פורסם על ידי: vandersister | יולי 10, 2007

אונס בשתיים נעים כפליים

כותרת ב- Ynet: "חשד: בן 15 אנס את אחיותיו – תאומות בנות 14: נער בן 15 וחצי חשוד כי במהלך חצי השנה האחרונה אנס וביצע מעשים מגונים בשתי אחיותיו התאומות בנות ה-14." בהמשך הכתבה מסופר כי הנער ניצל הזדמנויות שבהן ההורים לא היו בבית כדי לבצע מעשים מגונים בשתי האחיות, כל אחת בנפרד, ובמשך הזמן הפכו המעשים המגונים למעשי אונס. בכל התקופה הזו הנערות שמרו על שתיקה, עד שאנשי רשויות הרווחה הבחינו בשינויים בהתנהגותן שהביאו אותם לחקור בנושא. עד כאן, אפשר רק להיות בהלם מזה שאנחנו כבר בכלל לא בהלם כאשר אנו קוראים כותרות כאלה על בסיס יומיומי. אונס של קטינות וקטינים? אונס של קטינות וקטינים על-ידי קטינות וקטינים? שכיח כמו התנודות בשער הדולר. אולי אפילו יותר, הדולר מתייצב מדי פעם.

עוד כמה משפטים מהידיעה הנ"ל: "הנער החשוד, המוגדר במשטרה כנורמטיבי וללא עבר פלילי, הובא לחדר החקירות במשטרת מודיעין. כאשר הוטחו בפניו החשדות הוא נשבר והודה במיוחס לו. "אני מתחרט על מה שעשיתי, לא יכולתי לשלוט בזה", אמר לחוקרים". 

הממ. הנער, כך נאמר לנו, מוגדר במשטרה כ"נורמטיבי". מינוח מעניין. למה הכוונה בדיוק ב"נורמטיבי"? "לא היינו מאמינים עליו שהוא מסוגל לאנוס את אחיותיו" נורמטיבי? "התפלק לו" נורמטיבי? "הוא חרמן בן 15 שלא מסוגל להתגבר על היצר" נורמטיבי? או שמא "אם הנשיא אונס אז גם לי מותר" נורמטיבי? "מה הביג דיל" נורמטיבי? "אנחנו רואים דברים כאלה כל יום" נורמטיבי?

אני תוהה אם האנשים החרוצים במשטרת ישראל הגדירו את הנער כנורמטיבי בלי קשר למה שעשה, או למרות מה שעשה. נו בסדר, הוא אנס. אבל חוץ מזה הוא ממש נורמטיבי. נכון? כנראה שזה בדיוק נכון, ושחוקרי המשטרה, אבוי לחרפה, צדקו לגמרי באבחנתם. בשביל להיות אנס בישראל היום (ולא רק בישראל), לא צריך להיות משוגע, לא נורמלי, פושע מועד או "לא נורמטיבי". צריך פשוט להאמין, אי שם בתוך התודעה, שזה בסדר. שמותר. שיש דבר כזה "לא יכולתי להתגבר על זה", "לא יכולתי לשלוט בזה". הילד לא אנס את אחיותיו כי הוא חריג לעומת הנורמה. הוא עשה את זה כי אי שם בתוכו, הוא האמין שזו הנורמה. לחלופין, אולי הוא בכלל לא היה צריך לתת לעצמו דין וחשבון לגבי מותר ואסור, כי גבולות הנורמה שלו היו מטושטשים, עד בלתי קיימים.

אני לא משפטנית, ואתן למומחים בעניין להתדיין בעניין עיסקת הטיעון של משה קצב עד שיעלה עשן. אומר רק את זאת: מבחינתי, במדינה שבה ברגע אחד מתברר שהאיש שכביכול מייצג את כולנו הוא אנס אכזרי, וברגע שני מכניסים פסל בדמותו למשכן הנשיאות, כולנו אונסים את הנערות האומללות הללו. בכתבה נאמר שלא ברור מדוע הנערות שמרו על שתיקה בכל התקופה הזו, מדוע לא אמרו דבר. לי זה דווקא ברור לגמרי. כי זה נורמטיבי.


Responses

  1. אני לא מכירה את הסיפור, אז אני מתייחסת לנושא בכללי בלבד:
    פחות או יותר בכל ידיעה או ראיון בנוגע למשהו מזעזע, אם לא מדובר בעבריין מוכר, שומעים שהחשוד הוא "נורמטיבי". בדיוק כמו שאמרת, זה ה"וואי, מי היה מאמין" החדש. או, אצל שוטרים, סתם דרך להבהיר בקצרה שמדובר באדם בלי עבר פלילי. ז'רגון מקצועי שגולש לדיבור עם העיתונות (כמו "זיהיתי את החשוד, אז צמצמתי מרחק" וגו').
    אבל, למרבה הצער, באמת שום דבר מזה לא משנה כשהמילה "נורמטיבי" נושאת איתה משמעויות כל כך בעייתיות – אי אפשר לברוח מהלגיטימציה שהיא עושה (ולא פעם גם משמשת כנימוק אבסורדי להפחתה בעונש). אדוני השופט, מרשי נורמטיבי. כלומר חוץ מזה. בוא לא נהיה קטנוניים, כבודו.
    אולי רק נדמה לי, אבל יש לי תחושה שבמיוחד בעבירות מין, יש נטייה להשתמש ב"נורמטיבי" כמעין איתות שאומר – נו, בח-ייכם, כולה בחורים טובים שסטו קצת מהדרך, אל תקחו את זה קשה.
    אין לי ציפיה ששוטרים ימנעו משימוש במונחים כאלה, כי זה כבר טבע שני למי שעובד במקצוע, ואני רוצה להאמין שזה גם לא מה שזה נשמע. אבל היה נחמד אם התקשורת היתה מחליטה להפעיל פילטר ולזנוח את המילה הזאת, שהחיבור שלה עם חשודים בפשעים מחרידים הופך אותה לסוג של אקסימורון. בערך כמו "רצח על רקע רומנטי".
    ואם הם ממש מתקשים להפרד מהמילה, שיעברו לכל הפחות ל"יצר רושם של אדם נורמטיבי" כשמדברים על חשוד בפשעים חמורים. רבאק. משהו, משהו שרומז שה"נורמטיביות" שבה מדובר היא לא יותר מהתרשמות חיצונית חסרת כל משמעות.

  2. אה, והקטע הארור הזה של "למה הן לא דיברו"?
    בכל פעם שאני שומעת אמירה כזאת הדם שלי מגיע תוך שניות לטמפרטורת רתיחה.
    לפעמים נדמה ששום כמות של הסברים על מורכבות המצבים האלה לא תשכנע אנשים להפעיל קצת את הראש.
    שאלות מיתממות כאלה מזכירות לי את אותו איש יקר שהחליט שצריך להגביל את הזמן בו מותר לקורבן תקיפה מינית להתלונן למשהו כמו 96 שעות לכל היותר. אם אני לא טועה, הוא נימק היטב את עמדתו: "טראומה? אני מגחך על הטראומה שלהן".
    את הטראומה הקשה של תוקף שיופתע מתלונה אחרי – נגיד – שנה, לעומת זאת, הוא לוקח מאוד ברצינות.
    נו, צריך שיהיו גבולות, כמו שהוא אמר. והוא דאג לגבולות הנכונים, ללא ספק.
    👿

  3. ההיא – אני זוכרת היטב את חבר הכנסת הנאלח ההוא, שהחליט לשים סטופר על משך זמן לתלונה על תקיפה מינית. ממפלגת הגימלאים, כמדומני. מעניין מה הוא היה אומר לו מישהו הציע שניצולי שואה שלא התלוננו בתוך חודש מסיום המלחמה לא זכאים לפיצויים.
    אגב, בדיוק קראתי הבוקר שמצאו את גופתה של האישה שנחטפה ונרצחה על-ידי בעלה. גם זו דרך למנוע מקורבן התקיפה להתלונן.

  4. קשה כבר לתאר כמה הדברים האלה יכולים להוציא אותי מהכלים… 😡

    "למה היא לא התלוננה"
    "היא רק רוצה להפיל אותו כי יש לו כח"

    ואין כזה דבר בחור טוב ש"סטה" מן הדרך בנושא הזה. אדם שחושב שכפיה עצמית זה הגיוני
    בכל שלב בחיים שלו – הוא לא בחור טוב, לא היה, ולא יהיה. ובטוח לא נורמטיבי – הוא חולה.

    חבר הכנסת הנאלח אכן היה ממפלגת הגמלאים. למרות שבעניין של מבוגרים (70 ומעלה, לא 50) אני עוד איכשהו
    מסוגלת להבין כזו גישה. כמו שרובם לא מסוגלים להפנים או להבין מה זה שהנכד\ה שלהם
    הומו\לסבית ..
    יש אנשים שעדיין גדלו בתקופה ההיא, שאנחנו מתייחסים אליה כחשוכה, התקופה הזו שאשה היתה רוב הזמן רכוש. זה לא היה כזה רחוק. לכן כמעט ולא היה אונס "אז"
    זה פשוט לא נחשב ככה. 😐
    אין כזה דבר "אונס" כי לאשה אין יותר מדי הזדמנות להביע את רצונותיה או התנגדויותיה.

    וכרגיל, נותר רק לקוות לטוב.. 🙄

  5. Duvash – בעיתוי ממש ביזארי, בדיוק התפרסמה היום ידיעה על תלונה בגין הטרדה מינית שהוגשה נגד ח"כ יצחק זיו ממפלגת הגימלאים. אני לא יכולה שלא לתהות אם הצעת החוק שלהם על הגבלת פרק הזמן לתלונה על הטרדה מינית היתה ניסיון לטייח את מה שהאיש הזה עשה לאותה פעילה פוליטית… תיאוריית קונספירציה?…

  6. הבעיה העיקרית במעשי אונס היא שברוב המקרים מדובר שמילה נגד מילה, ואם החשוד לא נתפס בעת מעשה, קשה עד בלתי אפשרי להרשיעו. וגם אז כאשר מרשיעים, לא תמיד העונש תואם את המעשה ולפיכך אינו מרתיע במיוחד אחרים מפני לשוב וללכת בדרכו של האנס.

    אה ועוד משהו, אני לא בטוח כמה נשיא המדינה באמת מייצג אותנו. הוא לא יותר מסמל. ודי מיותר אם שואלים אותי (רק עשו טובה ובטלו את המוסד הזה אחרי שפרס יסיים את הקנדציה שלו – תלו לבנאדם לסיים את חייו הפוליטיים בכבוד לשם שינוי).

  7. בוריס – זה רק חלק מהבעיה. בעיה נוספת היא שהרבה פעמים ברור לחלוטין שהיה לפחות אקט מיני, והחשוד במעשה טוען שזה היה בהסכמה או ש"ככה היא רצתה את זה". ובעיה חמורה הרבה יותר היא שגם כאשר יש הוכחות חותכות, או שהאיש מודה במעשה, תמיד יש מי שיטענו ש"היא הביאה את זה על עצמה" כי התלבשה בצורה פרובוקטיבית, או הסכימה לעלות לדירה של מי שתקף אותה, או כל תירוץ אחר.

    נראה שהרבה מאוד גברים במדינה הזאת באמת מאמינים שהאישה היא רכושם והם יכולים לעשות בה ככל העולה על רוחם, ואין דבר כזה "לא". לכל היותר יש "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת" – כלומר, גם ה"לא" של אישה נתפס כחלק ממשחק של התגרות. כמובן, אגב, שזה לא המקרה שלפנינו. האונס של שתי האחיות על ידי אחיהן הוא לא מקרה שאפשר לומר עליו "הן הביאו את זה על עצמן" או "מילה שלהן נגד שלו". העניין הוא שהמקרה המזעזע הזה נובע בדיוק מאותה תפיסה – מותר לעשות לנשים מה שרוצים, זה בסדר, זו הנורמה. המנטליות פה היא מה שמביא לאונס, הכאה ורצח של כל כך הרבה נשים, וזה כואב.

  8. אני לא חושב שהמשפט "היא הביאה את זה על עצמה" הוא בר התייחסות בכלל. אין כזה דבר, "היא הביאה את זה על עצמה" זה כאשר היא באה לגבר ואמרה לו במפורש מול עשרות עדים: "תאנוס אותי פה ועכשיו", ועוד החתימה אותו על מסמך שזה נעשה בהסכמה בטרם המעשה.

  9. בכל מה שנוגע ל"הביאה את זה על עצמה" המרתיח: הכי מגוחך בעיניי שהנחת הבסיס במשפט הזה היא שהצד התוקף לא קיים במשוואה, כאילו אין לו רצון והכרה והוא פשוט היה "חייב" לתקוף בגלל נתוניה/התנהגותה/מראה של המותקפת. כזאת החמרה בנוגע לניואנסים הכי דקים של אישיותה וחיצוניותה של הנתקפת… סליחה, איפה הדרישות המחמירות האלה מהתוקף?
    מעבר לזה, מעצבנת אותי ההנחה שיש פרופורציה בין מה שנתפס כ"חטא" של הקורבן (נניח, מתן אמון באדם שלא ראוי לו) לבין ה"עונש" שהונחת עליה. נו, אז נניח שאשה סמכה על מכר (או זר. לרוב זה מכר) שהתברר כחלאה, או טעתה בשיקול דעת, כמו שכל אדם סביר עושה לעתים, ונכנסה לסיטואציה שאפשרה למישהו לתקוף/לנצל אותה ביתר קלות. זהו? על זה מגיע לבן אדם שיתקפו אותו בברוטאליות, יחדרו לגופו ולנשמתו ויצלקו אותו רגשית?
    גם על בן אדם שלא נזהר במעבר חציה, נדרס ונשאר נכה לכל חייו יגידו בכזו קלות "טוב, נו מה, הוא ביקש את זה"?
    אנשים שמוותרים בכזאת קלות על אמפתיה מינימלית לאדם שנפגע בגלל שהם מוצאים פגם בהתנהלות שלו לפני הפגיעה – ככל הנראה לא מצויידים באמפתיה ורגישות באופן כללי. ה"הביאה את זה על עצמה" הוא בעיניי לא יותר מתרוץ עלוב להרגיש טוב עם האדישות וגסות הלב של עצמנו.

  10. :mrgreen: 😈 😆 😀 🙂 :mrgreen: 😛


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: