פורסם על ידי: vandersister | אפריל 5, 2007

מי שפן?

עכשיו כשהיה לי קצת זמן להתגבר על הטראומה של המחסור הטראגי בתאי שירותים בהיכל נוקיה, באותו לילה שכולו כוכבים והחלקה על הקרח – הגעתי לתובנה חשובה נוספת: 

אני פחדנית. כן כן. נטולת חוט שדרה, יראה ורכת-לבב, רועדת כעלה נידף, מעוכה כאסקופה הנדרסת. ומכירה יותר מדי אמרות שפר בעברית ארכאית. אבל זו לא הנקודה.  הנקודה היא, שלכל אחד מאיתנו יש איזה שביב של חלום לפגוש פעם דמות נערצת, איזו אישיות מפורסמת, שהשפיעה על חיינו: להצטלם איתה, לקבל חתימה, או סתם להחליף כמה מילים ידידותיות ולהשתדל לא לגמגם כמו אידיוטים. מספר לא מבוטל מהמחליקים שהשתתפו במופע באותו ערב הם דמויות מפורסמות מאוד בתחום, ואם הייתי מעריצת החלקה טיפוסית, סביר להניח שהייתי מנסה להשתלב בטור האנשים שהתייצבו לקבל חתימות, להצטלם וכו'. אבל אני לא כזו. אני פשוט לא מסוגלת. מקסים מרינין (שוב, לא חשוב מי זה, לצורך העניין מישהו בעל שיעור קומה) עמד משהו כמו 3 מטר ממני, אבל לא העזתי לנסות ליצור קשר עין או לנפנף לשלום, או כל דבר אחר. זאת בזמן שזאטוטים בני 5-6 התרוצצו סביבי ושאגו בעליצות ובקולי-קולות את השמות של המחליקים כדי לקבל קצת תשומת לב.  

עכשיו, נכון שאני לא זאטוטה ואין לי צורך מיוחד לקבל חתימה (בכלל, המנהג הזה של החתימות קצת משונה בעיני), אבל לא יכולתי שלא לחשוב על סיטואציה פוטנציאלית אחרת. המחליק החביב עלי ביותר עלי-אדמות כרגע הוא ג'וני וויר – אלוף ארה"ב שלוש פעמים ברציפות, ועילוי של ממש בתחום. שאלתי את עצמי ברצינות רבה אם הייתי מעזה לנסות ולהחליף איתו כמה מילים, אם היתה לי הזדמנות כזו. שלא תהיה טעות – אני בהחלט מעוניינת, בתיאוריה, לומר לו כמה מילים חמות (כמו למשל "הי, אתה מחליק ממש יפה". טוב, לא אמורים לדקלם סונטות שייקספיריות במעמד כזה). אלא מאי? אני לא אעז. כזאת אנוכי, שפנה. ברור לי מעבר לכל ספק שלא יהיה לי אומץ לגשת עם יתר האנשים, או אפילו לבד, ולהחליף איתו כמה מילים. פרדוקסלי, ועם זאת, נכון. 

אז כל מה שנותר הוא לקוות שאם השפנה הפחדנית לא תבוא אל ההר, ההר יבוא אליה. ג'וני, אם במקרה תגיע אי-פעם לישראל, תעשה טובה: הבחורה ההיא שיושבת בפינה למעלה, ומחפשת את נתיב המילוט הקרוב ביותר? זאת אני. בוא לומר כמה מילים. אני אפילו לא אבקש חתימה.


Responses

  1. נו, מה, כמוני כמוך. ניל גיימן, הסופר האהוב עליי, היה בארץ לפני חצי שנה. עמדתי בתור זמן רב להפליא עם כמה חברים לאירוע חתימות שלו בחנות קומיקס זו או אחרת.
    סופסופ הגיע תורי, ואני תוהה כל הזמן איזה דבר שנון להחריד אגיד.

    ומה אני אומרת?
    "היי ניל, הספרים שלך אחלה".

    חייך, חתם על שני הספרים שלי, צייר את העכברון הקבוע על אחד, ואיזה שרבוט כסוף על השני, לחץ לי את היד או משהו כזה, אמר תודה וביי.

    וזהו.

  2. אתה תמיד חושב מתי מגיעה נקודת הרוויה שבה מחמאות כבר הופכות לרעש, וכולנו בטוחים שזה מגיע די מהר.
    מצד שני, יצא לי לדבר עם אמנים, ואני חושב שגם בהם יש את אותו חוסר בטחון בסיסי, שמחפש אישור, גם לגדולים שבהם. ויותר מזה – נראה לי שגם ניל גיימן היה מת להכיר אותך או אותי, אם היה לו טיפה זמן.

  3. […] בעקבות ההודעה של ואן דר גראף, בנוגע לפנטזיות הקמת מגע מול גורמים נערצים, הרהרתי שוב בכמה מוזר זה להיות מישהו כמו ניל גיימן (או ג'ון לנון, להבדיל). לקרוא את סאנדמן, למשל, או לשמוע אלבומים של הביטלס (או הכניסי כל נכס תרבותי משמעותי שאת מרגישה נוח איתו כאן) היו חוויה מכוננת בשבילי – או לפחות השפיעו עלי, על טעמי, על תפיסת העולם שלי, במידה מסויימת. […]

  4. מבינה ממש!
    הייתי שם, כולי נרגשת מזה שאני רואה ב Live את המחליקים שאני הכי מעריצה מאז שהייתי קטנה, אבל מה- לבקש חתימות? להדחף כדי להגיד שתי מילים? הרי יש כל כך הרבה כמוני, שזה לא יעשה להם כלום חוץ מלהציק. אז הסתפקתי בלהיות בhigh מטורף ולמחוא כפיים כמו משוגעת. נראה לי הכי טוב לכל הצדדים 🙂
    (היה כל כך כיף!)

  5. הו!!! נכון היה מדהים? 😀 רק חבל לי שלא הבנתי את כל הבדיחות הפנימיות ברוסית שרצו כל הזמן. מצד שני, לא צריך לדעת רוסית בשביל לחטוף crush רציני על סשה אבט… *עיניים חולמניות* ילדונת מגוחכת שכמותי 😳

  6. דווקא אבט?
    אברבוך תעשה לי ילד!!!
    בכל אופן, כיף לגלות שיש עוד מטורפים כמוני, כי בארץ זה די תחום נטול מעריצים…

  7. אברבוך חמוד נורא 🙂 אבל שוב, לא הבנתי שום דבר ממה שהוא אמר… בארץ המעריצים הם לרוב יוצאי חבר העמים – עדיין לא פגשתי מישהו שהוא צבר וחובב החלקה (לא יותר מהצצה מקרית בהחלקה באולימפיאדת החורף, על כל פנים).
    אבל כן, תמיד כיף לגלות עוד משוגעים לדבר 🙂 אגב, את מכירה את ג'וני וויר?…

  8. כן, ודאי
    אבל קצת פחות מתלהבת ממנו
    אין ספק שהוא ממש מוכשר, אבל אני פחות אוהבת את הסגנון שלו.
    מאז שיאגודין פרש עוד לא מצאתי תחליף ראוי, למרות שבריאן ז'ובר וסטפן למבייל שניהם מוצלחים.
    ראית את אליפות העולם האחרונה?

    (milagor@hotmail.com)

  9. מה זה לא פגשת מעריצי החלקה על הקרח צברים? ומה אני? עז? 😉

    כשהייתי בתחרות Skate Israel במטולה, דווקא כבשתי את יצר הביישנות הטבעי שלי וביקשתי חתימות מרוב המחליקים שהיו שם (כולל טניה צ'ווצ'נקו מגרמניה, למשל, שכבר לא מחליקה כיום באופן מקצועי) על-גבי התוכניה המפוארת של התחרות.

    מעניין כמה אפשר לקבל עליה ב-eBay…

  10. שלום לאפרוחית 🙂
    נו, אז למה לא באת ל- Stars on Ice?… יש צרות עכשיו עם Skate Israel, הם לא מצליחים להשיג תקציבים, נעבעך. אבל קדימה, נסי לעשות איזה רווח נאה מהתוכניה החתומה! אין מה להפסיד 😀


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: