פורסם על ידי: vandersister | יולי 10, 2008

גם ככה אני שונאת תוכניות ישראליות ב- 90% מהמקרים

מה אמורה לעשות הבלוגרית המצויה כאשר היא מוצאת בתיבת מכתביה הווירטואליים הודעה מאדם העובד בערוץ 10, המבקש ממנה לצפות באופן מיוחד – ואף לדווח בבלוגה – על תוכניות קיץ חדשות בערוץ? כנראה שלהיות מוחמאת, קודם כל. ואכן הייתי. נחמד ששמים לב לבלוג שלך, ונחמד עוד יותר שדעתך – אפילו השלילית בפוטנציה – היא בעלת ערך כלשהו עבור גוף שידור מסחרי ונציגיו. אז מה, בעצם, הבעיה?

הבעיה היא שבעקבות החלפת מספר הודעות ידידותיות ובהן פרטים אישיים שלי, לבקשתו של האיש – הגיעה הודעה נוספת, ובה בין היתר, הוא כותב:

"היי (כינוי חיבה בלתי סביר בעליל), את יכולה להעביר לי את כתובת הבלוג שלך? אני תמיד לא מוצא בלוגים עצמאים!! 🙂 "

אתמהה. הבלוג הזה אולי עצמאי ברוחו, אבל בהחלט לא בתבניתו, שהרי אני שייכת למשפחת "בלוגלי". מדוע כותב לי אדם שהוא מעוניין שאפרסם את ביקורתי הכנה על התוכניות שהוא מקדם בבלוג שלי (שהוא, לדבריו, "אחלה", והוא נהנה לקרוא בו), אם הוא אפילו לא יודע מה הכתובת שלו? ונניח ורצה לנהל מסע קידום מכירות באינטרנט באמצעות בלוגים, האם לא מן הראוי שלכל הפחות ירשום לפניו את כתובות הבלוגים שאליהם פנה? אולי הוא עשה טעות, ואני בכלל לא בלוג תמים לפי הפרופיל או הפילוח הרצוי לו, אלא מנהלת איזה בלוג פורנוגרפי, אנטישמי או שעוסק במדעי הארטישוק המודרני, והוא עוד יגרום לנזק תדמיתי לערוץ 10 אם אכתוב על התוכניות שלו?

שיחה קצרה עם הגורו שלי לענייני בלוגים, אינטרנט ובכלל, שרון ד. קטנים (שגם איתה יצר האיש קשר וזכה לפוסט נאה ומושקע מצידה) העלתה את חמתי במספר סנטימטרים נוספים. אני מבינה שקמפיין פרסום דרך בלוגים באינטרנט הוא לא דבר "רשמי" במיוחד, אבל הדעת נותנת שמי שאחראי על הפצת התכנים לכל הפחות ינהל רישום מסודר של הבלוגים שאליהם הוא פונה. עם כל הכבוד – ואין הרבה, כרגע – אני לא עד כדי כך נואשת לפרסם את הבלוג שלי ברבים או לקבל מחמאות נבובות מאנשים זרים שעובדים בערוץ 10, שאשלח להם את הכתובת של הבלוג, הכתובת האישית שלי, מספר טלפון וכל יתר הפרטים, כשברור לחלוטין שלאיש שבצד השני אין מושג ירקרק מי אני ומה אני. למרות שהוא מרשה לעצמו לקרוא לי בשמות חיבה מרגיזים למדי (בערך המקבילה של "ואן-דר-גראפי'לה", שתבינו את גודל הבחילה).

נראה לי שכל העניין מקורו בהיבריס, דהיינו חטא הגאווה, מצידי. שמחתי על המחמאות ושמחתי על ההזדמנות להשתתף קצת בדיון על תרבות ישראלית – על אף שאני שונאת בכל ליבי את רוב התוכניות בנוסח "לרדת בגדול", "להרוויח בקטן", "לרמות את האמ-אמא של כולם ולעשות מהם צחוק בשידור חי" וכדומה. בכל זאת, אפשר לכתוב מדי פעם בבלוג על דברים שאינם שטינקמובילים, מכשירים קטנים שעושים ציף ופתח תקווה, כן? אבל אני לא אוהבת שעושים ממני צחוק, גם אם זה לא בשידור חי. האם מוגזם לצפות מאנשים שפונים אלי ומבקשים שאכתוב בנושא מסוים, שלכל הפחות יזכרו מה, לכל הרוחות, הכתובת של המקום שבו אכתוב את הדברים הללו? ושגם לא יקראו לי "ואן-דר-גראפי'לה" וכינויים דומים באותה הזדמנות?

אז אולי קוראים את הבלוג הזה 5 אנשים בלבד, ששניים מתוכם הם סבתא שלי, ולא נכתבים כאן דברים שברומו של עולם כמו ביקורות על תוכניות חדשות ומאממות בערוץ 10, אבל לפחות מי שקורא את הבלוג זוכר, למשל, שהוא שייך ל"בלוגלי". או שהוא נכתב בשפה העברית. דברים פעוטים מסוג זה. אי לכך כתבתי בחזרה אל האיש, העמדתי אותו על טעותו וביקשתי שלא ישלח לי חומרים, במטותא; נראה לי שעדיף כך. הפוסט הבא שלי יעסוק בשטינקמובילים – לידיעתכם, סבתא.


Responses

  1. פייר, אני מאוכזבת. כשהוא פנה אליי, אמרתי "הופה, סופסופ מישהו שמתייחס בכבוד הראוי לבלוגרים שהוא מבקש שיכתבו על הדברים שלו". וזו היתה הסיבה העיקרית שבגללה הסכמתי בכלל לשקול את העניין.

    ועכשיו אני רואה שגם הוא לא שונה מהאחרים בהתנהלותו זו… מאכזב.

  2. האמת אני קורא הדוק אבל לא ממש מעניין אותי שהבלוג חלק מבלוגלי. לפני הפוסט הזה לא שמתי לב ובטח לא הייתי זוכר. אני קורא דרך רסס ואני לא ממש צריך לחפש בלוגים נוספים לקריאה, אז אני לא אמצא את עצמי באינדקס כזה או אחר שבו יש משמעות לשרת שמחזיק את הבלוג.

  3. בלוגלי?

  4. למעשה גם לי אין מושג לאן את שייכת או מה כתובת האתר שלך… אני קורא אותו דרך הגוגל רידר…

    ואנדר: לכל האנשים שלא יודעים מה זה בלוגלי ושאין להם מושג למה הבלוג שייך ולמה הוא לא עצמאי – בסדר גמור, זה לגיטימי לגמרי. אתם קוראים, ואין שום סיבה שתציינו לעצמכם במיוחד את כתובת הבלוג ותנסו לברר פרטים לגביו. אבל מישהו שפונה אלי, כביכול, כי אני שייכת לקבוצה מסוימת של בלוגרים – אותו זה כבר אמור קצת לעניין, לא?…

  5. זה תמיד מדהים אותי מחדש איך עיתונאים/תחקירנים/אנשי תקשורת שומעים את המילה 'בלוג' מחליטים שזה מה שIN וגם שזה העתיד ופשוט אין להם מושג בסיסי במה מדובר. מדהים בכל פעם מחדש.

    ואנדר: ואולי דווקא יש להם מושג, ובכל זאת קצת נימוס בסיסי היה נחמד 😦  אולי התגובה שלי מוגזמת, אבל רבאק, זה הבלוג שלי ואף אחד לא משלם לי כדי לכתוב, אז מותר לי. לא?

  6. אכן, היחצ"ן אמור להכיר את הבלוג ואת הבלוגר.

    זה אגב, עדיין לא מבטיח הצלחה, לי למשל היו מקרים של התעלמות טוטאלית גם כשהתוכן היה הולם. אם נקביל את זה אלייך, היה לי למשל זוג כרטיסים למופע החלקה על הקרח והצעתי אותם לבלוגרית שמאוד אוהבת החלקה על הקרח. היא אפילו לא טרחה לחזור אליי במייל שלילי.

    (לא היו לי כרטיסים להחלקרח. מן הסתם לו היו לי, הייתי קודם כל מציע לך).

    בקיצור את צודקת. אבל גם רציתי להתבכיין קצת.

    ואנדר: הנני מבטיחה לך בהן צדק שאם אי פעם תציע לי כרטיסים להחלקרח, אני לא רק אכתוב על זה פוסט, אלא אוסיף גם פואמה במקצב ימבי ושלל תמונות בצבעי טכניקולור 😀

  7. אני אוהבת סיפורי שטינקמוביל (ואפילו שאלתי ממך את הכינוי פעם) ואני לא סבתא של אף אחד.

    ואנדר: את שייכת כנראה לשניים וחצי האנשים האחרים 😉 

    פוסט שטינקמוביל חדש יעלה בקרוב, מבטיחה.

  8. התרגזתי איתך למקרא החוויה הלא נעימה, אבל חייבת להודות, אני מתקשה להחניק את הצהלולים שלי לנוכח הידיעה שיש פוסט שטינקמובילים בקנה. אוהבת אותם, אוהבת. :mrgreen:

    ואנדר: צהלולים זה תמיד טוב 😀  את מוזמנת לעיין בעוד זמן מה בפוסט החדש…

  9. ופוסטים על ערפדים בלי חולצה…

  10. היי, אני לא מקבוצת הגיל שלך או משהו כזה שאוכל להזדהות איתך

    אבל את כותבת מדהים.

    ושמתי לב לכך שיש לך קשר מיוחד עם סבתא שלך.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: