פורסם על ידי: vandersister | יוני 25, 2007

אצבע משולשת לטניה (או: הנקמה, מתוקה היא כל כך)

אחד הפוסטים הנזעמים ביותר שלי הוקדש לעלמת-חן בשם טניה, שקולה הענוג, הקורא לי "מותק", כפי הנראה לעולם לא יימחה מזכרוני. טניה התקשרה ממוקד מכירות כלשהו של פלאפון, שיגעה לי את השכל בשלל צורות ותחבולות, גילתה שהיא עשתה שגיאה חמורה, האשימה אותי באותה שגיאה ולסיום עוד הטיחה בלי עלבונות מלוא הפה. אמנם ישראל נמצאת בחמישייה הפותחת במצעד "המדינות עם שירות הלקוחות המחורבן ביותר בעולם", אבל בשירות כל כך עלוב ומעליב עוד לא נתקלתי. הדבר היה מקומם עד כדי כך שמיד התעורר בי הגדעון רייכר הפנימי: ניסחתי מכתב תלונה נזעם אך מפורט ורשמי כראוי, ושלחתי אותו לכל מי שרק היה אפשר מחלקת התלונות בפלאפון, אתרי תלונה באינטרנט, המועצה לצרכנות, המחלקה לפניות הציבור, וייתכן שגם למועצת החלב, מועצת חכמי התורה ואיגוד יצרני נייר הטואלט בישראל (שהוא אחד האיגודים החביבים עלי, עקב חיבתי העזה לריבועים של נייר טואלט). לא זוכרת בדיוק, הייתי כעוסה מדי והפקסים/אימיילים שוגרו במרץ כמעיין המתגבר.

על כל פנים, חלפו להם כמה שבועות ארוכים מאז אותו אירוע עגום. כבר ויתרתי על כל שביב של תקווה וסברתי שלכל היותר, הנציג שקיבל לידיו את פקס התלונה שלי השתמש בו בשביל לקפל לו פסלון אוריגאמי נאה בצורת ברווז. והנה, הבלתי ייאמן קרה. אפילו בלי גדעון רייכר.

לפני שעה קלה קיבלתי שיחת טלפון מבחור ששמו מתחרז עם "דופק", שהציג את עצמו כנציג פלאפון המטפל בפניות הציבור. הנציג היה חביב, ידידותי ומנומס, ובישר לי שקיבל לידיו את תלונתי מאתר NRG וכבר פנה למחלקת הביטחון של פלאפון במטרה לנסות ולאתר את המוקד הסורר שממנו ביצעה בי טניה הזדונית את זממה. "זה מקרה חמור וחריג ביותר", הבטיח לי דופק בטון רגוע, והוסיף "אחזור אליך תוך יום-יומיים, ונראה גם מה אפשר לעשות לגבי מבצע השדרוג של המכשיר שלך. לא נוכל להציע בדיוק את אותו מבצע שהוצע לך אז, אבל ננסה להתגמש ולבוא לקראתך כדי לבצע בכל זאת את השדרוג".

אם תקראו מחר כותרת בעיתון בנוסח "עובדת בחברת היי-טק לקתה בהלם בעקבות שיחת טלפון מפתיעה", אנא שילחו זרי פרחים, דובוני פרווה ובונבוניירות לבית החולים שיצויין בכתבה, אני מאוד אעריך את זה. אגב, מיד כתום השיחה התקשרתי בעיניים מזוגגות לאמי, הלא היא ואן-דר-אמא. בתגובה, החלה ואן-דר-אמא לשיר בקול רם "עוד לא אבדה תקוותינו". הסמסונג הקשיש שלי מתרגש כל כך ברגעים אלה, שאני חוששת שתתפרק לו הסוללה באופן ספונטני מרוב עברת רגשות. תודה לכל מי שתמך בי בשעתי הקשה, תודה לאתר NRG, תודה לואן-דר-אמא, תודה לחברת "כבר-לא-כל-כך-שונאת-אתכם-פון" – תודה. הפרחים לצה"ל.


Responses

  1. יפה!

    ועדיין, גם כאן, הרי שהקטע המכעיס הוא שהם היו צריכים לקבל את הפניה מ-NRG כדי להתייחס ברצינות לבקשה שלך, ולא טרחו להתייחס באותה הרצינות לפנייה שלך עצמך (לקוחה משלמת ונאמנה מזה שנים) אל שירות הלקוחות שלהם לפני מספר שבועות…

  2. סחתיין! כמו שאמרתי לך, טוב שלמישהו עזר אתר התלונות. התלונה שאני עצמי שלחתי על בנק הפועלים זכתה להתעלמות מוחלטת.

    ורק תיזהרי שלא יירטב לך הסמסונג מהנזילה בתקרה… 😆

  3. כל הכבוד. תמיד שווה להתעצבן ולנסות לטפל בזה בצורה אקטיבית. לפעמים בטעות, זה קצת מצליח. כמו שלמדתי על בשרי לאחרונה.

  4. זה שהם חזרו אליך זה עדיין לא אומר כלום. סבא שלי, זכרונו לברכה, תמיד לימד אותי שעיסקה נסגרת ברגע שחשבון הבנק של צד אחד מזוכה ואילו של השני מחוייב. כל מה שקורה לפני זה- דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. חברת פלאפון חזקה מאוד בדיבורים. ברגע שזה מגיע למעשים/ פיצויים/ כסף בכלל הם מתחילים לגמגם. "מקרה חמור", עאלק. תדרשי מכתב התנצלות חתום ע"י מנהלי החברה בנוסף לפצוי ואז נראה אותם….

  5. תודה על הברכות 🙂 אכן, דוגמה מוצלחת לתלונה שזכתה לתגובה.

    נמרוד, אני מקווה שאולי בכל זאת הם יציעו משהו קצת יותר שווה מחול…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: