פורסם על ידי: vandersister | אפריל 11, 2007

טאוטולוגיה

מישהי אמרה לי היום, שהטרגדיה של אנשים נוירוטיים היא שכשאנחנו מודאגים אז אנחנו מודאגים, וכשאנחנו לא מודאגים אנחנו דואגים מזה שאין לנו כרגע על מה לדאוג כי זה אומר שיהיה על מה לדאוג אחר כך. ואז נהיה שוב מודאגים.

 זה מדאיג אותי.


Responses

  1. חבר טוב היה אומר פעם, אל תדאג.

  2. ענק וכל כך נכון!

  3. היה לי פעם מפקד כזה בצבא. הוא אמר שמצב של שקט הוא המצב הכי מדאיג, כי אחר כך יהיה בלגאן. אני דווקא הסקתי שהוא מעונין בבלגאן. כשיש בלגאן – הוא לא דואג…

  4. נו ודאי… כי כשיש בלאגן, יש במה לטפל. כשאין, זה מצב של פחד מפני הלא-ידוע… ואז חלק מאיתנו עושים בלאגן בכוונה כדי שיהיה איך לפתור את הבלאגן 😐

  5. היה לי גם מפקד כזה בצבא. כנראה כל המפקדים לומדים את המשפטים האלה: "השקט הוא האויב המפחיד ביותר" או "דווקא עכשיו כשהכל שקט ורגוע, זה הזמן להיות הכי דרוך". אני אמרתי למח"ט של החטיבה שעשיתי אצלה מילואים לאחרונה, שהשתמש במשפט דומה כשהוא אמר שלא היה פיגוע בבקעת הירדן כבר יותר משנה וזה מדאיג אותו: "אם כשהכל שקט, זה הזמן להיות מודאג, אז אולי אתה רוצה שנעשה קצת בלגן בשביל שתוכל להיות מרוצה? מזל שאין איזה הסכם שלום או משהו, כי אז ממש היה פה על הפנים…"

    הוא אפילו לא חייך. והמפקד שלי, בנוהל שהפך להיות קבוע אחרי כל משפט שאני אומר, תפס את הראש ונאנח… 🙂


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: