פורסם על ידי: vandersister | אוקטובר 24, 2007

אין אין אין חגיגה. לא, באמת אין

מה שלושים ואחת, מי שלושים ואחת? אני? מסתבר שכן. היום לפני שלושים ואחת שנה, נולדתי, שמנמנה ומצווחת, למשפחת ואן-דר-גראף, ומיד כולם הבינו עם מי יש להם עסק. אחי הכריז שהוא בעצם בכלל רצה עוד אח, אחותי התעצבנה שהלך לה המונופול כבת יחידה, וההורים שלי אמרו יפה שלום לשנת הלילה שלהם. אני מצידי הייתי עסוקה בלהתפיח את הלחיים שלי לרמת סופגניה פולנית מבית טוב ולנעוץ מבטים תוהים סביב בעיניים עגולות. לעיתים אף מצמצתי.

השנים חלפו ביעף, והנה אני עדיין ממצמצת במידה סבירה של הצלחה, ולפי כל כללי הטקס, התעורר הצורך לציין את העובדה המשמחת הזו. והיות שבסופגניות פולניות עסקינן, החלטתי להפניק את עמיתיי לעבודה במחלקה למכשירים קטנים שעושים ציף ולהביא מעט סופגניות משובחות כדי לחגוג את המאורע. חבריי לציף הגישו שי נאה ביותר, איחלו איחולים לבביים, ומילאו פיהם כדורי בצק מסוכרים במגוון מילויים עתירי-קלוריות. הייתי אסירת תודה על המתנות והאיחולים, ואסירת תודה עוד יותר על זה שאף אחד לא ניסה לעורר את כולם לשירת "היומיומולדת" רועמת ומביכה קשות. בקיצור, היה נהדר.

 אבל בכל זאת…

אני לא מרגישה חגיגית במיוחד. פעם, לפני שנים, הייתי מקיצה בבוקר יום ההולדת עם תחושה של התרגשות מסוימת, ציפיה אם תרצו. היום… היום מצאתי את עצמי נועצת מבט תוהה (בעיניים עגולות כמובן) בראי שבמקלחת, ומעל פדחתי נופפו אלי בשובבות צמד שערות לבנות. אני? שערות לבנות? הרי מבחינה מנטלית אני תקועה עוד בגיל 17. ולבני 17 אין שערות לבנות. תאמינו לי, אני יודעת – אני בת 17 כבר 14 שנים תמימות, יש לי ניסיון בזה. ואיך בעצם אני יודעת שאני בת עשרה בנפשי, גם אם לא ברמ"ח אברי המזדקנים לאיטם? הראיות לפניכם:

1. אני מבקרת באתר Cuteoverload.com לפחות 3 פעמים ביום, והיצורים הפרוותיים לסוגיהם המופיעים שם מוציאים ממני בקלות מפתיעה קולות Awwww בדציבלים ניכרים. לעיתים אף מלווים במחיאות כפיים אוויליות וקפצוצים על הכיסא.

2. יש לי חשבון עו"ש ואובדרפט להתפאר כמו כל ה"גדולים", אבל הגיברת מהבנק עם הצמידים המרשרשים מפחידה אותי נורא. במיוחד כשהיא מתחילה להסביר לי כל מיני דברים על "ריבית פריים" ו"קרן תגמולים" או "תקבולים" או חרגולים או דרדסים, השד יודע.

3. פרצופה של חתולתי המרוח בגבינה לבנה ממלא אותי אושר. גם אם הרצפה המרוחה בגבינה קצת פחות.

4. יש לי זוג תחתונים עם ציור של פו הדב. ועוד זוג עם ציור של סנופי. ועוד אחד עם גרפילד. סבורתני שלאחייניתי בת החצי שנה איך כל כך הרבה בגדים עם ציורים של חיות.

5. אני צופה בסדרות אוויליות ונטולות-עלילה עם ערפדים סקסיים שמאבדים את חולצותיהם ללא הרף. ואז צופה בשידורים החוזרים של אותם פרקים, למרות שאני כבר יודעת מראש מה הסוף (ובעיקר בגלל שאני כבר יודעת מראש באיזה רגע תיקרע החולצה ואפשר ללכת לפני זה להביא במבה).

6. אני מרבה לאכול במבה.

7. ואז אני משכנעת את עצמי שבמבה זה בעצם מאוד בריא. עם הרבה ויטמינים או מה.

8. באייפוד שלי שוכנים זה לצד זה הרקוויאם של מוצרט, הביסטי בויז ושירי "החבובות".

9. התלבטתי במשך יומיים אם לכתוב משהו על זה שזה ממש לא בסדר מצד ג'יי קיי רולינג לעשות אאוטינג לדמבלדור, כי לא יפה להוציא אנשים מהארון בניגוד לרצונם, גם אם הם קוסמים זקנים ומתים; ואז נזכרתי שדמבלדור אולי הומו, אבל הוא דמות פיקטיבית ולא אדם אמיתי. בערך כמו בוי ג'ורג'.

10. אני מרבה לכתוב רשימות דביליות.

אז אם למרות הראיות המרשיעות שלעיל, בא לכם לחגוג איתי את יום ההולדת ה- 17 ה- 14 במספר שלי, אתם מוזמנים לפזז עם די-ג'יי תוכי! רמקולים בבקשה!

כן, אלה הדברים שמצחיקים אותי. מאוד, אפילו. במחשבה שניה?… אם הייתי יכולה לאחל לעצמי רק דבר אחד ליום ההולדת, הייתי מאחלת לי שדברים כאלה תמיד יצחיקו אותי, גם כשאחגוג את יום ההולדת ה- 17 ה- 103 שלי. * ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, יכול לתחוב לעצמו סופגניה פולנית באוזן. על חשבוני.

*למאותגרים אריתמטית – כמוני – זה יוצא 120. כלומר אני חושבת שזה מה שזה יוצא, אני כאמור מאותגרת אריתמטית.


Responses

  1. בבמבה יש B12 וברזל. מכאן שבמבה זה מאוד בריא.
    יומולדת שמח!
    :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:

    ואנדר: בוודאי שבריא – מיליוני תינוקות לא יכולים לטעות! כלומר יכולים, אבל לא לגבי במבה. תודה 🙂

  2. 😀 😀 יומולדת שמח! 😀 😀
    מדהים, בכל שנה שעוברת אני מרגישה למרבה הפלא צעירה יותר ויותר. אולי זה משום שככל שעובר הזמן אנחנו מבינים כמה קצת אנחנו יודעים… כמה אנחנו קטנים וברי חלוף (די, עכשיו זה יצא מדכא!).
    וגם אני אוהבת במבה,
    ואת פו הדוב, סנופי והחבובות.

    ואנדר: תודה רבה! ואכן, משנה לשנה אנחנו מבינים פחות. בקרוב כבר לא נבין כלום 😛 ואז, כנראה, ניוולד מחדש.

  3. ולמען האמת זה יהיה יום הולדתך ה-17 ה-104.
    מזל טוב! קולולולולו!
    ואנדר: אביעד – סליחות!! התנצלויות! מסתבר שהתגובה שלך ושל עוד 3 אנשים נתקעה אי שם במנגנון האישור של בלוגלי (למה?… ) ופשוט לא ראיתי את זה עד עכשיו, טכנוצילית חסרת תקנה שכמותי…
    תודה!
    🙂

  4. קודם כל, יומולדת שמח!
    התוכי הזה גדול! הטעם שלו במוזיקה קצת פחות 😆
    גם עליי מציצות במראה כמה שערות לבנות (כמה שנים מוקדם יותר), ואוסף תחתוני ההלו-קיטי שלי מכובד ביותר (פו אין, אבל מיני ומיקי כן, וגם סתם חתולים וטביעות רגליים).
    והסרטונים האלה הם לא דבר מוזר כל כך – הרי יש כל כך הרבה אתרי אינטרנט שמוקדשים להם – כנראה שרוב המכורים אליהם פשוט מתחברים בחשאי, כאילו יש בזה משהו להתבייש בו. ממש לא 🙂

    ואנדר: יש לנו אפילו קבוצות תמיכה – "חובבי-סרטוני-וידאו-של-יצורים-קטנים-וחמודים אנונימיים" 😉
    חוץ מזה, טרם נתקלתי בתחתוני הלו קיטי בארצנו הקטנטונת… אולי לא חיפשתי במקומות הנכונים?

  5. *משפריצה קפה על המקלדת עקב עוויתות צחוק פראי*
    התוכי הזה הוא יצירת אמנות כוריאוגרפית. ושבתה את ליבי הציפור האפלולית בפינה שמנסה להשתוות אליו לשווא – עורב? יכול להיות?
    לגבי עניין היומולדת – מזלטוב. 😀 אני בערך בגילך, ולא נותר לי אלא להזדהות. כמי שהתחילה להאפיר בגיל 21 ועם זאת עדיין מסתובבת אינסטינקטיבית ברחוב כשמישהו צועק "היי! ילדה!", אני מזדעזעת תדיר מההתעקשות של העולם לקרוא לי "גיברת" ולברר האם איזו פרחולה בת תשע שעומדת לידי היא, במקרה, הבת שלי. מה הבת שלי, מה? אני בכלל מודאגת שמא היא תכריז עליי חרם וכל הכתה תצחק עליי.
    אני חושבת שזו תופעה לגמרי אוניברסלית (עם וריאציות של עומק השריטה, כמובן) לא להרגיש בגילך. יש במשפחה שלי מטרוניתא בסוף שנות השמונים שלה שנוהגת להבריז תכופות מארוחות חגיגיות עקב העובדה שהיא "לא חתיכה מספיק". וגם הניסוח הזה נובע אך ורק מהעובדה שבפולניה לא אומרים "כוסית".
    חזקי ואמצי, ואנדר, ובואי נקווה שתמשיכי להיות כזו גם בעוד חמישים שנה. אולי אני משוחדת מתוקף אינפנטיליותי הפרטית, אבל לדעתי, העולם זקוק לאנשים שגם בשלב שבו צריך תארוך פחמן כדי לקבוע את השנתון שלהם עדיין מגעגעים מצחוק מול חתול מכוסה בגבינה.
    נ.ב. סוויט לורד, הביסטי בויז? החבובות? *זה* הכי נמוך שיכולת לרדת? הנגן שלי כה מורגל בזוועתוני פופ/רוק מביכים, שאם הייתי מאביסה אותו בחומרים שלך הוא היה מאתחל את עצמו והולך לחפש בעלים אחרים.

    ואנדר: *מרימה כוס חגיגית* לחיי החתולים המרוחים בגבינה! ואגב, יש באייפודי גם קצת זוועות שנות-שמונימיות כמו "Johnny Johnny Come Home" (מטעמי נוסטלגיה) ואפילו קצת *גאספ!!* מוסיקת טראנס לרגעים קשים במיוחד. תודה רבה על האיחולים 🙂

  6. אז לפי הקריטריונים שלך, אני בן 14 כבר 23 שנים! למרות שכבר הייתי בן 25 וירדתי מזה.

    ואנדר: מזל טוב! בקרוב תהיה בר מצווה 😉

  7. דיסקליימר לגבי הקשישה הנעדרת בארוחת החג: לא שאני, חלילה, טוענת שבגיל שמונים פלוס נשים כבר לא אמורות לרצות להרגיש יפות. אבל בכל זאת, נדמה לי ששלב ה"כה מכוערת אני / אתחבא לי בחדרי ואוכל רק לחם יבש עד שאוריד עשרה קילו" שייך לשכבת גיל אחרת.

    ואנדר: אני חושבת שזה שייך גם לשכבת איי-קיו אחרת, אבל זה לדיון אחר… או שמא אותה מטרוניתא שאת מספרת עליה פשוט מחפשת לדלות חיזוקים חיוביים בצורת מחמאות באמצעות התרגיל הזה ("הוי, אני מכוערת" וכולי)?

  8. מזל טוב פראוו ואן דר גראף!
    אומרים שגברים ילדותיים. אני שמח שאנחנו לא לבד…

    ואנדר: תודה 🙂 כולנו מתנהגים בצורה ילדותית לעיתים תכופות, רק שחלקינו עושים את זה יותר באלגנטיות 😉

  9. מצחיקולה! רק על הכותרת מגיעה לך בובה חגיגית של הלו קיטי (אבל אין לי) על כל פנים,עכשיו יש לך מזל טוב נוצץ ופרוותי גם מסטוקרית.

    ואנדר: טוב מזל טוב פרוותי אחד ביד משתי בובות של הלו קיטי על העץ. אלא אם, נניח, זה ההלו קיטי הזה שעשוי מיהלומים או אחד השגעונות האחרים של היפנים 😉 תודה!

  10. (104. יום ההולדת ה-17 ה-104 שלך. יום ההולדת ה-17 הראשון שלך היה, כמובן, יום הולדת ה-17. לצרכי הדגמה נוחה, נסי לספור כמה ימי הולדת 17 היו לך ביום ההולדת ה-20).
    (סליחה).
    (והתוכי קורע, גם עבור מישהו שהגיל המנטלי שלו הוא 45, ויחגוג בקרוב את יום ההולדת המינוס 16 שלו)

    ואנדר: תודה על התיקון. כאמור, אני ואריתמטיקה לא הולכים ביחד… איך עברתי בגרות במתמטיקה, איך? מוטב שאתמקד בפיזוזים לצלילי הבאקסטריט בויז בסגנון תוכי.

  11. אז נולדנו באותו יום. בדיוק.
    מזל טוב 🙂

    ואנדר: וואלה? אבוי – זה באיחור, בגלל המסנן של בלוגלי ובגלל הדביליות שלי, אבל… מזל טוב לבבי! 🙂

  12. טוב, הייתי קוראת לתוכי הזה "מכשיר קטן שעושה ציף" ללא ספק.
    מזל טוב 🙂

    ואנדר: לא חשבתי על זה – הוא באמת מכשיר קטן שעושה ציף, ואף מרקד! תודה 🙂

  13. מזל טוב! יומולדת שמח! מי ייתן ולעולם לא יחסרו לך ערפדים מסירי חולצות!

    ואנדר: תודה רבה! ועל אותו משקל, מי ייתן ותמיד יחסרו לערפדים החולצות שלהם! 😀

  14. מזל"ט! בלונים! מצפצפים!
    בתור מי שכמעט בגילך (גם מנטלית וגם כרונולוגית) הפוסט הזה הצחיק אותי 🙂

    ואנדר: תודה! אני תמיד שמחה להצחיק 🙂

  15. מזל טוב!
    תדעי שאת לא לבד. למרות טענות של משרד הפנים שעברתי את ה- 30, אני בוחרת להישאר בת 26. אל תשאלי למה, אבל שם נתקעתי, כנראה שגיל 14 לא היה כזה חווייה.
    החבובות בנגן זה לחובבנים. נסי לשים אותם בתור הצלצול שלך בטלפון ואז תלכי לאיזה ישיבה בעבודה.
    מה אכפת לך מגיל? העיקר הסופגניות, והערפדים, והמתנות.

     ואנדר:

    *תמונה מנטלית של ישיבה רצינית עם אורחים מכובדים, כשלפתע בוקע מהסלולרי שיר החבובות העליז*

    *צחקוקים*

    תודה! 🙂

  16. ואנדר – לא לא, הקשישה הזו ממש עומדת בדיבורה ונשארת בביתה (לבד, בחושך, נו מה) עקב חוסר חתיכיותה בעיני עצמה. מה שגורם לי קצת להצטער בשבילה, כי לו היה מדובר רק במסחטת המחמאות הרגילה, אני מאמינה שהיא היתה מגיעה ופשוט רוטנת כל הערב עד שכולם היו אומרים לה שהיא נראית מצויין.
    האמת היא שאין לי מושג לגבי שאלת האיי קיו. אף פעם לא הצלחתי לדלג מעל חומת הפאסיב-אגרסיב המזרח אירופאי ולהתוודע לאישיות השוכנת בפנים. מי יודע? אולי היא בכלל גאונה שנטל הנוירוזות שלה מעמעם את הפוטנציאל שלה…
    (אבל אני בספק).

  17. יומולדת 17 שמח! 🙂

     ואנדר: תודות! 🙂  בקרוב אצלך.

  18. בדיליי היסטרי אבל היומיומולדת היומיומולדת היומיומולדת לואנדר אחותך*. מזלטוב מותק, כן ירבו (גם אני חוגגת יומולדת 17 כבר אי אילו שנים, אין ספק שזה הגיל המוצלח ביותר**)

    *אם זה לא בצווחות רועמות ומביכות זה מותר, נכון?
    **חבל רק שבגיל 17 לא ידעתי את זה.

    ואנדר: תודה על השירה החרישית להפליא! כבת 17 אחת לשניה, אני מאוד מעריכה את המחווה 😉

  19. אני רק רוצה לציין שמאז קריאת פוסט זה, אני סובלת מהתמכרות קשה ל-cute overload.
    מארה (וורודה עם כנפיים ונצנצים) על ראשך, ואנדר!
    :mrgreen:

    ואנדר: אבל… אבל… קיוטאוברלוד זה חמוד! עם שפם! וזנב! ופרווה! ויללות! ונביחות! טוב להתמכר לזה! מה עדיף, להסניף שורות? להזריק? לצפות מחדש בכל פרקי "מלרוז פלייס"?…

  20. הממ. יש משהו בדברייך. 😀
    (הולכת לצפות שוב בחתול שמחפש מי בדיוק מלטף אותו).

  21. באיחור ניכר, מזל טוב. רק רציתי לציין שלי יש שיערות לבנות מאס שאני בן 16. את במצב טוב.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: