואני חשבתי שרק ההמנון הישראלי מבוסס על נימה אומללה-יבבנית משהו.

  19. גדול!! אהבתי!
    יש מצב שאת רושמת לנו את התרגום פה? 😆

    ואנדר: הנה מה שיש לוויקיפדיה לומר בעניין:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Polish_anthem

    כפי שניתן לראות מהתרגום לאנגלית בתחתית הדף, ההמנון המקורי היה בכייני כמו שצריך עם הרבה "כבשו אותנו, אוי אוי אוי", ואילו הגירסה המודרנית היא קצת יותר מעודנת. עדיין, הייתי שמחה לראות את ההמנון מסתיים בשורה "ואנחנו נשב לנו פה לבד, בחושך, תחי פולניה!" 😛 

  20. הא! גיליתי מה הבעיה הטכנית שגרמה להעלמותך מקורא הרססים שלי! שנית ואן דר גרף לא תיפול! 🙂

    אכן, התגעגעתי לכתיבה שלך. המצב המתואר תואם את סוג הפולניות הנפוצה שאינה קשורה לתפוצה. פולניה אמיתית (כמתועד בדברי ימי הגרבוזיים), יכולה לעשות עוד הרבה יותר נזק רגשי מזה עם אנדרסטייטמנטס הרבה יותר חונקים. משהו יותר בכיוון "לאאאא, אני לא באמת חולה, אני בכוונה הדבקתי את עצמי מהשכנה רק קצת כדי שהבוס יעריך אותי יותר כשיראה כמה אני חסרה לו בימי מחלה…" או משהו בסגנון. הגנים לא זורמים כך במשפחתי, אז אני לא יודע לעשות את זה חד ומדויק מספיק 🙂

    (אני מאמין בחיסונים, אבל לא נגד שפעת. עד כמה שאני זוכר, אגב, שפעת זה לרוב ויראלי ואין לקחת נגד זה אנטיביוטיקה. לך תסביר את זה לסבתות 🙄 )

    ואנדר: הי, אמא שלי לוקחת אנטיביוטיקה להכל, כולל כאב ראש. צריך להצדיק את המוניטין ההיפוכונדרי איכשהו, לא?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: