פורסם על ידי: vandersister | מאי 31, 2007

הגמל והשיבוטה, וגם ההיפופוטם

מדי פעם, ליתר דיוק פעם בחודש, נשלחת אלי מעטפה שמנמונת מאת חברת כרטיסי אשראי ששמה מתחרז עם "פיזה"*. לפירוט הרגיל של החיובים נלווה תמיד עלון פרסום עם כל מיני תמונות של אנשים קופצים באושר בין מדשאות, המציע ללקוח מבצעים אטרקטיביים להפליא. למשל: מנה של עוגיות חמאה במסעדת "קפה דלוח" תמורת 12,000 נקודות בלבד. כמובן שקבלת ההטבה מותנית בכך ששלושה אנשים לפחות יאכלו ארוחה מלאה בת 5 מנות. אגב, הוצאתי כבר עשרות אלפי שקלים בכרטיס האשראי, ומסתבר שעל כל אלף שקלים מקבלים חצי נקודה בערך. בקצב הזה, רק כשאהיה בת 502 אוכל ליהנות מהעוגיות הדלוחות.

ברם, סוג הפרסום שחורה לי ביותר הוא המבצעים של טיפולים וחבילות "פינוק" במכוני בריאות, ספא זה או אחר, צימרים ושאר חושות דקורטיביות שהבאים בשעריהן יכולים לקבל מסז'ים, אמבטיות בוץ, סאונות וכפכפים על חשבון הבית. אני מאוד אוהבת מסז'ים, וגם כפכפים (על הבוץ אפשר להתווכח); אלא מאי? לעיתים נדירות ביותר המבצעים הללו מיועדים עבורי. לשון הפרסום היא ברוב המקרים "חבילה זוגית מפנקת בספא מול הים", "חבילה רומנטית לזוג – מסז'ים, טיפולי פנים וחדר לכל היום במלון מול הים", או "מסז' שוודי, הודי או הולנדי לבן הזוג בחצי מחיר בצימר מפואר מול הים" (המסז'ים תמיד מוצלחים יותר מול הים, כנראה שזה קשור איכשהו לאחוז המלח הגבוה). ומה אם אין לי בן זוג בחצי מחיר? או שלא הספקתי לקנות לי אחד תמורת 500,000 נקודות? לא מגיע לי מבצע? בחיאתק, אין דרך לעקוף את זה איכשהו? אם העניין הזה של המספר הזוגי כל כך חיוני, אולי אפשר להחליט שפלג הגוף העליון שלי ימוסז' במחיר מלא, והתחתון בחצי מחיר? או שאקבל שני מסז'ים ברצף, ובשני אצייר לעצמי שפם ואהמהם בקול גרוני עמוק?

לא נותר לי אלא להסיק שמקומות הספא למיניהם סולדים מאנשים בודדים. אולי לא שווה להוציא כסף על זוג כפכפים בודד פר מסז', מי יודע. ואולי זו המורשת של סיפור תיבת נוח המקראי, שניים שניים מכל מין?… כבר שקלתי לצוות אלי את חתולתי האהובה פפריקה ולהציג אותה בתור בת זוגי לענייני מסאז'ים. הבעיה: לפפריקה ארבע רגליים, ומכאן שנדרשים ארבעה כפכפים, מה שהופך אותי שוב לכפכף בודד. אולי הפתרון היחיד הוא ליצור לעצמי כפילה, או ללקות בפיצול אישיות. למה פסיכוזה חייבת תמיד להיות דבר שלילי? בואי, שרה'לה, הולכים לספא.

* אני מקפידה לא להשתמש בבלוג למטרות פרסום סמוי של חברות. זה נוגד את כללי האתיקה!… או משהו כזה.


Responses

  1. ממליץ על ניצול ציני של חבר הומו.

  2. הלוואי ויכולתי 😦 יש לי ידידים הומואים, אבל לא ממש מישהו קרוב… חלום הספא הולך ונגוז לו אל תוך הערפל.

  3. אני לא חושב שהוא חייב להיות ממש הומו. אפשר גם ידיד סטרייט ובודד, או ידיד סטרייט ולא בודד, או ידידה.

  4. את כמובן יכולה להביא כל חבר או חברה או אולי לארוב ליוצאים מהקפה הדלוח לפתות אותם להצטרף למסאג', אבל את צודקת שצורת הפרסום מעצבנת. אפשר היה לנסח את זה בתור הטבה לשני אנשים שבאים ביחד, אבל להם חשובה יותר התדמית של זוגות מאושרים שמקבלים מסאג' כשברקע יש שקיעה (בתוך אמבט קצף).

    בעבודה הקודמת שלי ערכו מסיבה, כולל בני זוג. המזמין היה "רגיש" מספיק לא להשתמש ב-spouse אלא ב-partner, כי היה מודע לזוגות גאים או לא נשואים. אבל כשאני אמרתי שהניסוח הזה לא מתאים למי שאין לו בן זוג, ועדיף לנסח את זה ב"ותביאו עוד אורח, מי שמתחשק לכם", אני חייב להודות שהסתכלו עלי בצורה קצת מוזרה.

  5. הבעיה היא שרוב הידידות שלי כבר נשואות/עם בני זוג… ואני לא יכולה שלא לתהות עד כמה הדבר הזה באמת מסודר כדי להפיק את המקסימום מהתדמית הרומנטית – כלומר, נניח שאני מגיעה למקום עם חבר/ה בכל אוריינטציה מינית, רק שאנחנו לא בני זוג – האם מדובר פשוט בטיפולים לשניים, או שיש גם חדר עם לבבות קטנים מצוירים, אווירת בורדל ואולי גם קונדומים ע"ח בית?…

    נויף, זה באמת ניסוח מקומם, בעיקר כי ההתייחסות היא לרווקוּת או למצב של single כמצב זמני או יוצא דופן, כשהפורמט החברתי הנורמטיבי הוא זוגיות. יוצא שכאדם בודד אני לא יחידה בפני עצמה, אלא חצי ממערך זוגי (שלצורך העניין עוד לא הגיע לידי "השלמה"). זה לא שיש זוגות ויש יחידים – יש זוגות ויש מי שעוד לא מצא בן זוג, נעבעך. כמה עצוב וכו'.

  6. אהבתי את הכתיבה. השיווק הוא כך- כי הוא מותאם לחשיבה "שלנו". הנה, חשיבה של אם אין לי בן זוג- 'לא אלך לספא, לא אסע לצפון, לא אצא בסילבסטר, לא ולא ולא…רק כשיש בן זוג אעשה זאת'.
    וכאן הטעות, תמיד אפשר לנסוע עם חברה, ידיד או אימא, אחות- ברגע שמחליטים לנסוע, ולא בהתאם ל-יש/אין בן זוג. זו חשיבה שיש לרבים מאיתנו.

    אם אני רוצה ספא, זה לא תלוי בן זוג כלל. פעם כשהייתי בתקופה ממש לחוצה, והעיתוי לא התאים לאנשים סביב, אפילו נסעתי ליום כייף לעצמי, לשקט נפשי, לבד- עזבי את זה, שאחר כך, משום מה, הצוות שם החליט לכבד אותי בנוכחותו, ולא הניחו לי לנפשי, כל פעם מישהו אחר, כאילו איזו מוסכמה ביניהם- לא להותיר אותי לבד….הרגשתי כאילו יצאתי לבר לבד…

    ישנה איזו תחושה שהוחלט לנכס דברים מסויימים לזוגות, שימי לב מה קורה בסלבסטר (שעדיף לא לצאת ביום המוני זה). לפני שנתיים, חברה טובה התקשרה אליי שניצא לשתות משהו, שתינו שכחנו בכלל שהיום זה ערב הסילבסטר, כמובן שלצאת לשתות- הפך ללצאת לאכול- ישבנו ואני רואה ששתי בנות שהיו איתי בשיכבה עם בני זוגן (מהסוג שאין לי שום קשר אליהן) מסתכלות עליי באופן מוזר, כנראה גם בגלל שהזמנו יין, באיזשהו שלב, נפל האסימון, קלטנו שאנו יושבות בתוך תיבת נוח, וקשרנו לתאריך, בסוף הערב הצטרפו ידידים- אז כנראה שלא תופץ שמועה שאינה נכונה לגבי…

    אבל הנק' היא- להחליט לעשות משהו- ויהי מה… אחר כך השיווק יתאים את עצמו…

  7. מעבר לכל הפילוסופיה, מה שצריך לעשות עם השטויות ששמים במעטפה של הויזה ביחד עם פירוט החיובים זה פשוט לזרוק את הספאם הזה לפח 🙂

    – בוריס שעדיין מחכה לארוחה החינמית שלו במקדונלדס ועכשיו גילה שהוא צריך להגיע לממוצע של 1800 ש"ח בזבוזים בחודש על-מנת לקבל אותה.

  8. זה לא רק חברת פיזה* וכל מכוני הספא. בחברה שאנחנו חיים בה זוג זה נורמטיבי וטוב, ולבד זה רע.

  9. כן, יוחאי, אני חושבת שזו בדיוק הנקודה שנויף ולימורצ מעלות… מי שלבד הוא בהכרח "חסר" או "לא שלם" ובהכרח אומלל וצריך להציל אותו מבדידותו (או בדידותה)…

    בוריס, חבל על הנייר, בחיי – אין איזה מיחזור של ניירות פרסום איפשהו?…

  10. אבא שלי זורק קרעי מעטפות ופרסומות על הרצפה של האוטו ומשתמש כפתקים ארעיים (לרשום מספרי טלפון, תזכורות וכו')

  11. זה היה אמור להיות "וכו' )" והפך לסמיילי.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: