פורסם על ידי: vandersister | מאי 8, 2007

פוי! קחי לך

לפני מספר שנים, קניתי כמה חולצות יפות לאמא לכבוד יום הולדתה. תגובתה של אמא היתה משהו כמו "פוי! אני לא צריכה חולצות, מה אני צריכה חולצות? קחי לך". שנה או שנתיים מאוחר יותר, קניתי לה בושם. התגובה: "השתגעת, מה הוצאת כל כך הרבה כסף?? אוי ואבוי" וכו'. סוודרים, תכשיטים ושוברי מתנה לטיפולי פנים זכו להתנגדות דומה; אולי זה עניין פולני ואולי זה עניין אימהי באופן כללי, ללא קשר לארץ המוצא, אבל הבעיה הגדולה ביותר בקניית מתנת יומולדת לאמא היא תסמונת ה"אני-לא-צריכה-שום-דבר-העיקר-הילדים-והנכדים-פוי-למה-בזבזת-כל-כך-הרבה-כסף-קחי-שיהיה-לך".

והנה הגיע שוב יום הולדתה של אמא, ואני שוברת את ראשי כדי למצוא משהו חביב, שימושי ושלא יעורר יותר מדי התנגדות, כך אני מקווה. היתה לאמא שנה די קשה, אז מגיע לה משהו מיוחד… לא? הבעיה היא שיש קשת של אופציות למתנה שלא באות בחשבון – לאמא יש בעיית גב שלא מאפשרת ביצוע תוכניות כמו טיולים, מסאז'ים או ישיבה בהצגה/סרט ארוכים מדי. בקיצור – אני מפנה תחינה נואשת לקוראי הבלוג: אנשים טובים, יש לכם אולי רעיון מה להביא או לעשות לכבוד יום הולדתה של אמא קשת-תנועה וסרבנית-מתנות? הצעה אחת שכבר עלתה באדיבות המגיבה ג. ש. אפרוח היא הליכה משותפת לבית קפה – דבר שרציתי לעשות אבל נראה שאבא חמס לי את הרעיון והציע הליכה משותפת למסעדה, ואז אם אציע ללכת שוב לבית קפה, רק שתינו, יש סיכוי שאזכה ל"מה פתאום חבל על הכסף שלך אני לא צריכה שום דבר" או משהו דומה. יהודים טובים (ובני שאר הדתות), הושיעו! כל הצעה נוספת תתקבל בתודה, ותזכה אתכם בפוי פולני משובח על חשבון הבית.


Responses

  1. מה עם בוקר של כיף ובו את מפניקה אותה באיזה מניקור-פדיקור טוב? (ובתוך כך גם מנצלת את התלוש הדפוק של ארוחת הבוקר הזוגית שקיבלנו לפסח)

  2. המממ. אם יש לכם סרטי משפחה בפורמטים שהתיישנו, אולי אפשר להעביר את כולם לדיוידי, לעצב אריזה נאה ולהעניק לה ברוב רושם, "כדי שלא תשכחי אותי"? 😉
    לא, באמת. אצלנו לא צפו בסרטי משפחה עשרים שנה, עד שהעבירו את כולם לוידאו. מה רבה היתה השמחה! מי ידע למשל שאחותי פזלה בגיל שנתיים, ושלי היו רגלי איקס בערך עד כיתה א'? או כמה מכוערת היתה דירתנו בשנות השמונים?
    רק מה, אני חייבת להודות שמאז הקלטת נחה לבטח במגרה ונשלפת משם אחת לשנה, כדי לבדוק שהזכרונות לא נמחקו באורח מסתורי. אבל אם אמא שלך חזקה בנוסטלגיה, זה יכול להיות נחמד.

  3. אם היא פולניה אמיתית, אז מה שהיא באמת רוצה זה נכדים…
    אבל יותר ברצינות, אם היא מתנגדת לכל כך הרבה סוגים של מתנות חומריות, אז ההצעה של "ההיא" נשמעת לי מצויינת.
    רעיון נוסף: תבשלי לה ארוחת ערב טובה. אמנם יש חפיפה מסויימת עם רעיון המסעדה של אביך, אבל אם את מבשלת, זה נהיה יותר מיוחד.

  4. תמונת קולאז גדולה של כל בני הבית, עשינו כזו לסבתא לפני כמה שנים, הצלחה מסחררת ולא נכנס לרשימת ה"פוי למה הוצאת כסף"

  5. את מכירה את lupa? הצלחה מלהיבה אצלנו..

    ותמיד אפשר ספר/דיסק/סרט דיוידי שהיא אוהבת..

  6. ההיא, אין לנו סרטי משפחה בכלל 😦 מקסימום קצת תצלומים ישנים… אה, ולי יש רגלי איקס עד היום!

    יוחאי, חנית – נכדים כבר יש – מאחי ומאחותי – ולא זו בלבד אלא שאחיינית אחת נולדה אך לפני שבוע ואחרת צפויה להיוולד ממש בכל יום, כך שהמשפחות יהיו עסוקות בטיפול בקטנטנות (ובאחיהן הגדולים)… אז יהיה קצת קשה לתזמר צילומים משותפים (סטילס או וידאו).

    אבל הרעיון של לבשל ארוחה נראה לי ממש חביב 🙂 וגם הרעיון של ניצול התלוש לארוחת בוקר + אולי משהו נוסף. בסופו של דבר הכל במשפחה סובב סביב אוכל 😉 נשאלת השאלה, האם אני אוכל ללמוד לבשל קישקע (המאכל החביב על אמא) תוך שבוע וקצת?…

  7. שירה, לא מכירה – מה זה Lupa?…

    ולמרבה הצער, אמא לא מתעניינת יותר מדי בדיסקים או סרטים 😕 וקוראת בעיקר דניאל סטיל…

  8. זר פרחים.
    או עץ בונסאי (עם תמונות של הנכדים/ילדים וכו') קשורות לענפים.

  9. מרגש לצפות בפולניה שלא קנו לה מתנה כי היא עושה פוי על כל מה שקונים לה. זה מזכיר את המשפט האלמותי מ"קרובים קרובים": זה הרי לא הבושם. זו תשומת הלב!

  10. זה שיש נכד טרי, עוד אחד בדרך, ונכדים ותיקים יותר, לא אומר שהיא לא רוצה נכדים ממך
    נראה לי שאפשר ללמוד לבשל כל דבר באמצעות מתכון. מורידים, מדפיסים, קונים את המצרכים, ופועלים לפי ההוראות. לי זה צליח (לפחות עם מתכונים לעוף).

  11. (תודה, יוחאי). אכן בעיה אם אין חומר בסרטייה. במקרה כזה קולאז' נאה כמו שחנית הציעה נשמע לי יותר מתאים.
    מצטרפת להתלהבותו של עידו מהמראה המרטיט של פולניה שסוף סוף הקשיבו לה ולא קנו לה כלום, או, אני מוסיפה, התקמצנו עליה. עשו לאמא שלי (פולניה כשרה) מסיבת הפתעה מתועדת היטב בוידאו פעם, וניצלו את ההזדמנות לתת לה מתנת-דמה מצ'וקמקת במיוחד רק כדי לתעד את הפרפורמנס כשהיא פתחה אותה לעיני כולם. "אוי! 😯 מה… מה… 😦 אוי! זה כל כך יפה! :mrgreen: אוי זה מקסים! תודה!" זו אולי הפעם היחידה (ועוד המתועדת) שבה היא התכוונה לזה כשהיא אמרה "לא הייתם צריכים".
    הו, הבושה כשהיא הבינה שעבדו עליה ונאלצה לבצע שוב את המופע האור-קולי עם המתנה האמיתית. נגמר לה הדלק בשלב הזה, אז היא הצליחה להוציא מעצמה רק "אוי.. לא הייתם" חלוש.

  12. יוחאי, ברור שהיא רוצה נכדים גם ממני, אבל כבר נתתי לה! היו לי שלוש אוגרות סיביריות, חתולה, דגי זהב… אז מה אם אלה ילדים מאומצים?…

    אגב, לפני שנים רבות התארגנו כולנו, כלומר הילדים, לקנות לאמא טבעת זהב יפה ויקרה למדי ליום ההולדת – אני הצעתי שנעשה לה תרגיל קטן: הגשנו לה קופסת קרטון גדולה ועטופה. היא פתחה את קופסת הקרטון ובתוכה מצאה קופסה קטנה יותר. ובתוך זו קופסה עוד יותר קטנה. וכך הלאה וכך הלאה, עד שהגיעה לקופסה הכי קטנה, ובה הטבעת… מיותר לציין שגם המתנה הזו זכתה ל"למה הוצאתם כל כך הרבה כסף פויה". אבל נראה לי שהיא שמחה בכל זאת 🙂

  13. תורמים סכום כסף למטרה שהיא מעריכה ונותנים לה תעודה שמעידה שסכום כלשהו (אפשר גם לא לציין מה הוא) נתרם בשמה. ככה היא לא מקבלת שום דבר בשביל עצמה והיא גם מרגישה שעשתה משהו בשביל אחרים. מה יותר פולני מזה?

  14. שלוש אוגרות סיביריות, חתולה, דגי זהב… אז מה אם אלה ילדים מאומצים?…

    תודה רבה. אני מאמץ למפגש הבא עם ההורים! באמתחתי יש בשנים האחרונות רק איזה כלב, כמה שותפים, ומגורים משותפים עם חברה שלא צלחו, אבל זה יספיק בשביל להשתיק אותם.

  15. יוחאי – לך על זה 🙂 אם אפילו אמא שלי (שמפחדת מיצורים פרוותיים) למדה להסתכל בחיבה על הקטנות רצות על הגלגל, אז בהחלט יש סיכוי…

    חנן – בהחלט רעיון יפה. אשקול ברצינות.

  16. שרון, באמת מה עושים עם התלושים המטפשים האלה? יש איזה ארגון צדקה שאוסף אותם?

  17. דרור – באמת צריך אולי לאסוף את התלושים הדפוקים האלה ולתת להומלסים. זה יכול להיות נחמד. (בהנחה שיכניסו אותם בכלל לארקפה)

  18. אני כבר רואה את הכותרות: "גל ביקורים של חסרי-בית בבתי קפה נבחרים ברחבי הארץ; העדפת ההומלסים: ארוחת בוקר ים-תיכונית, עם 3 תוספות לחביתה; המשטרה חסרת אונים"

  19. לגבי הרעיונות עם התמונות – אני הכנתי לסבתא מצגת (סטייל \

  20. משום מה התגובה השתבשה לגמרי ואני לא זוכרת לגמרי מה הייתה הפואנטה, אבל רק כדי לא להשאיר אתם במתח (ובהנחה שמרכאות היו הגורם לשיבוש) – סטייל אלו הם חייך.
    פשוט תמונות באפקטים עם מוסיקה ברקע מימי הילדות ועד תמונות עדכניות שלה ושל הנכדים. בDVD. כעונש נאלצנו לראות את זה איתה 3 פעמים. מזל שלא הכנתי מצגת ארוכה מידי…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: