פורסם על ידי: vandersister | יוני 6, 2007

היום שבו הסכמתי עם אלי ישי

ידיעה ב- Ynet מהיום: "הכנסת אישרה בצהריים (יום ד) בקריאה טרומית שתי הצעות חוק שנועדו למנוע את קיום מצעד הגאווה בירושלים ובכל מקום בארץ. את ההצעות יזמו ח"כ אליהו גבאי (האיחוד הלאומי מפד"ל) וחברי כנסת מש"ס." למה הצעות החוק האלה כל כך מצחיקות אותי, וכל כך מפחידות אותי, בו זמנית?

כי הן מדברות בלשון אקסיומה. החוק מתייחס לדברים שאינם מובנים מאליהם, כאילו היו ברורים מעל לכל ספק. הוא טוען לנחיצותה של השמירה על הנורמה, כאשר ההגדרה של הנורמה עוד עומדת לדיון. או שלא? כך מדווח לנו אתר Ynet: "התיקון ל'חוק יסוד: ירושלים' יאפשר למועצת העיר ירושלים לאסור קיומם של מצעדים ותהלוכות "מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי ברגשות הציבור או מטעמי דת"."

אז לגבי "פגיעה בסדר הציבורי", הרי שזו בדיחה עלובה להפליא – מדוע שני גברים הצועדים יד ביד מהווים פגיעה בסדר הציבורי יותר מאשר, נניח, המון משולהב החוסם כבישים, מבעיר צמיגים ודוקר עוברי אורח בסכינים? אה, המתפרעים הם בסך הכל לוחמי צדק טהורים המגינים על שמה הטוב של המדינה; ואילו בני הזוג הצועדים הם סוטים נאלחים ששום עונש לא יהיה מספיק טוב עבורם.

הלאה: "פגיעה ברגשות הציבור". רוצה לומר: רגשות הציבור הדתי, ויש להדגיש זאת. שום מצעד גאווה מעולם לא פגע ברגשותיי; ולעומת זאת, לא פעם נפגעו רגשותיי מהתקהלות כזו או אחרת של חרדוסים* שהכריזו בלי שמץ של בושה שאני מופקרת, כופרת, עוכרת ישראל, ושגבר הצועד ביני לבין אחותי, נניח – כמוהו כאדם הצועד בין שני חמורים. אז מה, לא ירשו לעובדיה יוסף ולצאן מרעיתו לצעוד בירושלים בגלל שרגשות הציבור הנשי נפגעו? בולשיט בריבוע.

הלאה: "מטעמי דת". תודה, סוף סוף אמרו לנו את האמת. כל יתר הטיעונים מיותרים. אין פה שום ניסיון להגן על שום ציבור פרט לציבור הדתי. אין ניסיון להגן על הסדר הציבורי, פרט לסדר יומו של הציבור הדתי. הנה מה שאמר ח"כ אליהו גבאי בעניין: "נטיות כל אדם הן עניינו האישי שנמצאים בתחום הפרט, וכך גם נטיות הומוסקסואליות. אין צורך להחצינן בפומבי כמו שלא עושה זאת כל אדם אחר". האמירה הזו מזכירה לי סטיקר ששלחה לי פעם ידידתי ההולנדית: "I don't mind that you're straight, as long as you act gay in public". זוג הטרוסקסואלי שצועד יד ביד בפרהסיה אינו מצהיר על נטיותיו? מסתבר שלא. כשזוג סטרייטי מפגין את חיבתו בציבור, איש אינו מצפצף. כשזוג חד-מיני עושה זאת, מדובר ב"אקט הצהרתי", "פרובוקציה". כי עבור הציבור שאותו מייצג (לכאורה) ח"כ גבאי, הומוסקסואליות היא "חריגה". כל היתר הוא בלתי נראה.

עוד צוטט בידיעה יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, שאמר: "לא יעלה על הדעת שקבוצות קטנות והזויות, במהלכים יח"צניים, ישפיעו השפעות מזיקות על ערים שונות ובעיקר ראוי להוקיע את הטומאה שיש מן המבקש, לטמא את ירושלים". ח"כ ישי – הוצאת לי את המילים מהפה. לא יעלה על הדעת שאתה והקבוצה הקטנה וההזויה שאתה חבר בה, תבצעו כל מיני תעלולים יח"צניים, תשפיעו השפעות מזיקות על החיים שלי ושל חבריי החילוניים המתגוררים בערים שונות, ואני מבקשת להוקיע את הטומאה של כל המשתוללים, המגדפים, השורפים, המשחיתים והרוצחים שאתה קורא להם ציבור קדוש. בירושלים שלי אין חלאות אדם כאלה. אנא ממך, יישם במהירות את הצעותיך, וסלק את חבורת החוליגנים המטורפים הללו מעיר הבירה שלי, ויפה שעה אחת קודם. בין אם אתה מכיר בזה ובין אם לא – גם לציבור החילוני יש רגשות, ואתם פוגעים ברגשותינו יום יום ושעה שעה. אין לכם מונופול על רגשות, מר ישי; ובניגוד לרושם שאתם מנסים ליצור – גם אין לכם מונופול על ירושלים.

אה, ועוד דבר אחד קטן: מר ישי, מר גבאי –  אם כבר אתם וחבריכם עסוקים יומם וליל בהמצאת דרכים חדשות לזיין את כולנו בתחת – לפחות תצטרפו אלינו למצעד. השטריימלים שלכם ייראו נפלא בוורוד.

*את הביטוי "חרדוסים" שאלתי מיושבת ראש מפלגת הקטנים בכנסת. יישר כוח!


Responses

  1. מלית צודקות מאלו לא שמעתי זה זמן רב.

  2. תודה! תודה! תודה!

  3. Hear, hear!

  4. החרדוסים (ביטוי מעניין, דומה קצת למתנחבלים, אומץ) מאז ומתמיד ניסו לכפות את אורח חייהם על אחרים, זה לא חדש. נשאלת השאלה מה אנחנו מוכנים לעשות כדי למנוע את זה – היסטורית מוכח שהרוב הדומם לא עושה הרבה.

  5. את שוכחת את מה שאמרתי לך בצהריים, עת טבעתי את המושג חרדוסים – לדפוק בתחת זו תועבה! :mrgreen:

    (אלא אם כן דופקים את החילונים בכלל ואת האוכלוסיה ההומולסבית בפרט, ואז זו כנראה מצווה)

  6. מורין – תודה 🙂

    ההיא – בבקשה! 😛

  7. CrazyVet: הבעיה העיקרית במקרה הזה היא שהחרדוסים – כוחם במספרים, ובלכידות שלהם. מילה אחת של רב כזה או אחר יכולה להוציא אלפים, אפילו עשרות אלפים, לרחובות. אני לא יודעת איך אפשר לגרום לזה לקרות, אבל – אם היתה תביעה מצד עשרות אלפי אנשים חילוניים לקיים את המצעד הזה, אם היתה השתתפות של עשרות אלפים, הדברים היו נראים אחרת… נראה לי שאחת המטרות החשובות היא ליצור כאן דפוס: להתעקש על קיומו של המצעד שנה אחר שנה, לא להתקפל. גם זה משהו.

    שרון – לדפוק בתחת את האוכלוסייה ההומו-לסבית זה כמו מינוס כפול מינוס – הערך השלילי מתבטל 😀

  8. בספר משנת 1989, מרווין האריס כותב: "לפי האומדנים האחרונים, אחוז הגברים האמריקנים המקיימים מגע מיני עם גברים אחרים עד כדי אביונה הוא 20.3." (בני מיננו, עמ' 143). 20.3%? כן, 20.3%. זה חתיכת ציבור, יותר מחמישית מהאוכלוסייה. אני מציע לא לפגוע ברגשותיו ולאפשר לו לצעוד כמה קילומטרים. אף אחד עוד לא מת מזה.

    אגב, גם שני את שני המשפטים הבאים כדאי לזכור לצורך ויכוחים עתידיים עם אנשים חשוכים. אז הנה הם:

    לאור מגוון הדרכים שבהן יכולים בני-אדם להפריד בין עונג מיני לבין רבייה לא-רצויה, שכיחותה הגבוהה של התנהגות הומוסקסואלית אינה צריכה להפליא שום איש. מפליא יותר הוא מספר האנשים המאוננים בעצמם או מסייעים לבני-זוגם באוננות, הנוטלים גלולות למניעת היריון, המשתמשים בקונדומים ובמשחה קוטלת-זרע, המבצעים גרידות והעוסקים בצורות שונות משונות של אקרובטיקה הטרוסקסואלית שאינה כרוכה במגע מלא — ועם זאת מוקידים את ההתנהגות ההומוסקסואלית ובזים לא בתואנה שהיא "איננה טבעית".

  9. וואו. לא מזמן קראתי טיעון לפיו הומוסקסואליות היא דרכו של הטבע למנוע פיצוץ אוכלוסין או התרבות-יתר בקרב מין ביולוגי. במילים אחרות, לא רק שזה לא נוגד את הטבע, אלא שהתנהגות כזו היא רצויה ומבורכת וחלק חשוב באבולוציה שלנו! 😉

    תוכל, אגב, לתת את פרטיו המלאים של הספר? הוא נשמע מרתק.

  10. הוא אכן מרתק. לא מזמן גיליתי שמרווין האריס נפטר והצטערתי מאוד על האבידה. הוא כתב הרבה, בין ספריו הטובים יותר נמצאים "בני מיננו" (בהחלט מופת לכל ספרות המדע הפופולרי) ו"פרות קדושות וחזירים משוקצים".

    בכל מקרה:
    מרווין האריס, בני מיננו, 1989, מאנגלית עמנואל לוטם 1991, ספריית מעריב.
    וגם באנגלית.

  11. מצוין. אני גם אוהבת את סגנון התרגום של עמנואל לוטם – ובכן, אנצל לי את ההזדמנות של שבוע הספר וארכוש ביד קלה. אני בטוחה שבמקומות מסוימים לא אסכים איתו בכלל, ובכל זאת – קריאה שווה. תודה! 🙂

  12. אם היינו קוראים רק מה שאנחנו מסכימים איתו החיים היו די משעממים 😉
    קריאה מהנה!

  13. ואנדר – הוצאת לי את המילים מהפה.
    למרבה הצער אני די בטוחה שההמון הדתי יותר קולני ומאוחד מציבור הגאים (או המסכימים איתם בשקט), כך שאין לי יותר מדי תקווה למדינה נורמלית.
    גם השנה לא יהיה מצעד הגאווה בירושלים, ואחרי זה לא יהיו הפגנות של חילוניים (שכידוע יוצרות הפרעות קשות לסדר הציבורי), ואח"כ לא יהיו הפגנות של השמאל או הימין (שעושים הרבה רעש אחרי השעה 6 בערב, מה שכמובן מטריד את תושבי ירושלים), וכו' וכו'.

  14. אני לא יודעת אם ההומוסקסואליות היא דרכו של הטבע למנוע פיצוץ אוכלוסין (עובדה, אנחנו עדיין מתקרבים לשם בצעדי ענק, עם 10-20 אחוז הומוסקסואלים). הטענה שאני מכירה כיום היא פיסיולוגית-התפתחותית ומקשרת חסרים בטסטוסטרון במהלך ההריון עם הומוסקסואליות.
    ההסבר קצת מורכב, יש מתעניינים?

  15. אישיוז – את בטוחה שלא יהיה מצעד? החוק עדיין לא עבר, ויש לקוות שגם לא יעבור, ואני בטוחה שהקהילה תתעקש כמו בשנה שעברה, ואולי אפילו יותר… נחזיק אצבעות!

    CrazyVet‏ – אשמח מאוד לשמוע את ההסבר, ואשמח לשמוע גם התייחסות לביסקסואליות. משום מה המחקרים הפיזיולוגיים (ואני לא שוללת את ההסברים הללו, בכלל לא) מתעלמים מפלח האוכלוסייה שאינו הומו או הטרוסקסואלי באופן מוחלט – אם בכלל יש דבר כזה… כלומר, אם יש הסבר פיזיולוגי ל"יצירת" עוברים הומוסקסואלים, האם יש איזשהו גורם, אולי כמותי, שיוצר ביסקסואלים? מינון קצת גבוה יותר של טסטוסטרון, אבל עדיין לא מספיק?…

  16. אכתוב על זה, נרשם בטיוטות (קצת ארוך, דורש הסברים ביולוגים ואני צריכה קצת לרענן את מאגר המחקרים בנושא).
    דווקא אתמול אני והזוגי דברנו על הנושא, ועל הסיכוי של ילד שיש לו אחים בנים בוגרים להיות הומוסקסואל.

  17. כתבת טקסט לא רע בכלל. אם תגישי אותו לפוליטינט הקול שלי מובטח.

  18. בקשר לביסקסואליות, קראתי על מחקר שטוען שלא קיים כזה דבר. או שאדם הוא הומוסקסואל או שהוא הטרוסקסואל. בניסוי הראו תמונות שונות לקבוצת נבחנים שטענו שהם ביסקסואלים, ובחנו את התגובות שלהם לתמונות. רובם הגיבו בהתאם לפרופיל הומוסקסואלי ומקצתם בהתאם לפרופיל הטרוסקסואלי.

    בכל מקרה, אני לא מתכוון לצטט פרקים שלמים מהספר (במיוחד אם את מתכוונת לקנות אותו), אבל האריס מספר על חברות פתוחות הרבה יותר לביסקסואליות מאשר החברה שאנחנו מכירים. למעשה, בחברות רבות הרוב הם ביסקסואלים, ומחליפים בין בני זוג גבריים ונשיים בשלבים שונים של החיים שלהם. דוגמה אחת:

    בני אזדנה שבדרום סודן מחזיקים כוח צבאי קבוע של רווקים צעירים. לוחמים אלה "נושאים" להם נערים ומספקים באמצעותם את צורכיהם המיניים, עד שהם מצליחים לרכוש לעצמם עושר מספיק — בדמות ראשי בקר — המאפשר להם לשאת נשים.

  19. נו, ועוד אחד קטן:

    למען האמת, יש צורך בכמות מרובה של הכשרה והתניה, של ביקורת מצד ההורים, של בוז חברתי, של איומים באש תופת, של חקיקת דיכוי, ולאחרונה, של איומים באיידס, כדי להפוך את רבגוניותו המינית השופעת של האדם לסלידה מפני עצם המחשבה על מגע הומוסקסואלי. רוב החברות — 64 אחוז, לפי אחד הסקרים — אינן טורחות כלל לעורר סלידה מעין זו, והן מתייחסות בסלחנות, אם לא מעודדות בפועל, מידת מה של יחסים בין בני אותו המין, בצד התנהגות ארוטית כלפי המין השני.

  20. הצעות לסדר היום- הפרלמנט הישראלי…

    השבוע הייתי מעט עסוק בשביל עינייני המדינה, תחילת השבוע עוד בסיני, עומס בעבודה ורעות אחרות. אתמול לאחר התעדכנות קצרה במה קרה במקום הזה שנ….

  21. חזי – תודה: הצצתי קצת באתר, אבל אני לא בטוחה שהבנתי את העיקרון. אני מוסיפה לשם את הפוסט, ומדרגים אותו לפי כמות הצבעות?…

    עידו, מה שיפה במחקרים האלה הוא שהם לא מוכיחים שום דבר בעצם, כי הכל תלוי בהגדרות הראשוניות ובשאלות שנשאלות. למשל, איך בדיוק מגדירים מה זה "פרופיל הטרוסקסואלי" או "פרופיל הומוסקסואלי"? הרי יש קשת שלמה של התנהגויות ביסקסואליות, איך ממדרים את זה לצד כזה או אחר? נראה לי שהמושג של ביסקסואליות נורא מפחיד אנשים, כי אנחנו אוהבים לחשוב ולהתנהג בשיטת ה"או-או". אם אין לנו דיכוטומיות, ואין לנו גבולות ברורים, אנחנו הולכים לאיבוד, ולכן חייבים להחליט גם לגבי מי שטוענים שהם ביסקסואלים, שהם משתייכים בעצם לצד אחד, או לצד השני. אי אפשר ביחד. ואולי אין פה בכלל צדדים? אולי מדובר ברצף? האם אף אחד לא ביסקסואל, או שכולנו בעצם ביסקסואלים? אני עם קינסי בעניין הזה: אין בנמצא הטרוסקסואל או הומוסקסואל מוחלט. אחרת בשום מצב לא היו נוצרות נסיבות שבהן אדם שמגדיר את עצמו כחד-מיני, ישכב עם בן אותו מין/המין האחר (תלוי באוריינטציה הראשונית), ונסיבות כאלה קיימות גם קיימות. אז השורש הביסקסואלי חייב להיות טבוע בנו מלכתחילה. טוב, בעצם אני די משוחדת, כי אני משתייכת כפי הנראה לקבוצת האנשים שהמיניות שלהם לא קיימת 🙄

    חוץ מזה, האריס מוצא חן בעיני יותר ויותר :mrgreen:

  22. עד כמה שאני מבין בנושא (ואני מודה שאני לא מבין בו הרבה), אם אני הטרוסקסואל אני נמשך לנשים ואם אני הומוסקסואל אני נמשך לגברים. זה לא אומר שאני בהכרח לא מעוניין בשום מצב לקיים יחסי מין עם המין ההפוך לנטייה הראשונית שלי, אבל זה כן אומר שאני מעדיף מין אחד על השני. החוקרים פשוט טוענים שאין אף אחד שמעדיף את שני המינים במידה שווה.

  23. מעדיפים אותם במידה שווה – או שפשוט לא אכפת להם (לנו) אם זה גבר או אישה? פה הבעיה שלי. אני מקבלת לגמרי את הטענה שלך שכחד-מיני – אתה מעדיף בני מין מסוים על פני בני המין האחר. אבל הטענה שלי היא שכדו-מיני, זה לא שאתה מעדיף 50% נשים ו- 50% גברים, או 80% נשים ו- 20% גברים, או כל חלוקה אחרת – אלא שאתה מעדיף בני אדם באופן כללי, אם אפשר לקרוא לזה ככה, והפרטנר שלך יכול להיות גבר או אישה, תלוי בנסיבות החיים שלך. כלומר, אתה עשוי לגלות שאהבת חייך הוא גבר, או שזו אישה. אבל יש את הפוטנציאל לשניהם, ולא הגבלת את עצמך מראש לגברים או לנשים בלבד. אני מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך…

  24. בשם הדמוקרטיה נעקוץ את האחר עד שהוא יתפוצץ…

    לא מבין למה צועדים בכלל, ואם צועדים אז למה לעשות דווקא?
    האם הרעיון תמיד למתוח הכל לקיצוני.

    לתת לחיות, זה דמוקרטי.
    להתחשב זה הכי דמוקרטי.

  25. drazick, למה זה לעשות דווקא? מדוע לחרדים או לכל קבוצה אחרת באוכלוסיה מותר לקיים צעדות ועצרות בעיר הבירה שלנו, ורק לקהילה ההומו-לסבית אסור? אתה שואל מדוע לצעוד בכלל; זו שאלה שקל מאוד לשאול מנקודת המבט של מי שיש לו כבר זכויות שוות לכל דבר ועניין, והוא לא נאלץ להילחם עליהן. מי שנשללו ממנו זכויות אלה – זכותו למחות. והצעדה היא ביטוי של המחאה הזו. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה. מה כל כך קיצוני בקבוצה של אנשים שצועדים ברחובות ירושלים? אנשים. כמוך, כמוני, כמו הרב עובדיה. פשוט אנשים. כי כך בדיוק זה צריך להיות.

    ואפרופו להתחשב – מדוע החרדים לא מתחשבים ברצונם ובצרכיהם של החילונים? מדוע זה תמיד צריך להיות להיפך? האם אנשים דתיים תמיד רגישים יותר? מסופקתני.

  26. drazick‏ – אתה שואל למה לצעוד בכלל. זה מזכיר לי שאנשים אומרים, מה יש כ"כ להתגאות? למה אני לא "גאה" בזה שאני סטרייט, או גבוה, או יש לי עיניים חומות? שיעסקו בענייניהם וזהו, מה הקטע עם הגאווה? סתם בשביל לעשות רעש?
    אז זהו, שלא. גאווה, בעיקר הפגנתית/ציבורית ומוצהרת, לא באה מוואקום. היא תגובת נגד – תגובה לנסיון דיכוי. היא לא דווקאית כמו שהיא הישרדותית (במובן החברתי של המילה). מי שמניחים לו לחיות את חייו יחיה את חייו. מי שהחברה מפגיזה אותו מקטנותו במסרים שהאהבה (או הסקס, או שניהם) שלו חולנית, יגיב. או בכניסה לארון, או בהתעקשות להבהיר שהוא לא יתבייש (כלומר, לומר שהוא גאה), או בזגזוג מתמיד בין השניים.
    כשמקללים את אחותי ברחוב בגלל שהתנשקה או התחבקה עם בת זוגה (שהרי זו "פרובוקציה", אלא אם כן אתה סטרייט, ואז זה יעורר רק חיוך אוהד); כשהמדינה אומרת לה שהיא אינה זכאית להנשא, ושאם בת זוגה לחיים תחלה חלילה, היא לא תוכל להשתתף בהחלטות בטיפול בה כמו שיכלה לו היה מדובר בבעל; כשבכל מקום, גם כיום, שומעים כמה הומוסקסואליות היא "חולנית"; כשאנשים רבים עדיין חושבים שגבר הומו אוטומטית יתעלל בילדיהם, וכך הלאה – יש על מה למחות. מצעד הגאוה הוא קיצוני? זה קיצוני. למצעדים כאלה יש סיבות והסטוריה כואבת (למשל, מה שקרה בסטונוול). הם לא צצו פתאום, בוקר אחד, כי למישהו התחשק ללבוש פאייטים.
    אני לא יודעת אם מצעד בי-ם הוא נבון טקטית עבור הקהילה ההומו-לסבית, אבל לגבי הזכות לצעוד שם אין לי ספק. ומצער אותי קצת שכולם חומלים על רגשותיהם של הסטרייטים ו/או הדתיים, שהפגיעה בהם תתמצה באילוץ לראות מישהו שחייו שונים משלהם ומעוררים בהם אי נוחות גדולה – ומעט מאוד אנשים חושבים על רגשותיו של אדם שחי בחברה שאומרת לו שמשהו בו דפוק על בסיס קבוע.
    מצטערת, אני חושבת שהפגיעה בהומואים ובלסביות גדולה הרבה, הרבה יותר, ומכיוון שכך, מצעדים כאלה הם תגובה הולמת בעיניי. לא כאקט של חריצת לשון אלא כאקט של מחאה, ויש על מה למחות.

  27. אני חשבתי על צעד מחאה. נאיבי אמנם, אבל מי יודע… וזה בהנחה, הפסימית, שהחוק הנתעב הזה יצליח לעבור.

    חברי הכנסת בדרך-כלל אינם מתנגדים "להתקזז" זה עם זה בהצבעות. כל אחד מחברי הכנסת שמתכוון להצביע נגד, יבחר לו חבר כנסת חילוני שהתכוון להצביע בעד ויתקזז איתו.

    התוצאה?

    בבוא ההצבעה, גם אם היתה עוברת, למשל, ברוב של 60 מול 40, יתברר שכל חברי הכנסת הדתיים נשארו לבדם באולם ומצביעים כאיש אחד בעד החוק הטוטליטארי הזה. כמובן שיש לכוון את מצלמות הטלוויזיה אל המראה הזה.
    אני חושב שאפילו חבורת הפאשיסטים הזאת תיבהל מהמשמעות של תמונות כאלה שיופצו בעולם.

    כמו-כן יש לבחון את האפשרות החוקית שלפיה ניתן לאסור הפגנה על סמך פגיעה "מטעמים של פגיעה בסדר הציבור ברגשות הציבור או מטעמי דת", בהקשר להפגנות אנשי ימין, דתיים, ועוד.

  28. אסף, האפשרות השניה מעניינת אותי עוד יותר – כלומר, האם החוק הזה הוא רק חוק פאשיסטי במסווה של דאגה לשלום הציבור, או שאפשר באמת להעמיד אותו במבחן ולהחיל אותו על כל ציבור במידה שווה? אם כן, אני בטוחה שנוכל לחשוב על כמה הזדמנויות טובות להחיל את החוק הזה, ולא על הקהילה ההומו-לסבית.

  29. קודם כל טקסט מצוין!

    ועידו, אם המחקר על הבי שאתה מדבר אליו הוא המחקר מווינט, אז מדובר בעוד דוגמה מופלאה לחסרון המשווע של ווינט בעורך מדעי. זה היה "מחקר" מופרך לחלוטין. לטעמי, לא רק שיש הומואים, סטרייטים ובי, יש עוד כל כך הרבה בלגן ואפשרויות בינהם, מסביב להם ובמקומם.

    ובקשר לחוק, אמרו כבר לפני: מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי בעיר בירה של מדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית. אבל כאמור, היא כבר שנים רק מתיימרת להיות.

  30. נויף, אני מצטער, אבל אני לא זוכר איפה קראתי את זה. מה שאני כן יכול להגיד זה שאם זה אכן מוויינט אז זה כנראה בגלל שהפנו אותי לשם כי אני לא קורא את ויינט ונרג' כמעט בכלל (הארץ אני קורא מודפס).


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: