פורסם על ידי: vandersister | יוני 11, 2007

לא רק שערות על המכנסיים

מדי ערב בשובי לביתי הקט שבעיר פתח-שמיקווה, יגעה מעמל יומי, נערכת לכבודי קבלת פנים חמימה בצורת כתריסר חתולי רחוב, שניצבים בחצי גורן ליד המדרגות ותובעים את ארוחתם. אם במקרה הגעתי בשעה קצת מאוחרת מהרגיל, נשמעת מקהלה של יללות טרוניה בנוסח "מה-זה-פה-אנחנו-מחכים-כבר-שעה-איפה-האוכל-גיברת". כבר שנים שאני מזינה את החברים המשופמים שבחצר, דואגת למחסורם ומטפלת בתחלואיהם; ואילו הם מצידם משיבים לי באהבה גדולה, שהביטוי העיקרי שלה הוא כמות נדיבה של שערות חתול על שולי מכנסי. אין שום דרך להיפטר מהשערות האלה, אגב. חוץ מלשפוך נפט ולהצית את המכנסיים. גם אז לדעתי המכנס יישרף והשערות עצמן ישרדו, כמו הג'וקים אחרי שואה גרעינית.

על כל פנים, הבוקר נעלתי לי את דלת ביתי וצעדתי אל תחנת האוטובוס תוך כדי האזנה לשיר המופתי "לאשה טומביי" (זיבן זיבן) של אוקראינה, שלא זכה באירוויזיון אבל היה צריך לזכות, פויה השיר הזוכה של סרביה. נעמדתי והמתנתי לאוטובוס תוך כדי ענטוז עליז במקום. כמה מטרים לידי, ליד פח בצבע ירוק-צפרדע, הסתובבה חתולה טריקולורית רזה כמקל, עם בטן מדולדלת, וחיפשה מזון. היה ניכר שהיא המליטה לא מזמן, כי מעבר לבטן המדולדלת גם הפיטמות שלה בלטו לעין. לידע כללי, חתולות מיניקות זקוקות לפי 3 מכמות המזון הרגילה. לא היה נראה שהיא תמצא משהו בפח ההוא.

לקח לי בדיוק 20 שניות להחליט שאני מפספסת את האוטובוס הבא שיגיע. רצתי הביתה, מילאתי שקית באוכל חתולים ורצתי בחזרה. מצאתי את האמא הטריה בין השיחים, והשארתי לה שם ערימה יפה של אוכל וקצת מים. למרבה ההפתעה, בדיוק כשנעצתי מבט מרוצה בחתולה הזוללת מלוא הפה, הגיע האוטובוס, והספקתי לעלות עליו בשניה האחרונה. מתנשמת ומתנשפת, אבל עם לב קצת פחות כבד.

ללא ספק, המסקנה הטבעית היא שאני משוגעת. אחרי האינסידנט של הבוקר, נראה לי שעליתי למעמד רשמי של "מאדאם קצל'ה", אותה דמות טיפוסית של זקיינה מטורללת קלות שחובשת כובעי קש, ממלמלת לעצמה ומאכילה חתולים בחצר. כלומר את החלק של כובעי הקש עוד לא לגמרי הפנמתי, אבל אולי גם זה יגיע. מצד שני, יש פחות חתולה אחת רעבה ברחובות פתח שמיקווה היום. גם משהו. לא?

אני לא מצפה מאף אחד שיהיה משוגע כמוני וידאג לאוכל לחתולי רחוב, או לכל דבר אחר לחתולי רחוב. אבל חם בחוץ, יותר ויותר בימים האחרונים. אם, נניח, יש לכם בבית איזו קופסת פלסטיק שממילא הולכת לפח – מלאו אותה במים, והניחו מחוץ לחדר הפחים. זה ייקח בדיוק דקה. אני מבטיחה לכם שיהיה מי שיצטרך את המים האלה, ואולי גם תצילו כמה נפשות. תודה בשמי ובשם המשופמים.


Responses

  1. יש לי מסביב לבית כמה נשים וגברים כאלה. כשהם עוברים בלילה פתאום כל החתולים יוצאים מהמחבואים ומתקרבים אליהם. ואן דר סיס, לא הגיע הזמן שתפתחו מועדון למאכילי החתולים ותחלקו טיפים ושיטות ביצוע?

  2. אני מתנצל מראש על הציניות, אבל את מודעת לזה שגם האוכל לחתולים היה פעם יצור חי?
    ועל טוקסופלאזמה גונדי כבר סיפרתי לך?

  3. אבל לרמן, כבר יש כאלה. אפילו הרבה! אני חברה בקומונה למען בעלי חיים, ואנחנו מחליפים טיפים, ורעיונות, וקריאות לעזרה. כבר השתתפתי בלא מעט מבצעים להצלת בעלי חיים, וגם הושיטו לי עזרה כשהייתי זקוקה. יש מסגרות, אל תדאג 🙂

    חזי – יצורים חיים ניזונים מיצורים חיים אחרים. כך פועלת שרשרת המזון. גם האוכל לחתולים היה פעם חי, בדיוק כפי שאני ואתה נהיה מזון לתולעים אחרי שנמות. אבל אני לא מסוגלת להסתכל על יצור מורעב וגווע לאיטו בלי לעזור ככל יכולתי. יותר חשוב לי מה קורה לבעלי חיים כשהם עוד חיים, מאשר מה שקורה להם אחרי שהם מתים. וזה הוויכוח הגדול שלי עם צמחונים, למעשה; נראה לפעמים שהדאגה לבשר וההאנשה שלו אחרי שהוא מת עולה על הרצון לעזור לו כשהוא עוד חי וסובל.

    לגבי הטפיל – זה מזכיר לי את תשובתו של רפי קישון לאותה שאלה בדיוק. הוא ענה שיש סוג של בעל חיים הרבה יותר מסוכן, שמעביר לבני אדם מחלות קטלניות בשפע: קוראים לו בן אדם. בני מיני יכולים לעשות לי הרבה יותר נזק מאשר המשופמים… ובדרך כלל גם עושים את זה!

  4. אני צמחוני, אבל לעולם לא אטיף מוסר למי שמעדיף לאכול בשר. זו בחירה שלי, ואני לא חושב שברמה העקרונית כל האנשים צריכים להמנע מאכילת בשר. לעומת זאת כששוחטים פרות כדי להאכיל חתולי רחוב זה מתחיל לצרום לי. תתארי לעצמך שהסדר היה הפוך והיו שוחטים חתולים כדי להאכיל פרות…

    אבל הבעיה פה היא הרבה יותר עקרונית. לפני שבנו את העיר היה שטח פראי עם מגוון עשיר של יצורים שונים. אחרי שבנו את העיר כמעט הכל נכחד, ורק החתולים שרדו. למה? כי זו חיה סתגלתנית שאוכלת זבל ומשגשגת בקלות. לאף אחד כבר לא אכפת מהחיות שלא הצליחו לשרוד, ומרחמים דווקא על החיה ששורדת בקלות, משגשגת ואפילו מגיעה לפיצוץ אוכלוסין.
    ואם זה לא מספיק, הרבה פעמים הפרות אוכלות עשב משטח שכרתו ממנו את היער רק כדי לייצר מרעה. בתהליך הזה הכחידו אין ספור יצורי בר שחיו ביער. אז עכשיו אנחנו לא מסתפקים בהרס של השטח העירוני, אלא מייצאים את ההרס גם אל השטח שמחוץ לעיר, וכל זה כדי להאכיל את היצור היחיד שרק הולך ומשגשג יותר מכל יצור אחר גם בלי שמאכילים אותו. לא נשמע קצת אבסורד?

    אבל אל תקחי אותי יותר מדי ברצינות. זה סתם נושא שאני אוהב להתווכח עליו. אם הייתי רואה חתול רעב בטח הייתי זורק לו איזה חתיכת סטייק 😉

  5. את אדם טוב.

  6. אני ממש מצטער על כמה שהתשובה שלי הולכת להיראות מגעילה, אבל:

    איכס!

    אגב, השיר של אוקראינה רץ אצלנו חזק במשרד ובכל פעם שהוא מתנגן, כולם עומדים ומתחילים לרקוד. הזוי משהו 🙂

  7. סיסטר, אולה-אולה! לבי איתך. אני מאכילה רק חתול אחד שמשאיר לי שערות על כל הבגדים (הלוואי וזה היה רק השוליים של המכנסיים :mrgreen: ).

    חזי, בלי להיכנס לוויכוח על הצמחונות (נושא מאוד טעון), רוב מזון החתולים (במיוחד הזול) מגיע מחלקים שהאדם לא רוצה לאכול. חיות שהוא כבר הרג כדי לאכול את הפילה שלהם (או את האנטרקוט). אם כבר הרגו את החיה, עדיף להשתמש בהכול, לא?

  8. ועוד צמחונית תורמת דעה:
    לי לא חשוב הבשר אחרי שהוא מת, זה המוות עצמו שמציק לי.
    אבל כמה שניסיתי לשכנע את החיות הרבות שהיו לי להפוך לצמחוניות, הן סרבו בתוקף לנסות טבעול והגיבו בצורות מאוד לא מנומסות לרעיון.
    כך שהגעתי למסקנה שאני אשאר בצמחונותי, ואעשה מה שאפשר כדי למנוע מוות של עוד בעלי חיים – חתולים, פרות, יתושים (טוב לא יתושים, הם אויב העם). ואם הם עדיין לא הפנימו שירקות זה טוב בשבילם, אנחנו עוד נעבוד על זה….

  9. תני לי כתובת ואשמח לשלוח לך את זה.
    הרווחת את זה ביושר.

  10. חזי, אין לי שום בעיה עם זה שחתולים צריכים לאכול פרות או שפרות היו צריכות לאכול חתולים. שוב: בעלי חיים ניזונים מבעלי חיים אחרים. וצריך למצוא את האיזון איכשהו. אבל אמרת משהו שהוא שגוי, ואני חייבת להעיר עליו: כתבת ש"לפני שבנו את העיר היה שטח פראי עם מגוון עשיר של יצורים שונים. אחרי שבנו את העיר כמעט הכל נכחד, ורק החתולים שרדו. למה? כי זו חיה סתגלתנית שאוכלת זבל ומשגשגת בקלות". אני לא יודעת עד כמה למדת את הנושא, אבל זה פשוט לא נכון. רוב חתולי הרחוב שאתה רואה היום ממש לא היו קיימים לפני שבנו את העיר. חתולי רחוב הם לא חיות פרא: הם צאצאים של חתולים שהיו חתולי בית ונזרקו לרחוב על-ידי אנשים חסרי מצפון, שלא הבינו כמה חשוב לסרס ולעקר חתולים. אין דבר כזה, "חתול בטבע". חתולים בטבע הם רק החתולים הגדולים – נמרים, אריות – או הזנים הקטנים יותר כמו הקרקל. החתולים שאתה רואה ברחוב הם חתולי בית לכל דבר, שנאלצים לחיות ברחוב בגלל טפשותו ואכזריותו של האדם.

    בנוסף – בעל החיים היחיד שיכול לשגשג על זבל הוא החרק. או גם סוגים של בקטריות, בעצם. לא חתול. חתולים מתים ברחובות במאות אלפים מדי שנה. *מאות אלפים*. הם מתים ברעב, בצמא, בדריסה, בהתעללות, במחלות. אף יצור לא יכול להתקיים בלי אוכל. ומה שאתה אומר נשמע לי מאוד, מאוד אכזרי. מה שאתה אומר הוא בעצם: גזע החתולים הוא כזה שלמרות כל הקשיים והסבל וההתעללות והגוויעה על ימין ועל שמאל, איכשהו, חלק קטן ממנו, אבל ניכר בעינינו, מצליח לשרוד. אז בשביל זה צריך להעניש אותם ולהרעיב אותם למוות? בגלל שכנגד כל הסיכויים, הם איכשהו הצליחו לשרוד? אתה חס על הפרות יותר משאתה חס על החתולים? למה לבעל חיים אחד יש יותר זכות קיום מאשר לאחר?

    ושוב, בניגוד לדעה הרווחת – *חתולים לא אוכלים זבל*. נקודה. הם מחטטים בפחי זבל בתקווה שיהיה שם שמץ של אוכל שיעזור להם להמשיך ולשרוד, כי הבעלים האידיוטיים שלהם או של האמא או הסבתא שלהם, היו בטוחים שחתולים יכולים "איכשהו" להסתדר בחוץ. נסה אתה לגור ברחובות שבוע-שבועיים, ולהתקיים על זבל בלבד. אני מבטיחה לך שזה לא כיף גדול. מהבחינה הזו, אין שום הבדל בינינו לבינם.

    דבר אחד אחרון. בעל החיים שהשגשוג שלו פוגע בכל יתר החי והצומח, יותר מכל בעל חיים אחר, הוא האדם. אז אתה מציע שגם את עצמינו נתחיל להרעיב? אולי כן, מי יודע. אולי נעשה לכדור הארץ שירות גדול בזה.

    אגב, אני מאוד אוהבת אוגרים סיביריים. ואני יודעת שיש אנשים שמאכילים את הנחשים שלהם בגורים של אוגרים ומכרסמים אחרים. אז אני דואגת לאינטרס של המכרסמים, ומישהו אחר דואג שהנחש ישרוד. אני צודקת, וגם הבעלים של הנחש צודק. אין מה לעשות. אני לא אגיד לו להרעיב את הנחש שלו, כי אוגרים יותר חמודים בעיני ולכן יש להם יותר זכות קיום. כך פועל הטבע, ולי אין אין שום אפשרות (או טעם) לשנות את זה. רק לנסות למצוא איכשהו סוג של איזון.

    ואם קשה לך לזרוק לחתול סטייק, זרוק לו קצת גבינה 🙂 הוא יעריך את זה.

  11. מורין – תודה 🙂 נחמד שבין כל המטיפים יש גם מי שיכול להעריך את זה (סלחו לי חבריי הצמחוניים, אבל מאוד חורה לי שאני מצילה בעלי חיים באופן אקטיבי, ובכל זאת נוזפים בי על זה שאני לא מצילה אותם באופן פאסיבי ולכן אני בהכרח רוצחת חסרת תקנה ואין טעם במה שאני עושה).

    האיש מאחורי המכונה: מה איכס? האכלת חתולים רעבים? חתולה רעבה? אוכל חתולים? אני?

    CrazyVet – ויוה אספנייה! וד"ש למשופם הפרטי :mrgreen:

  12. אישיוז – אי אפשר לחנך יצור שמיליוני שנות אבולוציה הפכו אותו לקרניבור, להיות אוכל צמחים. המערכת שלו לא בנויה לזה, הוא לא יצליח להתקיים וסופו שיחלה וימות. ולגבי היתושים, זו עוד שאלה מוסרית קשה (גם לי אין תשובה עליה, אני פשוט מעלה את זה לדיון באופן כללי): למה אנחנו חסים על הפרוותיים, הנוצתיים, לפעמים אפילו על הקשקשיים, אבל לא על הרמשים? ואיפה עוצרים בעניין הזה? ניתן לג'וקים להשתלט על הבית ובלבד שלא נהרוג יצור חי? לא נטפל בעצמנו באנטיביוטיקה בשביל לא להרוג אורגניזמים מזיקים בתוך הגוף? חייבים למתוח את הקו איפשהו. אגב, העץ שממנו עשוי השולחן שעליו ניצב המחשב שלך היה עשוי תיאורטית לגרום להרס ההביטאט של מספר לא ידוע של יצורים חיים. נורא, נורא חשוב להיות מודעים לסבל ולמנוע איפה שרק אפשר, ואני איתך במיליון אחוז בעניין הזה – אבל יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות… 😦 אפשר רק להשתדל.

  13. נויף – זה רציני? כי אם כן, אשמח לקבל את הבובה המגניבה הזו :mrgreen:

  14. אני קצרת ראייה וסנטימנטלית, ולכן – מודה ומתוודה – אותי מעניין רק שעשית לאומללה הזאת את היום. אחרי שהיא אכלה והניקה, היו לה כמה שעות טובות שבהן היא יכלה להתחרדן בשמש באיזו פינה על בטן מלאה במקום לבלות את היום בחיפוש נואש אחרי שאריות. זה הרבה מאוד בשביל חתולת רחוב רעבה. היא בטח לא ידעה מאיפה זה בא לה. 😀
    את הדיונים היותר מעמיקים אני משאירה לאחרים.
    תבורכי, שוב.

  15. נ.ב. אני זוכרת שלפני הרבה שנים קראתי בעיתון על בחור שכ"כ לא יכול היה לסבול את הרעיון של לפגוע בחיות, שהוא הסתובב עם כינים בראש כי לא היה מסוגל להרוג אותן.
    זה בהחלט מעבר לקו האדום הפרטי שלי… 😛

  16. ההיא – תודה. שוב, נפלא שיש מי שרואה את הצד החיובי, מבלי להיכנס לכל הדיונים הפילוסופיים… פולניה שכמותי, אני מרגישה תמיד צורך להאכיל את כל העולם 😉

  17. vandersister, כמו שאמרתי – אל תקחי אותי יותר מדי ברצינות. אני סתם נהנה מהוויכוח 😈

    את הכלבה שלי אני מאכיל כמעט רק באוכל בשרי, למרות שהיא דווקא בכלל לא מתנגדת לגבינות, ביצים ואפילו טבעול. אני מאכיל אותה במה שהיא אמורה לאכול ולא באוכל של בני אדם מבולבלים כמוני… בדיוק באותו אופן אם היה לי חתול הייתי נותן לו אוכל בשרי. ודרך אגב כשאני הולך עם הכלבה ברחוב היא תמיד מתחילה לאכול אוכל שהשאירו לחתולים, אז אני נוזף בה: "לך לא חסר אוכל, זה של החתולים!"

    לגבי המקום הטבעי של החתולים – ראיתי פעם סרט ב-National Geographic על חתולים שחיים באמריקה בסביבה הכפרית. היה ברור לגמרי שזה הסביבה הטבעית שלהם. הם צדים מכרסמים וחרקים, ונראים בריאים ומרוצים מאד מהחיים. מעניין לראות את החתולים המסכנים שאנחנו מכירים מהשכונה כגיבורי סרט טבע – נמרים קטנים. לצערי לא הצלחתי למצוא מידע על הסרט ברשת (הוא קצת ישן, אבל בטוח שמדי פעם אפשר לתפוס אותו בשידורים חוזרים). דווקא בעיר עם כל האוכל שיש בפחים ועם האוכל שנותנים להם הם אומללים, ואני שואל את עצמי איך זה.

  18. למרבה הצער, נשיונל ג'אוגרפיק לחוד, וחתולי הערים שלנו לחוד 😦 ב- NG הכל נראה יפה ופוטוגני. ואילו אצלנו, אין מספיק מזון בפחים, ויש יותר מדי חתולים ויותר מדי גוועים. אם היה מספיק אוכל, לא היית רואה ברחובות כל הזמן חתולים אומללים ומזי רעב. הם לא צמים בכוונה, תאמין לי. ולא מספיק אנשים נותנים אוכל, ואין מודעות לסירוסים ועיקורים… עצוב.

    אם אתה רוצה לקבל תמונה קצת יותר מדויקת לגבי מה שמתרחש ברחובות כאן אצלנו, ולא בסביבה הכפרית הפסטורלית באמריקה 😉 היכנס לאחת העמותות – צב"ח כלשהו, תנו לחיות לחיות, "גרגורים", חדרה אוהבת חיות וכו' וכו'. הם יוכלו לתת לך הסבר מקיף לגבי מצב בעלי החיים העזובים אצלנו. וזה מאוד, מאוד עצוב.

  19. איכס חתולי רחוב.

    עם כל הכבוד לרגש ההומאני של "זה בעל חיים – אני לא רוצה שהוא ימות", בסופו של דבר קנית לחתולה הזו עוד יום. מה הלאה? עכשיו, אם היא תמשיך לשרוד איכשהוא, היא תמליט עוד כמה גורים וגם הם יגוועו מרעב או יתרבו.

    צריך מנגנון מסודר שיטפל בהם. הם בעלי חיים, אבל בסופו של דבר הם גם מפגע תברואתי. בבית הקודם שבו גרתי, הם שרצו ברחוב, נכנסו לחצר שלי והביאו איתם זבל, פגרים של דברים שהיו קטנים מהם ומכת פרעושים כל קיץ.

    בדיוק כמו שאם יש לך עכבר בבית, לא היית רוצה שאני אבוא ואאכיל אותו, אני לא הייתי רוצה שתאכילי את חתולי הרחוב…

  20. איש, כפי שכתבתי בתגובה ללרמן (לא יודעת אם קראת): אני שותפה בכמה ארגונים של בעלי חיים שעוסקים בדיוק בזה. כלומר, בטיפול בצורה מסודרת בבעיה של חתולי רחוב. יש צוותים שמבצעים עיקורים וסירוסים בכל הארץ, ללא תשלום בכלל או עם תשלום סמלי; יש מאכילים מסודרים בחצרות שמדווחים על בעיות ומטפלים במי שצריך; יש וטרינרים מאוד מתחשבים שמשתפים פעולה עם מאכילי הרחוב ועם העמותות; רוב האנשים שעושים את הדברים האלה עושים את זה בהתנדבות וזה עולה להם במאמצים רבים, ועל כך הם זוכים למלוא ההערכה ממני. אני אישית אחראית על עיקורים וסירוסים של עשרות חתולים. נסה לחשב כמה חיים הצלתי, וכמה "מפגע תברואתי" חסכתי מעצמי ומשכניי לבניין.

    הבוקר הקפדתי לבדוק באותו מקום אם החתולה נמצאת. אם אצליח לאתר אותה שם בצורה עקבית, אוכל להזמין צוות שילכוד אותה ואת הקטנים ונמשיך בפעולה של מציאת בתים. בינתיים, אני עושה כמיטב יכולתי לטפל בצורה מסודרת בכל מי שרק אפשר. אם מפריע לך שאין מנגנון מסודר שמטפל בבעלי החיים העזובים, אם אתה רוצה להיפטר מהמפגע, לפתור את הבעיה באמת – יש דרכים לעזור. בהאכלה, בהזמנת צוותים שיסרסו ויעקרו, או פשוט בתרומה צנועה לעמותות שמטפלות בזה.

    ואגב, גם אם קניתי לחתולה ולגורים שלה עוד יום או יומיים, זה עדיין שווה את זה. אולי אנשים אחרים מסוגלים לראות יצור גווע ולא לעשות כלום. אני לא מסוגלת. ואין לי שום כוונה להתנצל על זה.

  21. את הבובה של המשוגעת עם החתולים קניתי לחבר לפני כמה חודשים. זה היה אמנם באוסטרליה (בה אני גר לכמה חודשים), אבל אם נורא בא לך, אפשר לסדר משהו… 💡

  22. מצטער, לא קראתי. באמת כל הכבוד לך.

    מצד שני, אני עדיין חושב שלהאכיל את החתולה זה לא פתרון אלא הנצחה של הבעיה.

  23. נויף – זה בסדר, אני מאוד מעריכה את ההצעה 🙂 תן לחבר את הבובה.

    איש – אז איזה פתרון אתה מציע? הפתרון של לכידה, עיקור והחזרה בצורה מסודרת כבר פועל בהרבה מאוד ערים מרכזיות בהרבה מדינות מערביות. למה שהוא לא יפעל בארצנו הקטנה?

  24. לא באתי ואמרתי שלא יפעל, פשוט כי זה לא המקרה שעליו דיברנו. 🙂

  25. וואלה. צודק. לא קראתי את השאלה כמו שצריך. אני מאשימה בזה את המיגרנה.

  26. אני לא מבינה איך מכל כך הרבה תגובות אף אחד לא התייחס לנושא החשוב באמת – השערות.

    הדרך הכי טובה להוריד אותן היא לקנות בחנות חומרי בניין סליל נייר דבק רחב מנייר. אין לי מושג מה אפשר להדביק איתו, כי הוא נקרא כשנושפים עליו, אבל אם מעבירים אותו על בגדים מלאי שערות אז הדבק מספיק חזק כדי להסיר אותן ולא מספיק בשביל להידבק לבגד.

    אפשר גם לקנות בחנויות לחיות גלגלת עם סליל דביק, אבל לדעתי זה סתם עושק.

  27. וזאת אשר לימים תקרא פפריקה?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: