הכיסא נמוך מדי, מוך מדי, מוך מי מוך מי

פרסומת ב- Ynet: "תחרות מלכת היופי של ישראל 2008 יוצאת לדרך!" אכן, כבר שנה שלמה שאנו מחכים ומצפים ועוצרים את נשימתנו ומייחלים לרגע הזה, והנה הוא כאן. מיטב בנות ישראל נושאות עיניים עורגות לתואר הנכסף, ורוצות בכל נימי נפשן להיות ההיא, ברת המזל, שצועדת על נעלי עקב אנטי-אורתופדיות בשמלה מעוצבת להפליא משברי זכוכיות וקרעי אלומיניום עם קצת פאייטים, עם כתר של חוטי-תיל לראשה, וכולם מוחאים לה כפיים בטירוף ושוזפים עיניים בתמונתה המתנוססת בשער האחורי של העיתון ושוכחים מי זו אחרי יומיים וחצי. לא שווה את המאמץ, הדמעות, היזע, הקרסול הנקוע ודלקת העיניים החריפה עקב עודף מסקרה? כמובן ששווה.

לא אכביר במילים על הקשר שבין חיפצון (אובייקטיביזציה) של נשים לבין תחרויות מהסוג הזה. בוודאי שזה נכון. ברם, לגבי דידי, כל אישה ברת דעת שבוחרת להפוך את עצמה לבובת ברבי מהלכת, בוחרת ככל הנראה מרצונה החופשי לאמץ גם את העומק האינטלקטואלי של בובת ברבי, ואין לי כוונות לנסות ולשכנע אף אחד שמתחת לכל הפלסטיק הזה יש בנאדם עם מחשבות ורגשות ורצונות וכל היתר. אם היא ויתרה על החומר האנושי שלה לטובת יהלומי הכתר המזויפים, יבושם לה. בשביל זה, ככל הנראה, נלחמו הסופרג'יסטיות על זכות הבחירה לנשים: כדי שאישה תוכל לבחור לעמוד מול פני האומה בביקיני ולענות על השאלה הקבועה בנוסח "מה היית עושה כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר" (תשובה: "מגדילה את הציצים שלי ככל האפשר למען שלום עולמי").

נעזוב גם את השאלה של איך לעזאזל קובעים פרמטרים של יופי. הרי ידוע מעל לכל ספק שהאישה היפה בתבל היא סבתא שלי. באמת. תוכיחו שלא. אבל מה שהטריד אותי במודעה לקראת התחרות הזו היה חלק מהקריטריונים להשתתפות בתחרות. במודעה נאמר:

"שימו לב, הקריטריונים להגשת מועמדות הם:

* גיל: 18 עד 24

*גובה: 1.70 ומעלה

* רווקה

*בעלת אזרחות ישראלית"

עם האזרחות הישראלית אין לי ויכוח – בכל זאת, מלכת היופי של ישראל לא יכולה להיות בעלת אזרחות סינית בלבד (אם כי זה היה מאפשר לה להגדיל את הציצים שלה למען השלום העולמי בסינית שוטפת, שזה יתרון). רווקה – מן המפורסמות הוא שנשים מתכערות באופן אוטומטי לאחר החתונה. גיל – גם עם זה אין לי ויכוח. אין ספק שהקריטריון הזה מבוסס על לוגיקה צרופה: נשים בנות 25, או 26, למשל, פשוט לא יכולות להיות מלכות יופי עקב היותן בנות יותר מ- 24. מה לא ברור פה?

מה שהרים את גבתי במקרה דנן, היה דווקא סעיף הגובה. מדוע נשים מתחת ל- 1.70 מטר לא יכולות להיות יפות? מה יש, אי אפשר לבזבז מספיק בד על השמלות המעוצבות שלהן בשביל להצדיק את ההשקעה? המנחה תיאלץ להתכופף קצת יותר עם המיקרופון בשלב השאלות (שלום עולמי וכו'), והמחוך שלה לא מאפשר קשת כזו של תנועה? ואולי ההסבר הוא לא פונקציונלי אלא פיזיקלי – אולי לאנשים נמוכים יש פחות מסת גוף ולכן הם יכולים לספוג פחות רייטינג?

תהא הסיבה אשר תהא, קייט מוס הישראלית כבר לא תיבחר למלכת יופי. כלומר, אם את פצצה עולמית (לפי הקריטריונים של תחרויות מסוג זה) אבל לא גבוהה במיוחד, את יכולה לנהל קריירת דוגמנות-על מצליחה, להרוויח מיליונים ולהפוך למותג בינלאומי, אבל לא תוכלי לעולם לשבת על כס המלכות של הכוסית מס' 1 בישראל. טוב, לא נורא, אם היית יושבת שם ממילא הרגליים שלך לא היו מגיעות לרצפה.